1
בימים אלה שמו של עמק השלום קצת תלוש מהמציאות, אבל הניתוק הזה דווקא הולם את המרחב הירוק שמהווה בועה של טבע מרהיב בלב מדינה חבולה וקודרת. זה אחד המקומות היחידים בארץ שמאז 7 באוקטובר לא נשמעה בהם אפילו אזעקה אחת.
לפני שנתיים, כזכור, העמק שממוקם על קו התפר בין מועצה אזורית מגידו ליקנעם ובליבו זורמים שלושה נחלים, ניצל מתוכניות בנייה נרחבות שרקם ראש העירייה הוותיק של יקנעם, סימון אלפסי. איילת שקד, בשיבתה כשרת הפנים, הסתחררה מיופיו של העמק ופסקה שהוא לא יועבר לשטח השיפוט של אלפסי ולא יכוסה בבטון ואספלט.
רק שאחרי שהתוכניות ההן ירדו מהשולחן, נותרה עוד תוכנית-עננה אחת שהעיבה על שמי העמק: תוכנית בנייה של 950 יחידות דיור (ומלון של 150 דירות) שמשתרעת על פני 400 דונם על המורדות שבפאתי יקנעם לכיוון העמק, באזור שמכונה "רמת השניים".
אחרי שהתוכניות ההן ירדו מהשולחן, נותרה עוד תוכנית-עננה אחת שהעיבה על שמי העמק: תוכנית בנייה של 950 יחידות דיור (ומלון של 150 דירות) שמשתרעת על פני 400 דונם בפאתי יקנעם לכיוון העמק
ראשי מטה המאבק נגד הבנייה היו משוכנעים בזמנו שהתוכנית תיגנז ויקנעם תתכנס לתוך עצמה במקום להתפשט על עוד ועוד שטחי טבע. אבל אלפסי, בקדנציה האחרונה שלו אחרי 35 שנים בראשות העיר, סבר אחרת והמשיך לקדם את התוכנית.
בתחקיר שפרסם יוסי מזרחי בחדשות 12, התברר שכמה מבני משפחתו של אלפסי קנו חלקות אדמה בשטח התוכנית המיועדת לבנייה. ראש העיר לא הבין מה הבעיה ומה פתאום טוענים שהוא בניגוד עניינים.
עכשיו אלפסי פורש, ובבחירות שיתקיימו ביום שלישי הקרוב כנראה יוכרע גורל הבנייה על מורדות עמק השלום. רומן פרס, שכיהן כסגנו של אלפסי וממשיך את דרכו, מתכוון לממש את התוכנית; לאה פדידה, ח"כ מפלגת העבודה לשעבר שמתמודדת מולו, מתחייבת לבטל אותה.
בבחירות שיתקיימו ביום שלישי הקרוב כנראה יוכרע גורל הבנייה על מורדות עמק השלום. רומן פרס, סגנו של אלפסי, מתכוון לממש את התוכנית; לאה פדידה, ח"כ מפלגת העבודה לשעבר, מתחייבת לבטל אותה
פדידה טוענת שאין שום היגיון בבנייה על אתר טבע שמאות אלפי ישראלים מטיילים בו מדי שנה, שבנייה על המדרונות תשפיע בהכרח על הנחלים ותזהם אותם, שיקנעם קיבלה חלופות בנייה ראויות ושהעמק הוא הדבר היחיד שסיפק מפלט לתושבי האזור בקורונה ובחודשים הנוראים האחרונים.
פרס, לעומת זאת, טוען שכבר מאוחר לבטל את התוכנית, ושהוא ידאג לצמצם אותה ככל הניתן – אבל יבנה גם יבנה.
את המאבק על העמק הובילו בשעתו בעיקר חברי הקיבוצים מהסביבה, ואלפסי טען כי מדובר בניסיון של "פריבילגים מישראל הראשונה" למנוע בנייה מאנשי ישראל השנייה. הפעם, המאבק נגד הבנייה מובל על ידי תושבי יקנעם עצמה.
רמת השניים ועמק השלום הם הגינה הנפלאה שמשתרעת מתחת לבית שלנו, הם אומרים, יקנעם הוקמה ומשווקת את עצמה כיישוב כפרי בלב הטבע – אז למה להרוס את הטבע?
רמת השניים ועמק השלום הם הגינה הנפלאה שמשתרעת מתחת לבית שלנו, הם אומרים, יקנעם הוקמה ומשווקת את עצמה כיישוב כפרי בלב הטבע – אז למה להרוס את הטבע?
"אדם חייב טבע בשביל להבריא את הנפש, במיוחד בתקופה כזו", אומר יונתן ניר, מראשי המאבק אז ופעיל גם היום, "יש מקומות שפשוט לא בונים בהם".
ביום שלישי תושבי יקנעם יכריעו האם רמת השניים תהיה אחד המקומות האלה.
2
מה שיפה במחדלי התחבורה הציבורית בישראל זה שאין צורך להקים ועדת חקירה: הכול ידוע מראש, הכול צפוי, מהסיבה הפשוטה שחלק ניכר מהמחדלים מתחילים בשלב התכנון. כלומר בהיעדרו של תכנון.
נאות אריאל שרון היא שכונה צעירה בקריית אונו, לא רחוק מאוניברסיטת בר אילן וכביש גהה. כיום גרות בה כ-700 משפחות (2,500-3,000 נפש) ומתוכננות להתאכלס עוד 900. סך הכול שכונה נחמדה, אומרים התושבים, אבל דבר אחד אין – אוטובוס. אפילו לא אחד. וגם לא תחנה.
אלפי ישראלים – ביניהם משפחות רבות עם ילדים – נכנסו כבר לפני שנתיים לביתם החדש וגילו שהם לא קיימים על מפת התחבורה הציבורית. כדי להגיע אל התחנה הקרובה הם צריכים לצעוד יותר מקילומטר.
אלפי ישראלים – ביניהם משפחות רבות עם ילדים – נכנסו כבר לפני שנתיים לביתם החדש וגילו שהם לא קיימים על מפת התחבורה הציבורית. כדי להגיע אל התחנה הקרובה הם צריכים לצעוד יותר מקילומטר
התושבים הללו ממש נדחפים על ידי המדינה לקנות שתי מכוניות לפחות למשק בית, ולהצטרף לפקק הנוראי שמשתרך כבר שנים ביציאות מקריית אונו לכיוון תל אביב וחלקים אחרים של גוש דן שבהם רבים מתושבי הפרבר עובדים או לומדים.
אז איך ייתכן שמקימים שכונה בישראל בלי זכר לתחבורה ציבורית? האמת היא שזה לא מפתיע. האיחור בהקמת תשתיות חיוניות – מכוני טיהור שפכים, מוסדות חינוך ועוד – ביחס לאכלוס שכונות הוא אירוע כמעט שיגרתי. אם הרשויות היו יודעות לעבוד בסנכרון ובתיאום לטווח ארוך זו לא הייתה ישראל.
אבל כאן זה מקרה קיצון. מדובר בשכונה שהתכנון שלה התחיל ב-2013 והאכלוס לפני שנתיים. יותר מעשור ועדיין אין אוטובוס, וגם אין לוח זמנים להכנסת אחד כזה.
ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו, טוען שכבר שנים הוא רודף אחרי משרד התחבורה, מרים את כל שלטי האזהרה ומתחנן שיאושרו קווים ותחנות לשכונה החדשה. לטענתו, הוא נענה במריחה אחת גדולה. במשרד התחבורה – ניחשתם נכון – מחזירים את הכדור והאשמה לראש העירייה.
האוטובוסים – שירות התחבורה הציבורית הבסיסי והחיוני ביותר, נזרקו לסוף התור בקדנציה של מירי רגב כשרת התחבורה, ואין אישור תקציבי לתוספות שירות, קווים ותדירויות.
האוטובוסים – שירות התחבורה הציבורית הבסיסי והחיוני ביותר, נזרקו לסוף התור בקדנציה של מירי רגב כשרת התחבורה, ואין אישור תקציבי לתוספות קווים ותדירויות
בין עירייה שכנראה גררה רגליים, לבין משרד ממשלתי ששרוי בחוסר תפקוד חמור, אולי החמור בתולדותיו, מוצאים את עצמם אלפי ישראלים בלי שירות חיוני.
כשהם פונים שוב ושוב, שום גורם לא טורח לענות ולספק הסברים. מספרים להם על רכבת קלה שתחבר אותם לעולם החיצון, אבל זה יקרה רשמית בעוד שלוש שנים ומעשית במקרה הטוב בעוד שש.
כשהתושבים פונים שוב ושוב, שום גורם לא טורח לענות ולספק הסברים. מספרים להם על רכבת קלה שתחבר אותם לעולם החיצון, אבל זה יקרה רשמית בעוד שלוש שנים ומעשית במקרה הטוב בעוד שש
עד אז הקטסטרופה בכבישי החגורה המזרחית של גוש דן תמשיך להעמיק, אבל נתניהו ורגב יטענו שבמקום שבו כולנו רואים פקקים בעצם יש מחלפים.
3
אירועי "דרום אדום" בוטלו בגלל התנגדות תושבי העוטף, אבל זה לא אומר שהדרום לא אדום ואדמות העוטף לא פורחות. בסופי שבוע, צה"ל מטיל מדי פעם מגבלות תנועה מחשש להסתערות מטיילים, אבל בימי חול הכבישים פתוחים ושוממים למדי.
כך מצאתי את עצמי מטפס בבדידות מזהרת על תל גמה, המתנשא סמוך לגדת נחל הבשור, בין קיבוץ רעים לאוגדה. הטיפוס לא קשה במיוחד (אך לא מתאים לאנשים עם מוגבלות), וכשמגיעים למעלה נותר רק לנסות לעכל את הפער הבלתי נתפס בין הזוועות שהתחוללו במרחב שלמרגלות התל לבין השקט והיופי של הטבע.
מראש התל אפשר לראות גם את רצועת עזה ומחנות המרכז, ולקרוא על קרב חאן יונס שהתחולל פה ב-1516: העות'מאנים הביסו את הממלוכים, ומאז כידוע שורר כאן מזרח תיכון חדש ושקט.
מראש התל אפשר לראות גם את רצועת עזה ומחנות המרכז, ולקרוא על קרב חאן יונס שהתחולל פה ב-1516: העות'מאנים הביסו את הממלוכים, ומאז כידוע שורר כאן מזרח תיכון חדש ושקט
4
בריאנה אליס מקנזס החליטה לסרוג שמיכת אקלים: מדי יום ב-2023 היא הוסיפה שורה – הצבע נבחר בהתאם לטמפרטורה שנמדדה באותו יום. ביום החם ביותר אשתקד בקנזס הטמפרטורה עמדה על 42 מעלות. התוצאה: שמיכה שהגוונים החומים והאדומים שולטים בה, כיאה לשנה הלוהטת בהיסטוריה.
אתגר חמוד לחובבי הסריגה, אבל השאלה היא מי בכלל צריך שמיכת צמר בחום כזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם