סמוך לתחילת הלחימה ברצועת עזה לאחר זוועות ה-7 באוקטובר, הודיעה ערב הסעודית על השעיית המגעים לנורמליזציה עם ישראל, שהתקיימו בתיווך אמריקאי והואצו בצורה שלחצה את איראן אל הקיר – ואל כפתור ההצתה של מלחמת השמד.

לא צריך להיות ערביסט מומחה כדי לעקוב אחרי הסאבטקסט הסעודי בשבועות שחלפו מאז. על אף שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אירח בחמימות מדאיגה את התליין האיראני אבראהים ראיסי, והממשלה בראשותו הלינה באוזני העולם על מעשי ישראל ברצועה – רובם ככולם של הדברים הם בגדר מס שפתיים ותו לא.

על אף שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אירח בחמימות מדאיגה את התליין האיראני ראיסי, והממשלה בראשותו הלינה באוזני העולם על מעשי ישראל ברצועה – רוב הדברים הם בגדר מס שפתיים ותו לא

"תראו תראו את הגרי קופרים האלה, קלינט איסטוודים דמיקולו, יענו בזים לשרב// הגיע הזמן שתוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב", שר מאיר אריאל. ערב הסעודית מבינה הבן היטב את מה שמדינות ערב רבות מסרבות לקלוט: אם האוכלוסייה חפצת חיים, אין מנוס מלהיות גרי קופרים – או להקים סניף מקדונלד'ס, לחבור לתרבות המערב.

טובי הפרשנים כבר יודעים שמעט קט לאחר שוך הקרבות, בין אם יהיה בנימין נתניהו או אחר בשלטון, הסעודים יהיו מעוניינים לקדם את האינטרס האזורי. כמובן שגם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא פראייר בהיבט הזה – הישג גדול ביחסי החוץ יקדם אותו צעד אחד נוסף לעבר קדנציה נוספת בבית הלבן.

ובכל זאת, סוגיה גדולה עומדת כפיל במרכז החדר: מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי חמאס. נתניהו כבר הודיע חגיגית שהרשות איננה אופציה. אז מי כן? מילים גבוהות על קואליציה בינלאומית לא מחזיקות מים, בדיוק כשם שהאו"ם לא הצליח לבנות כוח בינלאומי שישגיח על ירושלים ב-1947.

העולם לא מתעניין בסכסוך, ולא בנושא העזתי גופא; א-סיסי ומצרים בממזריותם, היום כמו בשיחות השלום עם מנחם בגין, לא מוכנים לשמוע על קבלת אחריות ביטחונית על עיר הרשע ועיבוריה. בוודאי שלא להכניס פליטים אפילו סנטימטר לתוך חצי האי סיני. הצביעות הרגילה והמסורתית.

סוגיה גדולה עומדת כפיל במרכז החדר: מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי חמאס. נתניהו כבר הודיע חגיגית שהרשות איננה אופציה. אז מי כן? מילים גבוהות על קואליציה בינלאומית לא מחזיקות מים

ואולי אפשר להבין את מצרים, בהיותה ארץ של עוני מרוד ומזי רעב. אך מדוע שלא תנסה מדינת ישראל לחסל שתי ציפורים במכה אחת? האמנם לא תוכל ערב הסעודית העצומה והעשירה לפרוש את כנפיה על רצועת עזה כחלק מהסדר הנורמליזציה שבוא יבוא?

כמובן, מדובר ברעיון לא מבוסס בעליל; לא שוחחתי לאחרונה או אי פעם עם בכיר ישראלי או סעודי שרמז לדברים מעין אלה. אך לעתים המטבע מונח מתחת לפנס. הקמה של שטח חסות סעודי ברצועה, אשר עליו יישפכו מיליוני ריאלים, עשויה להעלות את מחיר ההפסד העזתי לשיא היסטורי.

היכולת הצבאית והשיטורית של בן סלמאן (או מושל אזורי מטעמו), לאכוף את אי צמיחתו של טרור ממוסד מהריביירה הסעודו-עזתית, תוכל למנוע הפיכתה של עזה לתואמת-עיראק; לחסוך בחיי אדם רבים, חיילים ואזרחים.

אין זה טבעי עבור הסעודים, ששוכנים תחת גפנם ותאנתם בלב המדבר. הפערים המנטליים, התרבותיים והכלכליים העצומים השוררים בין דלות הפיתה והזיתים בעזה, לבין ארמונות הפאר בריאד – עשויים להיות עצם בגרון עבורם, או לחילופין אתגר שיוכלו לקחת בשתי ידיים.

האתגר הוא גם בראש ובראשונה חינוכי, וידרוש טיהור ערכי ומעמיק-שורש, דה-נאציפיקציה של עזה מרעיונות "אחיי החזירים והקופים" שהניעו את הטבח הנורא בהיסטוריה של העולם המערבי.

אם וכאשר זה אכן יקרה, ואם יצליחו בכך, הצלחת הפרוטקטורט הסעודי הזה תהיה הצלחת האזור כולו: ילדי בארי וניר עוז יוכלו אולי, סוף סוף, לזכות למעט שעות שינה וביטחון אמיתי. איראן תקבל אצבע נוספת וגדולה בעין. העזתים, ובתקווה גם תומכי "פלסטין מהנהר ועד הים" ידברו קצת פחות על שאיפות לאומיות חסרות תוחלת, פשוט כי יהיה להם טוב.

היכולת הצבאית והשיטורית של בן סלמאן (או מושל אזורי מטעמו), לאכוף את אי צמיחתו של טרור ממוסד מהריביירה הסעודו-עזתית, תוכל למנוע הפיכתה של עזה לתואמת-עיראק; לחסוך בחיי אדם רבים, חיילים ואזרחים

זהו חזון נאיבי, אך לא בהכרח עתידני. אין צורך להמתין לטקטוניקת הלוחות שתניע את ערב הסעודית לכיוון מפרץ אילת, אלא להבין את הטקטוניקה האזורית ולהביא את היום. בכל תרחיש שלא יהיה, נדרשים אומץ וראייה מדינית 6:6, שאם אין להנהגה שלנו – בוודאי יש לאנשי מעשה המרכבה המדיני מאחורי הקלעים. אני בטוח שהם כבר חשבו על כך, השאלה אם גם יבצעו.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)