אני חושש שכחול-לבן עשו טעות קשה בכך שאיפשרו לבנימין נתניהו לקבל את המנדט להקמת ממשלה תחילה. יש סיכויים, למרות הספין ההפוך שלו, שיצליח. אבל אם בני גנץ אכן יקבל את המנדט אחריו, כדאי מאד שיחליף דיסקט.

יש מי שיופתע מעצם הטיעון שביבי עשוי להצליח, וזה משקף התקדמות מסויימת בבחירות מועד ב'. לפחות נגמרה הגישה האינפנטילית שהאיש כל-יכול.

כך זה עשוי להראות: נתניהו משכנע את החרדים להעניק לליברמן כמה ניצחונות בנרטיב החילוני – מסחר ותחבורה בשבת וחוק הגיוס האנמי ממילא, למשל – בתמורה לממשלת ימין נוספת והמשך המימון הסחטני של הישיבות. ליברמן יקבל קרדיט על ההתקדמות ואולי אפילו רוטציה לשנה (מי שמאמין להכחשותיו מוזמן לקנות את המכונית המשומשת שלי). כחול-לבן תוכל לחגוג את "הניצחון" שלה באופוזיציה עד 2023.

אם זה לא יקרה, אני מציע לגנץ לשבור את הכלים. כן, אני יודע, זה לא בגנים שלו. אבל כדאי מאד להתאמץ.

הדה-לגיטימציה של המפלגות הערביות הייתה תעמולת נתניהו קלאסית ולמרבה הצער, זה הצליח. מתוך הבנה שהשמאל לא יוכל למשול בשום תרחיש סביר בעתיד הקרוב ללא הערבים, הוא ביקש להוציא אותם מהשיח: כך התבקשנו להסכים שהציונות היא הבסיס ללגיטימיות פוליטית.

האמנם?

חברים: הציונות היא הרעיון שליהודים צריכה להיות מדינת לאום בארץ ישראל. זה רעיון מעניין, למרות שלא כל היהודים תומכים בו ולא כל השותפים הקואליציוניים החרדים של נתניהו תומכים בו. אין זה מבחן הנאמנות העיקרי של מדינת ישראל. הנאמנות למדינת ישראל היא מבחן הנאמנות של מדינת ישראל.

אפשר לבקש מהאזרחים הערבים להיות נאמנים למדינה, ולרוב הם כאלה, לטעמי יותר מהימין המשיחי. אי אפשר לבקש מהערבים להיות ציונים. זו שטות מוחלטת, צביעות וטמטום. ערבי שיטען שהוא כזה, אני לא אאמין לו.

אבל נתניהו הצליח לדפוק למספיק אנשים את המוח כך שאפילו בשמאל יש המקבלים את הטיפשות הזו. הם מוכנים להוציא את הערבים מהחשבון הפוליטי ובזאת לחסל את הסיכויים שלהם עצמם להיות בשלטון. זה שיקוף עצוב של חולשת דעת ורפיון כללי בשמאל.

כן, חלק מחברי הכנסת הערבים לא נחמדים. הם אינם נטולי אשמה אכל הם נמצאים במצב רגיש שראוי להבנה. רוב הבעה עם בל"ד. אך אפילו שלושת חברי הכנסת של בל"ד אינם ראויים לדמוניזציה שעברו. אפשר לפרש כמה אמירות שלהם כתמיכה במחבלים אחדים; כך המצב גם עם כמה יהודים ימניים. יש פה סכסוך נורא, אין הרבה חבר'ה טובים, ויש אנשים שאומרים דברים מטופשים. חייבים להתקדם.

נתניהו בוודאי לא היה מעלה על הדעת לוותר על הערבים אם המצב היה הפוך. אין לו טיפת בושה. אסור שלגנץ תהיה בושה. אם הוא יקבל את המנדט עליו לפנות מייד לערבים. מי שלא אוהב את זה מוזמן למחות בכיכר רבין.

נידוי הערבים הוא דבר שנראה נורמלי לחברה לא נורמלית – עד שיום אחד הוא קורס.  קורס כתוצאה של מנהיגות.

לליברמן ייאמר: עם תמיכת הערבים אפשר ליישם את סדר היום החילוני שלך, הרבה יותר ממה שתקבל מהליכוד. אולי אפילו לימודי ליבה וסוף המונופול האורתודוקסי.

אני לא מקל ראש. תהיה טלטלה בציבור היהודי והפגנות וזעקות שבר. חלק מזה יבוא מגזענות (ההסתה של נתניהו כבר מוכנה בקופי-פייסט) וחלק מהכרה שהמצב בהתחלה עשוי לסבך ענייני בטחון מסויימים.

אבל הערבים (אולי בניכוי בל"ד) כל כך כמהים ליחס לא מחפיר שלהערכתי בתמורה לחיבוק שכזה הם יעשו הרבה כדי לא להקשות. תשעה מהם יספיקו גם עם כתומכים מבחוץ.

וכנראה שתוך זמן לא רב הממשלה תחדל להיות תלויה בערבים. לליכוד ולש"ס תהיה הזמנה פתוחה להצטרף. ש"ס עשויה לבוא כמעט מיד (רק כדי לדפוק את ליצמן זה כדאי) ובהמשך גם ליכוד, אחרי שייפרד מנתניהו שכנראה יפנה למשפטיו . כך שליברמן בסופו של דבר יקבל אפילו את ממשלת האחדות שהוא כה רוצה.

יידרשו הרבה אומץ ורטוריקה חיובית מצד גנץ – מבחן מנהיגות אמיתי. זה יותר מסובך מאשר לשכנע שמאלנים להצביע לגנרלים חביבים בתקווה להפיל את נתניהו. אבל ייתכן שזה ייעודו.

אם מהלך כזה יצליח זה יהיה מרהיב במישור הפנימי.  זה יהיה ארגון מחדש של המבנה הפוליטי והחברתי, בכיוון של חברה נורמלית יותר.

זה יאתחל באיחור מביש את תהליך שילוב אזרחי ישראל הערבים בענייני המדינה, גם אם הם לא יצטרפו בתחילה לקואליציה כשותפים מלאים. מחוקקים הגונים כמו אחמד טיבי ואיימן עודה יהיו ראשי ועדות בכנסת. התקציבים יהיו יותר שוויוניים. המשטרה תתחיל להתייחס למגזר. תושביו ירגישו שיש להם קול. הסיכון לתסיסה יירד ויחסי יהודים וערבים ישתפרו. אלה יעדים חשובים ביותר.

בעניין הפלסטיני יימשך הקיפאון כמובן, אבל אולי לפחות ייעצר מצעד האיוולת של עיבוי ההתנחלויות.

מה הסכנה הגדולה? שזה ייכשל ונלך שוב לבחירות חוזרות? המשך שלטון הימין הרבה יותר מבעית. מנהיג יודע לקחת סיכון. מנהיג עושה את הדבר הנכון.

כרגע ליברמן אומר שהוא לא ילך על זה – אבל זה כרגע.

התרחיש מהווה ניצחון כה גדול לכוחות התבונה בישראל, עד כי אפילו ליברמן כנראה יבין. הוא אדם מאוד מוזר אבל הוא לא טיפש.  ייתכן, וכאן אני מסתכן קצת, שהוא גם לא בהכרח מרושע.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

אז גם זה קרה: הנשיאות של הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT, מוסדות עילית למהדרין, הופיעו בפני הקונגרס האמריקאי וסירבו להצהיר שקריאות לרצח-עם נגד יהודים הן הפרה של כללי האתיקה.

אחת אמרה שזה עניין של הקשר; אחרת מילמלה משהו על כך שמילים צריכות להפוך למעשים לפני שניתן לפעול. נכון לשעה זו, נשיאת פנסילבניה התפטרה תחת מכבש לחצים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.