בפאנל חדשותי של הבי־בי־סי בערבית לפני שלושה שבועות השתתפו שגריר מצרים באו"ם לשעבר מועתז ח'ליל, ראש לשכת ההסברה של הפת"ח מוניר אל־ג'ארוב, העיתונאי הקטארי עבדאללה אל־ח'אטר – ועידית בר, האישה הישראלית היחידה המופיעה בקביעות בערוצי החדשות בערבית כדי לטעון לטובת מדינת היהודים.
באותו ערב, בר נקראה להשיב להאשמות בנוגע למדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים, להגיב על אסטרטגיית המלחמה של הממשלה בעזה ולהסביר את המחלוקות בתוך החברה הישראלית, שלדבריה זה הנושא המועדף בעולם הערבי, שבו השיח הדמוקרטי לרוב מדוכא או כלל לא קיים.
"תמיד כשמעלים אותי לבי־בי־סי אני תוהה אם שווה לי המאמץ הזה, כי באמת, אני הופכת לפעמים להיות שק חבטות. משפילים אותי, צועקים עליי, אומרים לי דברים מאוד קשים. אני צריכה להתמודד גם בשפה שאיננה שפת האם שלי עם טיעונים, עם שאלות ארוכות באורך של רבע שעה".
מאז מעשי הזוועה של חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה שנפתחה בעקבותיהם, ערוצי התקשורת בשפה הערבית אימצו כמעט לחלוטין את הנרטיב הפלסטיני ותיארו את העימות המתמשך כתוקפנות ישראלית בלתי מוצדקת בעזה.
לרוב הם מתייחסים בביטול לפשעים שביצעו המחבלים ב־7 באוקטובר, שכללו התעללות שיטתית באזרחים ישראלים. הנרטיב המכחישני זוכה לתמיכה לא רק בערוצי התקשורת שתמיד היו עוינים כלפי ישראל, כמו אל־ג'זירה, אלא גם בערוץ דובר הערבית של הבי־בי־סי, רשת הוגנת יותר לכאורה, שם בר מופיעה באופן קבוע כפאנליסטית אורחת.
הערוץ הערבי של הבי־בי־סי ספג אש באמצע אוקטובר לאחר שהתברר כי כמה מכתביו תמכו ושיתפו פוסטים המצדיקים את רצח הישראלים ב־7 באוקטובר בטענה שכל צעיר ישראלי הוא חייל ולכן מהווה מטרה לגיטימית, למרות שפע העדויות לכך שרוב הקורבנות לא היו חיילים וכללו גם ילדים וקשישים.
"מצאתי חן בעיניהם", היא אומרת. "בשלב מסוים תהיתי למה הם ממשיכים להזמין אותי, עד שהבנתי שהם כנראה רוצים שאני אעלה את הרייטינג שלהם"
בר הופיעה לראשונה בבי־בי־סי בערבית כמחליפה של פרשן ישראלי אחר, ידיד שלה, ומאז הפכה לאורחת קבועה. "מצאתי חן בעיניהם", היא אומרת. "בשלב מסוים תהיתי למה הם ממשיכים להזמין אותי, עד שהבנתי שהם כנראה רוצים שאני אעלה את הרייטינג שלהם", היא אומרת, ומוסיפה בצחוק: "אני צריכה לקבל חלק מהרווחים".
לבר – מומחית לענייני המזרח התיכון והאסלאם, ילידת ירושלים – יש שנים של ניסיון בהוראת ערבית במוסדות ביטחוניים ובאוניברסיטה הפתוחה. כיום היא משמשת כחוקרת ומרצה על החברה והתרבות הערבית, ומנהלת פודקאסט על מעמד האישה בחברות אסלאמיות.
إيران تستخدم العرب وترميهم
"اخذههم لحمة ورماهم عظمة"#ايران#نظام_الملالي_الارهابي #لبنان #العراق #اليمن #سوريا
credit:https://t.co/M61GBEJq8H pic.twitter.com/JhHXVK5bav— عيديت بار Idit Bar (@bararit) January 20, 2024
היא אספנית נלהבת של קריקטורות פוליטיות ערביות, שאותן היא מנתחת ומשתפת בחשבון ה־X שלה. בר מסבירה מה מניע אותה להמשיך במאמצי הדיפלומטיה הציבורית שלה ולהתווכח עם פרשנים ועם מגישי חדשות עוינים כדי לסתור את האופן שבו הם מתארים את ישראל כמדינה "שטנית", כדבריה.
"כשאני עולה לאוויר אני אומרת לעצמי שמדינת ישראל מונחת על כתפיי. אני לא שם כדי לייצג את הממשלה או את הצבא. אני שם כדי לייצג את האהבה שלי לישראל. אם אני לא אלך לפאנלים האלה, מי ילך?" היא אומרת.
"בזמן הקצר הזה אני מצליחה להגיד משהו שונה מהנרטיב המונוטוני של הערוץ. אולי, אולי, אולי איזה צופה ערבי בעיראק, בסוריה, בלבנון, ישמע ויחשוב, 'ואללה, אולי היא צודקת'"
"גם אם אני מצליחה לדבר רק חמש דקות לפני שקוטעים אותי ולא מתאפשר לי להמשיך לטעון לטובת ישראל", היא ממשיכה, "בזמן הקצר הזה אני מצליחה להגיד משהו שונה מהנרטיב המונוטוני של הערוץ. אולי, אולי, אולי איזה צופה ערבי בעיראק, בסוריה, בלבנון, ישמע ויחשוב, 'ואללה, אולי היא צודקת'".
העניין של בר בעולם הערבי ובאסלאם זורם בדמה. מצד אחד של המשפחה, סבה וסבתה חיו כיהודים אנוסים באיראן לאחר שנאלצו להתאסלם, ושבו ליהדות רק כאשר עלו לישראל. ילדותה הייתה מלאה בסיפורים על הלכות המסגד והאסלאם שהם נאלצו לאמץ.
סבתה השנייה התגוררה בשכונת סילוואן במזרח ירושלים בתחילת שנות ה־20 של המאה הקודמת, כשכנופיות של פורעים ערבים השתוללו באזור היהודי של השכונה, הציתו בתים, בזזו ואנסו נשים, מספרת בר.
סבתה ניצלה רק בזכות העובדה שדיברה ערבית. בנערותה סבתה החדירה בה את הרעיון ששליטה בשפה תוכל להיות יום אחד מיומנות מצילת חיים. ההיכרות הקרובה של בר עם העולם הערבי והמוסלמי מאפשרת לה לגשת אל בני שיחה הערבים בביטחון, ולדעת לא רק איך להדוף את דברי התוכחה שלהם אלא גם איך להשיב מלחמה ולהכות אותם ב"בטן הרכה".
בכל פעם שמישהו מזכיר את ה'כיבוש' הישראלי, אני מציינת שהכיבוש האמיתי במזרח התיכון הוא של איראן, שמממנת ומאמנת לא רק את חמאס אלא גם קבוצות חצי צבאיות בסוריה, בלבנון ובעיראק"
"בכל פעם שמישהו מזכיר את ה'כיבוש' הישראלי, אני מציינת שהכיבוש האמיתי במזרח התיכון הוא של איראן, שמממנת ומאמנת לא רק את חמאס אלא גם קבוצות חצי צבאיות בסוריה, בלבנון ובעיראק. הוקעת הכיבוש האיראני היא משהו שהרבה אנשים במדינות האלה מזדהים איתו", היא אומרת.
נושא רגיש נוסף שבר אוהבת להעלות בוויכוחים הללו הוא הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו זה שמגלם חמאס, שצמח מתנועת האחים המוסלמים הקיצונית חוצת הגבולות. "האחים המוסלמים הם שנואי נפשן של מדינות ערב ה'נורמליות', כי הם יודעים שהם מסוכנים.
من المسؤول عن التصعيد
في عمليات الحوثيين الإرهابية؟#إيران#نظام_الملالي_الارهابي #الحوثي_جماعه_ارهابيه #الحوثيين pic.twitter.com/SQ6exlokED— عيديت بار Idit Bar (@bararit) January 21, 2024
"הם תנועה מאוד רדיקלית באסלאם, שלוקחת את האסלאם אחורה; תנועה טהרנית. השליטים של מדינת ערב מאוד פוחדים מאנשי האחים המוסלמים, ויודעים שהקנאות הדתית הזאת יכולה לפגוע בהם. אז אפשר להגיד שבכל העולם הערבי קוצצים את ראש הנחש, חוץ מאשר ברצועת עזה.
"זה המקום הכי משגשג בעולם של האחים המוסלמים, אני לא חושבת שהם אי פעם הגיעו למקום שבו הם היו כל כך משגשגים כמו ברצועת עזה. בכל פעם שאני מעלה את העובדה שתנועת חמאס נבעה מתוך האחים המוסלמים, אני יודעת שאני נוגעת בנקודה רגישה, כי הרבה ערבים חוששים מההשפעה שלהם".
"בכל פעם שאני מעלה את העובדה שתנועת חמאס נבעה מתוך האחים המוסלמים, אני יודעת שאני נוגעת בנקודה רגישה, כי הרבה ערבים חוששים מההשפעה שלהם"
התרומה של בר התרחבה לתחומים חדשים אחרי 7 באוקטובר, כאשר נענתה לקריאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה להקמת צוות חשיבה ניצי למתנדבים דוברי ערבית כדי לפתוח ערוץ הסברה בערבית. בתפקידה הנוכחי היא עוסקת בתחום האהוב עליה, קריקטורות פוליטיות.
בשיתוף פעולה עם מאיירים שונים היא יוצרת קריקטורות סאטיריות שמטרתן לעורר גולשים ערבים ברשת ולגרום להם לחשוב מחדש על הדינמיקה במזרח התיכון, בדגש על משחק הכוחות הזדוני שמשחקת איראן באמצעות שלוחיה.
ליכולתה של בר לגשר על הפער התרבותי בין ערבים לישראלים יש גם זווית עסקית. היא משמשת כמרצה לענייני החברה הערבית במשך יותר מעשור, ומלמדת אנשי עסקים ישראלים איך לגשת לשותפיהם הערבים בדרך הולמת ורגישה מבחינה תרבותית.
מקור החיכוך העיקרי בין שתי הקהילות, לדעתה, טמון בתפיסת הדת. לדבריה, ישראלים לא מעריכים מספיק את הרגשות הדתיים בחברות המוסלמיות, גם בקרב אנשים שלא מקיימים את מצוות הדת. "גם החילוני שלהם, הרגש הדתי שלו מאוד חזק", היא אומרת ומציינת כי לעג לאמונה הוא טאבו מוחלט אצל הערבים.
"הרבה מוסלמים מונעים מאידיאולוגיה משיחית, מחזון אחרית ימים שישראל תושמד על ידי האסלאם. הם מאמינים שזה כבר מתקיים, מבחינתם זה כבר מתחיל לקרות"
"הזרם המרכזי של החברה הישראלית נוטה למערב, הוא רציונליסטי ולא דתי, אז קשה לנו להבין את זה". להט דתי הוא גם מרכיב מרכזי בסכסוך הישראלי–פלסטיני, שהישראלים לפעמים מתעלמים ממנו.
"הרבה מוסלמים מונעים מאידיאולוגיה משיחית, מחזון אחרית ימים שישראל תושמד על ידי האסלאם. הם מאמינים שזה כבר מתקיים, מבחינתם זה כבר מתחיל לקרות; תחשוב על השעון בכיכר בטהרן שסופר לאחור את הימים עד להשמדת ישראל", היא אומרת.
ב־2017 המנהיג העליון של איראן אייתוללה עלי ח'אמנאי, חזה כי 25 שנים מאוחר יותר – עד 2040 – מדינת ישראל כבר לא תתקיים. ב־2017 נחנך שעון דיגיטלי ענקי בכיכר פלסטין בטהרן, שמונה את הימים עד לכיליונה לכאורה של ישראל.
"אנחנו הישראלים חושבים שזה מגוחך, אבל הרבה מוסלמים מאמינים שמדובר בעניין ודאי. זה נכון גם ביחס לאמונה שהיהודים הם צאצאים של 'קופים וחזירים', בעקבות קללה שהטיל עליהם אללה על פי שלושה פסוקים בקוראן", היא אומרת.
"האמונה הזאת עוזרת להסביר את הדה־הומניזציה של יהודים – הרבה יותר קל להתעלל ולטבוח בהם, כמו שחמאס עשה ב־7 באוקטובר, אם חושבים שהיהודים הם קופים וחזירים", היא אומרת. "בדרך החשיבה המערבית הרציונלית שלנו זה בלתי ניתן להבנה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו