לא פעיל סביבה אחד ולא שניים נשמעו מודאגים בזמן האחרון. "אנחנו חוששים לאבד את הציבור הישראלי", אמר לי אחד מהם. אחרי שהתנועה הסביבתית בישראל חוותה בימים הראשונים למלחמה שבר גדול ביחסיה עם העמיתים הירוקים בעולם באדיבות גרטה תונברג וההזדהות המוחלטת שלה עם חמאס, מתברר שהישראלים לא ממהרים לסלוח ולשכוח.
רק שאת הטינה שלהם הם לא שומרים לתונברג לבדה. בפיגוע התודעתי שחוללו האקטיביסטית השוודית וחבריה, יש שורה של נפגעים אגביים. בראשם: המאבק הסביבתי בכלל והתנועה הסביבתית בישראל בפרט.
כך, לפחות, עולה מהסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהזמנת עמותת "צלול", שתוצאותיו פורסמו לאחרונה. לטובת מי שלא נחשף לתוצאות: 27% מהנשאלים – שמהווים מדגם מייצג של הציבור בישראל – השיבו שההתבטאויות של תונברג השפיעו לרעה על האופן שבו הם תופסים את חשיבות המאבק במשבר האקלים.
45% השיבו שהדברים השפיעו לרעה על האופן שבו הם תופסים את ארגוני הסביבה הבינלאומיים. 26% העידו על השפעה לרעה על היחס שלהם גם לארגוני ופעילי הסביבה הישראלים, שצריך להודות, זה לא שקודם הם היו הילדים הכי מקובלים בכיתה.
מותר לשער שהתשובות הללו משקפות שני הלכי רוח: בצד הרגשי – אם תונברג מזוהה כנושאת דגל המאבק הירוק, ואם היא התייצבה בחזית נגד ישראל, אזי לא נותר לנו אלא להכריז על הירוקים באשר הם כפרסונה נון גרטה.
בצד הרציונלי, אם העמדה שלה ביחס לעימות בין ישראל לחמאס לוקה בשטחיות וסילוף (התעלמות מזוועות 7 באוקטובר) עד כדי חוסר מוסריות, למה שניקח ברצינות את מה שהיא אומרת בכל הנוגע למשבר האקלים?
מאבק הסביבה ומשבר האקלים אינם סוגיות פרסונליות. תונברג אומנם הפכה לפנים של המאבק, בעיקר בקרב שנתונים מסוימים, אבל זה עדיין לא הופך את המאבק ל"שלה"
התשובה לסעיף השני, השכלתני, פשוטה יותר: מאבק הסביבה ומשבר האקלים אינם סוגיות פרסונליות. תונברג אומנם הפכה לפנים של המאבק, בעיקר בקרב שנתונים מסוימים, אבל זה עדיין לא הופך את המאבק ל"שלה", בדיוק כשם שאם מרטין לותר קינג היה מתגלה כאדם בעייתי, זה לא היה סותר את העובדה שלשחורים יש זכות לשוויון.
אין צורך לסמוך על מה שתונברג אומרת בנאומיה חוצבי הלהבות באו"ם, בהפגנות וברשתות החברתיות. אפשר ועדיף לסמוך על המדע, והמדע בכל הנוגע למשבר האקלים חד־משמעי, קל וחומר כשהמציאות הופכת חד־משמעית וקיצונית עם כל יום שחולף (ראו נתוני הסיכום של 2023).
דווקא הפן הרגשי הוא המטריד יותר, בעיקר במדינה שבה עמדות נקבעות על ידי פוליטיקה של זהויות והשתייכויות שבטיות. לאורך זמן, אפשר להעריך באופטימיות זהירה שהחלק בציבור הישראלי שמכיר בחשיבות המאבק הסביבתי ובהשלכות מרחיקות הלכת של משבר האקלים לא יפנה לכל זה עורף רק בגלל שתונברג התייצבה לצד מבצעי טבח 7 באוקטובר.
בדיחות (מצחיקות, יש להודות) בנוסח "ארץ נהדרת" על אורגיית חד"פים כדי ללמד את תונברג לקח שיקפו את הלך הרוח של השבועות הראשונים למלחמה, אבל הן יהיו פחות ופחות רלוונטיות ככל שיחלוף הזמן.
מה שעלול להישאר מאוד רלוונטי, ובהחלט צריך להדאיג, זה הלך הרוח של האגף בציבור הישראלי שמלכתחילה ראה בתנועה הסביבתית נטע זר. הכוונה לציבור הימני־שמרני, הדתי והחרדי
מה שעלול להישאר מאוד רלוונטי, ובהחלט צריך להדאיג, זה הלך הרוח של האגף בציבור הישראלי שמלכתחילה ראה בתנועה הסביבתית נטע זר. הכוונה לציבור הימני־שמרני, הדתי והחרדי. על פי הסקר, 77% מהחילונים הזדהו עם האמירה שמשבר האקלים חשוב להם, לעומת 45% בלבד בין הדתיים והחרדים.
על אף הציווי התורני "לעובדה ולשומרה", ועל אף כמה גילויי דעת מבורכים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי רבנים בולטים וקראו לציבור לשמור על אחריות סביבתיות כי אין לנו פלנטה אחרת, רוב הציבור הזה – כמובן לא כולו – נרתע מזיהוי עם התנועה הסביבתית מפני שהוא רואה בה זרוע של מאבק אוניברסלי שצבוע בגוונים ליברליים ודמוקרטיים.
במילים אחרות, הלקוחות מלקסיקון המושגים והאמוציות של הפוליטיקה הישראלית – זה המאבק של החילוניים מהשמאל־מרכז. פרשיית תונברג לא הרחיקה את הציבור הזה מהמאבק הסביבתי; הוא ממילא לא היה שם. אבל היא כנראה הבטיחה שבטווח הנראה לעין זה גם לא יקרה, שכל מה שמריח ירוק ימשיך להיתפס בציבור הימני־אמוני בישראל כגחמה של סמולנים.
במבחן הזמן, יתברר שתונברג לא הבריחה ישראלים מהמאבק הסביבתי, אבל היא פגעה מאוד בסיכוי שמעגלים חדשים בחברה הישראלית יצטרפו אליו. זה, כמובן, נזק גדול. אי אפשר לחולל שינוי בחברה הישראלית במעמד של פחות מחצי העם.
בשנים האחרונות נעשו בתנועה הסביבתית מאמצים גדולים לקרב את החצי השני. למרבה האירוניה, סוגיות סביבתיות רבות הן כאלה ששמאל וימין יכולים להסכים עליהן בלי בעיה
בשנים האחרונות נעשו בתנועה הסביבתית מאמצים גדולים לקרב את החצי השני. למרבה האירוניה, סוגיות סביבתיות רבות הן כאלה ששמאל וימין יכולים להסכים עליהן בלי בעיה ולשתף פעולה בפתרונן.
אפילו במערכת הפוליטית הכי לא עניינית בעולם, ח"כים מהציונות הדתית ומהעבודה יכולים לפעול ביחד כדי לשפר את איכות האוויר שאנחנו נושמים. רק שכעת, באדיבות תונברג, הסיכוי שזה יקרה פחת משמעותית. בתוספת המלחמה שאף פעם לא די לה, שדוחקת למורד סדר היום כל דבר שלא קשור ישירות למערכה, נראה שחזרנו לאחור במנהרת הזמן, ולא יצאנו בשנה מוצלחת במיוחד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו