בתחילת השבוע דווח על פעילות של צה"ל לאורך ציר פילדלפי – קו הגבול שבין רפיח המצרית ורפיח הפלסטינית. המצרים מיהרו להכחיש את הדיווח הזה ובישראל נזהרו מלאשר אותו. כל גורם צבאי או מדיני בישראל שנשאל על הפעילות ברפיח הדגיש: "העניין הזה מורכב ורגיש מאוד מול מצרים".

העיסוק בציר פילדלפי מחולק כיום בין שלושה גורמים בישראל, כאשר כל אחד מהם מטפל בממשק אחר: צה"ל, שאחראי על הפעילות המבצעית; מתאם הפעולות בשטחים, שאחראי על הפעילות האזרחית שכוללת בעיקר את הכנסת משאיות האספקה דרך מעבר רפיח; והמל"ל, שמתכנן את היום שאחרי.

במקביל לעבודת המל"ל יש גם צוות יועצים שעובד לצד שר הביטחון במטרה לגבש גם הוא את מציאות היום שאחרי. ציר פילדלפי נמצא גבוה ברשימת המטלות של כל אחד מהצוותים הללו.

במקביל לעבודת המל"ל יש גם צוות יועצים שעובד לצד שר הביטחון במטרה לגבש גם הוא את מציאות היום שאחרי. ציר פילדלפי נמצא גבוה ברשימת המטלות של כל הצוותים הללו

פורום נוסף שבו שדנים בעתידה של נקודת הממשק הבעייתית הזו הוא ועדת חוץ וביטחון. גורם בוועדה ששוחח עם זמן ישראל מספר כי עד כה, לא היה דיון רציני שבו נבחנו חלופות בעניין ציר פילדלפי.  "נזרקו רעיונות שונים, אבל על אף אחד מהם לא היה דיון מעמיק", סיפר הגורם.

חיילים מצריים על ציר פילדלפי בדרום רצועת עזה ב-2007 (צילום: CRIS BOURONCLE / AFP)

ציר פילדלפי, באורך 9 ק"מ, נמתח מכרם שלום במזרח ועד הים. לפני הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005, הציר היה צינור החמצן של הרצועה בכל הקשור לסחורות מצריות מוברחות, דלק זול, יציאה מהרצועה למי שהמצרים לא אפשרו ואפילו ציפורי שיר נדירות.

כל אלה הוברחו במאות מנהרות שנחפרו תחת הציר באדמה החולית. הפעילות הזו יצרה מרכזי כוח ברפיח שהתבססו על חמולות, שלימים חלקן הפכו לארגוני טרור עצמאיים.

כל ההברחות הוברחו במאות מנהרות שנחפרו תחת הציר באדמה החולית. הפעילות הזו יצרה מרכזי כוח ברפיח שהתבססו על חמולות, שלימים חלקן הפכו לארגוני טרור עצמאיים

המנהרות הללו הפכו מהר מאוד גם לציר אספקה של אמצעי לחימה מתקדמים, מה שהצריך את ישראל לפתח טכניקות לחימה מיוחדות כדי להתמודד עם האיום הזה. צה"ל החל אז בהקמת יחידת "סמור", המתמחה בלחימה במנהרות ולימים הפכה לזרוע חשובה ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה.

לפני ההתנתקות ב-2005, מיקד צה"ל פעילות רבה בציר כדי לנטרל כמה שיותר מנהרות, כולל הקמת "קיר השיגומים" – קיר ברזל תת-קרקעי שאמור היה לחסום את המנהרות בעומק הקרקע. אלא שהמציאות טפחה על פני ישראל ומספר המנהרות לא פחת; החופרים פשוט חפרו עמוק יותר ועקפו את הקיר.

פלסטינים נוהרים לעבר החומה שבנתה מצרים בציר פילדלפי עם יציאת צה"ל מרצועת עזה, 13 בספטמבר 2005 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

הדבר הצריך צעדי תגובה של מצרים, לנוכח הדרישה הישראלית לגבי היקף ההברחות. המצרים בנו קיר ברזל תת-קרקעי בשטחם – וכשזה לא עזר, הם נקטו בצעד חריךף הרבה יותר: הם הרסו את רפיח המצרית והעתיקו אותה שני ק"מ לאחור, כדי להקשות על החופרים. את המנהרות שהתגלו מאז דאגו המצרים להציף או לפוצץ, כשהבית ממנו נחפרה המנהרה נהרס.

למרות הצעדים הללו, ההערכה כיום היא כי לאורך הציר עדיין פועלות מנהרות, אם כי מספרן לא ברור. עיקר הברחות האמל"ח במהלך השנים האחרונות היו מעל הקרקע, דרך מעבר רפיח, באמצעות שוחד ששולם לפקידים בצד המצרי.

ההערכה כיום היא כי לאורך הציר עדיין פועלות מנהרות, אם כי מספרן לא ברור. עיקר הברחות האמל"ח במהלך השנים האחרונות היו מעל הקרקע, דרך מעבר רפיח, באמצעות שוחד ששולם לפקידים בצד המצרי

"ללא שינוי המציאות לאורך ציר פילדלפי, בתוך כמה שנים רצועת עזה תחזור למציאות של ה-6 באוקטובר מבחינת היקפי החימוש, ולכן כל מהלך סיום ישראלי חייב לכלול שליטה על הציר וקיר תת-קרקעי שינטרל את המנהרות", אומר לזמן ישראל גורם ביטחוני בכיר.

הרעיון לחזור לקו מוצבים וסיורים לאורך הציר מעורר זיכרונות רעים מאוד בישראל, ולכן קיימת תמימות דעים כי יש לחסום את הציר בשליטה מרחוק, על ידי אמצעים טכנולגיים שונים, תוך שימור יכולת מבצעית לכניסה קרקעית נקודתית במידת הצורך. בעניין הזה הזהירות הישראלית גדולה מאוד, אפילו במישור ההצהרתי, בשל הרגישות מול מצרים.

לוחמי חמאס משתלטים על ציר פילדלפי עם יציאת צה"ל מהרצועה, 12 בספטמבר 2005 (צילום: KHALED DESOUKI / AFP)

במהלך החודשיים האחרונים הועלה עניין ציר פילדלפי ונקודת התורפה שהוא יוצר בעיניים ישראליות. עמדת קהיר בהקשר הזה לא ידועה כרגע.

הפתרון ההגיוני ביותר הוא בניית קיר תת-קרקעי בצד המצרי, והרעיון שמתגלגל הוא למצוא מימון בינלאומי לבניית הקיר – רק כך אפשר יהיה לתחזק אותו באופן רציף וללא חיכוך מתמיד עם הפלסטינים ברצועה. בנוסף, כך ישראל לא תואשם כי היא מחזיקה חלקים מהרצועה, אחרי שנסוגה ממנה ב-2005.

הפתרון ההגיוני ביותר הוא בניית קיר תת-קרקעי בצד המצרי, והרעיון שמתגלגל הוא למצוא מימון בינלאומי לבניית הקיר – רק כך אפשר יהיה לתחזק אותו באופן רציף וללא חיכוך מתמיד עם הפלסטינים ברצועה

בינתיים צה"ל כמעט שלא פועל ברפיח. למעט תקיפה נקודתית על חוליית חמאס שנעה ברכב באחת השכונות בעיר בסוף השבוע שעבר, רפיח נהנית משקט יחסי. בשבוע האחרון נראו בה שוטרים של חמאס באופן גלוי, במיוחד ליד המעבר למצרים.

החיכוך שקיים ברפיח הוא בעיקר בין חמולות על בזיזת משאיות האספקה, ומתיחות עם גורמי חמאס שמשתלטים על האספקה ומחלקים לתושבים רק את חלקה. שלשום ירו פעילים חמושים של חמאס באחד הנערים שניסו להגיע למשאיות האספקה, ומאז החמולה שלו מחפשת נקמת דם.

תושבי צפון רצועת עזה מתפנים לאזור רפיח בעקבות הוראות צה"ל, 26 בדצמבר 2023 (צילום: Mohammed ABED / AFP)

המספרים יעידו עד כמה המצב ברפיח מורכב: אוכלוסיית העיר, שמונה בימי שגרה כ-200 אלף איש, עומדת בימים אלה קרוב למיליון איש. רבים מתושבי חאן יונס נמלטו אליה והצטרפו לתושבי צפון הרצועה שהגיעו לעיר הגבול בתחילת הלחימה.

בישראל מבינים שכל תקיפה באזור הזה יכולה ליצור בריחה המונית של פליטים לכיוון מצרים ופריצת קו הגבול. לתרחיש הזה המצרים כבר התכוננו והקימו לפני חודש וחצי סוללות עפר ותעלות לאורך הגדר.

בישראל מבינים שכל תקיפה באזור הזה יכולה ליצור בריחה המונית של פליטים לכיוון מצרים ופריצת קו הגבול. לתרחיש הזה המצרים כבר התכוננו והקימו לפני חודש וחצי סוללות עפר ותעלות לאורך הגדר

בנוסף, כדי לשכן את הפליטים בדרום הרצועה, מקימה מצרים מחנה אוהלים ענק ברפיח הפלסטינית –  הכול בכדי להשאיר את הבעיה בגבולות עזה, ולא לתת לה לזלוג דרומה.