על פי נתוני משרד הבריאות, מאז 7 באוקטובר יותר מ־10,580 ישראלים נפצעו במלחמה בעזה, בתקיפות חזבאללה לאורך גבול לבנון, ובפיגועי טרור בגדה המערבית.

על פי הנתונים האחרונים של משרד הביטחון, 6,125 מהפצועים הם חיילי צה"ל, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון, 2,005 מהם כבר אובחנו כנכים לצמיתות. מספר הפצועים פיזית ורגשית צפוי לגדול עם התמשכות המלחמה, ורבים יזדקקו לשיקום ארוך ומאומץ.

הנתונים, שהוצגו בכנסת חודש לאחר תחילת המלחמה, העידו כי ישראל לא ערוכה להתמודד עם מספר החיילים והאזרחים הפצועים, לצד מטופלים אחרים הזקוקים לשיקום בעקבות ניתוח או מחלה. ישראלים רבים שנפצעו במלחמה צפויים להזדקק לשיקום באשפוז – ושלא באשפוז – בשל פציעות חמורות בשילוב עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית.

עם פרוץ המלחמה היו בישראל 780 מיטות שיקום, אבל ב־18 באוקטובר נותרו רק 150 מיטות פנויות למטופלים חדשים. אם יוסרו כל המכשולים הבירוקרטיים, יועסק מספיק כוח אדם ויהיה מספיק ציוד זמין, המדינה תוכל להציע 1,225 מיטות בסך הכול.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל מבקרים בבית החולים השיקומי לוינשטיין ברעננה, 13 בנובמבר 2023 (צילום: באדיבות בית החולים לוינשטיין)

רשויות הבריאות עושות מאמץ אדיר לעמוד בדרישה להרחבת המתקנים והטיפולים השיקומיים, אבל השאלה היא האם ניתן לעשות את זה בזמן. "הקורונה הראתה לנו את החוסרים שלנו ברפואה פנימית. [המלחמה] הדגישה את החוסרים שלנו בשיקום ובטיפול נפשי", אומרת לזמן ישראל ד"ר תמר אלרם, מנהלת המרכז הרפואי הדסה הר הצופים בירושלים.

עוד לפני המתקפה האכזרית של חמאס על דרום הארץ ב־7 באוקטובר, ישראל פיגרה מאחורי מדינות אחרות ב־OECD מבחינת מרחבי טיפול בבתי חולים ומרכזים שיקומיים. בעוד שהממוצע במדינות ה־OECD הוא 0.5 מיטות שיקום לכל 1,000 בני אדם, בישראל יש רק 0.3 מיטות (60% מהממוצע).

נוסף על הקיבולת הכללית הנמוכה שלה ביחס למדינות מערביות אחרות, בישראל יש גם פער עצום בין אזור המרכז לאזורי הצפון והדרום במספר מיטות השיקום

על פי הסטטיסטיקה, ישראל מדורגת אחרי מדינות כמו גרמניה (2.0), פולין (1.8) ושווייץ (0.8). יש לה גם פחות מיטות טיפול מאשר לבלגיה ולאיטליה. נוסף על הקיבולת הכללית הנמוכה שלה ביחס למדינות מערביות אחרות, בישראל יש גם פער עצום בין אזור המרכז לאזורי הצפון והדרום במספר מיטות השיקום.

באזור תל אביב יש מספר גדול פי שניים–שלושה של מיטות שיקום מאשר בשאר המדינה. המחסור במיטות חמור בעיקר בצפון ובאזור ירושלים, הכולל 1.2 מיליון בני אדם. "ירושלים נמצאת במקום האחרון בהחלט לנפש", אמר יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת יונתן משריקי בביקור שערך ב־2 בנובמבר במרכז גנדל לשיקום בהדסה, שנמצא בבנייה.

הדמיה אדריכלית של מרכז השיקום החדש במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, ירושלים (צילום: ספקטור-עמישר אדריכלים/ באדיבות המרכז הרפואי הדסה)

פתיחת המרכז החדשני, המעוצב בצורה אסתטית, תקל מאוד את המחסור במיטות שיקום בבירה, העיר הגדולה בישראל. בעת שחברי ועדת הבריאות סיירו במבנה, יו"ר דירקטוריון הדסה דליה איציק, ומנכ"ל הדסה הפרופסור יורם וייס, הדגישו כי השלמת הבנייה היא רק עניין של כסף.

"יש לנו אנשים שמוכנים לעשות את העבודה. אנחנו יכולים לסיים לפחות את שתי הקומות הראשונות עד סוף דצמבר או תחילת ינואר ולהתחיל להכניס לכאן מטופלים, אם נוכל לגייס כספים מתורמים פרטיים ולקבל את הכסף שהממשלה הבטיחה לנו", אמר וייס.

איציק, שהפצירה בפוליטיקאים המבקרים לתמוך בבית החולים, אמרה, "אתם צריכים ללחוץ על משרד האוצר לשחרר את 35 מיליון השקלים המתוקצבים"

איציק, שהפצירה בפוליטיקאים המבקרים לתמוך בבית החולים, אמרה, "אתם צריכים ללחוץ על משרד האוצר לשחרר את 35 מיליון השקלים המתוקצבים".

מאז 7 באוקטובר מחלקת השיקום הקיימת של הדסה הורחבה מ־40 ל־50 מיטות כדי לשכן מטופלים שנפצעו במלחמה. מרכז גנדל, שנבנה בסמוך בשטח של 30 אלף מ"ר, מתוכנן להכיל בסופו של דבר 132 מיטות אשפוז בשלוש קומות. כ־140 מטופלים נוספים ביום יוכלו להגיע לטיפול לאחר שחרורם.

משמאל: יו"ר דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה דליה איציק, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה פרופ' יורם וייס, ומנהלת מחלקת השיקום בהדסה ד"ר איזבלה שוורץ, במרכז השיקום החדש, ירושלים, 2 בנובמבר 2023 (צילום: רנה גרט־זנד)

המרכז החדש יציע את הטיפולים והציוד החדשניים והמתקדמים ביותר בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, שיקום נשימתי וקלינאות תקשורת, וכן שיקום נוירולוגי ואורתופדי. המרכז יכלול שתי בריכות הידרותרפיה גדולות, והצוות ימנה מגוון מומחים המוכשרים לעסוק בריפוי פסיכולוגי של חיילים וקורבנות מלחמה.

"טיפול פסיכולוגי והתייחסות להפרעת דחק פוסט־טראומטית הם חלק בלתי נפרד מהשיקום. אין שיקום ללא בריאות נפשית", אומרת אלרם.

"טיפול פסיכולוגי והתייחסות להפרעת דחק פוסט־טראומטית הם חלק בלתי נפרד מהשיקום. אין שיקום ללא בריאות נפשית", אומרת אלרם

בתי חולים נוספים פונים לשיקום

גם בתי חולים אחרים מעדכנים או מרחיבים את מתקני השיקום שלהם בתגובה למלחמה המתמשכת. בית החולים איכילוב בתל אביב העביר את מחלקת השיקום שלו לבית חולים נפרד וסמוך, הכולל 120 מיטות אשפוז ו־100 עמדות למטופלים חיצוניים. מיטות שיקום גריאטריות נוספות ימוקמו בבית החולים המרכזי.

בית החולים השיקומי החדש, שנקרא בשביל"ם, פועל בהתאם לפילוסופיה האחרונה בשדה, שלפיה תהליך השיקום מתחיל ברגע שהמטופל יוצא מניתוח. לכל מטופל מוצמדת אחות המסייעת במעבר חלק בין שלב האשפוז האקוטי לבין השלבים המאוחרים יותר של השיקום – באשפוז ושלא באשפוז.

הנשיא יצחק הרצוג מנחם צעיר שנפצע במלחמה במרכז השיקום לוינשטיין ברעננה, 13 בנובמבר 2023 (צילום: באדיבות בית החולים לוינשטיין)

בית החולים השיקומי לוינשטיין ברעננה, המרכז השיקומי הגדול במדינה, מטפל בעשרות מפצועי המלחמה – אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון. בשל הצפי להתמשכות המלחמה, מרכז לוינשטיין הקים יחד עם המרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה מחלקה שיקומית חדשה בבילינסון, שעד כה לא הציע שירותי שיקום.

מרכז לוינשטיין יספק את כל הצוות והציוד לשיקום הגופני והפסיכו־סוציאלי של המטופלים במרכז החדש בבילינסון, שכולל 14 מיטות.

"המטופלים הגריאטריים הועברו לאזור מוגן בבניין בתחילת המלחמה, אז הבאנו במהירות צוות שיהפוך את החלל המפונה למסביר פנים עבור צעירים"

שמו של שיבא הולך לפניו

כשנפתח מרכז השיקום החדש בבילינסון בנובמבר, היו מי שתהו על הפיזור הלא שווה של מטופלים בין המתקנים השונים ברחבי הארץ. עיתון "הארץ" פרסם כי 80% מפגועי המלחמה הזקוקים לשיקום הגיעו למרכז הרפואי שיבא ברמת גן. בו בזמן מיטות רבות עמדו ריקות בכ־20 מחלקות ובתי חולים שיקומיים אחרים ברחבי המדינה.

שיבא הוא המרכז השני בארץ במספר מיטות השיקום שלו, ולתוכנית הטיפול שלו יצא שם כבר לפני עשרות שנים. היות שהמטופלים יכולים לבחור לאן ללכת, המוניטין של שיבא מושך רבים מהם.

פרופ' ישראל דודקביץ, מנהל אגף השיקום במרכז הרפואי שיבא, בכניסה למחלקת השיקום החדשה שהוקמה עבור חיילי צה"ל ואזרחים נפגעי מלחמה, 7 בנובמבר 2023 (צילום: רנה גרט־זנד)

בביקור בשיבא ב־7 בנובמבר, מנהל אגף השיקום הפרופסור ישראל דודקביץ הסביר לזמן ישראל שגם בית החולים שלו נאלץ להרחיב את הקיבולת שלו בעקבות המלחמה. הוא הוסיף 86 מיטות חדשות ל־140 הקיימות.

המאמץ העיקרי היה שיפוץ בן שלושה ימים של קומה במרכז לשיקום המבוגר, כך שתתאים לשיקום פגועי מלחמה – בעיקר חיילים ואזרחים צעירים. "המטופלים הגריאטריים הועברו לאזור מוגן בבניין בתחילת המלחמה, אז הבאנו במהירות צוות שיהפוך את החלל המפונה למסביר פנים עבור צעירים", אמר דודקביץ.

"אין ספק שיש לנו בעיה הן במספר מיטות האשפוז והן מבחינת תוכניות היום שלנו. יש לכך כמה סיבות. קודם כול, האוכלוסייה שלנו גדלה מהר מאוד, וקיבולת השיקום פשוט לא הדביקה את הקצב"

מאז השיפוץ המהיר, עשרות חיילים מילאו את המיטות במחלקה. האווירה טובה, אנשי הצוות מנהלים שיחות חמות עם המטופלים, וחברים ומפקדים המגיעים לביקור מרוממים את רוחם ומתבדחים איתם. מתחם האוכל המזמין, שכולל אזורי הסבה נוחים, והפאטיו החיצוני, מעודדים את המטופלים לצאת מהחדרים ולהתרועע עם אחרים.

מבט על המועדון שנפתח עבור חיילי צה"ל שעוברים שיקום במרכז הרפואי שיבא, 7 בנובמבר 2023 (צילום: רנה גרט־זנד)

מחלקת השיקום החדשה מותאמת למטופלים ניידים יחסית שיכולים להגיע בכוחות עצמם או בסיוע קל למרחב מוגן במקרה של אזעקה. אלה שסובלים מפגיעות ראש ועמוד שדרה או מקשיים נשימתיים וקטועי איברים מטופלים במחלקת השיקום הראשית של בית החולים.

אף על פי שהוא מרוצה מההתאמה המהירה של שיבא לטיפול בצרכים הבלתי צפויים שנוצרו מאז 7 באוקטובר, דודקביץ מודה שלישראל יש עוד דרך משמעותית לעשות כדי להבטיח שכל מי זקוק לשיקום איכותי יקבל אותו.

חייל עובר שיקום במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, נובמבר 2023 (צילום: ניר קופלר/המרכז הרפואי בני ציון)

"אין ספק שיש לנו בעיה הן במספר מיטות האשפוז והן מבחינת תוכניות היום שלנו. יש לכך כמה סיבות. קודם כול, האוכלוסייה שלנו גדלה מהר מאוד, וקיבולת השיקום פשוט לא הדביקה את הקצב. וגם הרפואה השתפרה, מה שמוביל לאחוזי הישרדות גבוהים יותר, שבתורם מגדילים את הצורך בשיקום", הוא אומר.

נוסף על כך, פשוט אין מספיק רופאים ואנשי מקצוע שיקומיים אחרים בבתי חולים. עבור רבים מהם, המרפאות הפרטיות מתגמלות יותר. "אנחנו צריכים למשוך אנשים טובים, ולוקח זמן ללמד ולהכשיר אותם", אומר דודקביץ.