חוק התכנון והבנייה ותקנותיו, בצירוף סדרת התקנים הישראליים בתחום התכנון והבניה, מתייחס לתכנון האדריכלי ולתכנון ההנדסי של מבנים: בחוק, בתקנות ובתקנים נמצא הוראות כיצד לבצע תכנון אדריכלי – מה גודלו של חדר בדירת מגורים, מה רוחבו המינימלי המותר, מהי מידת אוורור הנדרשת ומהו גובהו המינימלי, מהו המרחק המינימלי הנדרש בין כלים סניטריים למיניהם וכן נמצא גם הנחיות לתכנון אדריכלי של החניון בבית מגורים משותף, המדרגות, הגג, המעלית ועוד ועוד.

בנוסף לכך נמצא בחקיקת המשנה (תקנות ותקנים) כיצד לחשב יסוד, עמוד, קורה, תקרה, בניין מול כוחות אופקיים הנגרמים ע"י רעידת אדמה ועוד ועוד פרטי חישוב ותכנון הנדסיים.

ידוע כי רמת התכנון והבנייה מהווה גורם המאפיין חברה תרבותית ופרמטר חשוב עם השפעה על איכות החיים.

בין יתר האמצעים, בקרת איכות הבנייה הוא מקצוע בר חשיבות מכרעת בצמצום ליקויים והקטנת הפער בין מערכות החוק (כמוסבר לעיל) לבין רמת הבנייה במציאות, ואפשר לסבור כי במצב של הקפדה יתירה לחוק ולתקנות, בקרת האיכות תתאפס.

המסקנה הנ"ל לא נכונה.

בנייה פעילה מתחשבת בחידושים ובהמצאות, תוך אימוץ חידושים התורמים לענף הבנייה ויישומם – וניטרול שדה הבנייה משיטות פסולות והמצאות העלולות לפגוע בבנייה. המערכת הסטטוטורית דולקת אחר ההמצאות ומוציאה לאור עוד חוקים, תקנות ותקנים, המכוונים לכך שהשימוש בהמצאות יהיה מועיל לציבור.

וכאשר הממציאים עובדים, מתקין התקנים דולק אחריהם, ציבור הבונים משתמשים בשיטות החדשות בבנייה, ואנשי בקרת האיכות בתווך – לעולם לא יגיעו הבנאים לרמה הסטטוטורית הנדרשת, ולעולם יהיה למבקרי האיכות כר פעולה נרחב כדי לפעול ולשפר את איכות הבנייה.

רק במצב של קיפאון מדעי ההנדסה, ייתכן שיתייתר הצורך במבקרי איכות.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il