ישראלים רבים – כנראה, רובנו – משוכנעים שהתקשורת הבינלאומית מסקרת מלחמות שישראל מעורבת בהן, ואת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, כ"מוטה לרעת ישראל".

רבים בציבור סבורים כי התקשורת העולמית מפרסמת נתונים לא אמינים שאספו ארגוני זכויות אדם ללא בדיקה, ומחילה על ישראל רף ראייתי מחמיר מזה שהיא מחילה על מדינות אחרות, וגם על הפלסטינים.

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים

יחסם של הצעירים בארצות הברית לישראל משתנה לרעה. לפי סקר של מכון גאלופ, שיעור הצעירים האמריקאים (בני 18–34) שמזדהים עם ישראל יותר מאשר עם הפלסטינים עומד כיום על כ-5% בלבד. מדובר בשפל חסר תקדים ביחסם של האמריקאים, מכל קבוצת גיל שהיא, לישראל.

לפי אותו סקר, רוב בקרב הציבור האמריקאי כולו אינו מזדהה כיום עם ישראל יותר מאשר עם הפלסטינים – בפעם הראשונה מאז שהסקר הזה החל להתפרסם, ב-2001, וכנראה בפעם הראשונה בכלל. 

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הבוחר הישראלי חשדן, ובצדק. עברנו מספיק מערכות בחירות כדי לפתח אינסטינקט הגנתי בסיסי: כשאנחנו נתקלים ברשתות החברתית בסרטון דרמטי מדי, בקטע קול שנשמע רובוטי, או בתמונה חריגה של מועמד, נורת האזהרה נדלקת. אנחנו מזהים "דיפ-פייק". ומבינים שמנסים "להנדס לנו את התודעה".

אבל בזמן שאנו מחפשים את הזיוף הבוטה, חומות ההגנה שלנו נעקפות מהאגף שנראה לנו הנייטרלי ביותר – הצ'אט.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

רבים שואלים כיום "מי יכול להאמין לסרטון מזויף"? השאלה הופכת אקטואלית במיוחד לקראת בחירות 2026.

אבל זוהי השאלה הלא נכונה. השימוש בבינה המלאכותית ליצירת תעמולת כזב לא מיועד, בעיקרו, לשכנע את הגולשות והגולשים שזיוף ספציפי כזה או אחר הוא אמת. תפקידה הוא לשחוק את עצם היכולת  להבחין בין אמת לזיוף, ולמכור לכל מצביע מציאות רגשית המותאמת לו באופן אישי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.