את ראש הממשלה בנימין נתניהו מניעות רק החלטות לטווח המיידי, הקצר. לפני כמה ימים קבינט המלחמה המצומצם היה אמור לקיים דיון בסוגיית "היום שאחרי" בעזה. השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הפעילו לחצים כבדים כדי שהדיון יעבור לפורום הביטחוני הרחב יותר – הקבינט המדיני־ביטחוני – בו שניהם חברים. נתניהו מיהר להיכנע ללחציהם כדי שהשניים לא יכעסו.

השבוע, לקראת הגעת שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, נתניהו ביטל את הביטול – והחליט כן לקיים את הדיון על היום שאחרי בקבינט המלחמה המצומצם. שוב, אצל נתניהו, מדובר במחשבה לטווח המיידי. בלינקן מגיע לארץ? אז צריך להראות לו פעלתנות מדינית.

כשהוא ינחת ויצטרף לדיונים, אפשר יהיה לעדכן אותו בפורום הרם והנכבד בסוגיית היום שאחרי. השר רון דרמר, אחד משני המשקיפים, חזר לפני כמה ימים מפגישות עבודה בוושינגטון, כדי שאפשר יהיה לכלול גם את התכנים החשובים לאמריקאים בדיונים.

כשמנסים להבין מה הם האלמנטים הכלולים ביום שאחרי, אפשר לקבל מנעד רחב של כיוונים. נתניהו מתמקד בדברים שלא יקרו – לא שלטון חמאס ולא שלטון הרשות הפלסטינית. הוא מדבר על שליטה צבאית־ביטחונית, אך לא מפרט במה מדובר. כלומר, מדיניות שהיא אין־מדיניות.

מחנה אוהלים של פלסטינים עקורים בדרום רצועת עזה, 18 בדצמבר 2023 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

הפוליטיקאי המוביל בסקרים בישראל (כבר זמן רב) בני גנץ – ומי ששואף להיות ראש הממשלה הבא – הציג רעיונות כלליים מאוד בנוגע לעתיד עזה. בנאום ב־14 בדצמבר גנץ אמר כי ההנהגה חייבת להסביר "מה כן יקרה בעזה". כלומר, אי אפשר להסתפק בשלילת פתרונות.

הוא חזר על מה שנאמר על ידי כל המנהיגים (ימין ושמאל) – הסרת האיום של חמאס, חיזוק הקשר עם מדינות ערב המתונות והוסיף, "בניית מציאות אזורית אחרת, שתכלול גם מסגרת לפתרון בעזה […] עיצוב שליטה ביטחונית מלאה על המרחב, כולל תפיסת שטח, שתאפשר המשך מאמץ מבצעי".

ומה לגבי הפן האזרחי? גנץ מציע "לאתר גורמים מקומיים שיטפלו בביוב, רפואה, נושאים אזרחיים, בתמיכת מנהלת מדינות ערביות, שהביעו נכונות להצטרף למאמץ"

עוד הסביר גנץ כי חאן יונס תהיה תחת שליטה, כפי ששכם נמצאת תחת שליטה. כלומר, באמצעות מבצעים ממוקדים. ומה לגבי הפן האזרחי? גנץ מציע "לאתר גורמים מקומיים שיטפלו בביוב, רפואה, נושאים אזרחיים, בתמיכת מנהלת מדינות ערביות מתונות, שחלקן הביעו נכונות להצטרף למאמץ".

סמוטריץ' ובן גביר: טרנספר והתיישבות יהודית בעזה

להבדיל מהאין־פתרון של נתניהו והליכוד ומההצעה הכללית של גנץ, בן גביר וסמוטריץ' מציגים רעיונות מרחיקי לכת. בניסוחים שונים, שני השרים חזרו על אותם הכיוונים – עידוד הגירה (כלומר, טרנספר) של תושבי עזה, באמצעות פנייה למדינות העולם המכונות לקלוט אותם ועידוד עזיבה באמצעות מענקים כספיים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 26 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סמוטריץ' אף הרחיק עד כדי השוואה לסוריה, אותה נטשו החל מ־2011 כחמישה מיליון אזרחים. רבים מהם עברו למחנות פליטים בטורקיה, ירדן ומקומות נוספים. רבים הגיעו למדינות קולטות באירופה, בעיקר גרמניה. אך אם זו ההשוואה, חשוב לזכור כי מדובר בכחמישית מהאוכלוסייה. 17 מיליון סורים נותרו במדינתם.

כלומר, גם אם סמוטריץ' ובן גביר יצליחו בתוכניתם, עזה תישאר מאוכלסת בצפיפות עם כ־1.7 מיליון תושבים. התוכנית שלהם אינה ישימה – והם יודעים זאת, אבל ממשיכים לדברר אותה בלהט.

במסגרת הגישה שוללת הרעיונות של נתניהו (בלי להציע דבר בעצמו), הציבור הישראלי לא שמע אותו שולל את רעיונות הטרנספר וההתיישבות היהודית בחבל עזה

חלק ב' של תוכניתם "המדינית" הוא ליישב את עזה ביהודים. אין הרבה מה להכביר על כך, בהנחה שהציבור הישראלי הרחב לא יאמץ את הרעיונות האלה.  במסגרת הגישה שוללת הרעיונות של נתניהו (בלי להציע דבר), הציבור הישראלי לא שמע אותו שולל את רעיונות הטרנספר וההתיישבות היהודית בחבל עזה.

התוכנית המפורטת של לפיד

מי שמציע את התוכנית המפורטת ביותר הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. לפיד חילק את התוכנית לשני שלבים. השלב הראשון הוא תקופת הלחימה הנוכחית פלוס חמש שנים.

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בתדרוך לכתבים זרים, 19 באוקטובר 2023 (צילום: אלעד גוטמן)

בתקופה הזו ימשכו יעדי המלחמה: החזרת החטופים; חיסול היכולות הכלכליות של חמאס; חיסול ראשי הארגון; מכונות ישראלית להפוגות הומניטריות; יצירת רצועת ביטחון; פירוז עזה; כניסה מבצעית לכל נקודה בעזה; והכי חשוב, החלק המדיני: הפקדת הניהול האזרחי בידי צוות בינלאומי, בהובלה אמריקאית ובהשתתפות ציר מדינות ערב מתונות, תוך כדי בניית חלופה לאונר"א.

לפיד מציין: "בנוגע למעמדה של הרשות הפלסטינית, יש קונצנזוס. כולם מבינים שהרשות תהיה חלק מהניהול האזרחי על עזה אם היא תעבור שינוי יסודי ועמוק לפני שישראל תסכים שזה יקרה". כלומר, בתוכנית של לפיד הרשות הפלסטינית היא רק מרכיב אחד בניהול האזרחי – ורק אחרי שהם עוברים מהפך הכולל שינוי בנושא תכני הלימוד והפסקת תשלום השכר למחבלים.

בתוכנית של לפיד הרשות הפלסטינית היא רק מרכיב אחד בניהול האזרחי – ורק אחרי שהם עוברים מהפך הכולל שינוי בנושא תכני הלימוד והפסקת תשלום השכר למחבלים

החלק השני בתוכנית לפיד מתחיל אחרי התקופה לעיל, אך אין צורך להתייחס אליו בשלב הזה, בעיקר כי במזרח התיכון כל הזמני הופך לקבוע.

מה ההבדל בין כל הרעיונות?

מהדברים שפרסמו המנהיגים עד כה, נדמה שההבדל המהותי הוא בנוגע למעמד הרשות הפלסטינית. לפיד מוכן לתת להם סוג של דריסת רגל ובלבד שיעברו רפורמה משמעותית. אצל גנץ הרשות הפלסטינית לא מוזכרת; ונתניהו, סמוטריץ' ובן גביר שוללים את אנשי הרשות מכל וכל.

סיוע הומניטרי סעודי עבור הפלסטינים בעזה, נמל התעופה אל־עריש במצרים, 27 בנובמבר 2023 (צילום: Khaled DESOUKI / AFP)

בינתיים, עד שהרשות הפלסטינית תעבור את הרפורמה ותהיה רשות שונה בחינוך ובמימון טרוריסטים בכלא, המציאות בשטח תכתיב כנראה את הדבר הזמני הבא. על פי פרסום בכאן 11, עזה תחולק לנפות – מעין תאי שטח קטנים – שבכל אחת מהן תשלוט חמולה (משפחה שלטת), שתקבל סמכות לחלק את הסיוע ההומניטרי.

השליטה בחלוקת מזון, תרופות, ביגוד, וציוד תעניק למשפחות השליטות כוח רב ועימו גם פתח לשחיתות מקומית. החלוקה הזו אמורה לעקוף את חמאס, אך כל עוד ראשי חמאס נמצאים בתוך המנהרות וממשיכים לשלוט בכוח הרובה והטלת האימה, ספק אם תוכנית החמולות היא ברת־קיימא.