מינוי יריב לוין לממלא מקום ראש הממשלה, בעת שנתניהו מנוטרל, הוא ההוכחה האחרונה כלך ששרידותו הפוליטית חשובה לנתניהו מביטחון המדינה ואזרחיה, מחטופות וחטופים.

*  *  *

החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את יריב לוין כממלא מקומו בעת שנכנס לניתוח בהרדמה מלאה, הרדמה שהרחיקה אותו מניהול ענייני המדינה לפחות לשעות אחדות, היא מעשה מופקר.

החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את יריב לוין כממלא מקומו בעת שנכנס לניתוח בהרדמה מלאה, הרדמה שהרחיקה אותו מניהול ענייני המדינה לפחות לשעות אחדות, היא מעשה מופקר

הסכמתם של כל השרים, ובהם בני גנץ וגדי איזנקוט, למעט ניר ברקת, לתמוך בהצעה, כפי שעולה מדיווחים בתקשורת, מעידה על שיקול דעת לקוי באופן חמור אצל ראשי המחנה הממלכתי, שתמכו באופן מעשי בהמשך כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, גם כאשר הוא מורדם.

ממי שמינה את איתמר בן גביר לשר המשטרה ומניח לשריו להשתולל במינויים של אנשים חסרי כישורים למגוון תפקידים, אי אפשר לצפות ליותר. ובכל זאת מינויו של לוין לממלא מקום ראש ממשלה בעת מלחמה, משבר ביטחוני ומשבר מדיני חסרי תקדים, הוא טירוף בהתגלמותו.

בואו נניח שלוין, החסר כל הכשרה וניסיון בענייני מלחמה, מדיניות חוץ (וכפי שהוכיח בניסיון ההפיכה המשטרית – גם חסר יכולת ניהולית) היה מקבל קריאה בטלפון האדום בשעה 3:30 לפנות בוקר בנושא ביטחוני דחוף, למשל הצלת חטופות, הסכם עם חמאס, ירי של חזבאללה על הצפון, הסתבכות תקיפה בסוריה, כשל של המוסד באיראן – במה יכול היה לוין, שאפילו אינו משקיף בקבינט המלחמה, להועיל? הרי אין לו מושג בתחומים אלה, הוא חסר כל ניסיון, וכפי שהוכיחה השנה האחרונה – גם כשיש לו שיקול דעת הוא לקוי.

במינוי המופרך והמטורף הזה, הוכיח נתניהו פעם נוספת וסופית שכל מעשיו מכוונים להישרדות פוליטית, וגם הפקרת ביטחון המדינה ואזרחיה אינו off limits.

במשך שנים נמנע נתניהו ממינוי ממלא מקום, ואת תפקיד ממלא מקום זמני, בעת נסיעות לחו"ל או ניתוחים פשוטים יותר, הוא העביר לשרים חסרי ידע וניסיון בתחומים המדיני והביטחוני. אלא שבאותם מקרים, ולכאורה בלבד, המצב היה רגוע.

הפעם, כאשר נכנס לניתוח בהרדמה מלאה, ניתוח שלא ניתן היה לדעת מראש מתי יתאושש ממנו ויוכל לחזור לפעילות מלאה, והמצב בכל החזיתות על סף פיצוץ, הוא בחר פעם נוספת, להעביר את ניהול המדינה לשר חסר ניסיון וחסר יכולת. הוא יכול היה להעביר את מילוי המקום לגנץ או לאיזנקוט, שכל אחד מהם יכול לענות, בעיניים עצומות, לטלפון האדום ב-3:30 לפנות בוקר, וזאת מבלי שמכבודו היה נגרע מאום; נהפוך הוא, הוא היה מתגלה במפתיע, כמנהיג ענייני. אלא שבישראל אין הפתעות חיוביות.

הפעם, כשנכנס לניתוח בהרדמה מלאה, מבלי שניתן היה לדעת מראש מתי יתאושש ויוכל לחזור לפעילות מלאה, כשהמצב בכל החזיתות על סף פיצוץ, הוא בחר להעביר את ניהול המדינה לשר חסר ניסיון ויכולת

נתניהו העדיף להפקיר את המדינה, ברגעים וימים של המשבר הביטחוני החמור בתולדותיה, בידיו של פוליטיקאי שבשנה האחרונה, בשיתוף פעולה הדוק עימו, הרס את המדינה, באופן שספק אם יש ממנו תקומה. במובן הזה, המינוי היה "בול בפוני".

יעקב צלאל הוא עיתונאי