יום האישה הבינלאומי בלי סולידריות אמיתית
טקסים רבים נערכו בעולם ב־8 במרץ – יום האישה הבינלאומי – לציון ההישגים והניצחונות של הנשים. כנסים רבים עסקו באתגרים שונים כמו איך לשלב קריירה ואימהות, כיצד ניתן לשפר את בריאות האישה ועוד.
ברוב האירועים החגיגיים, הנשים הישראליות הנמקות בשבי חמאס יותר מ־150 ימים – לא הוזכרו. גם לא דנו בפשעים המיניים של חמאס, אפילו שהאו"ם כבר הכיר באונס ההמוני ובפגיעה המינית הסיסטמתית של אנשי הארגון – וגורמים נוספים – בדוח מיוחד שעסק בנושא.
אולם, עד כה, מרבית ארגוני הנשים בכלל לא גינו את הפשעים של חמאס. התקינות הפוליטית, כנראה, לא מאפשרת להן להשמיע את המילים הכול כך נחוצות וכל כך מובנות.
עם זאת, חשוב לציין כי העולם לא מתנער רק מפשעים נגד נשים ישראליות במהלך החגיגות של יום האישה הבינלאומי. הוא מתנער גם מאלפי הנערות הנחטפות ונאנסות מדי שנה בניגריה, ומהנשים היזידיות שהפכו לשפחות של מחבלי דאעש.
אלפי קורבנות דאעש בסוריה ועיראק יודעות היטב שליום האישה הבינלאומי אין באמת משמעות – ושאין בעולם מי שייאבק למענן ויזעק את זעקתן. ארגון האומות המאוחדות שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה כדי למנוע סכסוכים אלימים בעולם ולהגן על אזרחים ואזרחיות – נכשל גם בכך.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש התעלם במשך חודשים רבים מקורבנות האונס ההמוני ומפשעי המין של חמאס. שורדות רצח העם היזידי יכולות להעיד כי גם אחרי שהן נטבחו, נאנסו או נהפכו לשפחות – הפוליטיקה הקטנה המשיכה לשלוט במסדרונות האו"ם.
הלוואי שהסבל הבלתי נתפס של הנשים, הנערות והילדות הישראליות יזיז משהו במערכת הקרה והלא מתפקדת הזאת. נשים בעולם הסובלות מכל סוגי האלימות זקוקות לסולידריות ולשיתוף פעולה אמיתי
הלוואי שהסבל הבלתי נתפס של הנשים, הנערות והילדות הישראליות יזיז משהו במערכת הקרה והלא מתפקדת הזאת. נשים בעולם הסובלות מכל סוגי האלימות זקוקות לסולידריות ולשיתוף פעולה אמיתי. הן זקוקות למנופי לחץ ולכוח שיאפשר להן לקדם הצעות חוק, אמנות, סנקציות וענישה קשה של מי שממשיך לראות באונס כלי מלחמה לגיטימי.
בשביל זה קודם כל חייבים להכיר בסבל הזה – ולהפסיק להתעלם ממנו.
איראן וטורקיה התבלטו בתערוכת הנשק בדוחה
40 חברות טורקיות הציגו את הפיתוחים האחרונים של התעשייה הצבאית הטורקית: כטב"מים מסוג "באירקטאר" – שעשו שם עולמי כשנכנסו לשימוש בשדה הקרב באוקראינה – פלטפורמות לרכב משוריין, מערכות אלקטרוניות, תחמושת, סימולטורים ומוצרי תמיכה לוגיסטית.
אולם, את ההצגה בתערוכת הנשק DIMDEX, שהתקיימה בימים האחרונים בדוחה, בירת קטאר, גנבה איראן, שעשתה הופעה נדירה והציגה כטב"ם בשם "עזה". המודל הזה נחשף על ידי האיראנים כבר ב־2021, אך בטהרן בחרו להציג אותו דווקא עכשיו, בהקשר של שתי המלחמות שאיראן מעורבת בהן בדרך כזאת או אחרת – המלחמה באוקראינה והמלחמה בעזה.
קטאר מנהלת יחסים טובים עם שתי המדינות – טורקיה ואיראן. יחד עם זאת, היא מארחת בשטחה בסיס אמריקאי עצום ממדים ומשלמת את כל הוצאותיו. ההזמנה של איראן לתערוכה נועדה לסמן גם לאמריקאים וגם לאירופאים שקטאר היא מדינת מפתח לא רק בהקשר של עזה, אלא גם בזה של טהרן.
הנוכחות הטורקית לעומת זאת מסמנת כיוון חדש לתעשיית הנשק במזרח התיכון – פחות תלות ביצרני הנשק במערב ויותר פיתוחים מקומיים הזמינים גם לאותן מדינות שאינן מסוגלות לרכוש נשק מערבי
הנוכחות הטורקית לעומת זאת מסמנת כיוון חדש לתעשיית הנשק במזרח התיכון – פחות תלות ביצרני הנשק במערב ויותר פיתוחים מקומיים הזמינים גם לאותן מדינות שאינן מסוגלות לרכוש נשק מערבי בגלל עלותו או בשל מגבלות אחרות.
נס גדול במצרים: סיוע כלכלי בסך שמונה מיליארד דולר
אחרי משא ומתן ארוך ומפרך, מצרים וקרן המטבע הבינלאומית חתמו על הסכם שיאפשר לקהיר לקבל סיוע משמעותי מאוד ויזרים לכלכלה שלה שמונה מיליארד דולרים. עבור מצרים – שסובלת מירידה בתיירות וגם מאבדת הכנסות מתעלת סואץ בגלל הפעילות הצבאית של המורדים החות'ים – חבל ההצלה הזה הוא הכרחי וחשוב מאי פעם.
הדיל עם קרן המטבע הבינלאומית מתווסף להלוואה נדיבה ביותר בסך 35 מיליארד דולר, שאיחוד האמירויות העניקה למצרים בסוף פברואר (החלק הראשון של ההלוואה כבר נכנס לחשבון המדינה).
כפי שנאמר לא פעם בעבר – מצרים גדולה מדי מכדי להתמוטט, ולכן גם בהעדר רפורמות משמעותיות, שחקנים גדולים בעולם ובאזור שוב מוכנים להושיט לה את היד ולסייע בשעתה הקשה. יחד עם זאת, קרן המטבע הבינלאומית השיגה את מבוקשתה לפחות במישור אחד – שחרור שער המטבע המצרי מול הדולר.
שעות ספורות לפני החתימה על ההסכם, מצרים הודיעה שהיא לא תשלוט יותר בשער המטבע – והוא מייד זינק לרמה של כ־50 לירות מצריות לדולר
עד כה מצרים החזיקה את השער הרשמי באופן מלאכותי ברמה של כ־30 לירות מצריות לדולר, אף שבשוק השחור הדולר נסחר כבר זמן רב בסכומים הרבה יותר גבוהים. שעות ספורות לפני החתימה על ההסכם, מצרים הודיעה שהיא לא תשלוט יותר בשער המטבע – והוא מייד זינק לרמה של כ־50 לירות לדולר.
אולם, הרפורמות הגדולות והמשמעותיות – הנוגעות לשקיפות והגבלת השפעת הצבא על הכלכלה המצרית, עליהן לוחצים בבנק העולמי ובקרן המטבע – עדיין מתמהמהות. אם מצרים לא תשכיל לנהל באופן נבון את המשאבים שהוזרמו כרגע לקופתה, היא תצבור חובות נוספים שתתקשה להחזיר – ובעתיד תידרש לסיוע עוד יותר משמעותי כדי להחזיק את הראש מעל המים.
החות'ים פוגעים בנשים בתימן
המורדים הפרו־איראנים בתימן הצטרפו ל"מבול אל־אקצא" מייד לאחר מתקפת 7 באוקטובר – וקנו את עולמם בעיני תומכי הפלסטינים בעולם הערבי ובמערב. למעשה, החות'ים רק חזרו על האסטרטגיה ששימשה את כל המנהיגים הערביים מרגע הקמת מדינת ישראל: במקרה של מצוקה – תאיים על ישראל.
חוקרי תימן טוענים שהפופולריות של המשטר החות'י לפני 7 באוקטובר הייתה נמוכה מאוד בגלל המשבר הכלכלי, הרודנות והאכזריות של החות'ים – וגם בגלל פגיעה נרחבת בנשים ובמעמדן. מצב הנשים בתימן מעולם לא היה מזהיר, אך הוא התדרדר עוד יותר לאחר שהחות'ים תפסו את מושכות השלטון והשתלטו על שתי ערים גדולות – סנעה וחודיידה – וגם על שטחים חקלאיים משמעותיים.
"במקום למקד את מאמציהם כדי להבטיח שלאזרחי תימן תהיה גישה למים נקיים ולמזון וסיוע נאותים – הצדדים הלוחמים משקיעים את האנרגיה שלהם בהעלאת מחסומים לחופש התנועה של נשים"
ארגוני זכויות אדם מאשימים את החות'ים בהגבלת תנועת הנשים בין המחוזות. במסגרת ההגבלות, נשים נדרשות לליווי של גבר במעמד של אפוטרופוס (אבא, אח, בעל או בן). בערב הסעודית הסמוכה הדרישה הזאת לליווי בוטלה בגל הרפורמות של יורש העצר, הנסיך מוחמד בן סלמאן.
הדו"ח האחרון של ארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) מאשים לא רק את החות'ים אלא גם את המורדים בדרום תימן הנתמכים על ידי מספר מדינות ערביות.
"במקום למקד את מאמציהם כדי להבטיח שלאזרחי תימן תהיה גישה למים נקיים ולמזון וסיוע נאותים – הצדדים הלוחמים משקיעים את האנרגיה שלהם בהעלאת מחסומים לחופש התנועה של נשים", אמר ניקו ג'פרניה, חוקר תימן ובחריין מטעם הארגון.
"ההגבלות משפיעות נורא על חיי הנשים ופוגעות ביכולתן לקבל שירותי בריאות, חינוך ועבודה – ואפילו לבקר את משפחותיהן". בזמן שכל נתון של משמר זכויות האדם הנוגע לישראל והפלסטינים זוכה מייד לתהודה עולמית, הנתונים על מצבן העגום של נשות תימן לא מצליחים לחדור אל התודעה הציבורית ולגרום לכך שהתנועה הקיצונית והמסוכנת הזאת תוקע על ידי העולם כולו.
בזמן שכל נתון הנוגע לישראל והפלסטינים זוכה מייד לתהודה עולמית, הנתונים על מצבן העגום של נשות תימן לא מצליחים לחדור אל התודעה הציבורית
השבוע בתולדות מזה"ת: מרד אנטי־קומוניסטי במוסול
ב־5 במרץ 1959, בעיר מוסול שבעיראק החל מרד של לאומנים עיראקים נגד ראש הממשלה עבד אל־כרים קאסם. הלאומנים האשימו את קאסם בהתקרבות יתרה למפלגה הקומוניסטית בעיראק, שהתנגדה בחריפות למושגי היסוד של הלאומנות הערבית, וטענו שהמהלך הזה מונע איחוד בין עיראק לרפובליקה הערבית המאוחדת – מסגרת מדינית שכבר הכילה את מצרים וסוריה.
המרד – שאליו הצטרפו חלקים מכוחות הביטחון העיראקי, כשל ודוכא. קאסם האשים את גמאל עבד אל נאצר בכך שהוא עמד מאחורי המורדים – והעוינות בין שני הצדדים הגיעה לשיאים חדשים. לאחר כמה חדשים, אותה התארגנות לאומנית ניסתה להתנקש בחייו של קאסם.
מי שלקח חלק פעיל בתכנון ובביצוע ניסיון ההתנקשות היה לא אחר מאשר סדאם חוסיין, שבעוד מספר שנים יהפוך לבכיר במפלגת בעת' – ואז לנשיא עיראק. לפי הערכת אנשי קאסם, גם מאחורי הניסיון הזה להפיל את שלטונו עמד נאצר, שלא יכול היה לסבול את הרעיון שהוא לא יהיה הקול היחיד שידבר בשם הערבים.
לפי הערכת אנשי קאסם, גם מאחורי הניסיון הזה להפיל את שלטונו עמד נאצר, שלא יכול היה לסבול את הרעיון שהוא לא יהיה הקול היחיד שידבר בשם הערבים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו