לפני חמש שנים הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. מדובר בצעד חריג מאוד בפוליטיקה הישראלית. לא זכורים כמעט שרים ומנהיגים שהחליטו לשים את המפתחות מיוזמתם אחרי שהקבינט וראש הממשלה לא הסכימו להתחשב בעמדתם הביטחונית.

כשנה וחצי לפני כן התפטר משה יעלון מתפקיד שר הביטחון, אך הדבר התרחש בגלל החלטת נתניהו להדיח אותו – ולהחליפו בליברמן.

במסיבת עיתונאים ב־14 בנובמבר 2018 אמר ליברמן: "אנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון. גילינו רפיסות. מבחינתי, מה שקרה אתמול – הפסקת האש, בשילוב עם כל תהליך ההסדרה מול חמאס – זה כניעה לטרור.

"אין לזה שום הגדרה אחרת, אין לזה שום משמעות אחרת אלא כניעה לטרור. זה לא סוד שהיו כבר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בין ראש הממשלה לביני, ואני רק אזכיר את הנושא של הכנסת הדלק הקטארי. אני חשבתי שזו שגיאה. רק אחרי שראש הממשלה הוציא הוראה כתובה נאלצתי לאפשר להכניס דלק לרצועה".

שווה לקרוא גם את המשך דבריו של ליברמן באותו היום: "אנחנו מעבירים פה מצד אחד בכנסת חוק קיזוז כספי טרור, ומצד שני נותנים לטרוריסטים כסף, מאפשרים להעביר כסף מזומן לטרוריסטים ברצועת עזה.

"אין שום סיבה שאותם ראשי טרור ברצועת עזה ירגישו בנוח כשהם מתהלכים בחופשיות. הם באים להפגנות מול הגדר ומסיתים נגד מדינת ישראל. חמאס לא מדבר לא על דו־קיום, לא על הכרה בישראל. הם לא רוצים לדון איך לשפר את מצב התעסוקה ברצועת עזה. את התקציב שלהם, כ־270 מיליון דולר בשנה, הם ממשיכים להשקיע בהתעצמות.

"לו הייתי ממשיך לכהן בתפקידי לא הייתי יכול להסתכל בעיניים של תושבי הדרום, של משפחות שאול וגולדין ושל משפחות שני האזרחים שבשבי חמאס"

"מבחינת הסדר ההגיוני, מבחינת האינטרס הביטחוני, היינו חייבים קודם כל לסיים את הסיפור של הדרום. הסיפור של הדרום קודם לכל. אותה רפיסות שגילינו היא כמובן מקרינה גם לזירות אחרות. לו הייתי ממשיך לכהן בתפקידי לא הייתי יכול להסתכל בעיניים של תושבי הדרום, של משפחות שאול וגולדין ושל משפחות שני האזרחים שבשבי חמאס".

לנוכח המלחמה בעזה, הישראלים חייבים להיגמל ממנהיגים שמלהגים הצהרות בומבסטיות ומפזרים הבטחות חסרות שחר – ולדרוש מהם לקום וללכת כשכל השטויות שאמרו פקעו כמו בועות סבון קטנות באוויר.

נתניהו עם לוחמות ולוחמי גדוד קרקל, 13 בנובמבר 2023 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

ב־2023, האדם היחיד במערכת הפוליטית שלוקח את הדברים שהוא עצמו אמר ברצינות הוא ליברמן. למי שלא זוכר את המשך הפרטים הפוליטיים של שלהי שנת 2018, שר החינוך דאז נפתלי בנט פרסם הצהרה תקשורתית לפיה אם לא יקבל את תפקיד שר הביטחון הוא יפרוש מהממשלה.

לדברי בנט, המטרה שלו אז הייתה לאפשר "לישראל לחזור לנצח". בנט אמר שיכנס למשרד הביטחון, יוביל לשינוי דרמטי מול עזה – אחרת ההרתעה הישראלית תמשיך להישחק וחמאס ימשיך לא לפחד מישראל.

בנט מילא את התפקיד עד לחודש יוני 2019 (בסך הכול חצי שנה). אז, נתניהו – שהפסיד בבחירות ולא הסכים להעביר את המנדט לגנץ – פיטר את בנט וזרם למערכת בחירות שנייה

בנט מילא את התפקיד עד לחודש יוני 2019 (בסך הכול חצי שנה). אז, נתניהו – שהפסיד בבחירות ולא הסכים להעביר את המנדט לבני גנץ – פיטר את בנט וזרם למערכת בחירות שנייה. בתקופתו הקצרה כשר ביטחון, בנט לא הצליח להחזיר את ההרתעה ולהוביל שינוי דרמטי מול חמאס ועזה.

הדברים של ליברמן מנובמבר 2018 נקראים כיום כמו נבואה מצמררת. במשך השנים הארוכות שנתניהו מכהן כראש ממשלה, הוא לא מאפשר לאף אחד בסביבתו לתרום או להשתתף בהחלטות הביטחוניות או בתחום יחסי החוץ. זה סוד גלוי. כולם יודעים את זה.

ליברמן בכנס המכון למחקר בטחון לאומי. "נתניהו עסוק בקמפיין, גם הטקסטים הנוצצים ביותר לא יפתרו בעיות קיימות" (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

למשל, איילת שקד כשרת המשפטים ניסתה לקדם מהלכים בנושא החזרת החיילים החטופים אורון שאול והדר גולדין. נתניהו לא אפשר לה להתקרב לנושא. ישראל כ"ץ כשר תחבורה ואחר כך כשר חוץ, דרש לדון בקבינט על הקמת אי מלאכותי מול חופי עזה (פרויקט שהיה אמור לספק מסחר, תעסוקה, תחבורה). נתניהו לא הרשה לו אפילו להניח את הנושא על סדר היום של הקבינט.

ליברמן נכנס לתפקיד שר הביטחון באמצע 2016 לקולות לגלוג רבים, שהזכירו לו שהוא הבטיח לחסל את אסמאעיל הנייה בתוך 48 שעות. הנייה חי וקיים גם ב־2023. גם ליברמן, כמו רבים אחרים במערכת הפוליטית של ישראל, פרסם הצהרות חסרות בסיס, שהוא לא יכול היה לממש.

האדם היחיד שקם והתפטר – כשהוא מלווה את צעד ההתפטרות במסיבת עיתונאים שכולה מבוססת על טיעונים ביטחוניים – היה ליברמן. במהלך השנים הציג ליברמן טיעונים נוספים שתמכו בעמדה שלו

אבל דבר אחד אי־אפשר לקחת ממנו. בניגוד לכל ההצהרות הבומבסטיות של נתניהו ואחרים, ליברמן קם והלך ברגע האמת. באותו השבוע, באמצע נובמבר 2018, חמאס ירו על ישראל 500 רקטות. המצרים נכנסו לתמונה והביאו את הצדדים להפסקת אש.

לפי הפרסומים דאז, כל ראשי מערכת הביטחון של ישראל – הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראש אמ"ן תמיר הימן, ראש שב"כ נדב ארגמן, ראש המוסד יוסי כהן וראש המל"ל מאיר בן שבת – תמכו באותה העת בעמדה של בלימת המענה הישראלי כדי לא להחריף את סבב האלימות.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, 2017 (צילום: Hadas Parush/FLASH90)

בישיבת הקבינט, השרים בנט וליברמן התנגדו לגישה הנ"ל וטענו שיש לנקוט בצעדים חריפים יותר – ולא לעצור את המתקפה נגד חמאס. גם איילת שקד וזאב אלקין תמכו בגישת ליברמן ובנט. אבל האדם היחיד שקם והתפטר – כשהוא מלווה את צעד ההתפטרות במסיבת עיתונאים שכולה מבוססת על טיעונים ביטחוניים – היה ליברמן.

במהלך השנים הציג ליברמן טיעונים נוספים שתמכו בעמדה שלו. מסמך האזהרה שהגיש לנתניהו (לפי פרסום בידיעות אחרונות) – כמה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד שר הביטחון – כוללת תחזית הדומה למתקפת חמאס של 7 באוקטובר. בכל הצהרותיו בתפקידו כחבר כנסת בשנים האחרונות, ליברמן היה תקיף ועקבי בנוגע למאבק מול חמאס.

מאז מתקפת הפתע של חמאס, ליברמן לא חוסך ביקורת מהממשלה ועמדותיו נותרו תקיפות כפי שהיו: נגד הכנסת דלק; התניית סיוע הומניטרי בביקור של הצלב האדום אצל החטופים; דרישה לחיסול ראשי חמאס

מאז מתקפת הפתע של חמאס, ליברמן לא חוסך ביקורת מהממשלה ועמדותיו נותרו תקיפות כפי שהיו קודם לכן: נגד הכנסת דלק לרצועה; התניית סיוע הומניטרי בביקור של הצלב האדום אצל החטופים הישראלים; דרישה לחיסול כל ראשי חמאס (ולא להסתפק בפיצוץ בתיהם) ועוד.

כאמור, הצהרות מפוצצות ומנופחות יש לנו מצד כל המערכת הפוליטית. במקרה של ליברמן, אנחנו יודעים שהוא גם היה היחיד שקיבל החלטה אישית לא להיות חלק מחבורת המצהירים והקשקשנים.