שי באב"ד – האיש שעבר בדלת המסתובבת מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר לתפקיד מנכ"ל קבוצת שטראוס – כרך לפי כשבועיים באופן הכי ציני את פיטורי 150 עובדי החברה עם העלאות המחירים שהחליט לבצע בכרבע ממוצרי החברה. הכול כדי לכאורה להציג לציבור את העלאות המחירים כחלק משורת צעדי התייעלות שהחברה חייבת לבצע.

כאמור, מדובר באותו באב"ד שהתגאה רק לפני כחודשיים שהכנסות שטראוס ברבעון השלישי צמחו בכ־7% והסתכמו בכ־2.7 מיליארד שקל, עם רווח גולמי בסוף אותו רבעון של יותר מ־2.5 מיליארד שקל מאז תחילת 2023.

הוא גם התגאה בצמיחת הקבוצה תחת ניהולו ברוב מגזרי הפעילויות שלה בישראל, בסין, בארה"ב ובברזיל. אבל לבאב"ד זה לא מספיק, ו"במקרה" החליט כי הסיכוי לפריצת מחאת צרכנית והתערבות רגולטורית נגד שטראוס שואפת לאפס.

באב"ד לא טרח אפילו לעשות את המינימום כדי לכבד את הציבור בתקופה הקשה הזו – ונמנע מלהגיע לישיבה מיוחדת שנערכה בוועדת הכספים בשבוע שעבר. בישיבה דנו בניצול המלחמה לצורך העלאות המחירים על ידי מונופולים. במקום זה הוא הסתפק בנוכחות נציג מטעם איגוד תעשיות המזון, שהיה שם במקומו.

שי באב"ד (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנציג היה ער לביקורת. הוא טען בתקיפות שאין פה ניצול ציני של המצב אלא להיפך. לדבריו, תעשיות המזון סובלות ממחסור בעובדים בפריפריה ש"נחטפו, נרצחו, התגייסו למילואים, מתו במילואים, פונו מבתיהם". הדברים היו כל כך משכנעים, שמי היה יכול לעלות על דעתו שהדובר הוא בכלל נציג של מנכ"ל מונופול מצליח וריווחי, שהחליט להעיף 150 עובדים בזמן מלחמה?

אסור להתבלבל – באב"ד לא פעל לבד על מגרש ריק. מונופולים וחברות מזון גדולות נוספות הצטרפו לחגיגת העלאות המחירים בחודש האחרון. כמו באב"ד, אף נציג שלהם לא טרח להגיע לישיבה בוועדת הכספים, להתנצל, להסביר, להבהיר, להציג את הצד השני… כלום.

הנתונים שהוא הביא הם של מחירי הסחורות בשנת 2020, בתקופת הקורונה. מדובר בעליות שבגינן החברות כבר ביצעו בעבר העלאות מחירים – וחלקן אפילו מספר פעמים

השיא באותה ישיבה הגיע כשנציג איגוד תעשיות המזון הקריא בביטחון נתונים על עליות חדות במחירי התירס והחיטה. הוא עשה את זה כדי להסביר למה לא הייתה ברירה למנהלי החברות אלא להעלות מחירים בעת הזו.

הבעיה היא שהנתונים שהוא הביא הם של מחירי הסחורות בשנת 2020, בתקופת הקורונה. מדובר בעליות שבגינן החברות כבר ביצעו בעבר העלאות מחירים – וחלקן אפילו מספר פעמים. כשלינור דויטש מ"לובי 99" העמידה אותו על טעותו, הוא תקף אותה על זה שהיא מעלה פוסטים שקריים בפייסבוק.

קניות בסופר. אילוסטרציה (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

נראה שעוד רגע הוא היה מאשים אותה גם בהעלאות המחירים שהבוסים שלו ביצעו. הוא כמובן לא שכח לציין גם שיש מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כי אם אפשר לשרבב לסיפור עוד אירוע טרגי שלא קשור להעלאות המחירים עכשיו – אז למה לא?

מה שהנציג לא ציין זה שדווקא מחירי החיטה והתירס ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. הוא שכח לציין גם שמחירי הנפט ירדו והשקל התחזק. כל אלה הן סיבות מצוינות דווקא להורדת מחירים, אלא שבשוק ריכוזי המחירים רק עולים.

המלחמה חשפה שיש רק אלטרנטיבה אחת להורדת יוקר המחיה בישראל והיא לפרק את חמשת המונופולים הגדולים ושני היבואנים הבלעדיים השולטים בו

אולם, מה שהיה באמת חשוב בדיון הזה זה לא הדברים המנותקים של נציג איגוד תעשיות המזון, אלא המסקנה. למעשה, המלחמה חשפה שיש רק אלטרנטיבה אחת להורדת יוקר המחיה בישראל והיא לפרק את חמשת המונופולים  הגדולים ושני היבואנים הבלעדיים השולטים בו. מדובר בחברות תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יוניליוור, דיפלומט ושסטוביץ. 

כל ניסיון אחר לטיפול ביוקר המחיה נחל עד היום כישלון חרוץ. זה התחיל בפתיחת השוק הישראלי לאירופה, שמתנהל בעצלתיים. זה המשיך בשנה האחרונה, אז ניסה שר הכלכלה ניר ברקת לכפות על קוקה קולה לחשוף את דוחותיה הכספיים כדי להפעיל עליה לחץ ציבורי להורדת מחירים. החברה בתגובה גלגלה את ברקת למסע אינסופי במסדרונות בית המשפט.

מפעל קוקה קולה בבני ברק, אוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ניסיונות להריץ הצעת חוק בעניין חשיפת דוחות המונופולים כשל גם כן. וגם אם היו מצליחים, ראינו השבוע בוועדה עד כמה באמת המונופולים מתחשבים בדעת הקהל. הפתרון שעלה בדיון בוועדת הכספים היה בכלל הקפאת העלאות מחירים בזמן מלחמה. אלא שזה פתרון שהוא אפילו לא יעיל על תקן פלסטר מקולקל.

דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, סיכם בדיון את הפתרון הזה בצורה הכי מדויקת: "כבר חיברתי נוסח של חוק המקפיא את העלאות המחירים בזמן מלחמה, אבל אני בספק אם זה יקרה". בפועל האוצר מתנגד לחוק כזה ומנסה למרוח אותו תחת דיונים אינסופיים.

המלחמה הוכיחה בפעם המי יודע כמה שבשוק מונופוליסטי אין ריק. אם אין העלאות מחירים היום – הן יגיעו בצורה כפולה ומכופלת בהמשך. למה? כי אפשר

אבל גם אם נניח ויקרה הבלתי ייאמן ויעבור חוק כזה במהירות – ואפילו ייאכף ביעילות לא אופיינית למשרדי ממשלה – מה יהיה אחרי המלחמה?

המלחמה הוכיחה בפעם המי יודע כמה שבשוק מונופוליסטי אין ריק. אם אין העלאות מחירים היום – הן יגיעו בצורה כפולה ומכופלת בהמשך. למה? כי אפשר. כי אין תחרות. במלחמה הוכח כי בשוק מונופוליסטי אפילו הלחצים והמחאות הציבוריות לא יעילים לאורך זמן.

עגלת קניות בסופרמרקט, 14 במרץ 2020 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

ברגע שאין אלטרנטיבה לצרכן, מה שנותר לחברות זה רק להמתין לשעת כושר של אבל, יגון – או כל אירוע אחר המושך תשומת לב – כדי להעלות מחירים. יאמר בצער כי זכותו של באב"ד – ושל שאר המנכ"לים של חברות המזון הגדולות – לעשות את מה שעשו. המהלך הציני, הגובל בחזירות ובחוסר מוסריות, הוא עדיין מותר לפי חוק במדינת ישראל.

אבל מנגד, צריך גם לומר שאחרי מהלך כזה המונופולים איבדו כל הצדקה מוסרית להמשך קיומם תחת המבנה הנוכחי. ביום שאחרי המלחמה לממשלה תהיה חובה ציבורית להרים את הכפפה ולקדם הפעם ברצינות הצעות שכבר הועלו ב־2023 על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת.

ההצעות נועדו לפרק את שטראוס ואת שאר המונופולים הגדולים בתחום. רק ככה ייווצרו תנאים שיגרמו לאותן חברות לחשוב אלף פעמים לפני שהן מנצלות את האסון הבא כדי להעלות מחירים

ההצעות נועדו לפרק את שטראוס ואת שאר המונופולים הגדולים בתחום. רק ככה ייווצרו תנאים שיגרמו לאותן חברות לחשוב אלף פעמים לפני שהן מנצלות את האסון הבא כדי להעלות מחירים ולהזיק לתושבים.