פינוי תושבי הצפון מבתיהם הוא מעשה אנטי ציוני

חזרתי הביתה. ביום שבת האחרון, אחרי שבוע של יסורים במרכז הארץ, ידיד וותיק, חמוש בטסלה מודל X פלייד, הקפיץ אותי בחזרה הביתה, לקיבוץ השוכן על כביש הצפון, בין המושבים יערה וגורן.

אני מתבייש על שישה הימים בהם הייתי פליט מחוץ לקיבוץ, אבל לפחות עכשיו, כשהגשם חזר, אני מצפה לירידה הראשונה העונה לוואדי בצת, הליכה בת 10 דקות.

אני מתבייש על שישה הימים בהם הייתי פליט מחוץ לקיבוץ, אבל לפחות עכשיו, כשהגשם חזר, אני מצפה לירידה הראשונה העונה לוואדי בצת, הליכה בת 10 דקות

ביום ב' פורסם שעשרות ישובים צמודי גדר יפונו מתושביהם. למזלי הישוב בו אני גר אינו נמצא ברשימה. אולם בתוך זמן קצר החלו לרוץ ברשת הווטאספ של תושבי הקיבוץ, שרובם התפנו עוד בשבוע שעבר, דרישות מהממשלה לממן או לסבסד גם את פינויים. ביזיון.

איני ציוני, מעולם לא הייתי ציוני. אם בשנים קודמות סברתי שסופה של המדינה יגיע אחריי, הרי שמזה שנתיים, לערך, אני מעריך שסופה של המדינה יגיע לפני סופי (ולא נותרו לי עוד שנות חיים רבות).

על אף שאיני ציוני, אני מתקשה להבין את ההיגיון שבפינוי טוטלי של תושבי יישובי גבול הצפון. אין בזה היגיון חברתי – הפינוי הורס את מרקם החיים; אין בזה היגיון כלכלי – לממשלה אין תקציבים לממן פינוי עשרות אלפי אזרחים; אין בזה היגיון ביטחוני – רקטות חזבאללה אמורות, לפי טענות גורמי ביטחון, לכסות את כל שטח המדינה. יש בזה היגיון צבאי מסוים, אבל הצבא נועד לשרת את אזרחי המדינה ולא להפך. תחת שלטון "ביבי" המדינה הפכה ללונה פארק שבו יש לספק לאנשים שעשועים בלבד.

ביבי נעלם

"כאשר מישהו הוא 'אחד מהחברה' ומתייחסים אליו באמצעות כינויי חיבה, יש גם יותר סלחנות כלפי מעידות שלו, כישלונות והתנהגות ראויה פחות מבחינה ערכית או לא ראויה בכלל", ניתח בעבר אבי רוזנטל ב-jokopost, "במקרה של ההתייחסות למר נתניהו, הסלחנות הזו מסוכנת במיוחד. אי-אפשר להתייחס בסלחנות כלפי אדם המכהן בתפקיד ציבורי בכיר ביותר, ששם את האינטרסים שלו לפני הצרכים של אזרחי המדינה".

מאז פרוץ המלחמה שינו כלי התקשורת המרכזיים במדינה את יחסם אל ראש הממשלה; אף אחד אינו מוסיף לכנותו "ביבי"; כעת הוא "בנימין נתניהו". בכך איבד נתניהו את אחד מהנכסים התעמולתיים החשובים ביותר שלו, כינוי החיבה "ביבי" אולם, בכך חשפו כלי התקשורת את אחד מהאופנים הרבים שבו הם שרתו את נתניהו במשך עשרות שנים, שירות שמוביל היום לחורבן המדינה.

מאז פרוץ המלחמה שינו כלי התקשורת המרכזיים במדינה את יחסם אל ראש הממשלה; אף אחד אינו מוסיף לכנותו "ביבי"; כעת הוא "בנימין נתניהו". בכך איבד נתניהו את אחד הנכסים התעמולתיים החשובים

במידה שמישהו עדיין מעוניין בהצלת המדינה ואזרחיה, עליו להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, לסיים את מלחמת הנקם היום, להחזיר את החטופות והחטופים בחיים ולסלק את נתניהו מהשלטון.

יעקב צלאל הוא עיתונאי