בין שלל העתירות התלויות ועומדות בבג"ץ, שממתינות לכתיבת פסק דין, נמצאת העתירה הנוגעת לעצם מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי – עתירה שהוגשה בדצמבר 2022, בגלגול אחר של המציאות, סמוך להשבעת ממשלת בנימין נתניהו הנוכחית.
לפני כ־10 ימים, לפני חג סוכות, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לשופטים הדנים בתיק – יצחק עמית, נעם סולברג ויחיאל כשר – כי החליטה לגנוז תיק חקירה שנפתח נגד בן גביר בחשד לעבירת איומים. בכך נסללה הדרך לכתיבת פסק דין סופי בעתירה.
אולם, ביום ראשון הורו השופטים לצדדים להרכב להודיע בתוך שבוע ימים "אם יש מקום לדון בעתירה", נוכח העובדה שהיא מבוססת על עילת הסבירות, ובהינתן שנוכח חקיקת סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה לא ניתן בשלב הנוכחי לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים ממשלתיים בהתבסס על עילה זו.
בפשטות, השופטים לא מעוניינים לתת פסק דין בעתירה הזו. מי יודע, אולי תהפוכות פוליטיות יביאו לסיום כהונתו של בן גביר כשר הממונה על משטרת ישראל, והעתירה תתייתר מאליה.
שתי עתירות מרכזיות נוספות, שתלויות ועומדות בבג"ץ ועוסקות בחוקים שהתקבלו עד עתה במסגרת ההפיכה המשטרית, מצויות גם הן בשלב כתיבת פסק הדין.
האחת היא העתירה הנוגעת לחוק הסבירות עצמו, שנדונה בפני הרכב מלא של 15 שופטי העליון. האחרת היא העתירה בעניין סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה, ושבה אמור להינתן פסק דין על־ידי הרכב של 11 שופטים. גם ביחס לעתירות האלה בית המשפט מצוי כעת במצב של המתנה.
אם היה מתעורר כעת כוח עליון שהיה פוטר את השופטים מהצורך להכריע בעתירות הללו, שבמרכזן ביקורת שיפוטית תקדימית על חוקי יסוד, הם היו נושמים לרווחה. כוח כזה יכול להיות, למשל, מלחמת פתע
בתום הדיון בבג"ץ בעתירות בעניין הסבירות, ביקשו נציגי הממשלה והכנסת להגיש הודעות משלימות, בנימוק שלא הספיקו לפרוש את מלוא טיעוניהם. בית המשפט נענה לבקשה. הטיעונים המשלימים הו אמורים להיות מוגשים ביום ראשון אך לבקשת הכנסת ניתנה להם ארכה של שמונה ימים, עד ליום שני הבא.
זה לא דד־ליין סופי. אם התותחים ימשיכו לרעום, יש להניח שיינתנו ארכות נוספות. ניתן לשער שההעדפה הברורה של שופטי בג"ץ היא להימנע מלתת פסקי דין בעתירות האלה. אם היה מתעורר כעת כוח עליון שהיה פוטר את השופטים מהצורך להכריע בעתירות הללו, שבמרכזן ביקורת שיפוטית תקדימית על חוקי יסוד, הם היו נושמים לרווחה. כוח כזה יכול להיות, למשל, מלחמת פתע.
אם המלחמה תוביל לגניזת ההפיכה המשטרית ולתיקון חקיקתי מהיר שיבטל את שני החוקים הללו – חוק הסבירות וחוק הנבצרות – בג"ץ יפרסם פסקי דין של שתי שורות, במקום של מאות עמודים, שיציינו שהעתירות התייתרו ולכן נמחקות.
מצב המלחמה שישראל מצויה בתוכו ביממות האחרונות הופך את העיסוק בהפיכה המשטרית ובהליכים המשפטיים המתלווים לה לחסר כל טעם ומשמעות. עתידה של ההפיכה המשטרית תלוי בהרכבה של הממשלה, ובשאלה אם התמהיל הקואליציוני ישתנה כעת, בצל הקרבות והלחימה.
לא ניתן להתעלם מהצעדים החקיקתיים שכבר נעשו. כאן לא תספיק גניזה של יוזמות עתידיות. יש צורך בפעולה אקטיבית לביטול החוקים שעברו. בהקשר של לוחות זמנים, ביהמ"ש מצוי בעניין הזה בין הפטיש והסדן
אך לא ניתן להתעלם מאותם צעדים חקיקתיים שכבר נעשו. כאן לא תספיק גניזה של יוזמות עתידיות. יש צורך בפעולה אקטיבית לביטול החוקים שכבר הועברו. בהקשר של לוחות זמנים, בית המשפט מצוי בעניין הזה בין הפטיש והסדן.
מצד אחד, השופטים היו שמחים לאפשר לכנסת ולממשלה זמן מספיק לביצוע מהלכי החקיקה הנדרשים שהיו מייתרים את העתירות. מצד שני, ניצבים בלוח השנה מועדי הפרישה של השופטת ענת ברון ונשיאת העליון אסתר חיות.
טקסי הפרישה של ברון וחיות בוטלו נוכח מצב המלחמה. עוזי פוגלמן יקבל בשבוע הבא לידיו את תפקיד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בהליך פורמלי, נטול גינוני טקס.
מכאן מתחילים להיספר שלושת החודשים המוקצבים לכל שופט על פי חוק להשלמת כתיבת פסקי דין. המועד הרלוונטי לשתי העתירות – גם בעניין חוק הסבירות וגם בעניין חוק הנבצרות – הוא 12 בינואר, שהוא המועד האחרון שבו יכולה השופטת ברון לתת פסקי דין.
המועד הרלוונטי לשתי העתירות – גם בעניין חוק הסבירות וגם בעניין חוק הנבצרות – הוא 12 בינואר, שהוא המועד האחרון שבו יכולה השופטת ברון לתת פסקי דין
אם עד אז לא יחול שינוי במצב החקיקתי או בתוכניות הקואליציוניות לגבי המשך חקיקת ההפיכה המשטרית, לבית המשפט לא תהיה ברירה אלא להכריע בעתירות. בשלב הנוכחי, ברור שהשופטים מעדיפים להמתין. גם כדי שהשאלות הפוליטיות יתבהרו, ובעיקר מאחר שאין כל טעם בעיסוק בנושאים האלה בעת שהמדינה מצויה במלחמה מדממת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם