כולם אוהבים לדבר על פער השכר המגדרי ובדרך כלל גם עושים את זה ללא עובדות אמינות, זורקים מספרים שנשענים על מחקרים שטחיים ומוטים, ומצקצקים בלשונם בכעס וחוסר אונים אל מול אי הצדק של הפטריארכיה.
אבל רגע רגע פמיניסטיות (ומשת"פים), לא לעוף עלי. לא באתי לכאן לדבר על פער השכר, יהיה זמן בעתיד לפוסט בעניין, ואליו אגיע עם כל הטיעונים והמחקרים הדרושים.

היום באתי לדבר על פער מגדרי אחר, פער שמשום מה לא נוטים לדבר עליו הרבה (מי יוכל לעזור לי לחשוב על סיבה לשתיקה המוזרה הזו?) אקרא לו הפער המשפטי, בהעדר שם מתאים יותר. צבע כחול לבנים וורוד לבנות זה כבר ממש לא מקובל היום, אבל כתום – צבע מדי האסירים, הוא לא רק השחור החדש, אלא כנראה שהוא גם צבע גברי בעליל.

מחקרים מוכיחים שגברים נכלאים יותר ומקבלים עונשי מאסר ארוכים יותר מאשר נשים כאשר הם נשפטים על אותן העבירות.

מחקרים מוכיחים שגברים נכלאים יותר ומקבלים עונשי מאסר ארוכים יותר מאשר נשים כאשר הם נשפטים על אותן העבירות

מסתבר שבממוצע נשים מקבלות עונשים נמוכים בכשישים אחוז (60%) מן הגברים, נשים אשר נעצרות גם צפויות לחמוק מהרשעה הרבה יותר מאשר גברים, למרות שהמשטרה נוטה לעצור אותן הרבה פחות. אבל גם אם איתרע מזלן ויואשמו בדין, סיכויהן כפולים לא לסיים בבית המאסר במידה שיורשעו. (Starr, S. B. (2014

אין צורך לומר שיש גברים ויש גברים…
על אותם פשעים גברים שחורים יקבלו עונשים חמורים הרבה יותר, גברים מעוטי יכולת וגברים בעלי השכלה מועטה יחטפו חזק, אבל תמיד גברים יקבלו עונשים חמורים מנשים (נתונים מארה"ב)
(Mustard, D. B. (2001

מניתוח פשעי מין במדינה אחת בארה"ב לאורך 15 שנים מתברר שלגברים שביצעו עבירות מיניות יש סיכוי גדול יותר לקבל עונש מאסר, ועונש מאסר זה יהיה גבוה משמעותית מעונש שיוטל על אשה שתורשע בעבירה דומה. הפער הזה אחיד ונשמר בכל סוגי עבירות המין, כולל בחמורות שבהן וגם באלה בהן הקורבן הוא קטין/ה.

כידוע נשים מהוות אחוז קטן ביותר מבין מבצעי פשעי המין, יש לכך סיבות רבות, החשובה שבהן היא ככל הנראה שנשים איך לומר את זה במילים פשוטות? פשוט מבצעות פחות פשעי מין…

יש גם סיבות אחרות, אבל הן כבר בגדר ספקולציות ולכן אניח אותן כאן רק כחומר למחשבה, לא כעובדה.
קשה להתלונן על עבירות מין, את זה כולנו יודעים. הבושה, הפחד מחוסר האמון והטלת ההאשמה על הקורבן. נסו לחשוב עד כמה זה קשה להתלונן על עבירת מין שבוצעה על ידי אשה, אמא, אחות או דודה. מי בכלל מסוגל להאמין לדבר כזה? הרי נשים לא מסוגלות לרוע אבסולוטי מהסוג הזה, הוא נחלתם של גברים בלבד. או קיי, מספיק עם ספקולציות, נחזור לעובדות.

כידוע נשים מהוות אחוז קטן ביותר מבין מבצעי פשעי המין, יש לכך סיבות רבות, החשובה שבהן היא ככל הנראה שנשים איך לומר את זה במילים פשוטות? פשוט מבצעות פחות פשעי מין

דווקא בעבירות מין כלפי ילדים/ות נשים זוכות לייצוג מכובד יחסית. אמנם לא ייצוג שיוויוני, אבל קרוב ל 20% מהפגיעות המיניות בילדים מתבצעות על ידי נשים. בדרך כלל הן פוגעות בילדים הנתונים לחסותן – משפחה ברוב המקרים, והן אינן מגלות העדפה עקבית לבנים או לבנות. כל זה מגלה לנו המחקר הנ"ל.

אבל למרות זאת, גם כשמדובר בפגיעות מיניות בילדים, נשים מקבלות עונשים נמוכים משמעותית מאשר גברים שביצעו עבירות בחומרה דומה.
(Shields, R. T., & Cochran, J. C. (2019
(Embry, R., & Lyons Jr, P. M. (2012

תארו לעצמכם, כמו שאומרים אצלנו אם בארזים נפלה שלכת מה יגידו מושבעי הקיר?
אז בבדיקת רוחב (מטה-אנאליסיס) בדבר ההשפעה של מגדר, יופי ומצב כלכלי של הנאשם על סיכויי הרשעתו על ידי חבר מושבעים התגלה (הפתעה!) שלגמרי כדאי לנאשמים להיות אשה אטרקטיבית ממעמד כלכלי גבוה על מנת לשפר את סיכויי הזיכוי. אה כן עוד דבר, רצוי גם שהקורבן לא יהיה אשה, זה בהחלט מעלה את סיכויי ההרשעה.
(Mazzella, R. (1994

אם חשבתם שמדובר רק בארה"ב, אז יש לי גם מחקר מצרפת עם טוויסט מעניין בעלילה.
מסתבר שבצרפת נשים מקבלות בממוצע עונשי מאסר נמוכים בכ 33% מגברים על עבירות דומות, אבל זה רק חלק מהסיפור. בעוד 20% מהגברים נשלחים לכלא, רק 8.5% מהנשים זוכות ללבוש את המדים הכתומים לאחר הרשעתן, וזה במידה שבכלל הועמדו לדין, מכיוון שבעוד שהנשים מהוות 18% מהנאשמים, הן רק 10.5 מכלל המועמדים לדין בסופו של דבר.
(Philippe, A. (2017

אבל צרפת כמו תמיד נותנת לנו סיבה להיות אופטימיים. הפמיניזם הצרפתי (שונה מאד מהאמריקאי והישראלי אם יורשה לי לחטוא בהכללות גסות כמו שאני אוהב לעשות) הצליח להעלות את מספר הנשים העוסקות בשיפוט, מספר השופטות בצרפת עולה היום על מספר השופטים, ולאט לאט הן סודקות את תקרת הזכוכית (עוד מושג שקרי שאקדיש לו פוסט בקרוב) ומצפצפות על ההסללה (עוד מושג שקרי וגו') והולכות ותופסות עמדות בכירות במערכת המשפט.

מסתבר יקירי/ותי שהשופטות מפלות לרעה את הגברים פחות מהשופטים.
הפסיקות של השופטות מאוזנות יותר, ונוטות לייחס יותר חשיבות למהות העבירה מאשר למגדר של העבריין/ית. אז הנה, כנראה שהפמיניסטיות צדקו בסוף, הנשים אכן טובות וצודקות יותר, ועולם שינוהל על ידי נשים יהיה עולם צודק, שיוויוני ומקסים.
כלומר זו אפשרות אחת, והאפשרות השניה היא שנשים פחות קונות את השטות הזו שאנחנו הגברים כל כך רוצים להאמין בה, שנשים הן יצורים מלאכיים שלא מסוגלים לרע ולא ראויים לעונש. לך תדע…

מקורות:

Starr, S. B. (2014). Estimating gender disparities in federal criminal cases. American Law and Economics Review, 17(1), 127-159

Mustard, D. B. (2001). Racial, ethnic, and gender disparities in sentencing: Evidence from the US federal courts. The Journal of Law and Economics, 44(1), 285-314.

Shields, R. T., & Cochran, J. C. (2019). The Gender Gap in Sex Offender Punishment. Journal of Quantitative Criminology, 1-24. En

Embry, R., & Lyons Jr, P. M. (2012). Sex-based sentencing: Sentencing discrepancies between male and female sex offenders. Feminist Criminology, 7(2), 146-162

Mazzella, R. (1994). The Effects of Physical Attractiveness, Race, Socioeconomic Status and Gender of Defendants and Victims on Judgments of Mock Jurors: A Meta-Analysis. Journal of Applied Social Psychology, 24(15), 30.

Philippe, A. (2017). Gender disparities in criminal justice

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.