יש שיפור קל במשבר ההומניטרי המתמשך בעזה בימים האחרונים, אבל מכשולים משמעותיים שמציבה ישראל מונעים שיפור דרמטי יותר, כך אומר המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה ובגדה המערבית ג'יימי מקגולדריק לזמן ישראל.

לדבריו, המספר המרבי של משאיות שישראל מאפשרת להכניס ביום אינו מספיק כדי לתמוך באוכלוסייה שעלולה להגיע למצב של רעב.

מקגולדריק גם מצביע על הגבלות שונות שמטיל צה"ל על התנועה בתוך הרצועה, אשר מונעות משיירות הסיוע להגיע לנזקקים ביותר בצפון עזה, בהן בדיקות חוזרות של הסיוע על ידי צה"ל וסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום למשך יום וחצי בשבוע בגלל השבת, כסיבות לכך שהמשבר עלול לצאת משליטה.

עם זאת, ישראל מצידה טוענת כי אין הגבלה על כמות הסיוע המפוקח שהיא מוכנה לאפשר את כניסתו לעזה, אך האו"ם אינו עומד בקצב, בעוד חמאס וקבוצות חמושות אחרות גוזלות את הסיוע מהאזרחים.

ישראל מצידה טוענת כי אין הגבלה על כמות הסיוע המפוקח שהיא מוכנה לאפשר את כניסתו לעזה, אך האו"ם אינו עומד בקצב, בעוד חמאס וקבוצות חמושות אחרות גוזלות את הסיוע מהאזרחים

בשיחה עם זמן ישראל כמה שעות לאחר ביקורו האחרון בעזה, מקגולדריק זקף לזכותה של ישראל את הגדלת מספר המשאיות שנכנסו לרצועה בימים האחרונים ופתיחת ציר שלישי בין דרום עזה לצפונה עבור משאיות הסיוע, דבר המאפשר לעוד שיירות להגיע לאזור צפון הרצועה, שנמצא בסכנת רעב על פי דו"ח שפורסם בתמיכת האו"ם כמה ימים קודם לכן.

המתאם ההומניטרי של האו"ם בשטחים הפלסטיניים ג'יימי מקגולדריק פוגש עקורים פלסטינים ברפיח, עזה, 13 בינואר 2024 (צילום: האו"ם)

על פי הערכות, 300-250 אלף פלסטינים חיים כעת בצפון הרצועה למרות הוראת צה"ל לאזרחים להתפנות בתחילת המלחמה. האזור מבודד כדי למנוע מחמאס לחזור למקומות שכבר טוהרו על ידי הצבא.

כשמרכז הפעילות ההומניטרית ממוקם ברפיח שבגבולה הדרומי של עזה, שם חוסים רובם של 2 מיליון אזרחי הרצועה, לאלו שנותרו בצפון יש גישה מוגבלת ביותר לסיוע מזה חודשים.

תמונה עגומה בצפון עזה

מקגולדריק בילה חלק גדול מביקורו בן היומיים בצפון עזה, בכלל זאת בבית החולים כאמל עדואן בבית לאהיא, בניסיון להבין את היקף הרעב המאיים על הרצועה ולקבוע כיצד האו"ם יוכל לטפל בו בצורה הטובה ביותר,  על רקע דיווחים על ילדים שמתים מרעב.

לדבריו, במחלקת הילדים ישנם כעשרים מטופלים עקב חוליים הקשורים באופן ישיר או עקיף לתת-תזונה. "רופאים סיפרו על ילדים שמתו בימים האחרונים מפני שהגיעו מיובשים, אנמיים, כחושים או פשוט לא היו מסוגלים לבלוע אוכל או מים", מספר מקגולדריק.

"רופאים סיפרו על ילדים שמתו בימים האחרונים מפני שהגיעו מיובשים, אנמיים, כחושים או פשוט לא היו מסוגלים לבלוע. רבים מהילדים אובחנו עם צהבת מסוג A – שהולכת ומתפשטת בשל מחסור במי שתייה נקיים"

הוא מספר כי רבים מהילדים אובחנו עם צהבת נגיפית מסוג A – שהולכת ומתפשטת בעזה בשל מחסור במי שתייה נקיים. "דיברתי שם עם אימא אחת, שסיפרה שהיא לא אכלה יותר מארוחה אחת ביום בשבוע האחרון, והיא נראתה חיוורת ותשושה בעצמה", הוא אומר.

האו"ם מבקש להעביר תוספי תזונה, ציוד רפואי ודלק עבור הגנרטורים של בתי החולים, כדי שהמרכזים הרפואיים הללו יוכלו להמשיך לתפקד. הוא גם דוחק בישראל לאפשר הכנסת יותר דלק וחלפים לעזה על מנת לתקן ולהפעיל כראוי את מתקני טיהור השפכים והמים, כדי לטפל בצורה שיטתית יותר בהתפשטות מחלות.

גופות עטופות בתכריכים מחוץ לבית החולים שיפא בעיר עזה, 29 בפברואר 2024, לאחר תגרה קטלנית סביב שיירת סיוע (צילום: AP Photo)

בעוד שרק קומץ שיירות סיוע – כעשר משאיות בכל אחת – הגיעו לצפון עזה בשבוע האחרון, מקגולדריק אומר כי האו"ם דוחף להכנסת 40 משאיות מזון לפחות על בסיס יומיומי, ומסביר כי הדבר יצמצם התרחשויות כאוטיות של התנפלות מסוכנת מצד אזרחים נואשים על משלוחי הסיוע.

עשרות פלסטינים נהרגו באירוע כזה בעיר עזה ב-29 בפברואר. צה"ל פתח בחקירה בעקבות טענות שחיילים ירו לעבר ההתקוטטות, בעוד שלטענתו הקורבנות נדרסו למוות.

ההגבלות שהטילה ישראל מאפשרות לכ-250 משאיות לכל היותר להיכנס לעזה מדי יום, מספר רחוק מלהספיק כדי לשרת אוכלוסייה שנמצאת בעיצומו של אסון הומניטרי

התקרית גררה מהומה בינלאומית רחבה ולחץ מוגבר משמעותית על ישראל להבטיח שיותר סיוע ייכנס לרצועה. בשבועות שחלפו מאז, מספר המשאיות היומי הממוצע הגיע שוב ל-200 ויותר – על פי נתוני ישראל והאו"ם – לאחר תקופה ממושכת שבה רק כמה עשרות משאיות נכנסו לעזה מדי יום.

השיפור הוביל לירידה בביזה, אומר מקגולדריק, ומוסיף כי האו"ם רואה הצלחה במאמציו לשכנע קהילות מקומיות להימנע מלהתנפל על משאיות הסיוע.

עם זאת, הוא אומר, ההגבלות שהטילה ישראל מאפשרות לכ-250 משאיות לכל היותר להיכנס לעזה מדי יום, מספר רחוק מלהספיק כדי לשרת אוכלוסייה שנמצאת בעיצומו של אסון הומניטרי. לפני המלחמה נכנסו לעזה מדי יום כ-500 משאיות בממוצע.

מתוך תיעוד צה"ל של תקרית הדריסה ההמונית סמוך למשאיות הסיוע ברצועת עזה, 29 בפברואר 2024 (צילום: צילום מסך)

אין סיוע בשבת?

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, היחידה שמפקחת על הסיוע שנכנס לעזה, פרסם בסוף השבוע תמונה של מגרש חניה מלא במטען שנבדק על ידו וממתין להיכנס לרצועה. באופן אירוני, התמונה פורסמה באותו יום בשבוע שבו ישראל סוגרת את המעבר היבשתי היחיד שלה לעזה, כרם שלום.

מתאם הפעולות בשטחים טען כי הסיבה לסגירת מעבר כרם שלום בשבתות נעוצה בהסכם עם האו"ם, כדי "לאפשר לאו"ם לאסוף סיוע שהועבר במהלך השבוע והצטבר בשל תפוקה לוגיסטית נמוכה".

מתאם הפעולות בשטחים טען כי מעבר כרם שלום נסגר בסופי שבוע כדי לאפשר לאו"ם לאסוף "סיוע שהצטבר", אך מקגולדריק דוחה את הטענה במפורש: "זה בגלל השבת, האו"ם לא זקוק ליום כדי לאסוף את הסיוע"

מקגולדריק דוחה את הטענה במפורש ואומר כי המעבר נסגר בשל יום המנוחה היהודי, שמתחיל עם השקיעה ביום שישי. "למה סוגרים אותו בשבת ולא ביום שני? למה סוגרים אותו לחצי יום בימי שישי? בגלל השבת!".

עובדי הסיוע ההומניטרי שמחלקים את הסיוע נואשים לעשות זאת על בסיס יומיומי מפני שזו פרנסתם, הוא טוען, ומוסיף כי האו"ם אינו זקוק ליום – וודאי שלא ליום וחצי – מדי שבוע כדי לאסוף את הסיוע המצטבר.

This aid has all accumulated and is waiting for @UNRWA and other @UN aid orgs to distribute it. This is the equivalent of hundreds of aid trucks—which isn't being distributed to Gazan civilians.

We remain committed to the transfer of aid to Gaza. pic.twitter.com/mEWpUtOLwx

— COGAT (@cogatonline) March 23, 2024

משלוחים בקצב צב

נוסף על הפעילות המוגבלת באחד משני המעברים הפעילים היחידים לעזה – השני הוא מעבר רפיח – מקגולדריק קובל על "משטר בידוק ישראלי מסובך" שמאט את תהליך האספקה.

הוא מדגיש כי הסיוע לעזה שנכנס לישראל מירדן דרך מעבר אלנבי ומהים דרך נמל אשדוד עובר בידוק עם כניסתו, ואז פעם נוספת במעבר כרם שלום.

"למה ישראל צריכה לבדוק את אותו סיוע פעמיים?", שואל מתאם הסיוע של האו"ם, ומתאר את התנאים הישראליים שבמסגרתם על האו"ם לפעול כ"מערכת שביצועיה חסרים, מהונדסת מדי ולא יעילה".

"למה ישראל צריכה לבדוק את אותו סיוע פעמיים? המערכת שיצרה ישראל לבדיקת והעברת הסיוע מהונדסת מדי ולא יעילה". בדוברות מתפ"ש הכחישו את התיאור

לדברי מקגולדריק, גורם נוסף שמעכב את המשלוחים הוא העובדה שהסיוע נפרק מהמשאיות לאחר הבידוק ואז מוטען על משאיות נפרדות.

דוברת יחידת תיאום הפעולות בשטחים, שני ששון, הכחישה את התיאור של מקגולדריק ואמרה כי היחידה מבצעת בידוק ביטחוני רק במעברי כרם שלום וניצנה, וכל בדיקה נוספת שמבוצעת במעבר אלנבי ובאשדוד היא רק סריקה מהירה.

הדוברת הדגישה כי יחידת תיאום הפעולות בודקת 44 משאיות בשעה הן בכרם שלום והן בניצנה, וכי העיכוב איננו בצד הישראלי. עם זאת, בכיר ישראלי אמר לזמן ישראל ביום ראשון כי ראש הממשלה בנימין אינו מרוצה מהטיפול בסיוע ההומניטרי לעזה וככל הנראה ימנה מתאם שיפקח על המאמץ.

משאיות סיוע בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום. 17 בפברואר 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

מקגולדריק ציין כי כאשר השיירות נכנסות סוף סוף לעזה, הן מעוכבות דרך שגרה ונאלצות לשוב לאחור במחסומים של צה"ל, שטוען כי מתקיימת פעילות צבאית בהמשך הדרך.

הוא סיפר כי נהגי משאיות הסיוע יכולים לנסוע במהירות של כ-10 קמ"ש בלבד אם יש להם מזל, בשל מצבן הגרוע של הדרכים, שהאו"ם לוחץ על ישראל לסלול מחדש. נסיעה מכרם שלום לעיר עזה, מרחק של כ-40 ק"מ, אורכת כעת שמונה שעות או יותר.

"בשל מצבן הגרוע של הדרכים, הנסיעה מכרם שלום לעזה לוקחת 8 שעות או יותר. לא הייתה פעם אחת בחמשת החודשים האחרונים שבה שלוש הדרכים הנגישות היו פתוחות בו זמנית"

מוקדם יותר החודש היו רק שני צירים מדרום לצפון שאפשרו גישה לצפון עזה – דרך החוף שמשמשת סוכנויות הומניטריות ודרך סלאח א-דין במרכז הרצועה, שהייתה מחוץ לתחום עבור האו"ם בשלושת החודשים האחרונים.

ישראל הסכימה לפתוח ציר צבאי בצד המזרחי של הרצועה עבור סוכנויות הסיוע, דבר שלדברי מקגולדריק מסייע בהפחתת העומס בדרכים. "אבל לא הייתה פעם אחת בחמשת החודשים האחרונים שבה שלוש הדרכים הנגישות לנו היו פתוחות בו זמנית", הוא טוען.

משאיות סיוע של הצלב האדום המצרי במעבר רפיח, 23 במרץ 2024 (צילום: Khaled DESOUKI / AFP)

בנוגע לאבטחת השיירות, מקגולדריק אומר כי נעשה שימוש בקבלנים פרטיים עבור חלק מהמשלוחים, ייתכן כי עבור אלה המסחריים. האו"ם נהג לעבוד עם משטרת חמאס והרשות הפלסטינית, אבל הפסיק לעשות זאת מוקדם יותר השנה לאחר שישראל התריעה מפני כך והחלה לסמן את השוטרים הללו כמטרות.

במקום זאת, האו"ם נסמך על מנהיגים קהילתיים ועל ארגונים לא ממשלתיים מקומיים. הוא מוסיף כי יש פחות צורך באבטחה משמעותית יותר מכיוון שהתנאים בשטח השתפרו מעט.

בכיר האו"ם מזהיר כי כל התקדמות שהושגה תרד לטמיון אם ישראל תתקדם בתוכניות שלה לפתוח בהתקפה רחבה על רפיח כדי לפרק מנשקם את גדודי חמאס שנותרו שם.

הבכיר מזהיר כי "כל התקדמות שהושגה מבחינת הסיוע ההומניטרי תרד לטמיון אם ישראל תתקדם בתוכניות שלה לפתוח בהתקפה רחבה על רפיח"

"מתבצעת כרגע הטלת מטבע – התוצאה תהיה או הפסקת אש או פלישה לרפיח", אומר מקגולדריק, בשעה שצוותי המשא ומתן של ישראל וחמאס מנהלים סבב מגעים בקטאר להשגת הפסקת אש למשך שישה שבועות לפחות כחלק מעסקה לשחרור חטופים.

לדבריו, פלישה לדרום עזה תשבש את הזרמת הסיוע, שכן היא ככל הנראה תביא לסגירה חלקית או מלאה של מעבר רפיח ממצרים, והמשך פעילותו של מעבר כרם שלום יהיה גם הוא בסכנה. המחסנים מכילים כרגע אספקה ליומיים או שלושה בלבד, כך שסוכנויות הסיוע אינן יכולות להיערך לסגירה ממושכת של המעברים, אומר מקגולדריק.

הוא ציין כי עקירה המונית נוספת של עזתים גם תוביל לעומס גדול בדרכים, דבר שיקשה על העברת הסיוע.

עקורים פלסטינים אוספים מזון שנתרם על ידי ארגון צדקה לפני ארוחת אפטאר ביום הראשון של חודש רמדאן, בעיר רפיח שבדרום עזה, 11 במרץ 2024 (צילום: AFP)

"כישלון משותף"

מקגולדריק הגיע לאזור בדצמבר באופן זמני לאחר שישראל שללה את אשרת הכניסה של קודמתו לין הייסטינגס מפני שלא גינתה את חמאס באופן מספק, לדברי שר החוץ דאז אלי כהן. אולם התפקיד אינו זר לדיפלומט הוותיק מהאו"ם, שכן הוא מילא אותו בשנים 2020-2018.

הגם שמקגולדריק לא נרתע מלבקר החלטות מדיניות של ישראל שלא הסכים עימן, הוא הקפיד לדבר רק על תוכן עבודתו ונמנע מלהשמיע ביקורת כללית יותר על ירושלים.

"אני לא אדם פוליטי, אני לא הולך להאשים אותם בהפרת זכויות אדם. זו לא העבודה שלי",הוא אומר. "העבודה שלי היא התגובה ההומניטרית, אז אני מתקשר עם הישראלים בצורה מאוד פרגמטית בנוגע לפעילות הסיוע… לפעמים זה עובד. לפעמים זה לא, אבל יש לי יחסים איתנים איתם".

"הדירוג של הסיווג המשולב לביטחון תזונתי הוא סמן למידת ההצלחה שלנו. הדו"ח שהתריע מפני היווצרות של מחסור במזון בצפון עזה ורעב קטסטרופלי בכל הרצועה הוא כישלון של כולנו, מפני שזו אחריות משותפת"

ששון מיחידת תיאום הפעולות בשטחים אומרת: "האינטרס שלנו הוא להכניס כמה שיותר סיוע לעזה, ונעבוד עם כל מי שנוכל כדי לעשות את זה".

אולם המתאם ההומניטרי מצביע על דו"ח רמות ביטחון תזונתי, שפורסם מוקדם יותר החודש והתריע מפני היווצרות של מחסור במזון בצפון עזה ורעב קטסטרופלי בכל הרצועה, כסימן לכך שהפעילות ההומניטרית רחוקה מלהיות מספקת.

"הדירוג של הסיווג המשולב לביטחון תזונתי הוא סמן למידת ההצלחה שלנו", אומר מקגולדריק. "זהו כישלון של כולנו, מפני שזו אחריות משותפת".