ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה לחגוג אישור העסקה הביטחונית העצומה עם גרמניה, במסגרתה ישראל מכרה למעצמה האירופית מערכות "חץ 3" ב-3.5 מיליארד דולר. נתניהו רצה, מן הסתם, להתבסם בניחוחה של ישראל החזקה, זאת שהכלכלה שלה פורחת והתעשייה הביטחונית שלה היא אור לגויים. להתרחק מהכותרות על הפיכה משטרית, הדתה, פשיזם, טרור ורצח – ולהיראות שוב על הסוס.

אבל מה לעשות שנתניהו הוא נתניהו: תוצר מושלם של תרבות הפרטץ' הישראלית, אדם מוכשר שמקיף עצמו באומרי הן בינוניים ועטוף בכל כך הרבה נרקיסיזם שהוא לא טורח לבדוק מה יוצא מפיו או ממקלדתו, גם אם התוצר הוא נוח בשבע שגיאות.

וכה אמר נתניהו, בטקסט קצרצר, גם בכתב וגם בסרטון שכותרתו "גאווה ישראלית, רגע הסטורי":

"היום עשינו עוד רגע הסטורי. ישראל חתמה על העיסקה הביטחונית הגדולה בתולדותיה. אבל זו לא סתם עיסקה ביטחונית. ישראל מוכרת לגרמניה את הטיל המשוכלל חץ 3. לפני 75 שנה העם היהודי נטחן עד עפר על אדמת גרמניה הנאצית. ו- 75 שנה לאחר מכן, מדינת היהודים נותנת לגרמניה, גרמניה אחרת, את הכלים להגן על עצמה. איזו גאווה ישראלית, איזו תפנית הסטורית".

זהו, 34 שניות. וכמה הרבה הן אומרות על המקום המביך והמביש אליו הגיע ראש ממשלת ישראל, בנו של היסטוריון מוביל, שלא מסוגל לבדוק אפילו עובדות בסיסיות.

מתישהו הייתה שואה

מלחמת העולם השנייה הסתיימה במאי 1945. אם סופרים מהתאריך הזה – אז נתניהו היה צריך לומר "לפני 78 שנה". אם נתניהו סופר מוועידת ואנזה, אז התקבלה ההחלטה על "הפתרון הסופי", אז היה צריך לומר "לפני 81 שנה". אם היה רוצה לספור מליל הבדולח – "לפני 85 שנה". אם עליית היטלר לשלטון שסימנה את תחילת הפגיעה השיטתית ביהודים באמצעות חוקי גזע אז "לפני 90 שנה" וכן הלאה.

בקיצור, אין שום תסריט, ולו המפותל והאקראי ביותר, שבו האמירה "לפני 75 שנה" יכולה להיחשב אמיתית או אפילו קרובה לאמת (אלא אם נתניהו רואה בעליית מפא"י לשלטון "שואה" או בהטבעת "אלטלנה" אירוע על אדמת גרמניה – תגחכו, אבל ערוץ 14 עוד מסוגל).

אפשר לטעון שנתניהו לא עובר בעצמו על הציוצים שנכתבים בשמו, ואולי יש שם איזו פשלה של סטודנט עצל שלא מסוגל להקיש על אנטר בגוגל או לחשב כמה עשרות שנים לאחור. אבל סרטון? סרטון שמשודר לאומה כולה ומכריז על נצחונה של הציונות? האם באמת נתניהו כה לאה שאינו מסוגל לחשוב רגע על מה שיוצא מפיו?

לעיתים אנו טועים אפילו בדברים שמוכרים לנו מאוד: שמות ילדינו, טריוויה פשוטה, מתמטיקה של כיתה ב'. אבל אנשים נורמליים מתקנים את עצמם. את הסרטון הזה אפשר היה למחוק מרגע שהתגלתה הטעות, לצלם מחדש, אולי לפרסם הבהרה. בכל זאת, בשואה עסקינן ונתניהו אוהב מאוד לעשות השוואות שואה, כחלק מהרטוריקה הקבועה שלו – למשל בעניין איראן.

את הסרטון הזה אפשר היה למחוק מרגע שהתגלתה הטעות, לצלם מחדש, אולי לפרסם הבהרה. בכל זאת, בשואה עסקינן ונתניהו אוהב מאוד לעשות השוואות שואה

נתניהו בנאומו ב"יד ושם" משווה את השואה לקורונה, 20 באפריל 2020 (צילום: צילום מסך)

אבל נכון לכתיבת שורות אלה, שלושה ימים אחרי שפורסם, הסרטון המביך הזה עדיין שם. מתנוסס בקלון בעמוד הרשמי של ראש ממשלת ישראל. מי יודע, אולי הגרמנים תירגמו ועכשיו הם בלחץ שבעלות הברית פיספסו איזה מחנה ריכוז שהמשיך לפעול שנים אחר כך. אולי הם מחפשים עשן שעולה מארובות כלשהן "על אדמת גרמניה הנאצית".

לטחון את העברית עד דק

כמובן, מועד השואה הוא לא השגיאה היחידה בטקסט, גם אם זו היא המביכה שבהם. הביטוי "לטחון עד עפר" אינו מתאים לתיאור השואה וניתן לטעון שמגמד אותה.

ובכלל, מנין הביטוי הזה, "לטחון עד עפר"? בדיקה בגוגל מעלה כי מעולם לא נעשה שימוש בביטוי כזה בשום הקשר, לא כל שכן בהקשר לשואה. בספר דברים ט', בהתייחס לעגל הזהב, נכתב:

וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר.

ומכאן נלקח הביטוי "נטחן עד דק", שבעברית המודרנית משמעותו לשחוק עד לעייפה – למשל טיעון בוויכוח שנטחן עד דק. אבל "לטחון עד עפר"?

עגל הזהב – לפני שנטחן עד דק לעפר. צייר: פיליפינו ליפי, המאה ה-15

בכלל, השימוש ב"לטחון" מוכרת יותר כיום בהקשרים הסלנגיים – "טחנו אותי בשמירות", "המורה טחנה אותי ועכשיו אני צריך לכתוב עבודה מחדש", וכדומה. ואילו "עד עפר" שכיח באמירה "להשפיל עד עפר" הלקוח מישעיהו כ"ה:

וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר.

אז איך הגיע נתניהו לאמירה "לטחון עד עפר" – והאם אין לראש ממשלת ישראל דרך טובה יותר לתאר את שואת העם היהודי?

ואם כבר בשפה עסקינן, בואו נדבר גם על הביטוי העילג "עשינו רגע היסטורי". ממתי "עושים רגע"? רגע הוא יחידת זמן לא מוגדרת המתרחשת, לא נעשית בידי אדם. אפשר "לעשות הסטוריה" ואפשר "לחוות רגע הסטורי". אבל "לעשות רגע הסטורי" נשמע הלחם עקום בין שני ביטויים.

ממתי "עושים רגע"? רגע הוא יחידת זמן לא מוגדרת המתרחשת, לא נעשית בידי אדם. אפשר "לעשות הסטוריה" ואפשר "לחוות רגע הסטורי". אבל "לעשות רגע הסטורי" נשמע הלחם עקום בין שני ביטויים

"הוא לא יודע כלום על השואה"

סמנטיקה מיותרת כאן. מאחורי נתניהו שנות שלטון רבות, רוויות באי-דיוקים, הטעיות ופייקים מביכים, מהם הוא ממאן לסגת גם אחרי שהמבוכה נחשפת ברבים.

יהודה באואר בדירתו בשכונת בית הכרם בירושלים, 3 ביולי 2023 (צילום: צ'רלי סאמרס)

דווקא השואה וזכרה ההיסטורי הם כר נרחב להטעיות נתניהו. בריאיון עם חוקר השואה הבכיר פרופ' יהודה באואר שפורסם בזמן ישראל לפני שבוע, אומר באואר:

"זיכרון השואה נשמר הרבה פעמים באופן גרוע – עם חוסר הבנה, מסקנות שגויות ופרשנות שגויה. [הפוליטיקאים הישראלים] – מכל גוון שהוא, אבל בעיקר מהימין – מפרשים אותה בדרך לאומנית. הם משתמשים בשואה ככלי פוליטי.

"זה נכון במיוחד לראש הממשלה. אין לו שמץ של מושג, פשוט אין לו מושג מה קרה. הוא מתעסק באיראן, הוא יודע משהו על איראן – הוא לא יודע כלום על השואה".

בקיץ 2018 פרסם נתניהו מודעה ביחד עם ראש ממשלת פולין, לאחר שהפרלמנט בוורשה אישר את ריכוך חוק השואה השערורייתי. המודעה כללה הנחות מפליגות לרקע הרצחני של העם הפולני בהשמדת היהודים על אדמתו:

"פולין תמיד הפגינה הבנה מלאה לחשיבות השואה… תמיד הסכמנו שהמונחים 'מחנות ריכוז פולניים/ מחנות מוות פולניים' מוטעים לחלוטין… אנו נזכרים בגאווה במעשיהם ההירואים של פולני רבים, במיוחד חסידי אומות עולם…אנחנו לא מסכימים למעשים המייחסים לפולין או לכל העם הפולני אשמה בגין מעשיה הזוועה שבוצעו על ידי הנאצים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא פולין אנדריי דודה באומות המאוחדות, 26 בספטמבר 2018 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

בעקבות זאת, פרסם מוזאון "יד ושם" תגובה חריפה במיוחד המכנה את דבריו של נתניהו "שקרים היסטוריים":

"בדיקה מעמיקה על ידנו מעלה כי בקביעות ההיסטוריות שהוצגו כעובדות שאין עליהן עוררין, יש טעויות חמורות והטעיות וכי גם לאחר ביטול הסעיפים המדוברים, מהותו של החוק נשארה על כנה ובכלל זה האפשרות לפגיעה ממשית בחוקרים, במחקר החופשי ובזכרון ההיסטורי של השואה".

השואה, זכרה והמוטיבציות ההסטוריות לקיומה עמדו גם בבסיס הצהרת המופתי המפורסמת של נתניהו, מניפולציה מעוותת במסגרתה טען בפני הקונגרס הציוני ב-2015 כי היטלר לא רצה להשמיד היהודים במקור, אלא רק לגרש אותם, וקיבל את הרעיון לפתרון הסופי מהמנהיג הערבי:

"המופתי טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עליי לעשות איתם?', שאל היטלר. חוסייני ענה: 'שרוף אותם'".

ההצהרה הזאת, שעוררה סערה, נסתרה על ידי היסטוריונים מומחים שקבעו כי הפגישה של היטלר עם המופתי התרחשה לפחות חצי שנה אחרי שהפתרון הסופי התחיל, וגם אחרי שורה ארוכה של אירועים רצחניים נגד יהודים. זה לקח עשרה ימים של סערה עולמית, כולל הבהרה של ממשלת גרמניה, על מנת שנתניהו יפרסם פוסט הבהרה.

היטלר מארח את המופתי הגדול חג' אמין אל-חוסייני בגרמניה ב-1941 (צילום: אוסף היינריך הופמן/ויקיפדיה)

עיוות היסטורי אחר שנתניהו עשה לגבי השואה נגע לדבריו של נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט. נתניהו טען כי כאשר "הביאו לרוזוולט ידיעות על מה מתרחש במחנות ההשמדה, באושוויץ, ואמרו לו להקצות טייסים אמריקנים להפציץ את המחנות הוא אמר 'Over my dead body' (על גופתי המתה) ו- 'Not one American airman' (אף לא טייס אמריקאי אחד)".

אך הסטוריונים הבהירו כי הדברים לא נאמרו. פרופ' באואר ופרופ' מייקל בירנבאום, שניהם מומחי שואה מהמובילים בעולם, אמרו אז לעיתונאי נדב איל כי ככל הידוע הסוגיה כלל לא עלתה על שולחנו של רוזוולט.

יש עוד הרבה פייקים ללקט מיותר מ-15 שנים בלשכת ראש הממשלה וכמעט 30 שנה בצמרת הפוליטיקה הישראלית. נתניהו אוהב לצטט אמירות מגוחכות מהן משתמע שהצדק עימו – בלי לבדוק מה העובדות מאחוריהן. הוא גם לא מתבייש להסית נגד אוכלוסיות שלמות תוך התבססות על שקרים בוטים.

נתניהו אוהב לצטט אמירות מגוחכות מהן משתמע שהצדק עימו – בלי לבדוק מה העובדות מאחוריהן. הוא גם לא מתבייש להסית נגד אוכלוסיות שלמות תוך התבססות על שקרים בוטים

אבל השורה התחתונה חשובה יותר: נתניהו מזלזל בעובדות ומחבק את תרבות הפייק על כל משמעויותיה. היות שמדובר באדם אינטליגנטי מאוד, קשה להאמין שמדובר רק ב"טעויות". בבחירה בין השקר לאמת, נתניהו בוחר אסטרטגית במה שאפקטיבי לו, לא במה שנכון. ובגלל שהוא מזלזל גם בעיתונות וגם בציבור – הוא מניח שזה יעבור לו בשלום, ולא יטחנו אותו על כך עד דק או ישפילו אותו עד עפר.