דרמה גדולה התרחשה במשרד המשפטים בחמישי האחרון, כאשר בכירה אחת ניסתה לעכב מינוי של בכירה אחרת: סיגל יעקבי, המנכ"לית הזמנית, ביקשה לעצור את המינוי של ליאת בן ארי למשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים.
יעקבי הודיעה על בחינה מחדש של הצורך במשרה, כשבאותו זמן התכנסה ועדת המכרז בנוכחות המועמדת המובילה, בן ארי. ועד הפרקליטים איים בשביתה ופרקליט המדינה שי ניצן הזדעק אף הוא, וטען שמהלך מעורר "תמיהות ומחשבות קשות אודות המניע והגורם לנקיטת צעדים אלה". את המילה האחרונה אמר נציב שירות המדינה, שהורה לקיים את המכרז, וכך יצא לדרך המינוי.
בערב של אותו יום, המנכ"לית פרסמה את המכתב שלה לניצן, בו ניסתה להצדיק את בקשתה לבטל את המכרז, אחרי שהנציבות כבר קבעה שצריך לקיים אותו.
כך הסתיימה הסגה, שכללה גם שני מכתבים אנונימיים שהגיעו לסאלח א דין בהפרש של חודשיים, ובשניהם נטען כי המכרז נתפר למידותיה של בן ארי וכי יש לבטל אותו.
אחרי המכתב הראשון ביוני, נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ הקפיא את המכרז, הפשיר אותו, ולאחר המכתב האחרון, סרב לבקשת יעקבי לבטל אותו שוב.
"הפנייה של יעקבי לביטול המכרז הייתה מאוד משונה, כי זו פנייה שהתעלמה מזה שכל הנושא כבר לובן ולא בכדי הנציב עצמו כבר דחה את הפנייה שלה. הטענות האלה כבר עלו לראשונה לפני חודשיים, ואין ממש בדבר הזה"
יעקבי, בקושי שבועיים וחצי בתפקיד, היא מינוי זמני של שר המשפטים אמיר אוחנה, ובן ארי היא הפרקליטה המלווה בתיקי נתניהו.
משכך, מובן שהניסיון של המנכ"לית הזמנית לעצור את המינוי התפרש כמוזר במקרה הטוב וכנגוע בשיקולים זרים במקרה הפחות טוב.
במלים אחרות, המהלך של המנכ"לית הזמנית יחד עם המכתבים עלומי השם, עוררו חשד שמישהו מנסה לבלום את קידום הפרקליטה הבכירה שמלווה את חקירות ראש הממשלה.
"הפנייה של יעקבי כרגע הייתה מאוד משונה, כי זו פנייה שהתעלמה מזה שכל הנושא כבר לובן ולא בכדי הנציב עצמו כבר דחה את הפנייה שלה", אומר לזמן ישראל גורם משפטי בכיר על מה שקרה סביב המינוי. "הטענות האלה כבר עלו לראשונה לפני חודשיים, כשיצא המכתב האנונימי הראשון, ונבחנו על ידי הנציבות ונדחו בסופו של דבר ולכן אין ממש בדבר הזה", מוסיף אותו גורם.
ייתכן שהעיתוי של יעקבי לביטול המכרז, בטח ברגע האחרון ועוד אחרי שהנציבות כבר קבעה שצריך לקיים אותו, הוא קצת מוזר.
"סיבות טובות לשקול מחדש"
עם זאת, יעקבי מכירה את המערכת מבפנים, וגורם אחר שמקורב למערכת המשפטית, טוען שהיו לה סיבות טובות לשקול מחדש את איוש המשרה מנימוקים ענייניים, שקשורים למבנה הארגוני של משרד המשפטים.
לפרקליט המדינה ניצן יש ארבעה משנים, ובן ארי מונתה לאחת מהם – לעניינים כלכליים. היא מחליפה את יהודה שפר, שפרש לפני כשנה וחצי, ומאז לא הוחלף.
שפר, שקודם לכן הקים את הרשות לאיסור הלבנת הון, היה גם הראשון שמילא את התפקיד של המשנה הכלכלי לפרקליט המדינה, ופרש לפני כשנה וחצי.
התפקיד הזה נוצר בגלל המרכזיות של הפשיעה הכלכלית, שהצריכה גוף שירכז מדיניות אחידה ויתאם בין הגופים השונים בפרקליטות שעוסקים בנושאים של אכיפה כלכלית.
בשני התפקידים האלה הוא התמחה בגביית מחיר כלכלי מעבריינים, באופן שאמור היה לשמש גורם מרתיע. בפועל, זה אומר הרבה מאוד בקשות לחילוט נכסים של חשודים במהלך החקירה.
שפר זכה להערכה גם בתפקיד האחרון, אך לפי עדות של גורם המקורב למערכת, הוא מילא צורך שאיננו מובן מאליו. כך קרה שבמקום לתאם את האכיפה הכלכלית, בשמונה השנים בתפקיד הוא נאלץ גם להתנגש עם יחידות אחרות בפרקליטות שבהגדרה עסקו בנושאים שחופפים לשלו, כמו חדלות פירעון, ענישת תאגידים וכאמור חילוטים.
היחידות האחרות שעסקו באותם הדברים הן היחידה הכלכלית, פרקליטות מיסוי וכלכלה, והכהנ"ר – כונס הנכסים הרשמי, שהממונה עליו היתה בשנים האחרונות יעקבי.
חלון הראווה של מערכת אכיפת החוק
הדינמיקה הזו קשורה גם למשחקי האגו שטבועים בתרבות הארגונית של הפרקליטות. כך למשל, הרבה פעמים השאלה איזה תיק ייפול על איזה יחידה בפרקליטות קשורה גם לפוליטיקה הפנימית, או לקרבה של פרקליטים מסוימים ליחידות כאלה ואחרות במשטרה.
חקירות נתניהו הן חלון הראווה של מערכת האכיפה כולה, ומי שליוותה אותם היא כאמור ליאת בן ארי, שהשיוך הארגוני שלה היה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ולשם הגיעו התיקים. היום היא יושבת לצד היועמ"ש ופרקליט המדינה בשימוע לתיקי נתניהו.
עו"ד בן ארי שוויקי, בת 53, נשואה ואם לשלושה, עמדה להשלים קדנציה של 8 שנים בפרקליטות מיסוי וכלכלה. היא עצמה ייצגה את המדינה בתיקי שחיתות שלטונית כמו דודי אפל והולילנד.
תחת הנהגתה של בן ארי, טיפלה פרקליטות מיסוי וכלכלה בשנים האחרונות בפרשות רבות של שחיתות, עבירות מס וני"ע בפרופיל גבוה, הנה כמה מהן: התיקים נגד השרים חיים כץ ואריה דרעי, ראשי העיר אשקלון, בת-ים ויהוד, שוחד במי אביבים, הזמר קובי פרץ, נוחי דנקנר, הבורסה ליהלומים, הבנקים השווייצרים, סימנס, הפניקס ובנימין (פואד) בן-אליעזר ז"ל ועוד.
עמדת זינוק טובה
הניסיון הזה מציב אותה בעמדת זינוק טובה להחליף את שי ניצן, שיסיים את תפקידו בדצמבר, אם כי עדיין לא הוקמה ועדת איתור לתפקיד. רבים סברו כי על מנת שבן ארי תוכל להחליפו, צריך למצוא לה תפקיד חדש כדי שתישאר במערכת.
במובן זה, אומר המקורב למערכת, המינוי שלה באמת קצת מוזר, שכן אחרי שניהלה כל כך הרבה תיקים בפרופיל ציבורי גבוה, היא קצת אובר-קווליפייד כדי להסתפק ב"לתאם ולתכלל" מדיניות בין גורמי האכיפה הכלכלית.
הבכיר המשפטי הנוסף שאיתו שוחחנו, טוען כי אין תוקף לטיעונים של יעקבי בדבר חוסר הצורך של המשנה הכלכלי. אך באותה נשימה, גם הדרמה ותיאוריות הקונספירציה שנוצרו כאן סביב המינוי הזה של בן ארי קצת יצאו מפרופורציה.
"זה קשקוש, בן ארי יכלה להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה בין אם כפרקליטת מיסוי וכלכלה וגם אם הייתה משלימה קדנציה ופורשת, יכולים להגיע מתמודדים גם מבחוץ, הכל היה אפשרי. אין סתירה בין הדברים"
"זה קשקוש, היא יכלה להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה בין אם כפרקליטת מיסוי וכלכלה וגם אם הייתה משלימה קדנציה ופורשת, יכולים להגיע מתמודדים גם מבחוץ, הכל היה אפשרי. אין סתירה בין הדברים, או שכן או שלא.
"יכול להיות שהיא בכלל לא תיבחר או שהיא שלא תרצה, אבל בעקרון היא יכלה להתמודד גם בלי המכרז הזה. לכן לא הבנתי את ההיסטריה והעיסוק המוגבר במשרה והאיוש שלה, והדרמה הגדולה שניסו לייחס לה".
בן ארי נכנסת לשנתה ה-21 בפרקליטות. היא נחשבת למועמדת מקובלת מאוד על ניצן כאמור, וגם על היועמ"ש מנדלבליט. ככל הנראה מטרתה להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה, והיא תצטרך לגבור בין היתר על המשנה הפלילי, מומי למברגר והמשנה לתפקידים מיוחדים נורית ליטמן, ואולי פרקליטי מחוז אחרים שיתמודדו.
אם מישהו ירצה לבלום אותה בדרך למשרה הבאה שתתפנה בדצמבר, הוא יצטרך קצת יותר מאשר מכתבים אנונימיים שחתומים על ידי "פרקליטים מודאגים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו