מיום ליום, התמונה הולכת ומתבהרת: ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא עמוק בקמפיין עיצוב תודעה. הנושא התורן הוא פעולה צבאית ברפיח, שנתניהו הצליח להפוך למחלוקת מהדהדת מול הממשל האמריקאי.
לוושינגטון תמיד היה ברור שתהיה פעולה ברפיח – השאלה הייתה מתי ואיך. האמריקאים מבינים שאי אפשר לסיים את המלחמה ללא פירוק הגדודים האחרונים של חמאס. בעניין הזה, הם רואים את הפתרון עין בעין עם ישראל וצה"ל. המחלוקת – אם הייתה כזו – היא על הדרך, לא על המהות.
אבל ראש הממשלה התעקש לייצר משבר, בכדי לייצר את הנרטיב שרק נתניהו יכול להגיד "לא" לאמריקאים. בדבריו בפתח ישיבת הממשלה שלשום (שלישי), נתניהו הדגיש את המחלוקת בסגנון פטרוני ואולי חצוף: "הבהרתי לנשיא ביידן בשיחתנו, בצורה הברורה ביותר, שאנחנו נחושים להשלים את חיסול חמאס גם ברפיח".
בדבריו בפתח ישיבת הממשלה, נתניהו הדגיש את המחלוקת בסגנון פטרוני ואולי חצוף: "הבהרתי לנשיא ביידן בשיחתנו, בצורה הברורה ביותר, שאנחנו נחושים להשלים את חיסול חמאס גם ברפיח"
נתניהו מרבה להשתמש בהטיית פעלים שמראים שליטה, נחישות, ביטחון עצמי ויוזמה אישית. "הוריתי" היא בדרך כלל היא המילה השגורה כשמדובר בפעולות של הממשלה. את המילה "הוריתי" הוא מחליף כעת במילה "הבהרתי" – משמע, אני עומד על העקרונות של מדינת ישראל, אחרים לא יעשו את זה.
סביר להניח שהסגנון ורוח הדברים נבעו מסקרים שראש הממשלה נוהג לראות ולנתח באופן תדיר. המסר הקודם שהודהד על ידו במהלך המלחמה היה "לא למדינה פלסטינית". הוא מייצר בכך את הנרטיב כאילו רק הוא יכול למנוע מהדבר לקרות, כשם שברפיח רק הוא יכול לגרום לפעולה לקרות.
חוק יסוד בקמפיין הוא הצורך לזהות חשש או פחד בציבור ולהתאים לו מסר ברור, כזה שלא מותיר מקום לספק. רק בדיכוטומיה ברורה וחדה אפשר להניע המון. אלא שכאמור, רפיח היא סיפור שונה לחלוטין.
האמריקאים מבקשים להיות מעודכנים, לוודא שהסיוע ההומניטרי לא ייפסק, שהאוכלוסייה האזרחית תפונה מבעוד מועד ושמארג היחסים האזורי לא ייפגע. הרגישות בעניין הזה היא במיוחד לגבי מצרים, שחוששת מהלחימה ברפיח בגלל הסמיכות לגבול איתה.
האמריקאים מבקשים להיות מעודכנים, לוודא שהסיוע ההומניטרי לא ייפסק, שהאוכלוסייה האזרחית תפונה מבעוד מועד ושמארג היחסים האזורי לא ייפגע. הרגישות בעניין הזה היא במיוחד לגבי מצרים
עד כה ישראל עומדת בהבטחה שניתנה בחדרי חדרים לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שלא תהיה פעולה עם לחימה עצימה ברפיח במהלך רמדאן, אבל כן יהיו סיכולים ממוקדים – כפי שראינו השבוע עם הפגיעה בשלושה בכירים במנגנון השלטוני של חמאס בדרום הרצועה.
ביום ראשון אמור שר הביטחון יואב גלנט לצאת לארצות הברית, לראשונה מאז פרוץ המלחמה. אחריו יגיעו שליחיו של ראש הממשלה, השר רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי. סביר להניח שבחלוקת העבודה, גלנט ידון עם גורמי משרד ההגנה ואילו הנגבי ודרמר עם משרד החוץ וסביבת הנשיא.
בוושינגטון מעריכים מאוד את השר גלנט. ראייה לכך הייתה בלחץ האמריקאי על נתניהו מאחורי הקלעים לאחר פיטוריו של גלנט לפני שנה, במהלך המחאות נגד המהפכה המשפטית.
שר הביטחון ידבר עם האמריקנים על הכול. הוא כבר הוכיח שהוא עצמאי בדעותיו ומעשיו, כולל מול ראש הממשלה בנושאים רגישים פוליטית, ביטחונית ומדינית.
שר הביטחון ידבר עם האמריקנים על הכול. הוא כבר הוכיח שהוא עצמאי בדעותיו ומעשיו, כולל מול ראש הממשלה בנושאים רגישים פוליטית, ביטחונית ומדינית
לכן בשיחות בוושינגטון סביר שיעלה גם נושא "היום שאחרי", המחויבות האמריקאית לגייס שותפות לשיקום עזה, ניסיונות התיווך עם לבנון לסיום הלחימה והסגת חזבאללה ובעיקר, המשך הרכבת האווירית של חימוש אמריקאי לישראל.
בעניין הזה הכרטיס הצהוב האמריקאי מטריד מאוד, שכן הוא המפתח לפעולה קרקעית בלבנון אם אכן היא תצא לפועל.
בינתיים השר גלנט הוא דווקא אחד הקולות הדומיננטים שקוראים להתמקד בזירה העזתית ולהכריע אותה לפני כל מהלך בלבנון. לא במקרה הוא מקפיד לפגוש את השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין בכל פעם שהוא באזור ולשוחח איתו טלפונית באופן תדיר.
בשיחות סגורות, גלנט ממשיך לטעון שעדיף הסכם עכשיו על לחימה ואחריה הסכם. זו הסיבה שהוא תומך בעמדה שיש לתת לאמריקאים את הזמן הדיפלומטי לפעול.
בשיחות סגורות, גלנט ממשיך לטעון שעדיף הסכם עכשיו על לחימה ואחריה הסכם. זו הסיבה שהוא תומך בעמדה שיש לתת לאמריקאים את הזמן הדיפלומטי לפעול
גלנט מגיע לוושינגטון בעיתוי בעייתי מאוד, אחרי הכרזת ממשלת קנדה כי תפסיק לספק לישראל נשק. הבעיה היא לא הכמות ולא האיכות של מה שלא יגיע מקנדה; הבעיה היא הצונאמי האפשרי אם מדינות אחרות יצטרפו לחרם.
את זה ישראל חייבת למנוע, וזה צריך להתחיל בקירור המתיחות עם הנשיא ביידן. הוא כבר הוכיח שלא משנה מה קורה בין וושינגטון לירושלים, בשעת משבר הוא יעמוד לצד ישראל. השאלה היא עד כמה נתניהו ימשיך לאתגר זאת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכמה הבלים וכמה רעל שמענו עד כה.
"נתניהו מאריך את המלחמה, כדי לשמור על כיסאו"
וכעת "נתניהו יוצר משבר כדי להראות שרק הוא יכול".
לכותב והכתבה ושכמותו,
אני מבקש,
כשתסיימו – תורידו את המיים.
כשעל ההגה בישראל יושב פסיכופת בתפקיד תלמה-נ-לואיז כל כלי שיעצור את הפסיכופת יבורך. כולל אמברגו נשק. כל מה שיעצור אותו
התקשורת הישראלית שטופת מוח. קנתה את ערימת הספינים של הפסיכופת. לא מבינים שאחרי חצי שנה שום רפיח שמפיח לא ישנה את התמונה. הרעיון של נצחון-הפסד הוא פשטני פופוליסטי וספין של המושחת. מה שחשוב הוא עתיד ישראל. מה צריך לעשות כדי לשרוד את האיום הכי גדול על החלום הציוני. מה צריך לעשות כדי לשרוד את ביבי. זאת השאלה. כניסה לרפיח זה עוד צעד לתהום. לא נצחון ולא נעליים.