לפני כשבועיים ביקרה בישראל קבוצה של יהודים־אמריקאים בוגרי אוניברסיטת הרווארד, שלא היו בהכרח פעילים בארגונים יהודיים או בעשייה יהודית בעבר. הקבוצה – כ־15 איש – ערכה סיור בקרב הקהילות הפגועות בדרום, קיימה פגישות באזור המרכז – וגם הגיעה לבית הנשיא לפגישה עם יצחק הרצוג.

הקבוצה כוללת, כאמור, בוגרי הרווארד וגם אנשים שעובדים או קשורים כיום למערכת האקדמית ולאוניברסיטת היוקרה. הקבוצה הנ"ל קמה לאחרונה באמצעות פורום חדש בשם ברית הבוגרים היהודיים של הרווארד (Harvard Jewish Alumni Alliance) – ואף הוכרה רשמית על ידי האוניברסיטה כגוף הרשאי לגייס תרומות ולקיים פעילות אוניברסיטאית.

15 הנציגים שהגיעו לארץ הם חלק קטן מקבוצה גדולה בהרבה, שהתארגנה לראשונה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, אחרי שהקהילות היהודיות בארה"ב נדהמו לגלות ברחבי הקמפוסים צעירים יוצאים להפגין, לתקוף ולהבריח סטודנטים יהודים התומכים בישראל.

דווקא הצד המותקף במלחמה – הישראלים שנטבחו, נאנסו ונחטפו, והיהודים שתמכו בהם – הואשמו בקמפוסים כאחראים לאסונם של הפלסטינים. ארגון הטרור חמאס, שפלש ליישובי הדרום וביצע את הטבח האכזרי ביותר בהיסטוריה של ישראל, זכה מנגד לגיבוי מצד סטודנטים ולתמיכה בצעדות שקראו להקים את מדינת פלסטין "מהים עד הנהר".

קבוצה של יהודים־אמריקאים בוגרי אוניברסיטת הרווארד בפגישה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, 16 בינואר 2024 (צילום: דוברות בית הנשיא)

בקמפוסים הייתה אווירה המעודדת הסתה נגד ישראל – וגם נגד הישראלים והיהודים בארה"ב. המוני סטודנטים ופעילים תלשו תמונות של חטופים ישראלים המוחזקים בעזה, ובעצרות בקמפוסים לא התביישו להצדיק את הטבח.

מארגני הקבוצה בהרווארד – כמו יהודים בולטים באקדמיה, בתקשורת, בפיננסים ובהייטק – שאלו את עצמם איך הצעירים בקמפוסים מסוגלים להתעלם מהמתקפה על הישראלים ועל ישראל; ואיך הם מסוגלים להכחיש את הטבח, החטיפה ההמונית, השימוש באונס ככלי מלחמה ועוד.

"בין מייסדי הקבוצה יש אנשים שבמשפחה שלהם חוגגים חג מולד. הם לאו דווקא מגיעים מהארגונים הלל או חב"ד. ב־7 באוקטובר הם התעוררו. הם לא 'יהודים במשרה מלאה', אבל הם נדהמו מהשקרים והבלגן בקמפוסים"

"בין מייסדי הקבוצה יש אנשים שבמשפחה שלהם חוגגים חג מולד. הם לאו דווקא מגיעים מהארגונים הלל או חב"ד. ב־7 באוקטובר הם התעוררו. הם לא 'יהודים במשרה מלאה', אבל הם נדהמו מהשקרים והבלגן בקמפוסים", סיפרה לזמן ישראל אחת המשתתפות בפגישות עם הקבוצה בישראל.

מה שמתרחש בימים אלה בהרווארד, הוא רק דוגמה למה שקורה בקמפוסים האמריקאיים. הקבוצה של הרווארד החלה למפות את המצב בקמפוס שלהם, תוך שהם מגלים שבהרווארד מתקיימים מדי שנה עשרות (ואולי אף יותר) סמינרים, הרצאות, ימי עיון וכנסים הדנים ב"קולוניאליות של ישראל", בכיבוש, ב"חוסר הצדק בקיומה של מדינת ישראל" ועוד.

סטודנטים פרו־פלסטינים מפגינים נגד פעולות צה"ל בעזה, הרווארד, ארה"ב, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Joseph Prezioso / AFP)

הנושא הישראלי נידון בכל פינה: במחלקות ללימודי רפואה וזכויות אדם, במחלקות ללימודי תרבות, בחוגים למשפטים, יחסים בינלאומיים, שפות ועוד. מאיפה מגיע המימון העצום לכל הפעילויות הפסאודו־אקדמית הזו?

אחרי 7 באוקטובר נחשף בדיון בוועדת המיסוי של בית הנבחרים הקשר בין התרומות לאוניברסיטאות לעידוד האנטישמיות והתמיכה הפרו־פלסטינית. ג'ונתן שנצר, חוקר מטעם מכון Foundation for Defense of Democracies" – FDD" – היה אחד מבין המציגים בפני הוועדה בקונגרס.

המחקר טוען כי ככל שיש יותר מימון המגיע ממדינות מזרח תיכוניות – וככל שהמימון הזה לא שקוף לציבור – כך בקמפוסים מסוימים מתקיימים קמפייני השתקה נגד אקדמאים

שנצר הציג את הפעילות של ארגון בשם סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) והקשר בין המייסד חתאם בזיאן (Hatem Bazian) – המשמש כמרצה באוניברסיטת קליפורניה – לארגון נוסף שייסד בשם "מוסלמים אמריקאים למען פלסטין", תוך כדי פרישת הפעילות שלהם ברחבי הקמפוסים בארה"ב.

הפעילות של הארגונים הפרו־פלסטינים ברחבי הקמפוסים מתועדת במספר מחקרים. ב־2022 התפרסם מחקר מקיף בשם "השחתת המחשבה האמריקאית: כיצד מימון חוץ אקדמי על ידי משטרים אוטוריטריים מכרסם בערכים דמוקרטיים ומביא לריבוי אנטישמיות בקמפוסים". המחקר נערך על ידי המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP).

"לקרוא לזה 'רצח עם' לא שווה אנטישמיות": פוסטרים בהרווארד בעקבות השימוע לנשיאת האוניברסיטה קלודין גיי, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Joseph Prezioso / AFP)

המחקר טוען כי ככל שיש יותר מימון המגיע ממדינות מזרח תיכוניות – וככל שהמימון הזה לא שקוף לציבור – כך בקמפוסים מסוימים מתקיימים קמפייני השתקה נגד אקדמאים, ויש שחיקה של ערכים דמוקרטיים וחוסר מענה למתקפות על חופש הביטוי של סטודנטים.

באותו המחקר קטאר צוינה כמדינה שצמחה להיות התורמת הזרה הגדולה ביותר. בין השנים 2001 ועד 2021, קטאר תרמה 4.7 מיליארד דולר למגוון מוסדות אקדמיים ברחבי ארה"ב. חלק גדול מהכסף הלך להקמת קמפוסים לימודיים בדוחה, קטאר.

לפי המחקר, האוניברסיטאות שקיבלו את הסכומים הגדולים ביותר מקטאר גילו מוכנות להתיישר עם סדרי עדיפויות פחות ליברליים כדי לתחזק את הקשר עם המדינות המזרח־תיכוניות

לפי המחקר, האוניברסיטאות שקיבלו את הסכומים הגדולים ביותר מקטאר גילו מוכנות להתיישר עם סדרי עדיפויות פחות ליברליים כדי לתחזק את הקשר עם המדינות המזרח־תיכוניות. באקדמיה טענו, בין היתר, כי יש צורך בהכלה רב־תרבותית ולכן עיגלו פינות בנושאים של חופש ביטוי, חופש אקדמי ואף הפגינו אדישות לגלים אנטישמיים בתוך הקמפוסים.

עיון באתר המידע הפומבי של משרד החינוך האמריקאי מאפשר לבחון את התרומות מהמדינות הזרות לכל גוף אקדמי בארה"ב, בחלוקה לקטגוריות לפי שנים, מוסד אקדמי ומדינה תורמת. לפי המידע הפומבי, בין ינואר 2020 לדצמבר 2023 קיבלה אוניברסיטת הרווארד 8.76 מיליון דולר מקטאר.

אילוסטרציה: סטודנטים חולפים מתחת לשער הרווארד בקיימברידג', מסצ'וסטס, 16 בספטמבר 2021 (צילום: David L. Ryan/The Boston Globe via Getty Images/JTA)

אולם, מסתבר שהרווארד הייתה ממש "צנועה" בסכומים שקיבלה. אוניברסיטת קורנל התחילה לקבל סכומי עתק מקטאר כבר ב־2015 – ובפחות מעשור הגיעה לסך תרומות של 1.5 מיליארד דולרים. אוניברסיטת טקסס A&M – המוסד האקדמי הנחשב ביותר במדינה – קיבלה מקאטר 404 מיליון דולר בין השנים 2015 ל־2023.

אוניברסיטת המחקר הפרטית בפנסילבניה קרנגי מלון קיבלה מקטאר 301 מיליון דולר בין השנים 2020 ל־2023. האוניברסיטה הציבורית של מדינת וירג'יניה קיבלה 125 מיליון דולר בין השנים 2019–2023 ואוניברסיטת ג'ורג'טאון קיבלה 210 מיליון דולר בין השנים 2015–2023.

לפי הרשימה של משרד החינוך האמריקאי יש עוד עשרות אוניברסיטאות, בעשרות מדינות אמריקאיות, שמקבלות סכומי עתק מקטאר. לעיתים עשרות מיליוני דולרים בפעימה אחת

מדובר רק ברשימה התחלתית. לפי הרשימה של משרד החינוך האמריקאי יש עוד עשרות אוניברסיטאות, בעשרות מדינות אמריקאיות, שמקבלות סכומי עתק מקטאר. לעיתים עשרות מיליוני דולרים בפעימה אחת ולעיתים מאות אלפי דולרים. חלק מהסכומים מסווגים כ"מתנה" – ואחרים כ"הסכם מוגבל".

לשם השוואה, סכום המתנה/תרומה הבודד הגבוה ביותר שהעניקה ישראל אי פעם לאוניברסיטה אמריקאית עמד על 6.5 מיליון דולר לאוניברסיטת בריגהאם יאנג. סכום התרומה השני בגודלו – 4.5 מיליון דולר – ניתן לקרנגי מלון.

הפגנה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק נגד ישראל, 12 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yuki Iwamura)

ישראל מעולם לא נתנה תרומה או מתנה בסכומים גבוהים יותר. ערב הסעודית העניקה 74 מיליון דולר בשנת 2021 לאוניברסיטת איידהו ו־47 מיליון לאוניברסיטת צ'אפמן. התרומות הבודדות הגדולות ביותר אי־פעם ניתנו מגרמניה לאוניברסיטת פנסילבניה – 430 מיליון דולר בשנת 2018 (סכומים דומים הגיעו מגרמניה בשנים אחרות).

האם מישהו באותן אוניברסיטאות פקפק במדיניות קבלת התרומות מקטאר – מדינה התומכת בארגון הטרור חמאס – אחרי 7 באוקטובר? אם כן, הקול הזה לא נשמע. זה לא שהקטארים הסתירו את דעתם על ישראל. כבר בשעה 14:30 ביום הטבח משרד החוץ הקטארי פרסם הודעה רשמית, לפיה ישראל היא האשמה הבלעדית להתדרדרות האלימה.

אחד ההסברים שמספקות האוניברסיטאות בנוגע להמשך שיתוף הפעולה עם קטאר הוא הצורך בדיאלוג בינלאומי, בהפריה תרבותית הדדית ובהעשרת המחקר האקדמי

מיותר לציין שכל צמרת חו"ל של חמאס מתגוררת בדירות פאר בעיר דוחה, וכמובן ערוץ הבית של ארגון הטרור חמאס הוא אל־ג'זירה היושב בקטאר.

אחד ההסברים שמספקות האוניברסיטאות בנוגע להמשך שיתוף הפעולה עם קטאר הוא הצורך בדיאלוג בינלאומי, בהפריה תרבותית הדדית ובהעשרת המחקר האקדמי באמצעות מגוון חברתי. אנשי אקדמיה בארה"ב טענו כי הבאת רוח האקדמיה האמריקאית למקומות כמו דוחה, תוביל להגברת הערכים הליברליים והחופש האקדמי בקרב החברות הדיקטטוריות. דיפלומטיית הכוח־הרך.

מנהיגי חמאס חאלד משעל (שני מימין) ומוסא אבו מרזוק (משמאל) בקטאר, 1 במאי 2023 (צילום: KARIM JAAFAR / AFP)

הבעיה היא שהתהליך ההפוך הוא זה שהתרחש בפועל. קטאר הביאה את האג'נדה האנטי־ישראלית לתוך אמריקה. אריאל אדמוני, דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה במדיניות קטאר, מסביר בריאיון לזמן ישראל את הקשר בין היות הקטארים פרו־פלסטינים לשימוש באוניברסיטאות האמריקאיות לקידום האינטרסים הגלובליים שלהם:

"הקטארים מתמחים בניצול הנושא הפלסטיני למשיכת תשומת לב לכיוון שנוח להם. המאבק הפרו־פלסטיני מצטייר כמאבק 'נוח' במדינות מערב, בקרב חוגי משכילים. אז מבחינת הקטארים זה צובע אותם כמי שנמצאים בצד הנכון של דעת הקהל הצעיר".

"הקשר בין קטאר לאקדמיה האמריקאית התחיל בשנות ה־70 וה־80. הקטארים משתמשים בממסד האקדמי כזרוע בלתי רשמית של המשטר, כלומר כמקום שבו הם יכולים להעביר מסרים"

מדוע הם מתמקדים באקדמיה האמריקאית?
"הקשר בין קטאר לאקדמיה האמריקאית התחיל בשנות ה־70 וה־80. הקטארים משתמשים בממסד האקדמי כזרוע בלתי רשמית של המשטר, כלומר כמקום שבו הם יכולים להעביר מסרים שלא יהיו מיוחסים אליהם באופן פורמלי.

"אם המשטר רוצה שיאמר דבר מה, עושים כנס אקדמי, מרימים פורום עם ימי עיון בבירת קטאר, ובמסגרתו יושמע לדוגמה על ידי הדוברים כעס על ארה"ב. הממסד האקדמי מאפשר להם לומר דברים שהם לא רוצים לומר באופן ישיר. כלומר, לקטאר יש את המטרות שלה ומבחינתם מוסד אקדמי הוא כלי לגיטימי כדי להשיג את מטרות מדיניות החוץ שלהם".

אריאל אדמוני, דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן (צילום: באדיבות המצולם)

אז הם מעוניינים לקדם מסרים אנטישמיים במסגרות אקדמיות בארה"ב?
"אני סבור שהמטרה של קטאר אינה קידום מסרים אנטישמיים או פרו־פלסטינים, אלא שהאנטישמיות ופרו־פלסטין הינם תוצר לוואי של מדיניות הנוחה להם.

"אנחנו יודעים שבעבר, כשהאשימו את קטאר במימון ארגון כמו ג'ובאת אל־נוסרה (ארגון טרור), לא הייתה להם בעיה לעשות מתקפת חיבוקים על סנטורים יהודים, רק כדי שאף אחד לא יפגע ביחסים עם קטאר. הם פשוט מדינאים מאוד תכליתיים וציניים, ואם יש להם מטרה גלובלית כמו להיראות כמי שפותרים את הנושא הפלסטיני, אז הם יעשו את מה שצריך עבור זה".

"הם פשוט מדינאים מאוד תכליתיים וציניים, ואם יש להם מטרה גלובלית כמו להיראות כמי שפותרים את הנושא הפלסטיני, אז הם יעשו את מה שצריך עבור זה"

ואת זה הם משיגים באמצעות הצפת כסף באקדמיה?
"הקטארים רוצים להיות קובעי הטון, משתתפים בשיח, שיירשם בכל מקום שהם משפיעים ושהם נמצאים סביב שולחן מקבלי ההחלטות. זה אומר לרכוש לעצמם מקום בספורט הגלובלי, בתרבות, בשדה הפוליטי וגם באקדמיה. כך הם משיגים 'כוח רך' של השפעה. דיפלומטיה רכה, כדי שאי אפשר יהיה להתעלם מהם".

בחזרה לארגון הבוגרים היהודי החדש. חברי הארגון לומדים עכשיו את החומר ומקימים רשת מקומית שתתחיל ללמוד ולהבין את המציאות החדשה שנוצרה בארה"ב. בשיתוף ארגונים יהודיים אחרים וגופי המאבק באנטישמיות, הם יצטרכו להיכנס לעובי הקורה – איך מגיעים למצב שהשטח בקמפוסים לא מופקר יותר לסמינרים, ימי עיון, ומחקרים אקדמיים בנושא פלסטין "מהים ועד הנהר".

אילוסטרציה: סטודנטים פרו־פלסטינים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 12 באוקטובר 2023 (צילום: Spencer Platt/Getty Images/AFP)

המאבק היהודי יצטרך להימשך זמן רב ולהיאבק בהון עצום. הכיסים העמוקים של קטאר ושל מדינות מזרח־תיכוניות אחרות הוא לא משהו שאפשר להתנגד לו רק באמצעות הפגנות נגד בכל קמפוס וקמפוס.