"בתחילת עשרת ימי התשובה אנו נזכרים בחורבן עם ישראל. היסוד הראשון של התשובה מתחיל מהבנה שהקלקולים הפרטיים הרבה יותר מסובכים מכפי שנדמה במבט פשוט ושטחי. הם נובעים מכך שהעולם אינו מואר באור קודש, כזה שהיה גורם שבאופן טבעי היינו ניצלים מהבורות ומהחסרונות. לכן ראשית התיקון היא להתפלל ולשאוף לתיקון הכללי של עם ישראל והעולם כולו".

הטקסט הזה, שכתב הרב משה בלייכר – ושיכול לקשט בקלות הזמנה לסמינר חזרה בתשובה – חולק לאחרונה לטירונים וטירוניות בבסיס ההדרכה "סיירים" (בית הספר להגנת הגבולות), בו מתקיימים טירונות ואימונים ליחידות שונות.

חילוניים ודתיים כאחד קיבלו במתנה את הספרון "לכו לחמו בלחמי" שמוציאה לאור מזה 20 שנה ההוצאה "מעמק חברון" שליד ישיבת "שבי חברון" הממוקמת בבית רומנו, בלב היישוב היהודי בעיר.

איש לא שאל אותם אם הם רוצים או זקוקים למדריך הכיס הזה, ואיש לא עצר לחשוב אם זה הגיוני לדחוף לחילוניים טריים במדים – קהל שבוי (וגם קצת מבוהל) – מסות ודרשות הקוראות להגברת הפעילות הדתית, כמעין פק"ל חובה.

כריכת הספרון "לכו לחמו בלחמי" לצד דף מתוכו

הספר מונה כ־400 עמודים בפורמט של פנקס, כדי שיוכל להיות מושחל בקלות לתוך כיס של חולצה או פאוץ' של אפוד. הוא מוגדר כ"לוח לימוד תורה יומי לחייל" ומכיל בתוכו דיני תפילה, פרשנויות למקרא וגם חופן הטפות בתחום המוסר, הגאולה וחשיבותם של חיים מלאי תוכן דתי (אל מול הריקנות שבהעדרם).

מדובר בטקסטים של שורת רבנים מובילים בציונות הדתית כמו הרב חיים דרוקמן (מהרבנים המובילים של הציונות הדתית שנפטר אשתקד), הרב שלמה אבינר (לשעבר רב היישוב בית אל), הרב בלייכר (לשעבר ראש הישיבה בחברון), הרב חגי לונדין, הרב יעקב אריאל ועוד. חיילים שחזרו בתשובה העידו בעבר כי השתמשו בחוברת בתור צוהר לתכני דת ואמונה.

לפני יותר מעשור עמד "לכו לחמו בלחמי" – היוצא לאור מאז 2003 ומתעדכן בחומרים חדשים מדי שנה – בלב סערה ציבורית וצבאית מתמשכת בנושא תכני דת ואמונה בצבא

מסרים פוליטיים על גבול ההסתה והגזענות

לפני יותר מעשור עמד "לכו לחמו בלחמי" – היוצא לאור מאז 2003 ומתעדכן בחומרים חדשים מדי שנה – בלב סערה ציבורית וצבאית מתמשכת על תכני דת ואמונה המחולקים בצבא, שבמרכזה מחלוקת בין הרבנות הצבאית לבין חיל החינוך על סמכויות של בחינה וסינון חומרים אמוניים המאושרים לחלוקה לחיילים.

כבר ב־2009 פנו תנועות "יש דין" ו"שוברים שתיקה" לשר הביטחון דאז בדרישה להדיח את הרב הצבאי הראשי באותם הימים תא"ל הרב אביחי רונצקי, בטענה שלפני מבצע "עופרת יצוקה" חולקו חוברות לחיילים הכוללות אסופת דרשות מתחומי מוסר הלחימה שהיו לדעתן לא לגיטימיות.

הרב הצבאי הראשי לשעבר אביחי רונצקי, 18 באפריל 2007 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

נציגי התנועות קבלו נגד "מסרים פוליטיים בנושאים המצויים במחלוקת קשה בחברה הישראלית, מסרים משפילים ומבזים על גבול ההסתה לגזענות נגד העם הפלסטיני וכן מסרים הניתנים לפירוש כקריאה שלא לפעול בהתאם למגבלות דיני הלחימה הבינלאומיים".

בין השאר, הם ציטטו מכתב מתוך החוברת: "איסור מדאורייתא לוותר על מילימטר אחד ממנה (מארץ ישראל, א"ה) לגויים, בצורת כל מיני סילופי טומאה והבל של אוטונומיה, מובלעת ושאר חולשות לאומיות […] כשמרחמים על אויב אכזרי, בכך מתאכזרים על חיילים תמימים וישרים […] אכזריות היא מידה רעה, אך כאשר היא נצרכת היא מידה טובה".

בין השאר, הם ציטטו מכתב מתוך החוברת: "איסור מדאורייתא לוותר על מילימטר אחד ממנה (מארץ ישראל, א"ה) לגויים, בצורת כל מיני סילופי טומאה והבל של אוטונומיה, מובלעת ושאר חולשות לאומיות"

שלוש שנים מאוחר יותר כיכבה החוברת בדוח של מבקר המדינה על פעילות הרבנות הצבאית בצה"ל, שם נטען כי בשנים האחרונות "פעלה הרבנות בהדרגה יותר ויותר בקרב כלל החיילים והמפקדים בצה"ל לחיזוק התודעה היהודית וחיזוק רוח הלוחם היהודי".

המבקר תיאר כיצד העביר הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי ביקורת על "חומרי הסברה כתובים" שחילקה הרבנות הצבאית למפקדים ולחיילים בתחילת מבצע "עופרת יצוקה", חומרים אותם הגדיר כ"חומר מסוכן ובעל גוון פוליטי".

גבי אשכנזי בעת ששימש כרמטכ"ל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

חוברת מרכזית שהוזכרה במסגרת תחקיר פנימי שערכה הרבנות הצבאית הייתה "לכו לחמו בלחמי", אשר, על פי גורמי הרבנות הצבאית, "יועדה וחולקה לחיילים דתיים בלבד", אולם, הלכה למעשה חולקה גם לחיילים שאינם דתיים עם כניסתם לרצועה.

מבקר המדינה מציין כי בעקבות הביקורת של הרמטכ"ל אשכנזי פעל צה"ל להסדיר את מערכת יחסי העבודה בין חיל החינוך והרבנות הצבאית, כך שחיל החינוך יהיה אחראי לקביעת מדיניות בנוגע לזהות ישראלית־יהודית – ואילו הרבנות הצבאית תהיה בעלת סמכות לקביעת מדיניות או פיתוח כלים בנושאים תורניים.

יותר מעשור אחרי, נדמה שכוחה של הרבנות הצבאית גבר, והיא לבדה בוחנת ומסננת חומרי מסורת המחולקים לחיילים. דובר צה"ל אישר בתגובתו כי רק הרבנות הצבאית בחנה ואישרה את החוברות שחולקו לאחרונה

הרמטכ"ל אישר את ההסדר. אולם, לפי מבקר המדינה, ב־2012 הוא מוסמס ולא מומש בפועל: "בעקבות סיום עבודת צוות הבקרה בלי שהגיע למסקנות, ממילא לא מומשה הנחיית הרמטכ"ל דאז לבצע בחינה של תהליך ההסדרה בתום תקופת הניסיון של שלושה חודשים".

יותר מעשור אחרי, נדמה שכוחה של הרבנות הצבאית גבר, והיא לבדה בוחנת ומסננת חומרי מסורת המחולקים לחיילים. דובר צה"ל אישר בתגובתו כי רק הרבנות הצבאית בחנה ואישרה את החוברות שחולקו לאחרונה בקרב חיילים.

הרב הצבאי הראשי אייל קרים ב"יד לבנים", ירושלים, 17 באפריל 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בדיקת זמן ישראל מעלה כי החוברת ניתנת כתרומה לצבא בכ־10 אלף עותקים כל שנה, אשר, כאמור, מחולקים לפחות בחלקם גם לחיילים וחיילות חילוניים, מבלי לשאול אותם אם הם מעוניינים בכך. בכל שנה מתעדכנות המסות המפורסמות בה, כך שבכל שנה מופיעות עשרות דרשות חדשות, אשר ספק אם הרבנות הצבאית טורחת לבחון ולסנן.

נוסף על כך, נודע לנו כי הספרונים מחולקים גם בימי ריענון לחיילי שריון במסגרת דוכן מיוחד המוצב עבורם. אפליקציה שנוצרה ב־2018 מאפשרת להוריד את הלוח היומי גם בטלפונים הניידים, אולם, היא לא עודכנה ואינה מותאמת לכל המכשירים החדשים.

נודע לנו כי הספרונים מחולקים גם בימי ריענון לחיילי שריון במסגרת דוכן מיוחד המוצב עבורם. אפליקציה שנוצרה ב־2018 מאפשרת להוריד את הלוח היומי גם בטלפונים הניידים, אולם, היא לא עודכנה ואינה מותאמת

בהקדמה לחוברת נכתב כי מדובר ב"לוח לימוד תורה יומי המחולק חינם לאלפי חיילי צה"ל בכל אתר ואתר". בפורמט הנוכחי שלהן נדמה שחוברות "לכו לחמו בלחמי" נוקו ממסרים אלימים, אך עדיין מכילים נושאים שנויים במחלוקת רבים בנושאי מוסר, אמונה, כשרות, תפילה, תורת האבולוציה, דת ומדע, חופש ביטוי, גאולה ועוד.

בהוצאה לאור מאשרים כי הספרים חולקו לחיילים דרך הרבנות הצבאית. הרב הצבאי שמפיץ את הספרים עבור ההוצאה לאור הסביר את התהליך כך: "אנחנו מקבלים תרומה, ומעבירים לרבנות הצבאית – ואם הם מאשרים אנחנו מחלקים. היא עברה אישור תוכן של הרבנות ואישור לוגיסטי של הרבנות. את התוכן אישרנו ומשם זה הגיע למחסני הלוגיסטיקה של הרבנות – ומשם לצבא".

אילוסטרציה: טירונים בטקס ההשבעה בכותל המערבי (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

אותם טירונים וטירוניות המקבלים את הספרונים הינם בבחינת "קהל שבוי", והורים ששוחחו עם זמן ישראל הביעו מורת רוח על מה שהם רואים כחלק מתהליך הדתה וכפייה דתית. באחד המקרים חולק הספרון לחיילים חילוניים ביחד עם ספר תהילים. הורה לחייל, שביקש להישאר בעילום שם, תהה בשיחה איתנו מדוע "נותנים לבן שלי חומרים של חזרה בתשובה מבלי שהוא מבקש".

ריבון עולם מנהל את מערכות המדע

חלק ממסרי ההחזרה בתשובה בחוברת של תשפ"ד "נחבאים" בתוך טקסטים אינפורמטיביים לכאורה. כך, למשל, תחת הכותרת "מה מקומה של תפילה בעולם מדעי רציונלי", עוסק הרב יעקב אריאל, נשיאה של ישיבת ההסדר רמת גן, בשאלות אבולוציוניות, וקובע כי לכל "תופעה (מדעית) בעולם […] יש סיבה ראשונה שהיא הקודמת לכל שרשרת הסיבות.

אותם טירונים וטירוניות המקבלים את הספרונים הינם בבחינת "קהל שבוי", והורים ששוחחו עם זמן ישראל הביעו מורת רוח על מה שהם רואים כחלק מתהליך הדתה וכפייה

"דוגמה לכך היא הקשת […] ה' הוא הגורם לכך שייווצרו התנאים המתאימים להיראות הקשת. יש סיבות טבעיות לתופעות אך בתוך תהלוכות הטבע יש השגחה אלוהים נסתרת הגורמת לתזמונן של הסיבות הטבעיות במקום ובזמן מסוימים ומכוונת את המאורעות על פי קריטריונים מוסריים".

המסקנה שלו: צריך להתפלל.

"לפי זה מובן ערכה של התפילה דווקא בעולם המודרני. המפה הסינופטית מוכרת לחזאים, אך מי מנהל אותה? יש ריבון לעולם, המנהל את המערכות המסובכות הלו. ה' מנהל את מערוכת הטבע באמצעות חוקים שהוא עצמו קבע. אולם, הנתונים הקובעים את החוקים הם כל כך מרובים וכל כך משתנים, שרק הוא יודע עליהם והוא מנהל אותם".

הרב יעקב אריאל עומד (שני מימין) לצד זוכי פרס ישראל לשנת 2017 (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

העיסוק בטבע מול הקדושה מעסיק גם את הרב נתנאל אלישיב.

"לא די לנו בחיים טבעיים, אנו משתוקקים גם לחיי קדושה […] לחיות חיי תורה ומצוות זה להיות שייך אל העולם הזה, אך לא משועבד לו.

"זה לחוות את כל הטוב שיש לעולם ולטבע להציע, מבלי לוותר על הטוב והעמוק יותר שאנו מזהים אותו עם העולם הבא, עם הקדושה והאצילות, ובכך להרים את כל מעגלי החיים שלנו מן הזמניות אל הנצח".

העיסוק בטבע מול הקדושה מעסיק גם את הרב נתנאל אלישיב. "לא די לנו בחיים טבעיים, אנו משתוקקים גם לחיי קדושה […] לחיות חיי תורה ומצוות זה להיות שייך אל העולם הזה"

במסה "התחושות בלימוד תורה", מבהיר הרב אבינר היטב לאיזה אורח חיים על החיילים לשאוף, גם אם הדרך קשה:

"החיפוש אחר הסיפוק המיידי שייך לתרבות השטחית והבהמית שאופפת אותנו. הרבדים הנמוכים שבאדם הם שדורשים סיפוק מיידי של הנאה, מתוך כך מה שאנו מקבלים בחול אנו מחפשים אותו דבר בקודש.

"יש להבין שהקדוש שונה מן החול. הוא אינו ספק הנאות, אלא השתנות והתעלות, מהפכה והזדככות פנימית […] יש לנו נשמה גדולה, יש לנו חיים פנימיים אדירים וקדושים. ויש לנו תורה נפלאה כדי להגיע לגודל הזה. וכשנגיע למדרגה הזאת מובטחים אנו שנרגיש".

הרב שלמה אבינר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ה"מדרגה" הקדושה אליה מכוון הרב אבינר מופיעה אצלו יותר מפעם אחת: "הדרך פתוחה לכל אדם לעלות גבוה גבוה", הוא כותב במאמר על "הנחות היסוד של תיקון המידות לפי 'מסילת ישרים'".

"כל אדם חייב להיות צדיק, כלומר ממלא חובתו, אבל מה שישפיע נחת רוח לרבש"ע (ריבונו של עולם, א"ה) הוא שיהיה חסיד, כלומר בעל תשוקה פנימית גדול לעבוד את ד'"

"כל אדם חייב להיות צדיק, כלומר ממלא חובתו, אבל מה שישפיע נחת רוח לרבש"ע (ריבונו של עולם, א"ה) הוא שיהיה חסיד, כלומר בעל תשוקה פנימית גדול לעבוד את ד'. והוא יכול לטפס גבוה עוד יותר אל קדושה ורוח הקודש. כיצד? כל מדרגה מושיטה לו את הדרכים לעלות למדרגה הבאה".

אילוסטרציה: חיילים דתיים מתפללים ברמת הגולן, 29 באוקטובר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הרב בלייכר קורא לילד בשמו: חזרה בתשובה מתקנת דרכיו של אדם.

"מבחינות רבות, החזרה בתשובה העליונה היא עיסוק בפרטי הדברים באותם תחומים שבהם האדם נכשל. לימוד כזה גורם לאדם לחזור בתשובה יותר מהלימוד בספרי מוסר. מדוע? משום שלימוד התורה הוא מפגש עם המגמה הכללית דרך מצווה מסוימת.

"מתוך העיסוק בפרט כזה או אחר, אנו נפגשים עם האידיאלי הכללי, עם המגמה הכללית של התורה ששייכת לעניין שהוא עוסק בו […] דרך האיברים השונים של התורה אנו נפגשים עם האידיאל הכללי שגנוז בתוכם".

הרב בלייכר קורא לילד בשמו: חזרה בתשובה מתקנת דרכיו של אדם. "מבחינות רבות, החזרה בתשובה העליונה היא עיסוק בפרטי הדברים באותם תחומים שבהם האדם נכשל"

הבדלה בין אורח חיים "מופקר" לאורח חיים של קדושה

גם הרב דרוקמן מטיף לצורך ב"תשובה גמורה" ומסביר שכדי להשיגה יש רק שביל אחד – הדרכה אלוקית:

"לאדם יש כוונה ורצון להתדבק בקב"ה ולהתקרב אליו. אבל לשם כך הוא צריך לדעת מהי הדרך המדויקת שעליו ללכת בה כדי לממש את רצונו בפועל.

"אם הוא לא יעשה את המעשים הנכונים, לא תועיל לו כוונתו כלל והוא רק יתרחק מהקב"ה. האדם מדעתו לא יכול לדעת מהי הדרך הנכונה אלא אם כן ישמע לתורה, להדרכה האלוקית המפורטת מהם המעשים הרצויים וכיצד להתקרב לקב"ה", מציין דרוקמן בדף ההגות היומי המיועד לי"ט בחודש אדר ב' (במסגרת שנה מעוברת).

הרב חיים דרוקמן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

כמה ימים אחר כך, בכ"ז באדר ב', דרוקמן מוסיף לחיילים תדריך כיצד "להבחין בין הטמא ובין הטהור" – כלומר בין מזון כשר ללא כשר:

"הרמב"ם קורא לאחד מי"ד ספריו בשם 'קדושה'. ספר זה כולל הלכות איסורי ביאה והלכות מאכלות אסורות. מסביר הרמב"ם שבשני העניינים האלו – יצר העריות ויצר האכילה – האדם דומה לבהמה.

"ולכן דווקא בהם באה התורה ואומרת: תתנהג כמו אדם בעל שכל ולא כמו בהמה, דווקא בתחומים אלו בולט יסוד ההבדלה. צריך האדם לדעת להבחין בין התנהגות בהמית חייתית לבין התנהגות של אדם בעל שכל. בין אורח חיים תאוותני ומופקר לבין אורח חיים שמגלה קדושה".

"מסביר הרמב"ם שבשני העניינים האלו – יצר העריות ויצר האכילה – האדם דומה לבהמה. ולכן דווקא בהם באה התורה ואומרת: תתנהג כמו אדם בעל שכל ולא כמו בהמה, דווקא בתחומים אלו בולט יסוד ההבדלה"

בדיקת הספרון שחולק בשנה הקודמת, תשפ"ג, מעלה שחלק גדול מהחומרים הוחלפו בין השנים. אשתקד העסיקו מאוד את אחד הכותבים הבולטים בחוברת, הרב שלמה אבינר, סוגיות של לשון הרע וחופש הביטוי. הוא מבהיר לחיילים כי ביקורת על אישי ציבור מושחתים או כאלה שסרחו, גם אם זו מבוססת על עובדות, היא אסורה על פי ההלכה.

"שאלה: האם מותר לפרסם באמצעי התקשורת השונים (רדיו, טלוויזיה ועיתונים), דברים שליליים ופוגעים על אישי ציבור חשובים? תשובה: ודאי שלא! זהו לשון הרע! לשון הרע חמור […] האם תצמח תועלת מכך שכל המדינה תדע שאיש ציבור פלוני גנב או קיבל שוחד? באמת, אין לזה שום תועלת וחשיבות.

"לשון הרע זה גם על אמת": מפגין מוחה בתל אביב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, 18 בפברואר 2023 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

"שמא תאמר: צריך לדעת כדי לטפל. וכי המשטרה אינה יודעת לטפל?! וכי הצופה בטלוויזיה מטפל בבעיה בביתו? למה לספר לכולם? בושה וחרפה! […] בושה וחרפה שדבר זה נעשה הפקר. ישנם אנשים שבחייהם הפרטיים לא יוציאו מילה אחת נגד הזולת, אך בחיי ציבור נדמה להם שהכול מותר. חס וחלילה! זה חמור יותר. כולנו צריכים לשוב על זה בתשובה".

ובמקום אחר מבהיר הרב אבינר לחיילים שגם אם אמרו אמת – הוציאו לשון הרע.

"לפעמים מוכיחים אדם: 'למה אתה מדבר לשון הרע?' והוא בלי להתבלבל עונה: 'זה לא לשון הרע, זה אמת!' אדם זה לא למד הלכות לשון הרע, לשון הרע זה גם על אמת".

"לפעמים מוכיחים אדם: 'למה אתה מדבר לשון הרע?' והוא בלי להתבלבל עונה: 'זה לא לשון הרע, זה אמת!' אדם זה לא למד הלכות לשון הרע, לשון הרע זה גם על אמת"

ולגבי צריכת תקשורת נכתבת המלצה:

"יש להקפיד על מינון מוגבל של צריכת חדשות, ולא לעבור את המידה הראויה, ודאי בתקשורת החזותית. מחקרים הוכיחו שצפייה בחדשות בטלוויזיה גורמת לשיטיון, כלומר למחלות זקנה התנוונותיות, בגלל הלחץ הדחק והפחד".

בדף לימוד יומי אחר מומלץ לחיילים להיפטר מהסקפטיות "ולהצטרף אלינו למסע, תחווה את חווית החיים הישראליים, צא עם עַם ישראל ממצרים והצטרף למעמד הר סיני. נסה להתרומם למדרגה המופלאה של עם שחי את חייו כשהשכינה שורה בו, מתוך דו־שיח מתמיד עם ריבונו של עולם […] כשתתחבר לזרם החיים האלוקיים […] ממילא יתנדפו כל הספקות האמוניים".

אילוסטרציה: חייל דתי מתפלל בכותל המערבי בירושלים, 14 ביוני 2016 (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)

הרב רונצקי ז"ל, מי שנטען שאחראי למהפכת החדרת המסרים האמוניים לצבא בעשור הקודם בתפקידו כרב הצבאי הראשי, מופיע גם הוא בחוברת של אשתקד ומדריך את החיילים בנתיב הסוגיה של "מהי תשובה?":

"הדרכתה של תורה, בניין עם ישראל, לימוד התורה וגמילות חסדים יהיו כעמוד הענן ועמוד האש שהולכים לפני המחנה ומאירים את הדרך לכל אורך החיים".

מרבית המסרים הם ברוחם של אבות הציונות הדתית המודרנית הרב אברהם יצחק קוק ובנו הרב יהודה צבי קוק, אשר על בסיס תורתם (שהשפיעה עם קום המדינה על זרם קטן יחסית) קמה תנועת ההתחרד"לות וההקצנה המשיחית של העשורים האחרונים.

מרבית המסרים הם ברוחם של אבות הציונות הדתית המודרנית הרב אברהם יצחק קוק ובנו הרב יהודה צבי קוק, אשר על בסיס תורתם קמה תנועת ההתחרד"לות וההקצנה המשיחית של העשורים האחרונים

גם כאשר מדובר בדרשות תמימות, כמו הסברים על הלכות פסח וליל הסדר, הם מסתיימים לעיתים בהטפה להגברת העיסוק בדת ובתפילה: "ככל שנחיה את החיים הישראליים השלמים על ידי שמירת המצוות כך נזקה לאמונה יותר זכה, בהירה ומחיה". ובדף לימוד אחר מוגדרות "כל המצוות" כ"סימפוניה אחת שלמה, מנגינה אחת גדולה. ודאי שאי אפשר לשנות בהלכה כקוצו של יוד".

עוד אפשר למצוא הלכות לקידום ביאת המשיח, למוסריות שבאכילת בשר כשר, לצורך לשאת תפילה לפני יציאה לקרב, ועוד ועוד מסרים הרלוונטיים לחיילים וחיילות דתיים, או למי שרוצה לחזור בתשובה – אך יחזו כשנויים במחלוקת או כניסיונות לכפייה דתית בקרב חילוניים.

מחאה נגד הניסיון לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף, ערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: איתי רון/פלאש90)

כאמור, חייל או חיילת המעוניינים בהדרכה רוחנית או "בהתחזקות" יכולים בהחלט לחפש ולמצוא תשובות בספרון מעין זה. אך נשאלת השאלה כיצד הספרון אושר לחלוקה רוחבית בפני חיילים, ומהו תהליך הבחינה שעוברים תכנים חיצוניים הנתרמים עבור חיילי וחיילות צה"ל.

הרי ברור שספרים שנויים במחלוקת המטיפים לחילוניות, תפילה רפורמית, או שתי מדינות לשני עמים לצורך העניין, לא היו עוברים את הסף. מדוע, אם כן, ספר תפילה הצבוע בצבעים מאוד ברורים מחולק ללא פיקוח? ומדוע לסבך את חייהם של הטירונים והטירוניות בשאלות העוסקות בריטואלים דתיים מורכבים?

ברור שספרים שנויים במחלוקת המטיפים לחילוניות, תפילה רפורמית, או שתי מדינות לשני עמים לצורך העניין, לא היו עוברים את הסף. מדוע, אם כן, ספר תפילה הצבוע בצבעים מאוד ברורים מחולק ללא פיקוח?

"תרומת הספר אושרה בצירים המקובלים"

במהלך השיחות עימנו שינו בדובר צה"ל את ההסברים כמה פעמים. בתחילה נמסר לנו כי אין כל בעיה אמיתית עם חלוקה של ספרים מעין אלה, וכי חיילים וחיילות "יכולים לסרב לקבל את הספר" אם אינם מעוניינים בו.

עם זאת, לאחר בדיקה, השתנה מעט ההסבר ונאמר לנו כי הספר "עבר את האישורים הנדרשים במסגרת תהליך קבלת תרומה", וכי ככל הידוע "הוא לא מחולק, אלא רק מוצב בעמדות הרבנות הצבאית בבסיסים".

אילוסטרציה: חייל דתי מתפלל ברמת הגולן, 29 באוקטובר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

ביקשנו להבין באילו אישורים מדובר ונענינו כי לאחר אישור של עצם קבלת התרומה, עברו על תוכן הספרים נציגי הרבנות הצבאית, ואלה אושרו להצבה בבסיסים, אך לא לחלוקה לחיילים. בדובר צה"ל טענו תחילה כי הספרון לא כולל טיעונים שנויים במחלוקת כלל. לאחר שמנינו מספר דוגמאות כאלה, קיבלנו תגובה מעודכנת:

"תרומת הספר המדובר אושרה בצירים המקובלים ומוצבת בבית הכנסת של הבסיס לשימוש החיילים המעוניינים בכך. לא מוכר מקרה בו הספרים חולקו לחיילים בבסיס סיירים בכפייה. במידה שיובאו פרטים של מקרה ספציפי הם יבדקו. צה"ל פועל תוך שמירה על חופש הדת של משרתיו וימשיך לעשות זאת".

ביקשנו להבין באילו אישורים מדובר ונענינו כי לאחר אישור של עצם קבלת התרומה, עברו על תוכן הספרים נציגי הרבנות הצבאית, ואלה אושרו להצבה בבסיסים, אך לא לחלוקה

תגובת דובר צה"ל מתעלמת מאפיזודות העבר שנקשרו בחוברת, אינה מפרטת מהם תהליכי הבחינה שעובר הספרון (והאם אלה מתחדשים מדי שנה), ואינה מתייחסת לחלוקה לטירונים. פנינו לדבר צה"ל בפעם השלישית לגבי הנושאים לעיל אך לא נמסרה תשובה עד למועד פרסום הכתבה.