בימים אלה עוברים סוקרים מטעם משרד הביטחון מיישוב ליישוב בעוטף עזה ובוחנים את מצב המבנים שניזוקו במהלך שבת הדמים ובקרבות שהתחוללו בעקבותיה.

בתום הסקר, שמתוכנן להסתיים בתוך כחודש, ניתן יהיה לקבל אומדן ראשוני על ההיקף של פרויקט ההריסה חסר התקדים שעתיד להתבצע באזור: כמה מבנים יוגדרו "טוטאל לוס" ויהיו מיועדים להריסה – וכמה מהם ניתן יהיה לשקם ולשפץ. זה גם הרגע שבו המערכת תיאלץ להתמודד עם אתגר סביבתי שישראל לא הכירה עד היום: מה עושים עם כמויות עצומות כאלה של פסולת בניין?

פסולת בניין היא מפגע סביבתי שבשנים האחרונות יצא משליטה. כדי לחסוך בעלויות, עבריינים משליכים פסולת בניין בוואדיות ובכל פינה בטבע במקום להוביל אותה לאתרי הטמנה מוסדרים. במקרה הטוב זה מכער את נוף הארץ וגורם לחלחול רעלים לקרקע ולמי התהום; במקרה הרע – כפי שאירע לאחרונה במספר אתרים בשומרון – ערימות הפסולת מתחילות לבעור ולשחרר עשן רעיל.

אם זה יהיה גורלם של הבתים שנחרבו בעוטף, האסון האנושי של מערב הנגב עלול להפוך לאסון סביבתי של הנגב כולו. "יש מפתח קבוע", אומר אורי טל, מנהל תחום פסולת בנייה והריסות במשרד להגנת הסביבה. "על כל מטר מרובע של שטח בנוי שנהרס אנחנו מקבלים טון וחצי פסולת הריסות. מתוך זה אנחנו יודעים להפוך 80% לחומר גלם איכותי שיכול לחזור לתשתיות ולבנייה".

ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

לפי גורמים במערכת הביטחון, בהערכה זהירה יימצאו בקיבוצי העוטף מספר תלת סיפרתי של מבנים שיהיה צורך להרוס. המשמעות היא לפחות רבבות טונות של פסולת בניין.

בגופים הסביבתיים – בממשלה ומחוצה לה – כבר נערכים ומכינים תוכניות. "צריך להפוך את החיסרון ליתרון", אומר עמיעד לפידות, אחראי תחום הפסולת ב"אדם, טבע ודין", "צריך להשתמש בבניינים ההרוסים כחומר גלם שממנו ייבנו את השבילים, הכבישים והתשתיות של העוטף המחודש. ככה עושים כלכלה מעגלית אמיתית".

"אסור לתת לפסולת הבניין להתחיל לשוטט במשאיות ברחבי הארץ", אומר לפידות. "הטיפול במבנים ההרוסים צריך להיות באתר עצמו. צריך להציב שם נפות, מגרסות, למיין את החומרים במקום ולהשתמש בהם"

ב"אדם, טבע ודין" הכינו תוכנית לניצול מיטבי של הריסות המבנים. "אסור לתת לפסולת הבניין להתחיל לשוטט במשאיות ברחבי הארץ", אומר לפידות. "הטיפול במבנים ההרוסים צריך להיות באתר עצמו. צריך להציב שם נפות, מגרסות, למיין את החומרים במקום ולהשתמש בהם. זה גם הרבה יותר כלכלי כי ההובלה מאוד יקרה".

טל מילס, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, סבורה שזה צריך להיות מעוגן ברגולציה מחייבת: "במצב החוקי הנוכחי הקבלן יכול להחליט שהוא מעביר את פסולת הבניין לאתר הטמנה. צריכים להוציא תקנות מחייבות לשימוש בפסולת הממוחזרת. המדינה צריכה לחייב את הקבלנים להשתמש בה".

חיילי צה"ל בהריסות כפר עזה, 15 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במשרד להגנת הסביבה מסכימים שזה הכיוון הרצוי. "המלחמה הוסיפה כמויות משמעותיות של פסולת בניין על הכמויות שהמדינה מייצרת בשגרה", אומר אורי טל, "אנחנו מתכוונים להביא את הפסולת לרמה שתעבור תקן שמאפשר לעשות בה שימוש חוזר.

"כשסוללים כבישים ומתקינים מדרכות משתמשים בחומרי מילוי מתחת לאספלט ולאבנים המשתלבות. לרוב החומרים האלה מגיעים ממחצבות, אין סיבה שכאן לא ישתמשו בחומרים מהבתים שנהרסו.

"אני מקווה שישתמשו בפסולת ההריסות כדי לבנות את הבתים החדשים של העוטף. אפשר להשתמש בחומר הגלם כמילוי מתחת לבלטות וגם כחלק מהבטון"

"מעבר לזה, אני מקווה שישתמשו בפסולת ההריסות כדי לבנות את הבתים החדשים של העוטף. אפשר להשתמש בחומר הגלם כמילוי מתחת לבלטות וגם כחלק מהבטון שמשמש לבניית הבית עצמו. הבתים ההרוסים צריכים להיות חלק מהתקומה של החבל".

לפי התמונה המסתמנת, ביישובים שבהם התחולל האסון האנושי הכבד ביותר – בראשם בארי, ניר עוז וכפר עזה – נגרם גם ההרס הפיזי הנרחב ביותר. כמובן שגם בקיבוצים וביישובים אחרים יש לא מעט מבנים שניזוקו, וגם תשתיות ציבוריות כמו רפתות.

ההרס בקיבוץ ניר עוז במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

גורם שעוסק בתחום אומר שבקיבוצים יש מבני רכבת רבים, ובחלק מהמקרים די בכך שאחד מהם ניזוק כדי לסכן בטיחותית והנדסית את שאר המבנים ולחייב הריסה של כולם.

לזה צריך להוסיף גם את הכבישים והדרכים שניזוקו מהטנקים והכלים הצה"ליים הכבדים שנוסעים עליהם. השיקום יוכל להתחיל אחרי שהצבא יצא מהיישובים.

מיפוי הבתים ההרוסים היא מלאכה מורכבת. בחלקם יש עדיין תחמושת והגישה אליהם אסורה. רובם רחוקים מלהיות ריקים. הם מלאים בחפצים אישיים, רהיטים

מיפוי הבתים ההרוסים היא מלאכה מורכבת. בחלקם יש עדיין תחמושת והגישה אליהם אסורה. רובם רחוקים מלהיות ריקים. הם מלאים בחפצים אישיים, רהיטים, מכשירי חשמל, "מקררים עם אוכל רקוב", כפי שמתאר גורם המעורב בתהליך.

בדיוק כפי שנעשה בימים אלה עם המכוניות השרופות מהמסיבה ב"נובה", שהציוד האישי נשלף מהן בזהירות ומוחזר לבעליו, כך יצטרכו לעשות גם עם בתי העוטף.

שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")

במשרד להגנת הסביבה מדגישים שכבר בשלב ההריסה ידרשו להקפיד על התנהלות אחראית. לפני מספר חודשים חיברו במשרד מדריך להריסה סלקטיבית/בררנית של מבנים, כזו שלוקחת בחשבון ובודקת האם יש במבנים אזבסט מסוכן, מכשירים אלקטרוניים, "או כל חומר אחר שאנחנו לא רוצים שיזלוג לקרקע או למי התהום", כהגדרת אורי טל, "ובמקרה שיש חומרים כאלה להוציא אותם לטיפול ולמיון ורק אז להתקדם בהריסה".

התוכניות של הירוקים ראויות, אבל השאלה היא מה יקרה להן בדרך מהתיאוריה למעשה. גורמים במערכת הביטחון רואים בחיוב את הרעיונות של המשרד להגנת הסביבה, אבל לצד הרצון הטוב המערכת פועלת תחת לחץ גדול של זמן ומגבלות תקציב.

מי שיבצעו בפועל את עבודות ההריסה והפינוי יהיו קבלנים שייגשו למכרזים של המדינה. עדיין לא הוכרע אם המכרזים יתבססו על הצעת המחיר הנמוכה ביותר או יחייבו את הקבלנים לעשות שימוש חוזר בפסולת

מי שיבצעו בפועל את עבודות ההריסה והפינוי יהיו קבלנים שייגשו למכרזים של המדינה. עדיין לא הוכרע אם המכרזים יתבססו על הצעת המחיר הנמוכה ביותר – כמו שקורה לעיתים קרובות מדי בישראל – או יכללו הנחיות מדויקות שיחייבו את הקבלנים לעשות שימוש חוזר בפסולת הבניין.

וכמובן קיים החשש שההתנהלות העבריינית תתגנב גם לכאן: אלפי המשאיות שיפנו את הריסות העוטף עלולות לחפש את הדרך הקצרה ביותר לחסוך כסף, לעצור בוואדי או בשדה פתוח ולהשליך את תוכנן.

השלכת פסולת באופן לא חוקי בשטח פתוח. אילוסטרציה (צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)

במשרד להגנת הסביבה אומרים שהדרך היחידה למנוע מהתרחיש הזה להתממש היא באמצעות אישור סופי של החוק לטיפול בפסולת בניין. החוק כבר עבר בכנסת בקריאה ראשונה וממתין לדיון בוועדת הפנים והסביבה בטרם יעבור לקריאה שנייה ושלישית.

במשרד משוכנעים שהחוק הזה, שיחייב התקנת מכשירי GPS על משאיות ויאפשר לסגור מעגל ולעקוב לאן הפסולת משונעת, יכול להגן על הנגב מלהתכסות בגלים כעורים של שברי בניינים מהעוטף.

"האירוע הנורא של 7 באוקטובר נותן תוקף מיוחד לנחיצותו של החוק", אומר אורי טל, ועכשיו כולם מחכים שגם יו"ר הועדה, ח"כ יעקב אשר, יכיר בכך, וישלוף את החוק מהמגירה שבה הוא תקוע מאז שפרצה המלחמה.