ככל שהמלחמה בעזה מעמיקה ומתמשכת, סוגיית גיוס החובה לצה"ל ושירות המילואים הופכת לכואבת יותר. צה"ל הודיע השבוע על הקדמת גיוסם של כ־1,300 צעירים במסלולי שנת שירות, ישיבות הסדר או מכינה.

בשנות השירות הצעירים עוסקים בהתנדבות במקומות הזקוקים להם. מרביתם חילונים המגיעים מתנועות נוער. מישיבות ההסדר מגיעים צעירים דתיים שיידרשו לעזוב את שנת לימודיהם השנייה ולהתגייס. בני המכינות כוללים צעירים חילונים או דתיים, שיילקחו באמצע השנה היחידה שלהם במכינה.

במקביל, צעירים רבים המבצעים תפקידי לוחמה והיו אמורים להשתחרר, העבירו את טקס "גזירת החוגר" שלהם לתוך עזה – ונכנסו מיידית לשירות מילואים קרבי. לצד זאת, מתקיים בצה"ל גם דיון על הארכת שירות החובה משנתיים ושמונה חודשים לשלוש שנים, בלי לתת אופציית בחירת לחיילים המשרתים (ייתכן שהם יקבלו פיצוי כספי בצורת שירות בתנאי קבע).

משרד הביטחון וצה"ל עושים ככל יכולתם כדי לא לגעת בציבור החרדי. אולם, שר הביטחון יואב גלנט מינה לאחרונה פרויקטור חדש לנושא גיוס חרדים, האלוף במילואים אליעזר שקדי. בתקופה של שקדי כמפקד חיל האוויר (2004–2008) הוא יזם את פרויקט "שח"ר כחול" לשירות חרדים בחיל האוויר, פרויקט שנחשב בזמנו למוצלח והורחב לחילות אחרים.

.צעירים חרדים עומדים דום מול משמר הכבוד ביום הזיכרון בכותל המערבי בירושלים, 25 לאפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במסגרת הפרויקט ההוא שובצו חיילים חרדים בבסיסים קבועים הכוללים רב בסיס, בית כנסת, שיעור תורה ימי, כשרות מהדרין וחשיפה לחיילים גברים במעגל הפעילות הראשון. הפרויקט התמקד בהכשרות במקצועות שיכולים לשמש את החרדים גם אחרי שנות הצבא.

כמו כן, השירות היה בתקן "יומיות", כלומר חזרה יום־יום לבית ההורים/משפחה. זאת כדי להרגיע את החששות של הקהילה החרדית מנתק מההוויה החרדית. שקדי אמור עתה לטפל בפצע החברתי הישראלי הגדול, אי השוויון בנשיאה בנטל.

עם פרוץ המלחמה בעזה ב־7 באוקטובר, התרומם גל של גיוס מאוחר לחרדים בגילאי העמידה. רבים מהם, כולל בנו של דרעי, אמרו "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא"

אולם, כמו תמיד בנושא הגיוס לצה"ל, הציפיות מהחברה החרדית נמוכות. עם פרוץ המלחמה בעזה ב־7 באוקטובר, התרומם גל של גיוס מאוחר לחרדים בגילאי העמידה. רבים מהם, כולל בנו של אריה דרעי, אמרו "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא", ואף שנדמה היה שמדובר במהלך יח"צני, הדבר עורר תקווה כי חרדים רבים יקבלו מכך השראה.

אבל שנת 2023 הסתיימה עם מפח נפש. מנהיגי הציבור החרדי, שראו את העם נקרע, נטבח, נהרס, לא העלו על דעתם לזוז מעמדתם הוותיקה בנושא איסור הגיוס. גם כיום, כשצה"ל והציבור משוועים לכוח אדם נוסף בשורות הצבא, הם אטומים למתרחש. בלי קריאות של רבנים לגיוס וסיוע, דבר לא יזוז.

חרדי חולף על פני הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים, 16 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

צה"ל פרסם לאחרונה נתונים לפיהם במחזור גיוס הלוחמים החרדים האחרון, התגייסו רק 182 אנשים, כ־50 פחות מהצפי. 114 התגייסו לנצח יהודה, 34 ל"תומר" גבעתי, 23 לצנחנים ו־11 לפלגת הנגב. כלומר, למרות המלחמה, אין שום שינוי במוכנות הציבור החרדי להירתם למאמץ הישראלי.

אחת הטענות העולות שוב ושוב בנוגע לשוויון בנטל בעשורים האחרונים, היא שלעולם לא ניתן יהיה לגרום לגיוס בכפייה. החרדים שיקבלו צווי התייצבות בדואר פשוט לא יבואו. לפי טענה זו, את התהליך יש להוביל בזהירות, בשיח, בהסברה, בשלבים.

אם יש דבר אחד שלמדנו כחברה במצב הנוכחי הוא ששיטת הזהירות, השיח, ההסברה והשלבים לא משפיעה על החרדים. הינה, קם הצורך – איום כמעט קיומי, מלחמת מצווה – וגדודי החרדים לא קמו לעשות מעשה

אבל אם יש דבר אחד שלמדנו כחברה במצב הנוכחי הוא ששיטת הזהירות, השיח, ההסברה והשלבים לא משפיעה על החרדים. הינה, קם הצורך – איום כמעט קיומי, מלחמת מצווה ולא מלחמת ברירה – ואף על פי כן, גדודי החרדים לא קמו לעשות מעשה.

הציונות הדתית עולה למתקפה

אנשי הציונות הדתית, שבניהם משרתים בתפקידים קרביים ואולי אף בשיעורים גדולים מחלקם באוכלוסייה, מגלים חוסר סבלנות כלפי ההשתמטות החרדית. בשבועות האחרונים מובילי הדעה בציבור הדתי־לאומי מסיימים שירות מילואים ו/או חובה, ורבים מהם מתלוננים על ההתנהלות של מנהיגי הציבור החרדי.

השר מאיר פרוש שמייצג את כל מי שלא מתגייס ומי שדאג לקבל תקציבים מוגדלים לעידוד השתמטות עומד במליאה ומסביר בשם הממשלה למה צריך לעצור לבני מכינות את השנה באמצע ולקחת אותם לצבא עכשיו.

אין להם גבול לחוצפה? עד מתי ירקו לציבור בפרצוף ככה? pic.twitter.com/TG72Un2Rtk

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) February 1, 2024

חלק מהחרדים טוענים כי ניסיון הגיוס עצמו מעודד שנאה נגד חרדים וכי ממילא הצעירים שלהם מתנדבים בזק"א, מד"א ואיחוד הצלה. אך המענה הזה כבר לא מספק – לא את הציבור החילוני ולא את הציבור הדתי־לאומי.

המדינה זקוקה לכוח אדם בזירות רבות ומגוונות, לרבות כוחות מילואים עתידיים. אחד הטריגרים היה נאומו של השר מאיר פרוש מעל בימת הכנסת, כשהוא מייצג את הממשלה ומעניק תשובה לשאילתה מדוע מקדימים גיוס לתלמידי המכינה, בני שנת השירות וישיבות הסדר.

בין הדתיים־הלאומיים לדתיים־החרדיים מתקיים דיון שלם על האם המלחמה בעזה היא מלחמת מצווה או רשות; ואם מצווה, מי הגוף ההלכתי שיכול להכריז על כך

הקריקטוריסט של מקור ראשון שי צ'רקה התייחס להתנהלות הזאת באיור המציג את מנהיגי הציבור החרדי כאלה שמגייסים צעירים דתיים בצו חובה.

כתב כתב מקור ראשון אריאל שנבל מרבה לכתוב על כך ב־X (טוויטר לשעבר), כשהוא מדגיש את המקור המקראי לחובת הגיוס: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (במדבר לב, ו). הסיפור המקראי עוסק בשבטים גד וראובן, שביקשו לקבל נחלה בעבר הירדן, ומשה חשד שהם מבקשים להשתמט ממלחמת כיבוש הארץ (שהייתה מלחמת מצווה) ולכן נזף בהם.

תמונת ארכיון: חייל חרדי מתפלל במהלך אימון של חטיבת גבעתי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בין הדתיים־הלאומיים לדתיים־החרדיים מתקיים דיון שלם על האם המלחמה בעזה היא מלחמת מצווה או רשות; ואם מצווה, מי הגוף ההלכתי שיכול להכריז על כך, שכן העובדה שכולם חושבים ויודעים שזו מלחמת מצווה לא הופכת אותה לכזו כל עוד היא לא הוכרזה ככזו על ידי גוף הלכתי.

בינתיים, אחד ממובילי הדעה החרדים – ומי שעוסק במשך שנים ארוכות בשילוב חרדים בתעסוקה – איציק קרומבי סיפר השבוע על הפער בין התפיסות החרדיות להתרחשויות הקשות בקרב הורי הנופלים.

"את חלקם פגשתי כשעבדתי בכנסת. ברשתות החברתיות ראיתי אותם מתקדמים בעבודה, מבלים וחיים חיים רגילים, כשאני ואחיי לנשק נלחמים, ולא פעם גם נפגעים בגוף ובנפש"

הסיפור הקטן שהוא צירף ברשת X ממחיש את האווירה הקשה בחברה הישראלית בנוגע לאי־שירות חרדים בצבא חובה. השרשור הכי מעניין בנושא נכתב על ידי הכתב הפוליטי של אתר כיפה, עמיאל ירחי.

"קשה לי לכתוב זאת", כתב ירחי. "אלפי נערים חרדים בגיל גיוס עובדים ולא נמצאים בישיבות. את חלקם פגשתי כשעבדתי בכנסת. ברשתות החברתיות ראיתי אותם מתקדמים בעבודה, מבלים בשוק וחיים חיים רגילים כשאני ואחיי לנשק נלחמים, ולא פעם גם נפגעים בגוף ובנפש.

פעילות צה"ל בחאן יונס, דרום רצועת עזה, 1 בפברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"אתם אחים שלי ואני אוהב אתכם, אבל קשה לי אתכם מאוד. אנחנו הקרבנו את החיים שלנו למען המדינה הזאת בחודשים האחרונים, אתם בחרתם שלא, אנחנו לא אותם אנשים".

מנהיגי הציונות הדתית המכהנים כיום בכנסת – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – לא מגלים סימנים שהנושא הזה מטריד אותם. הם לא מציעים לגייס חרדים ולא רוצים להתקוטט עם רבנים. אולם, לאור השיח, ברור שהעניין מטריד רבים מאוד בציבור המשרת.

השאלה היא האם אותם משרתי סדיר, קבע ומילואים – וגם הצעירים הדתיים־לאומיים שיילקחו מוקדם יותר ממוסדות הלימוד – יעבירו את התחושה מעלה לנבחרי הציבור שלהם או שזה יישאר בגדר תסכול ברשתות החברתיות.