שום דבר, כולל הצירוף השחוק "רכבת הרים רגשית", לא יכול לתאר את מה שעבר בשלושת השבועות האחרונים על ג'ק (טאטו) ביכיו ועובדיו/חבריו בחברת UBQ.

היום (שני) בבוקר, כשנסע לקיבוץ צאלים כדי להתניע לראשונה מאז המלחמה את פס הייצור של המפעל, הוא קיווה שזה האות לפתיחת דף חדש. אבל גם הוא יודע שהפרק הקודם, הנורא, רחוק מלהסתיים.

לפני ארבע שנים בדיוק הגעתי לביקור במפעל של חברת UBQ Materials בדרום. מצאתי שם חבורה של עובדים ועובדות איכותיים, חדורי מוטיבציה, רובם תושבי העוטף בפרט והנגב בכלל, שהאמינו בכוחם לכבוש את העולם על כנפי הטכנולוגיה הירוקה שלהם.

מדובר בפיתוח ישראלי מקורי שהופך פסולת – באמצעות תהליך עיבוד הכולל מספר שלבים – לחומר דמוי פלסטיק. הגרגירים שמתקבלים בסיום התהליך מחליפים בהצלחה את הפלסטיק המקורי, שמופק מנפט בתהליך מזהם, בשורה ארוכה של מוצרים: משטחים לוגיסטיים, שטיחונים ורכיבים לרכב, פאנלים וצינורות לענף הבנייה, אדניות, מגשים במסעדות, נעליים, פחי מיחזור ועוד.

מנכ"ל UBQ Materials ג'ק (טאטו) ביכיו (צילום: באדיבות UBQ)

החזון היה ברור: העולם יעבור בהדרגה לצרוך "פלסטיק" המיוצר מפסולת, וכך ייפתר משתי צרות במכה אחת – ממגפת הפלסטיק ומהררי הפסולת שהאנושות מייצרת. עולם הקלינטק (הטכנולוגיות הירוקות) עתיר רעיונות יצירתיים, אבל רק מעטים מבשילים בפועל להצלחה מסחרית.

באותם ימים מקדונלד'ס העולמית גילתה והתלהבה מהטכנולוגיה של UBQ והתחילה לייצר באמצעותה את המגשים שלה. זה היה הרגע שבו היה ברור שזה קורה, שהפוטנציאל של החברה הקטנה מישראל מתחיל להתממש.

לפני כחודש וחצי החברה גייסה 70 מיליון דולר מ־Eden Global Partners, ובכך עלה סך ההשקעות בחברה בשנתיים האחרונות ל־240 מיליון דולר. העתיד נראה בהיר ומבטיח. ואז באה שבת, 7 באוקטובר

מאז UBQ הלכה מחיל אל חיל, התקשרה עם עוד כמה תאגידי ענק, יצאה לכמה סבבים מוצלחים של גיוס משקיעים והתחילה להקים מפעל גדול בהולנד, שיהפוך למרכז הייצור של החברה, עם יכולת ייצור גדולה פי 15 מאשר המפעל הצנוע בצאלים.

לפני כחודש וחצי החברה גייסה 70 מיליון דולר מ־Eden Global Partners, ובכך עלה סך ההשקעות בחברה בשנתיים האחרונות ל־240 מיליון דולר. העתיד נראה בהיר ומבטיח.

ואז באה שבת, 7 באוקטובר.

פלסטיק ממוחזר של חברת UBQ (צילום: באדיבות UBQ)

"חלק משמעותי מהעובדים שלנו מגיעים מכפר עזה, ניר עוז ובארי", אומר ביכיו. "הדר רוזנפלד־ברדיצ'בסקי מכפר עזה, בחורה מוכשרת ואינטליגנטית, עבדה שלוש שנים בהנהלת חשבונות אצלנו, נרצחה יחד עם בן זוגה איתי. הם הצליחו להסתיר את התאומים שלהם, בני 10 חודשים, שנשארו יתומים.

"אורי רוסו, המהנדס הראשי של המפעל, היה בכיתת הכוננות של כפר עזה, יצא להילחם במחבלים ונהרג. השאיר אישה ושלושה ילדים. רבים אחרים עברו גיהינום, את הסיפורים הבלתי נתפסים של הקרב על הידית של הממ"ד.

"חלק מאלה שניצלו איבדו בני משפחה, חברים, וכמובן את הבית. יש לנו עכשיו 14 חברים בצוות שנמצאים באזורי פינוי, פליטים בארצם. אל המפעל לא יכולנו לגשת, כל האזור הפך לבסיס צבאי"

"חלק מאלה שניצלו איבדו בני משפחה, חברים, וכמובן את הבית. יש לנו עכשיו 14 חברים בצוות שנמצאים באזורי פינוי, פליטים בארצם. אל המפעל לא יכולנו לגשת, כל האזור הפך לבסיס צבאי גדול".

החברה התגייסה לתמוך בעובדיה. "אנחנו עושים הכול כדי לעטוף את המפונים, לתת להם הרגשה של בית, שהם לא לבד", אומר ביכיו, "רבע מעובדי הייצור שלנו מפונים. הם מתחילים להבין שייקח זמן עד שהם יוכלו לבנות את הקהילות שלהם מחדש. אנחנו מחפשים להם פתרונות דיור בצאלים, באופקים או במושבים הסמוכים.

עובד ישראלי במפעל UBQ בצאלים (צילום: באדיבות UBQ)

"עם כל יום שעובר יותר עובדים רוצים לחזור לעבודה, לתחושה של שגרה. אלה שיכולים עובדים מרחוק. היום אנחנו מתחילים להתניע בהדרגה את המעבדה ומכונות הייצור".

ובתוך כל הערבוביה הבלתי נתפשת הזו של אובדן ואימה, נחתה על אנשי UBQ בשורה נהדרת: החברה והטכנולוגיה שלה נבחרו על־ידי המגזין "טיים" לאחת ההמצאות המבטיחות בעולם לשנת 2023.

"עוד לפני המלחמה התקשר אליי מסן פרנסיסקו כתב ה"טיים" ג'רמי גאנץ ואמר שהגענו לשלב הגמר של תחרות ההמצאות ל־2023. באמצע המהומה של המלחמה פתאום מודיעים לנו שנבחרנו"

בגיליון מיוחד של המגזין האמריקאי היוקרתי שהוקדש להמצאות בשלל תחומים – עיצוב, מזון, תחבורה ועוד – UBQ נבחרה בקטגוריה של שימוש חוזר בפסולת. "האנושות מייצרת יותר משני מיליארד טון פסולת בשנה", נכתב בדברי ההסבר לבחירה, "UBQ מבקשת להפוך כמה שיותר מהכמות הזו לתחליף פלסטיק שהמייסד והבעלים השותף ג'ק בכיו מכנה 'משאב טבעי'".

"עוד לפני המלחמה, כשהשתתפתי בכנס של הבנק העולמי שנערך בווינה", מספר ביכיו, "התקשר אליי מסן פרנסיסקו כתב ה"טיים" ג'רמי גאנץ ואמר שהגענו לשלב הגמר של תחרות ההמצאות ל־2023. באמצע המהומה של המלחמה פתאום מודיעים לנו שנבחרנו.

"קיבלנו שורה של פרסים בשנים האחרונות אבל זו ליגה אחרת, זה מכניס אותנו למועדון אקסקלוסיבי של חברות שהולכות לשנות את העולם. אנחנו כבר מרגישים את זה בהתעניינות של משקיעים וקרנות".

המלחמה והזכייה, כאמור, תפסו את החברה בשלבים האחרונים של הקמת מפעל גדול בהולנד, שאמור לקלוט 105 אלף טון פסולת בשנה ולייצר ממנה 80 אלף טון של UBQ – חומר גלם דמוי־פלסטיק, שבין לקוחותיו הגדולים נמנות כיום, כאמור, מקדונלדס, פפסיקו ומרצדס בנץ.

"בהולנד מביאים לנו את הזבל ומשלמים לנו תמורת זה שאנחנו לוקחים אותו ומטפלים בו. אנחנו מקבלים אותו במצב איכותי ויבש. בארץ אנחנו לוקחים חומר רטוב ומלוכלך – וצריכים לשלם תמורת ההובלה"

"ידענו שאם נמשיך לייצר בכמויות קטנות נישאר סיפור סינדרלה יפה אבל לא יהיה לנו אימפקט משמעותי", אומר ביכיו, "ולכן לפני כשנה וחצי התחלנו להקים מפעל בהולנד, שאמור לסיים הרצה ולהתחיל לעבוד בעוד כחודשיים.

"ההבדלים בין העבודה בהולנד לעבודה בישראל עצומים. בהולנד מביאים לנו את הזבל ומשלמים לנו תמורת זה שאנחנו לוקחים אותו ומטפלים בו. אנחנו מקבלים אותו במצב איכותי ויבש כי כבר הוציאו ממנו לפני כן מתכות ומינרלים כדי לעשות בהם שימוש.

אילוסטרציה: פסולת המגיעה לאתר חירייה. (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

"בארץ אנחנו לוקחים את החומר מחירייה ומאתר מיון פסולת בראשון לציון, החומר רטוב ומלוכלך ואנחנו צריכים לשלם תמורת ההובלה. אף אחד לא משלם לנו כלום בישראל. בהולנד הפסולת מגיעה אלינו עם צ'ק".

אז אתם בדרך לעזוב את ישראל?
"ממש לא. עיקר הייצור יהיה בהולנד ובמפעל חדש שאנחנו מקימים בחוף המזרחי בארצות הברית, כי הייצור צריך להיות קרוב ללקוחות ולצערנו הלקוחות העיקריים הם לא כאן. בישראל יהיה מרכז המחקר והפיתוח העולמי שלנו. אנחנו לא זזים מצאלים".

לפני כמה ימים שיגרה הנהלת החברה לעובדים בארץ ובעולם מכתב ובו דברי הספד לנרצחים ושיקוף של תמונת המצב בישראל. "כחברה אנחנו נמשיך להיות איתנים בזמנים הנוראיים האלה", נכתב בשורת הסיום של המכתב, "יש לנו צוות מדהים ואנחנו נמשיך במשימה להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר לכולנו".