"ממש ברגעים אלה עובד שלנו מסביר על המוצר לנציג של חברה סינית. עכשיו נכנסה עוד משלחת מסין", מדווח איתן דוידוב, סמנכ"ל התפעול של חברת "קמלוט חדשנות טכנולוגית", בשיחת טלפון מהביתן הישראלי בוועידת האקלים בדובאי.

"קודם היו פה מתעניינים מאפריקה, ארה"ב, מקסיקו, צרפת וספרד. להגיד שיש פה עומס מטורף ואנשים הולכים מכות כדי להיכנס זה לא יהיה מדויק, אבל בסך הכול יש תנועה ויש התעניינות". המשלחת הישראלית לפסגת האקלים הייתה אמורה למנות קרוב לאלף איש – אחת הגדולות בעולם.

בעקבות המלחמה היא התכווצה לאפס שרים וקומץ נציגים ממשרדי ממשלה. במקום אלה, הוחלט להבליט את הערך המוסף של ישראל – חברות הטכנולוגיה, שמאות מהן פועלות בשנים האחרונות בתחומי הסביבה והאקלים – ולשגר לחזית העולמית את מי שעמדו ב־7 באוקטובר בחזית הלחימה.

כך נחתו בדובאי ארבע חברות טכנולוגיה מהנגב, עם דגש על העוטף: "Akologic" מברור חיל, "Emnotion" מרהט, "UBQ" מצאלים – שעליה ועל הישגיה נכתב כאן לפני כמה שבועות – וכאמור, "קמלוט". "כל החברות מהעוטף", אומר דוידוב בפטריוטיות מופגנת, "כשאתה שומע על המוצר שלהן, אתה עוצר לשנייה ואומר 'וואו'".

איתן דוידוב (שני משמאל) מסביר לשר להגנת הסביבה של קוסובו על חברת "קמלוט" בביתן הישראלי בדובאי, דצמבר 2023 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"קמלוט" ממוקמת בחממה טכנולוגית בשם "Southup" השוכנת בין שדרות לניר עם, כשני קילומטרים מגדר הרצועה. "אצלנו אומרים שכשאתה עומד בחניון של החברה ומתמתח, האצבעות יוצאות מגבולות ישראל", אומר דוידוב.

החממה הזו הייתה במידה רבה החזון של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב, אחד הנופלים הראשונים בבוקר 7 באוקטובר בקרבות בכפר עזה. ליבשטיין חלם להפוך את העוטף לחבל הסיליקון של ישראל, וזה עבד לא רע: בחממה פועלים 26 סטארטאפים; רשות החדשנות תמכה בהתלהבות והזרימה כ־50 מיליון דולר; ורוב העובדים הם תושבי האזור.

בבוקר 7 באוקטובר יצא מנכ"ל החממה, תא"ל במילואים גיל שוורצמן, חבר קיבוץ גבים הסמוך, להילחם במחבלים עם הנשק האישי שלו. "כשראיתי אותו לפני שיצאנו מהארץ הוא עדיין היה על מדים"

"היה מבנה של בית ספר שהומר למעין חלל 'וויוורק' ולאור הביקוש לקחו גם את חדר האוכל הישן של ניר עם", אומר דוידוב. בתחילת השנה, בראיון ל"ישראל היום", אמר ליבשטיין ש"מערכת משגשגת של סטארטאפים ותעשיית הייטק יכולה להניע את הצמיחה הכלכלית באזור ולייצר עוד ועוד מקומות עבודה.

"לפריפריה פוטנציאל אדיר להפוך מוקד משיכה ליזמים, בטח על רקע הצפיפות ויוקר המחיה בערים הגדולות". הוא חתם באמירה שהיום מקבלת משמעות מיוחדת: "התפיסה שלי היא מרחבית – כשטוב במרחב, טוב לקהילות השונות החיות בו".

מבט על החממה הטכנולוגית "Southup" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של "Southup", צילום מסך)

בבוקר 7 באוקטובר יצא מנכ"ל החממה, תא"ל במילואים גיל שוורצמן, חבר קיבוץ גבים הסמוך, להילחם במחבלים עם הנשק האישי שלו. "כשראיתי אותו לפני שיצאנו מהארץ הוא עדיין היה על מדים ונשק", אומר דוידוב.

לאחד מעובדי החברה, שמתגורר סמוך מאוד לגדר, היה מזל גדול והוא לא היה בביתו באותו סוף שבוע. מאז ועד היום ארבעה מתוך שמונת עובדי החברה מגויסים בצו 8, כולל המנכ"ל רותם מי־טל.

"הטכנולוגיה שלנו דוגמת 111 מרכיבים מהאוויר, 111 שכבות של מידע, ויודעת להצליב אותן זו עם זו ולייצר תחזית ברמת דיוק גבוהה של כמה חשמל המערכת תייצר בכל רגע"

דוידוב עצמו, בן 45, רב־סרן בדימוס בחיל האוויר, ביקש להתגייס ליחידה שבה סיים את שירות המילואים לפני שנה, "אבל אמרו לי שאין מספיק כיסאות לכולם ואין לי מה להגיע. במובן מסוים היה מאוד נעים לשמוע את זה". אז במקום בעזה, הוא בדובאי.

על פניו, נראה שהמוצר ש"קמלוט" מציעה עשוי להביא תועלת רבה לעולם האנרגיה הסולארית: החברה מיישמת מודלים של בינה מלאכותית לצורך חיזוי ייצור החשמל בשדות סולאריים.

אילוסטרציה: התקנת פאנלים סולאריים על גג בית (צילום: iStock)

קצב ייצור החשמל של מתקנים סולאריים, כידוע, מושפע מכל שינוי קטן במזג האוויר – בראשם עננות ועוצמת קרינת השמש. "הטכנולוגיה שלנו דוגמת 111 מרכיבים מהאוויר, 111 שכבות של מידע", אומר דוידוב, "ויודעת להצליב אותן זו עם זו ולייצר תחזית ברמת דיוק גבוהה של כמה חשמל המערכת תייצר בכל רגע נתון.

"כל שדה סולארי מחובר בחוזה עם לקוח שקונה ממנו את החשמל, בין אם זה מפעל או קיבוץ. ברגע שהוא לא מייצר ולא עומד בקצב שהתחייב עליו הוא נקנס פעמיים – פעם אחת על הפרת חוזה ופעם שנייה כי הוא צריך לקנות חשמל מחברת החשמל במחיר הפסד כדי להשלים את המכסה ללקוח.

על אף שתחום האנרגיה הסולארית באמירויות מצטייר כבעל פוטנציאל אדיר, דוידוב מדגיש שהוא לא טס לדובאי לחפש לקוחות. "אנחנו אומנם בשלבים סופיים אבל עדיין בפיתוח"

"המערכת שלנו יודעת לייצר מידע מתוך הנתונים ולתרגם אותו להמלצות למי שמפעיל את המערכת". גם בחברת החשמל הצרפתית, שמחזיקה בישראל במספר שדות סולאריים, זיהו את הפוטנציאל, ונכנסו כשותפים אסטרטגיים ב"קמלוט".

על אף שתחום האנרגיה הסולארית באמירויות מצטייר כבעל פוטנציאל אדיר, דוידוב מדגיש שהוא לא טס לדובאי לחפש לקוחות. "אנחנו אומנם בשלבים סופיים אבל עדיין בפיתוח של המוצר, לכן מבחינתנו המטרה כאן היא יותר נטוורקינג, העלאת מודעות למוצר שלנו ויצירת שותפויות. כרגע זה פחות ברמה של 'כמה יחידות למכור לך?'"

הפגנה של פעילים ירוקים, במסגרתה הם מנסים להציל את כדור הארץ, במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

על אף הדיווחים בישראל על הפגנות פרו־פלסטיניות במתחם ועידת האקלים, דוידוב אומר שדברים שרואים מכאן פחות רואים משם: "האמת היא שממש רגוע פה. אנחנו מרגישים בטוחים, האווירה טובה. כמעט לא מרגישים את ההפגנות. היום גם שמענו שלמארגנים נמאס מההתחכמויות של המפגינים והם יפסיקו את זה לגמרי".

כל זה קורה כשמאחור, בבית, המשרדים של החברה ממוקמים בתוך מה שעדיין מוגדר שטח צבאי סגור, והעובדים שאינם מגויסים מנסים לעבוד מהלפטופ בבית או במקום שאליו התפנו.

דוידוב מנסה לסכם את התחושות שמלוות אותו בנסיעה שבה הוא מייצג לא רק את החברה שלו, אלא גם את מדינת ישראל: "אנחנו מנסים להעביר מסר בלי יותר מדי מילים – עברנו טלטלה אדירה, אנחנו נלחמים להגן על המדינה שלנו, אבל במקביל, אנחנו לא מפסיקים לרגע לקדם את הדברים הטובים שאנחנו יודעים לעשות ולנסות להגן גם על העולם".