גבול הצפון עדיין מתוח, או "מתחמם על אש קטנה" מתחילת המלחמה שנפתחה מדרום.  אלא שבימים האחרונים פיקוד העורף החליט לשחרר מצו 8 מאות אנשי מילואים שגויסו להגן על היישובים המרוחקים מהגדר ומהים התיכון. באחד היישובים הפטסטורליים בגליל המערבי קיבלו את ההודעה על הפסקת המילואים בתחילת השבוע שעבר ברגשות מעורבים.

חבר בכיתת הכוננות ביישוב הזה, ששוחרר ממילואים, אומר: "חלק אומרים שזה מוצדק ושאי אפשר להחזיק כזאת כמות גדולה של אנשים בצו 8, בטח כשאנחנו מרוחקים 12 קילומטר מהגבול, שזה יחסית רחוק. אנחנו לא יישוב צמוד לגבול. מצד שני אין עכשיו את אותה מוכנות שהייתה עם כיתת הכוננות".

מה בעצם המשמעות של הפסקת המילואים שלכם?
"כרגע מפסיקים את השמירה 24 שעות ביממה אבל לשמחתי השאירו לנו את הנשקים וחתמנו על עוד. יש כמה רעיונות להמשך. שמונחת החתומים על נשק הם מתנדבים במג"ב, ומחויבים לתת שמונה שעות בחודש. אולי נחזור לשמור רק בלילות כי להפסיק לגמרי נראה מוקדם מדי".

"מפסיקים את השמירה 24 שעות ביממה אבל לשמחתי השאירו לנו את הנשקים. יש כמה רעיונות להמשך. אולי נחזור לשמור רק בלילות כי להפסיק לגמרי נראה מוקדם מדי"

מתי התחיל הצו 8 שלכם?
"בתשעה באוקטובר הדרך המהירה ביותר לקבל נשק הייתה להתנדב לכיתת כוננות דרך מג"ב. אחרי חודש וחצי התחילה בעיה כי אי אפשר לעבוד תוך כדי ולצאת עם הנשק מהיישוב. אז גייסו אותנו למלחמה כי רצו את הנשקים בתוך היישובים. אי אפשר לעבוד תוך כדי, אין לי בבית כספת לנשק גדול וזה נהיה סיפור. מזה נולד הצו 8 שפתר את הצורך לצאת מהיישוב.

חילופי אש בין צה"ל לחזבאללה בגבול הצפון. 27 בדצמבר 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

"ככה היינו הרבה יותר זמינים ומבצעיים. כל יום שמרנו בסבב של 24 שעות בין כל אלה שבמילואים, היינו שמונה במילואים ועוד ארבעה מתנדבי מג"ב שלא גויסו. ופתאום מעכשיו לעכשיו זה הפסיק, נעשה ישיבה ונחשוב איך להיערך מעתה והלאה במתכונת החדשה".

מצד שני, ביישוב אחר בגליל המערבי חברי כיתת הכוננות ממשיכים לשרת בצו 8 וחבר בצוות שם מסביר שזה בגלל הקרבה שלהם לחוף: "אולי מפאת העובדה שאנחנו קרובים לים ברצועה רחבה יחסית, ממשיכים כרגיל.

"אנחנו כיתת כוננות יחסית גדולה ויש שמירות כל יום, כמו גם אימונים ומטווחים. לקחו פה ברצינות את מה שקרה בקיבוץ זיקים ועדיין נשאר התרחיש של פיגועים מתוך הארץ"

"אנחנו כיתת כוננות יחסית גדולה ויש שמירות כל יום, כמו גם אימונים ומטווחים. לקחו פה ברצינות את מה שקרה בקיבוץ זיקים ועדיין נשאר התרחיש של פיגועים מתוך הארץ, מהשטר המיוער.

עדיין במילואים

"אנחנו כרגע 24 חבר'ה, נשים וגברים כאחד, עם חמ"ל מסודר, רבש"ץ, מפקד כיתת כוננות ומפקד לוגיסטיקה, שכולם בצו 8. בגלל שאנחנו טיפה יותר אנשים זה מאפשר להחליף בעמדות השמירה, אבל בגלל השטח הגדול יחסית של היישוב עושים גם סיורים. לא לוקחים שום סיכון. מסתובבים עם אפודים קרמיים מוכנים לידנו כל הזמן.

חיילי צה"ל במחסומים זמניים בכבישי הצפון. 25 בדצמבר 2023 (צילום: David Cohen/Flash90)

"בהתחלה היה חוסר ודאות גדול. אנשים נלחצו, המקלטים סודרו ונוקו, פרסנו דולבים של אחסון מים, ערכות חירום, עזרה ראשונה ותאג"ד לוגיסטיקה ורפואה. אם יש אנשים שצריכים משהו מבחינה לוגיסטית, יש למי לפנות. הגדילו את הכיתת כוננות פה בגלל החשש מחדירה מהים. המושב ממשיך להתנהל כרגיל, אבל אנחנו לא עובדים".

ההחלטה להשאיר או לשחרר את כיתות הכוננות נקבעה לפי המרחק של היישובים מהגדר או מהים. בתשובה לשאלה בנושא, מצה"ל נמסרה התגובה הבאה:

"אין שינוי בכיתות הכוננות ביישובים סמוכי גדר הנמצאים באחריות הפיקודים המרחביים והן אף מתוגברות בנשקים נוספים, ציוד ואימונים. בהתאם להערכת המצב המבצעית, ובהמשך לשיח שהתקיים עם הרשויות בנושא, הוחלט על רידוד הדרגתי של "בני המקום" ביישובים ברחבי הארץ.

"ביישובי קו העימות בצפון וביישובי העומק לאורך הגבולות האחרים הנמצאים בשטח ובאחריות משטרת ישראל, ימשיכו לפעול כוחות המילואים שגויסו במסגרת הפרויקט, בהתאם לצורך המבצעי".

חייל צה"ל מנגן בגיטרה על תותח בגבול הצפון. 19 בדצמבר 2023 (צילום: David Cohen/Flash90)

"צריך לתת אוויר וריענון"

מפאת ביטחון שדה לא צוינו כאן שמות היישובים שעם חברי כיתות הכוננות שלהם שוחחנו. שניהם שייכים למועצה האזורית מטה אשר, שמשתרעת על פני יותר מ־200 אלף דונם בגליל המערבי.

למרות המשך הלחימה בצפון, ראש המועצה משה דוידוביץ' לא מתרגש מההחלטה של צה"ל לשחרר את המילואימניקים ביישובים מצו 8 והחזרתם לשגרה: "דיללו את כיתות הכוננות בכלל יישובי העורף שהיו בהם 'בני המקום' בצו 8. אולי באחד היישובים שציינת בפניי נדרשת התייחסות ותשומת לב מיוחדת יותר ואני אדבר על כך עם מפקד המרחב במג"ב.

"היום כשיש פה צבא בהמוניו נכון לרדד את הכוחות. במקומות בהם יש בתי ספר יש תגבור ויותר אנשים בצו 8 או מג"ב. אנחנו כבר 120 יום לתוך המלחמה וצריך לתת אוויר וריענון"

"כשהיה פחד ממחבלים לא היינו ערוכים לקלוט את הסיטואציה והיום, כשיש פה צבא בהמוניו, נכון וראוי לרדד את הכוחות. במקומות בהם יש בתי ספר יש תגבור ויותר אנשים בצו 8 או מג"ב אבל אין לי טענה בנושא הזה. אנחנו כבר 120 יום בתוך המלחמה וצריך לתת אוויר וריענון".

מחכים לתקציב השיקום

אלא שאז מגיע האבל הגדול. אין למרואיין אומנם בעיה עם החזרה היחסית לשגרה של המילואימניקים, אבל לו ולראשי הרשויות האחרות יש בעיה גדולה עם התקציב שהובטח לטיפול בעשרות אלפי המפונים בצו ואלה שהתפנו עצמאית – ובמשבר הכלכלי העצום שחווה הצפון כולו, עם קריסת העסקים, הסיכון לחקלאים ואובדן ההכנסות מתיירות.

בניין מועצה אזורית מטה אשר (צילום: דוברות מטה אשר)

בתחילת המלחמה שר הביטחון יואב גלנט הבטיח את הקמת מנהלת "אופק צפוני" לשיקום האזור, אך היא מתמקדת בנושאים ביטחוניים וגם הפרויקטור שמונה למרכז השליטה האזרחי במלחמה התפטר. ההבטחות לסיוע כלכלי דחוף התאיידו ולשם השוואה, בדרום כבר פועלת מנהלת תקומה האחראית על שיקום העוטף. על השיקום ביום שאחרי המלחמה אין על מה לדבר.

בשבוע שעבר בנימין נתניהו פגש את ראשי הרשויות בצפון והבטיח תקציב ראשוני לסיוע. ראש מועצת מטה אשר מקווה שהשבוע הממשלה תעשה צעד משמעותי בכיוון הזה ומצפה לראות טיוטה ראשונה של ההצעה.

"הממשלה אמורה לאשר הצעת מחליטים בסך של 3.5 מיליארד שקל לטובת סיוע בחינוך, חברה, קהילה ושיכון לכלל היישובים בקו העימות מאפס–תשעה קילומטרים מהגבול"

"אנחנו אמורים לאשר הצעת מחליטים של הממשלה, שאמורים להביא מנכ"לי משרדי האוצר והפנים בסך של 3.5 מיליארד שקל לטובת סוגיות הקשורות בחינוך, חברה, קהילה ושיכון, לכלל היישובים בקו העימות מאפס–תשעה קילומטרים מהגבול.

"זו הצעה שפויה אך לא מספקת, צריך תקציב גדול יותר אבל בסך הכול יש התקדמות. לדאבוני, עד כה הממשלה לא נתנה את המענים ועכשיו מתחילים לתת סימנים של התעוררות. בדרום פועלת מנהלת תקומה ובצפון זה התקציב שעוד לא אושר".

ראש הממשלה בנימין ושרים נפגשים עם ראשי רשויות מהצפון בכורזים. 23 בינואר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)