במהלך חודש אוקטובר מורה מצפון הארץ העלתה כמה פוסטים לפייסבוק בערבית. היו שם מילים של אבל ונחמה על חבר טוב שלה שנרצח. מתרגם חיצוני שאליו פנינו הבהיר את תוכן הפוסט בעברית, בתרגום חופשי:

"שמחת המת לא תתואר כאשר מגיעה אליו התפילה לעילוי נשמתו מאנשי העולם הזה: אלוהים, רחם על מתינו ומתי המוסלמים, אלוהים, היטב את מנוחתם על משכבם, שכך את בדידותם ועשה שקבריהם יזוככו במימי גן העדן".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אותה מורה לימדה באותו זמן בחטיבה ובתיכון בצפון. לדבריה היא זכתה שם להערכה יחסית מהצוות והורי התלמידים כאחד, ללא תקלות מיוחדות. שום דבר לא הכין אותה למה שיקרה לאחר פרסום הפוסטים האלה, שכאמור, לא היה להם קשר לאירועי השעה ולמלחמת עזה.

פוסט האבל שפרסמה המורה מהצפון (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

התלמידים צעקו "מוות לערבים"

"בתחילת ינואר, ביום שבו אני לא מלמדת בבית הספר, התחלתי לקבל הודעות וואטסאפ מקבוצות לימוד בחטיבה העליונה. שלחו לי את דגל המדינה וצירפו פוסט מהפייסבוק שלי שאותו תרגמו לא נכון – הוסיפו את המילים 'ישראל' ו'אכזריים"', היא סיפרה בשיחה עם זמן ישראל, השבוע.

"התחלתי לקבל הודעות מקבוצות לימוד בחטיבה העליונה. שלחו לי את דגל המדינה וצירפו פוסט מהפייסבוק שלי שאותו תרגמו לא נכון: הוסיפו את המילים 'ישראל' ו'אכזריים"'

היא קיבלה הודעות נאצה וקללות לוואטסאפ ותמונתה הופצה כמי שתומכת בטרור ובחמאס, כביכול. כאשר חזרה מהיום החופשי שלה לבית הספר היא ראתה שתלמידים רבים לא הגיעו לכיתה.

"כנראה הודיעו להם שמי שרוצה ללמוד איתי יכול ומי שלא – לא חייב. ברור שאם תגיד לתלמידים כזה דבר הם יגידו 'לא'. מי שכן הגיעו, היו בכיתה עם טלפונים בחוץ, קפצו על השולחנות, ניגנו שירים ועשו תנועות מאיימות שמדמות נשק בידיים, צעקו 'עם ישראל חי', 'מוות לערבים' וכך הלאה.

הודעת נאצה שקיבלה המורה (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

המורה תשלם את המחיר

"אמרתי ליועצת שכואב לי הראש והלכתי הביתה. בהמשך, אדם שהזדהה כפעיל ב'עוצמה יהודית' התחיל לאיים עליי שלא אגיע לבית הספר. הגשתי נגדו תלונה במשטרה וכן תביעה. נקבעה לי פגישה עם סגן מנהלת המחוז, אדם נחמד ומבין. הוא אמר שאני לא בטוחה בבית הספר ובסביבתו ושאל אם אסכים לעבור לבית ספר אחר. אמרתי לו ש'כן'.

"כשחזרתי לבית הספר באותו יום ראשון, גם השומר בשער לא רצה להכניס אותי. אמרתי לסגן מנהלת המחוז שמנהלת בית הספר הייתה צריכה לטפל בזה אבל כנראה שלא עשתה זאת והוא החליט להעביר אותי. אני אמורה להתחיל בבית הספר החדש השבוע".

"אמרתי לסגן מנהלת המחוז שמנהלת בית הספר הייתה צריכה לטפל בזה אבל כנראה שלא עשתה זאת והוא החליט להעביר אותי. אני מתחילה בבית הספר החדש השבוע"

ממחוז צפון – משרד החינוך נמסר בתגובה: "בעקבות פוסט שכתבה המורה הרוחות סערו בבית הספר ומחוצה לו. לאחר בירור שנעשה התברר שהפוסט נכתב בתום לב ולא היה בו כל קריאה להסתה לטרור. מנהלת בית הספר נתנה גיבוי מלא למורה לאורך כל הדרך ונאמר לה מפורשות שהיא יכולה להישאר ללמד בבית הספר ותקבל גיבוי וליווי מלא.

"המורה קיבלה החלטה מרצונה לעבור לבית ספר אחר. מנהלת בית הספר קיימה שיח עם כלל התלמידים בבית הספר והעבירה להם מסר ברור כי אין מקום לשיח מתלהם ואלים בתוך בית הספר. כמו כן, התקיים בירור משמעתי עם התלמידים שהיו מעורבים. המנהלת פעלה באירוע זה ללא דופי בליווי המפקחת והממונה על המשמעת במחוז הצפון".

הודעת נאצה שקיבלה המורה מהצפון (צילום: צילום מסך, וואטסאפ)

בגלל פוסט של אישה מירדן

במשרד החינוך מתעקשים שהמנהלת פעלה ללא דופי, אך בסופו של דבר המורה המקצועית הזו תשלם את מחיר ההסתה, האיומים והאלימות כלפי חברת הצוות החינוכי שלהם. וזה לא המקרה היחיד.

כך קרה לאחרונה גם למורה אחרת ממרכז הארץ, כשבית הספר שבו עבדה נחפז מדי לפגוע בשמה הטוב ובתעסוקה שלה מבלי לבדוק את העובדות לאשורן.

המורה ניסתה להסביר למנהלת שחשבון עם אותו שם משתמש רשום בכלל על אישה מירדן ונפתח לפני ארבעה חודשים. למורה היה חשבון עם השם הזה בעבר, אך היא סגרה אותו

באמצע נובמבר, אותה מורה שעובדת בבית ספר יסודי באחת מערי הלוויין של תל אביב, קיבלה הודעה על הפסקת עבודתה מהמנהלת, בטענה שתתברר כשגויה, שלפיה היא משתפת תכנים שלועגים לחטופים וחטופות המוחזקות בידי חמאס. הטענה התעוררה לאחר שתלמידים בבית הספר מצאו שחשבון "X" (טוויטר לשעבר) עם שם המשתמש שלה סימן לייק לפוסטים מהסוג הזה.

המורה ניסתה להסביר למנהלת שחשבון עם אותו שם משתמש רשום על שם אישה מירדן ונפתח לפני ארבעה חודשים. השם זהה ולמורה אכן היה חשבון כזה, אך היא סגרה אותו לפני שנים, כך שהוא נפתח מחדש על ידי משתמשת אחרת. המורה חזרה ופנתה למנהלת ואף הציעה לה לבדוק את כתובת ה־IP של החשבון.

הודעה שנשלחה למורה מהצפון (צילום: צילום מסך, וואטסאפ)

הנזק כבר נעשה

למרות זאת, המורה התבקשה שלא לשוב לבית הספר בשל מה שהוגדר כ"אווירה הקשה" שנוצרה, עד שהמפקחת תאשר את חזרתה לעבודה. בזמן הארוך מדי שבו היא המתינה לחזרתה לעבודה שמה כבר הוכתם בקרב התלמידים, הוריהם והקולגות לצוות בבית הספר.

בעזרת "קו לעובד" והמטה האזרחי, שפנו לבית הספר מספר פעמים, בסופו של דבר היא הוחזרה לעבודה אך המשיכה לספוג את ההתנכלויות מצד התלמידים. ההליך המהיר של הפסקת עבודתה מבלי לאפשר לה להשמיע את הצד שלה גרם לנזק בלתי הפיך.

הטראומה של שבעה באוקטובר, החשדנות והרגישות, לא מצדיקות אפליית עובדים ערבים, שמגיעה להם זכות הבירור, לפני שפוגעים בשם הטוב ובתעסוקה שלהם

ממחוז תל אביב – משרד החינוך נמסר בתגובה: "מבדיקה שנערכה, משרתה של המורה לא נפגעה כלל, כמו כן היא עובדת כרגע באופן רגיל. נעשה בירור מול ועדת ההסתה על הדברים שפרסמה המורה ולא נמצאה אשמה, לכן לא זומנה לשימוע".

הטראומה של שבעה באוקטובר, החשדנות והרגישות, לא מצדיקות אפליה כנגד עובדות ערביות, שמגיעה להן זכות הבירור ואם צריך גם שימוע, רצוי באופן דיסקרטי, כדי למנוע פגיעה בשם הטוב שלהן בטענות שווא, כפי שקרה בשני המקרים שתוארו כאן. בתי הספר אמורים לשמש דוגמה להידברות, כבוד הדדי וסולידריות – ובטח שלא לבצע משפטי שדה לחברי הצוות.

איום שקיבלה מורה מהצפון

לקוחה צעקה, העובדות פוטרו

אדי הדלק הרעילים נפיצים במיוחד בקרב עובדי שירות שצריכים לעבוד עם קהל. עובדות ערביות בסניף סופר "בום" ב"רמלוד" נקלעו לקו האש של הסתת לקוחות נגדן. אחרי שהתעמתו איתן, הן לא קיבלו גיבוי מההנהלה – ושילמו את המחיר.

הן איבדו את עבודתן לאחר שבסוף אוקטובר נשמעה אזעקה של פיקוד העורף באזור הסניף. אחת הקופאיות מחאה כפיים, בניסיון לזרז את הלקוחות לסור למרחב מוגן. לקוחה אחת פירשה את מחיאת הכפיים כהבעת שמחה על ירי.

"היינו שלוש עובדות ועוד עובד ניקיון. הושענו לכשלושה שבועות. עצבן אותי שהמנהל והבעלים של החברה לא גיבו אותנו בפייסבוק ולא הסבירו שלא הבענו שמחה על האזעקה"

אחת העובדות, אמונה אבו ע'נים, מספרת לזמן ישראל על מה שקרה באותו יום ומאז: "הלקוחה התווכחה וקיללה את הקופאיות בקללות שאני לא רוצה לחזור עליהן. שמענו את הצעקות וניסיתי לומר לה שזה לא הזמן והמקום לוויכוח.

"היא התחילה להתנפל עלינו וזה הסלים. פתאום הרגשתי אגרוף מהצד, ניסיתי להדוף את המכה ולקוחה זרקה עלינו אריזות סכו"ם. הלכנו הביתה והזמנו משטרה אבל הלקוחה הזו כבר הלכה.

"ראינו פוסט של הרשת בפייסבוק על כך שכל העובדות הושעו על לבירור המקרה. המנהל התקשר לאחר מכן וביקש שנישאר בינתיים בבית. היינו שלוש עובדות ועוד עובד ניקיון. הושענו לכשלושה שבועות. עצבן אותי שהמנהל והבעלים של החברה לא גיבו אותנו בפייסבוק ולא הסבירו שלא הבענו שמחה על האזעקה".

הודעת רשת סופר "בום" (צילום: צילום מסך, פייסבוק)

גם המשטרה הוציאה הודעת הבהרה על כך שאין חשד להסתה וכי מדובר בפרשנות שגויה של פעולת הקופאית, אבל זה לא מנע מהרשת להשעות את העובדות. באותו זמן אבו ע'נים מספרת שהיא לא ידעה האם תחזור לעבוד או לא. כעבור מספר שבועות נערך לה שימוע אך לדבריה ההליך היה פורמלי ולא היה קשב אמיתי להסבר שלה על מה שקרה באותו יום.

"פשוט הקריאו את מכתב השימוע ושאלו מה תגובתנו, לא היו מעוניינים לשמוע את ההסבר. הנימוק לפיטורים היה ש'התנהגותנו לא תואמת את נהלי הסניף'. כרגע אנחנו לפני הגשת תביעה נגדם", הוסיפה. בסופו של דבר פוטרו עוד כמה עובדות ערביות מהסניף. אבו ע'נים נפגעה כלכלית ומרגישה שנעשה לה עוול.

"עד עכשיו אני לא עובדת ולא מוצאת עבודה אחרת. הוראות קבע חוזרות, אני בלי משכורת וזה נוסף לתחושת האפליה. כמי שלא מפלה בין יהודי לערבי, מה אני אמורה להרגיש?"

"עד עכשיו אני לא עובדת ולא מצליחה למצוא עבודה אחרת. הוראות קבע חוזרות לי בלי משכורת וזה מלווה בתחושת אפליה. אני אדם שירותי, לפני הפיטורים רצו לקדם אותי לאחראית קו קופות ובכלל הייתי סדרנית.

"אחרי המקרה הזה קיבלתי על הראש. זה מציק, הרגשה לא טובה, בתור אדם שלא מפלה ולא מבדיל בין יהודי לערבי, גבר או אישה, מה אני אמורה להרגיש עכשיו? מצער אותי שהגענו למצב כזה".

הודעת המשטרה על האירוע בסופר "בום", 25 באוקטובר 2023 (צילום: טלגרם)

מנכ"ל הרשת יוסקה זוזוט טען בשיחה עם זמן ישראל כי העובדות פוטרו בגלל שהתעמתו עם לקוחות ולא התרחקו מהמקום כפי שהתבקשו על ידי הממונים עליהן. הוא הדגיש שיש עובדים רבים מהחברה הערבית בסניף הזה ובסניפים אחרים של הרשת שבבעלות אלי להב.

לדבריו, ברשת "בום" משקיעים משאבים רבים ברווחת העובדים האלה ואחרים שאף מועסקים בהעסקה ישירה והם מצפים מהם לדעת להתרחק מלקוחות במצבי קיצון, ולהשאיר את הטיפול במקרים חריגים למנהלי הסניפים.

הזמנה לשימוע של עובדת בסופר "בום"

תגובות קיצוניות של מעסיקים

בשבועות האחרונים היו מקרים נוספים של עובדות ערביות שתעסוקתן נפגעה באופן דומה. כך, למשל, מתמחה במשרד אדריכלות פרסמה פוסט מחאה המראה אדם שמשתיקים אותו ברגע שהוא מנסה להשמיע ביקורת.

היא ביקשה למחות על כך שמבחינתה לא משנה מה היא תגיד על המלחמה, האצבע המאשימה תופנה אליה. בעקבות פרסום הסרטון הזה, היא פוטרה ממשרתה וכרגע מחפשת מקום חדש להתמחות.

הסרטון שהביא לפיטורי המתמחה באדריכלות (צילום: טיקטוק, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

במקרה אחר, אחות ערביה פוטרה מבית החולים בני ציון בחיפה. בבית הדין לעבודה התברר שהיא פרסמה פוסטים עם פסוקי קוראן עוד לפני מתקפת חמאס ושהם לא מהווים תמיכה בטרור. בעקבות כך, העירייה תנהל הליך גישור עם האחות אך לא ברור מדוע היא פוטרה מלכתחילה, לפני שנעשה בירור משמעתי.

ארגון "קו לעובד" סייע משפטים לחלק מהעובדות שנפגעו. לדברי עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מחקר ומדיניות ציבורית בארגון: "מתחילת המלחמה היו תגובות קיצוניות של מקומות עבודה ומעסיקים להתבטאויות שחלקן היו תמימות או היוו ביקורת לגיטימית. נראה ששבעה באוקטובר עורר הרבה יצרים. אני מבינה מאיפה זה מגיע אבל החוק נועד להגן גם על ביקורת שמעבירים בשעת חירום".

"רדיפה פוליטית גורפת"

עורכת הדין סאוסן זהר, יועצת משפטית לקואליציית חירום בחברה הערבית, טיפלה ביותר מ־80 פניות שנגעו לניסיון לפטר או לקרוא לשימוע של עובדים ועובדות ערבים. "אני כבר לא מבחינה בין ההליכים. מבחינתי מי שנקרא להליך כלשהו זה מראה שהוא סומן. שמנו לב שכל מי שערבי בעצם חשוד כמי שתומך בחמאס, אפילו אם רק הביע סולידריות עם חפים מפשע בעזה.

"אנשים שהעלו תכנים, בין שמדובר בפרסום פסוקי קוראן או שיתוף תמונות מההרס בעזה, נחשבו לתומכי חמאס וזה אסור. גם בית המשפט העליון הבחין בין תמיכה בחמאס להבעת צער על ההרס בעזה. לצערי, זה גל הסתה כנגד ערבים, לא משנה איפה".

עו"ד סאוסן זהר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

זהר מספרת על מקרים שונים בהקשר הזה, כמו עובדת ניקיון במוסד חינוכי שנקראה לבירור לאחר שעובדת אחרת שמעה שהיא צופה באל־ג'זירה; עובדת בחברת מכשור רפואי שנקראה לשימוע רק בגלל שאמרה ללקוחה שצריך להסתכל גם על ההקשר של מה שקרה לפני 7 באוקטובר; או עובדת בבית חולים בצפון שהושעתה רק כי לא הבינה את חומרת המצב בבוקר 7 באוקטובר, ואמרה לקולגה שאולי ירי הרקטות הוא רק עוד סבב, ועוד ועוד.

את חושבת שזו רדיפה?
"מתחילת המלחמה אנשים לא יכולים לפתוח את הפה. מספיק שלא אהבו את מה שאמרת. העניין פה הוא כמה אני מחליקה לך טוב בגרון. אם לא, אז סומנתי ויהיו נגדי הליכים. מפרוץ המלחמה היה גל אינטנסיבי ואגרסיבי של רדיפה פוליטית שלא ראינו כמותו באף מלחמה קודמת. אזרחים ערבים מהווים מטרה ללא קשר לתוכן הדברים, הועמדו ועדיין מועמדים במבחן רק בגלל השיוך האתני שלהם.

"מפרוץ המלחמה היה גל אינטנסיבי ואגרסיבי של רדיפה פוליטית שלא ראינו כמותו באף מלחמה קודמת. אזרחים ערבים מהווים מטרה ועומדים במבחן רק בגלל השיוך האתני שלהם"

"לא רק על מה שהם אומרים או מפרסמים אלא גם על מה שהם חושבים או מדברים. אלה לא רק מושגים משפטיים של חופש ביטוי אלא גם הבעת רגשות או השקפה שאם היא לא מוצאת חן בעיני הרוב, יש הליכים שננקטים נגדם. יש פעולות מעשיות שננקטות נגדם וזה תרגום להרגשת עליונות של הרוב שיכול להעניש, להרתיע ולרדוף רק על בסיס הבעת עמדה".