1

מגבלות הצהרתיות בלבד

כידוע, בשנת 2014, כאחד הלקחים מעסקת גלעד שליט – שבמסגרתה הורה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לשחרר יותר מאלף מחבלים, לרבות רוצחים – חוקקה הכנסת תיקון לחוק הממשלה, שבמסגרתו הוטלו מגבלות והונחה תשתית לעסקאות עתידיות, למקרים שבהם תיאלץ ישראל לשחרר אסירים "מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה".

על פי התוספת, שנקבעה בסעיף 8ב לחוק, הממשלה רשאית להחליט על שחרור אסירים, באופן מלא או בתנאים, זאת מבלי להידרש להליך חנינה העובר דרך החלטה של נשיא המדינה, שתיפקד עד אז כחותמת גומי במצבים הללו. חודשים אחדים לאחר שנחקק התיקון, הוסיפה הכנסת סעיף נוסף לחוק, שקבע כך:

"לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר אדם שהורשע ברצח, שלגביו קבע בית משפט כאמור בסעיף 30ב(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, שהוא ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן".

באותה נשימה, הוסיף המחוקק גם את סעיף 30ב(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, שהסמיך בית משפט שהרשיע אדם ברצח, לקבוע כי המעשה בוצע בנסיבות חריגות בחומרתן. זה היה סעיף "דם על הידיים", שנחקק בנובמבר 2014.

רכב עם אסירים ששוחררו מכלא עופר במסגרת העסקה עם חמאס. 24 בנובמבר 2023 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה על ידי קבוצת חברי כנסת, שכללה את איילת שקד, יריב לוין, אורית סטרוק ואחרים: "המציעים סבורים שיש לקבוע שרוצחים שבית משפט קבע כי ביצעו את הרצח בנסיבות חריגות בחומרתן, לא ייכללו בהסכמים או בהחלטות הממשלה לשחרור אסירים על רקע מדיני". פשוט וברור. טרוריסטים רוצחים אינם אמורים להשתחרר במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור.

בסעיף שנחקק יש שני אלמנטים משמעותיים: "אדם שהורשע ברצח"; וקביעה של בית המשפט בדבר "נסיבות חריגות בחומרתן". שני הרכיבים הללו הם שמעקרים כמעט לחלוטין מתוכן את ההגבלה שקבע המחוקק, ובמיוחד עתה כשהממשלה בוחנת עסקה להחזרת החטופים המצויים בשבי חמאס.

לשון הסעיף מביאה לכך שההגבלה אינה חלה על מי שלא הורשע בדינו. כלומר, כל מחבלי חמאס שנתפסו מאז 7 באוקטובר, בין בשטח ישראל ובין ברצועת עזה, הנחשבים עצורים ולא אסירים, ושמשפטיהם מן הסתם טרם נפתחו

לשון הסעיף מביאה לכך שההגבלה אינה חלה על מי שלא הורשע בדינו. כלומר, כל מחבלי חמאס שנתפסו מאז 7 באוקטובר, בין בשטח ישראל ובין ברצועת עזה, הנחשבים עצורים ולא אסירים, ושמשפטיהם מן הסתם טרם נפתחו, וממילא טרם הסתיימו.

נוסף על כך, הסעיף אינו חל על כל האסירים הביטחוניים, לרבות טרוריסטים שדם על ידיהם, שהורשעו בדינם לפני נובמבר 2014. לפני מועד זה, בתי המשפט כלל לא היו מוסמכים לקבוע, לפי סעיף 30ב(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, כי מעשי הרצח שבהם הורשעו בוצעו "בנסיבות חריגות בחומרתן", שכן סעיף זה טרם נחקק והוא אינו חל למפרע.

אסירים ביטחוניים בכלא דמון, אילוסטרציה (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

או שהמחוקק של שנת 2014 התרשל בתפקידו, כשלא צפה את הנסיבות המתרחשות כעת – ולא היה מסובך במיוחד לצפות תרחיש הכולל החזקת מחבלים שנתפסים תוך כדי קרב וטרם הורשעו; או שהמחוקק של שנת 2014 התרשל במכוון בתפקידו, והעדיף אקט הצהרתי שכביכול מגביל את הממשלה בביצוע עסקאות שחרור אסירים, כשבפועל ידע שההגבלות מחוררות לחלוטין.

2

ביקורת בזמן אמת או ניסיון למסמס ועדת חקירה

קשה לחמוק מהרושם שפעלתנותו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אינה תואמת את התנהלות משרד מבקר המדינה לאורך שנות כהונתו.

אנשים חשדנים במיוחד עלולים לחשוב שהפעלתנות הזו קפצה על המבקר לא סתם כך, אלא כדי שביום שאחרי המלחמה יוכל ראש הממשלה בנימין נתניהו לטעון שאין צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית

מי שנודע כמבקר שהפך את דוחות הביקורת שלו למסמכי פרגון לממשלה, שנמנע מכל טיפול, ישיר או עקיף, בשחיתות שלטונית, ומתמקד בסוגיות שוליות הרחוקות מתשומת הלב הציבורית – החליט פתאום כי דווקא משרדו יהיה זה שינהל את הבדיקה המרכזית הנוגעת למלחמת עזה.

כבר לפני חודש וחצי הודיע המבקר משרדו יבדוק את התחום הביטחוני, לרבות התנהלות הקבינט בעת המלחמה; את התחום האזרחי, הכולל את ניהול העורף והתנהלות משרדי הממשלה; ואת התחום הכלכלי. הבדיקה תיעשה הן ביחס להתנהלות ביום 7 באוקטובר, והן ביחס לתפיסת ההגנה וההיערכות המודיעינית שלפני פרוץ המלחמה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תוך אימוץ רטרואקטיבי של תפיסת הביקורת בזמן אמת שהנחיל מיכה לינדנשטראוס בימיו כמבקר המדינה, ושנזנחה כליל על ידי אנגלמן, נכנס המבקר לעימות עם הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי, תוך כדי מלחמה, בהציגו דרישות לקבלת חומרים ומסמכים ללא דיחוי.

אנשים חשדנים במיוחד עלולים לחשוב שהפעלתנות הזו קפצה על המבקר לא סתם כך, אלא כדי שביום שאחרי המלחמה יוכל ראש הממשלה בנימין נתניהו לטעון שאין צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, מאחר שממילא המבקר כבר בודק את כל ההיבטים האפשריים.

לטענת עמותת אומ"ץ, "המארג החקיקתי והתבנית החוקתית בישראל מובילים למסקנה לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים לחקירת אירועי שבעה באוקטובר, וזאת, עם תום הלחימה"

לפני כשבוע הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ נגד המבקר, בדרישה לחדול ממהלכי הביקורת שעליהם הכריז, בשל הטענה הזו בדיוק: לטענת עמותת אומ"ץ, "המארג החקיקתי והתבנית החוקתית בישראל מובילים למסקנה לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים לחקירת אירועי שבעה באוקטובר, וזאת, עם תום הלחימה".

עם הגשת העתירה הורתה השופטת גילה כנפי־שטייניץ, שהייתה השופטת התורנית בשבוע שעבר, למבקר המדינה ולפרקליטות להגיש את תגובתם בתוך שבועיים ימים. כלומר, בעוד כשבוע.

שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי־שטייניץ (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

איתרע מזלה של התנועה לאיכות השלטון, והשופט התורן השבוע הוא דוד מינץ. בעתירתה, שהוגשה אתמול (שלישי) לבג"ץ, היא דרשה פחות או יותר דרישות זהות לאלה שבעתירת אומ"ץ מהשבוע שעבר. לטענתה, בדיקת המבקר תביא לשיבוש ראיות ולפגיעה ביכולתה של ועדת חקירה ממלכתית להגיע בהמשך לחקר האמת, וכי בדיקה בזמן אמת תפגע במאמצי הדרג הלוחם בעת הלחימה.

גם לדעת התנועה לאיכות השלטון, קיים "חשש כבד שמא ההחלטה לפתוח בהליך הביקורת בעת הזו מקורה בשיקולים זרים". מינץ שלף את "הלכת כספי" מבית היוצר של השופט נעם סולברג מימי מגפת הקורונה, שלפיה אין להגיש יותר מעתירה אחת בנושא ציבורי, וכל עתירה נוספת צריכה להיות במתכונת של בקשת הצטרפות לעתירה הראשונה, ולא עתירה נפרדת.

לטענת התנועה לאיכות השלטון, בדיקת המבקר תביא לשיבוש ראיות ולפגיעה ביכולתה של ועדת חקירה ממלכתית להגיע בהמשך לחקר האמת

הוא הורה לתנועה לאיכות השלטון לנמק עד מחר (חמישי) מדוע הוגשה עתירה נפרדת, ואם לא ישתכנע – העתירה תידחה על הסף.

3

הזרוע הפוליטית של היושבים בשלטון

יועץ התקשורת איציק אלרוב נחקר אתמול (שלישי) במשטרה, בעקבות ציוץ שהעלה לרשת "X" (טוויטר לשעבר) עם תמונה של שרת התחבורה מירי רגב, שנוצרה ב־AI. בתמונה היא נראית יושבת בתוך ערימת פופקורן טבול בדם. הכיתוב שהצמיד אלרוב לתמונה: "פופקורן טבול בדם הנופלים".

ציוץ של איציק אלרוב, המציג תמונה שנוצרה ב־AI ובה נראית מירי רגב מכוסה בפופקורן טבול בדם (צילום: "X", שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

לאחר שלא ניתן אישור הפרקליטות לזמן את אלרוב לחקירה בחשד לעבירת הסתה, הוצמד לו חשד לביצוע עבירת איומים. אלא ש"האיומים" המדוברים כלל אינם נוגעים לאלרוב. מתברר שגולש כלשהו כתב לרגב, "חכי, חכי, עוד נבוא איתך חשבון, עוד נרדוף אותך עד יומך האחרון", אך לא כתגובה לתמונה שפרסם אלרוב, אלא שבוע לפני שהוא העלה את התמונה.

במילים אחרות, לא רק שלא מדובר בפרסום של אלרוב, אלא שהאיומים המדוברים – ככל שאכן מדובר באיומים – כלל לא נאמרו בתגובה או בעקבות ציוצו של אלרוב.

במילים אחרות, לא רק שלא מדובר בפרסום של אלרוב, אלא שהאיומים המדוברים – ככל שאכן מדובר באיומים – כלל לא נאמרו בתגובה או בעקבות ציוצו של אלרוב

התנהלות המשטרה בעניין זה משקפת שלב מדאיג נוסף בהפיכתה לזרוע פוליטית בשירותם של היושבים בשלטון.

לא זו בלבד שאין הכרח לראות באותו ציוץ המצהיר כי "נבוא חשבון" עם רגב כמכוון לאלימות דווקא, שכן אפשר שהחשבון יוגש לרגב דווקא בקלפי, באופן דמוקרטי לחלוטין; אלא שהתזה שלפיה מי שמצייץ דבר ביקורת, חריף וסר טעם ככל שיהיה, נגד גורם כלשהו, אחראי גם לעבירות פליליות המקופלות בתוך ציוצי התגובה למה שפרסם היא תזה מרחיקת לכת במיוחד.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במדינה שבה שורר עקרון השוויון בפני החוק, אפשר שמצעד של פוליטיקאים בכירים, יותר או פחות, יצעד בקרוב לחדרי החקירות השוויוניים של משטרת ישראל

מוטב לבכירי המשטרה ולפוליטיקאים המפעילים אותה לחשוב שוב על התזה הזו. יישום שוויוני שלה עשוי להוביל לכך שראש הממשלה נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושורה של פוליטיקאים אחרים עשויים להימצא אחראים על שורה של ציוצי הסתה, קריאות מפורשות לאלימות ודברי שטנה אחרים המופיעים בתגובות לציוציהם.

במדינה שבה שורר עקרון השוויון בפני החוק, אפשר שמצעד של פוליטיקאים בכירים, יותר או פחות, יצעד בקרוב לחדרי החקירות השוויוניים של משטרת ישראל.

גילוי נאות: עו"ד דורון ברקת ממשרדו של הכותב מייצג את אלרוב בחקירתו.