ביום שלישי הכרמל לבש חג. בכירי רשות הטבע והגנים ושירותי כבאות והצלה (מכבי האש) התכנסו כדי להשיק את "דרך האש" – מסלול באורך 1.5 קילומטרים בלב האזור שעלה בלהבות בשרפה הנוראית ההיא ב־2010.

לאורך המסלול פזורות 10 תחנות אינטראקטיביות, שמנגישות למטיילים מידע על התפשטות שרפות בטבע והדרכים למניעתן. המסלול מסתיים באנדרטה לזכר הנספים באסון, שמשקיפה על המדרונות הירוקים של הכרמל.

חניכת מסלול חדש היא מעשה אופטימי, אבל ברקע מקננת דאגה גדולה. בכנס השנתי של רשות הטבע והגנים שנערך לאחרונה, הזהיר המדען הראשי של הרשות ד"ר יהושע שקדי, מפני מה שעלול לקרות בחודשים הקרובים בגבול הצפון בכל מה שנוגע לשרפות.

בחורף, כשמטח טילים של חזבאללה מסתכם ב"נפילות בשטחים פתוחים" זה אות וסימן שאפשר לנשום לרווחה כי איש לא נפגע; בקיץ, השילוב בין חומרי נפץ וצמחייה יבשה עלול להדליק במהירות שטחים נרחבים ולהפוך למלכודת אש.

השקת "דרך האש", 2 באפריל 2024 (צילום: שלומית שביט, רשות הטבע והגנים)

"הניסיון מלמד שנפילות של טילים גורמות לשרפות", אומר שקדי לזמן ישראל, "ראינו את זה בלבנון השנייה כשהיו שרפות ענק במירון וביער ביריה, למשל. באופן אירוני, העובדה שהחורף בצפון היה השנה גשום במיוחד משחקת נגדנו. אתה מסתכל על העשב והוא מאוד מאוד גבוה.

"יש הרבה חומר שיכול להישרף. זה בדיוק הטריגר. צמחייה יבשה היא כמו חומר נפץ והטיל הוא הפתיל שמדליק אותה. הכי מסוכן לקראת החגים, אחרי כמה חודשים בלי גשם, זו התקופה שבה מזג האוויר משתולל עם שרקיות (רוח מזרחית חמה) וחמסינים, מספיק זיק קטן והכל מתחיל לבעור. באפריל–מאי הצמחייה עדיין קצת לחה, אבל ככל שיחלפו החודשים היא תלך ותתייבש".

"השילוב בין חורף גשום והתחממות מהירה גורם לכך שיש הרבה מאוד צמחייה שהיא הדלק של השרפות, ובגלל שהחום הגיע מוקדם, תכולת המים בצמחייה תרד במהירות והיא תהיה מאוד דליקה"

ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, סבור שהתנאים האקלימיים השנה, בשילוב עם המלחמה כמובן, הופכים גם את חודשי האביב למסוכנים: "מצד אחד, החורף האחרון היה גשום במידה ניכרת מהרגיל בעיקר בצפון.

"מצד שני, החורף הסתיים מוקדם מאוד. למעט אירוע גשם אחד במרץ, כמעט לא ירדו גשמים מאז סוף פברואר ובשבוע האחרון כבר חווינו גלי חום אביביים חריגים בעוצמה ובמשך הזמן. מרץ היה חם מהרגיל, ולפי התחזיות גם אפריל יהיה חם ויבש.

מבט על האנדרטה לזכר הנספים בשרפה בכרמל (צילום: Dr. Avishai Teicher, ויקיפדיה)

"השילוב בין חורף גשום והתחממות מהירה גורם לכך שיש הרבה מאוד צמחייה שהיא הדלק של השרפות, ובגלל שהחום הגיע מוקדם, תכולת המים בצמחייה תרד במהירות והיא תהיה מאוד דליקה. הצפון יהיה שדה קוצים וכל רקטה שתיפול תהיה כמו בקבוק תבערה. בשורה התחתונה, פוטנציאל השרפות באביב ובקיץ הזה בצפון גדול מאוד".

החששות מציפים מחדש את טראומת העבר. בקיץ 2006 הצפון בער, תרתי משמע. "במלחמת לבנון השנייה כמעט כל טיל שנפל יצר שרפה", אומר גבעתי, "רקטות נפלו על הרכס ממנרה לכיוון עמק החולה והבעירו אש".

לפי נתוני קק"ל נשרפו במלחמת לבנון השנייה 23 אלף דונם של חורשות ויערות בצפון ו־87 אלף דונם של שטחי מרעה. שליש ממורדות הרי נפתלי עלו באש ויער ביריה איבד 5% משטחו (כ־1,500 דונם)

ואכן, לפי נתוני קק"ל נשרפו במלחמת לבנון השנייה 23 אלף דונם של חורשות ויערות בצפון ו־87 אלף דונם של שטחי מרעה. שליש ממורדות הרי נפתלי עלו באש ויער ביריה איבד 5% משטחו (כ־1,500 דונם). בקק"ל דיווחו אז שבתוך שבועיים הם התמודדו עם כמויות אש גדולות מסך השרפות בחמש השנים שלפני המלחמה.

כל הטוב הזה עלול ליפול בחודשים הקרובים על כתפיו של תת־טפסר יאיר אלקיים, מפקד מחוז צפון בשירותי הכיבוי וההצלה. "הבנו מזמן שכשנגיע לקיץ תהיה בעיה", הוא נאנח. "אנחנו מבינים שנכנסים לקיץ במלחמה. כל ירי עלול ליצור לנו אירועים רב־זירתיים. לא יהיו לנו מספיק צוותים, לכן נערכנו לעבוד בשיתוף פעולה עם היישובים".

שרפה ביער חניתה בעקבות פגיעת טיל חזבאללה, מרץ 2024 (צילום: באדיבות שירותי כבאות והצלה לישראל)

במה זה מתבטא?
"יש פעולות של הגנה פאסיבית. אנחנו עסוקים המון בלהסביר לתושבים את המציאות, אני מדבר עם ראשי רשויות. צריך ליצור קווי חיץ סביב היישובים ולנכש את העשבייה, גם בתוך היישובים ובחצרות של הבתים. מי שגר ביישוב שטובל ביער צריך לנכש עשבים ולפנות גרוטאות".

הציבור נענה? נראה שלמי שנשאר בצפון יש עוד כמה דברים על הראש.
"יש הרבה מקומות שעדיין צריך לטפל בהם. יש אזורים שבהם זה מתחיל לקרות ויש אזורים שלא ממש. כל אזורי הגבול והשטחים המאוימים – בכלל לא נכנסים אליהם. לא עושים פעולות סמוך לגבול ולכן כל האזור שסמוך לגבול לא מטופל".

"בשבוע שעבר נחת טיל וגרם לשרפה ביער חניתה. יש שם צוות מענה יישובי עם טנדר והם קיבלו את השרפה והצליחו להתגבר עליה, אבל זה גם כי הכול עוד ירוק ורטוב. כשנגיע למאי העסק יהיה שונה"

בזמן אמת, אלקיים בונה על מערך ההגנה האקטיבית שהוקם בשיתוף פעולה עם היישובים: "הקמנו צוותים בחלק מהיישובים של שומרי הבית, שייתנו מענה מקומי, כדי שכשתהיה שרפה הם יהיו הראשונים שיגיבו.

"אם יחסלו אותה מהר, זה יחסוך להביא כוח גדול. כמו כיתת כוננות אבל עם זרנוקים. בפרויקט נוסף שאנחנו מקדמים אנחנו רוכשים טנדרים עם ערכת מים ואמצעי כיבוי, יש כבר ארבעה כאלה בשטח ואנחנו מקווים להגיע ל־15.

צוות הכיבוי באביבים (צילום: באדיבות שירותי כבאות והצלה לישראל)

"כרגע יש טנדר כיבוי כזה במטולה, באביבים, ביפתח. בשבוע שעבר נחת טיל וגרם לשרפה ביער חניתה. יש שם צוות מענה יישובי עם טנדר והם קיבלו את השרפה והצליחו להתגבר עליה, אבל זה גם כי הכול עוד ירוק ורטוב. כשנגיע למאי העסק יהיה שונה".

עם כל הכבוד לטנדרים החדשים, ישראל עומדת להיכנס למלחמה נגד השרפות בלי כלי הנשק העיקרי בארסנל שלה – מטוסי הכיבוי. הם טסים נמוך מדי, נעדרי מערכות הגנה מתוחכמות כמו מטוסי חיל האוויר, ולכן עלולים להוות טרף קל לחזבאללה.

"מטוסי הכיבוי כרגע לא מאושרים לעבוד על קו הגבול", אומר אלקיים, "אנחנו בתהליך מול הצבא לראות אם יש אזורים שבהם הם כן יוכלו לעבוד. אין ספק שזה מטריד אותנו"

"מטוסי הכיבוי כרגע לא מאושרים לעבוד על קו הגבול", אומר אלקיים, "אנחנו בתהליך מול הצבא לראות אם יש אזורים שבהם הם כן יוכלו לעבוד. אין ספק שזה מטריד אותנו. בסוף אם שרפה מתפתחת בתוך תא שטח ואתה לא יכול להגיע אליה, היא גדלה.

"בלית ברירה אנחנו מנסים להכין כלים אחרים, למשל לבדוק מול הצבא אם הם יכולים לתחום את השרפה באמצעות שופל ממוגן. אז ויתרנו על תא שטח, ונכון שזה כואב אבל לפחות האש לא תסכן יישובים".

מטוס כיבוי מסוג "אייר טרקטור" מסייע בכיבוי שרפה במושב אבן ספיר, 4 ביוני 2019 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

אנחנו עומדים להקריב יערות כדי להגן על יישובים?
"כן. זה עצוב וקשה אבל זה המצב. כשנבין שלא נוכל להילחם באש בתא שטח מסוים נצטרך להקריב אותו כדי להגן על יישובים ובסיסים צבאיים".

לא רק המטוסים עלולים לשבת על הספסל במלחמת האש הקרובה. גם הרחפנים, שמאפשרים לסרוק את השטח מלמעלה ולשדר אל הכוחות תמונה של התפשטות הלהבות, מושבתים כרגע בגלל מיסוך ה־GPS המפורסם שצה"ל מפעיל בכל רחבי הצפון.

בהיעדר כוחות באוויר, מנסים לשדרג את אלה שעל הקרקע: "רכשנו עכשיו 30 רכבי כיבוי חדשים ומתקדמים", אומר אלקיים, "ועכשיו הסתיים קורס וקיבלנו לוחמי אש חדשים"

אלקיים: "אנחנו יודעים להעלות רחפן ולסרוק את השטח, אבל כרגע יש לנו עם זה בעיה. היום סיימתי תרגיל של שבוע מלחמה ולא תרגלתי רחפנים כי הבנתי שכל רחפן שארים ייפול לי. אנחנו בשיח מול הצבא לראות אם באזורים מסוימים כן נוכל להפעיל אותם. אם לא, נצטרך עזרה מצה"ל בקבלת תמונה מהאוויר כדי להבין את גודל השרפה ואיפה אפשר לעצור אותה".

בהיעדר כוחות באוויר, מנסים לשדרג את אלה שעל הקרקע: "רכשנו עכשיו 30 רכבי כיבוי חדשים ומתקדמים", אומר אלקיים, "ועכשיו הסתיים קורס לוחמי אש וקיבלנו לוחמים חדשים. אנחנו מפזרים מצלמות ברחבי הצפון, שמאפשרות לנו לראות שטחים גדולים ממרכז השליטה.

עשן מיתמר במושב אביבים לאחר פגיעת רקטות חזבאללה. 26 במרץ 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

"למשל, יש לנו מצלמה באזור קריית שמונה, שבכל פעם שיש התרעות על טילים – אנחנו מכוונים אותה ורואים את כל רכס רמים. ברגע שפורצת שרפה ישר מזהים ומקפיצים כוח".

ד"ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל – שמחזיקה צוותים של כוננים ורכבי כיבוי משלה –דואג ליערות הגדולים והפופולריים בצפון: ביריה וחניתה, אחיהוד וקרית אתא, הגלבוע והתבור. "בכולם היו שרפות בשנים האחרונות", הוא מזכיר, "וזה עוד בלי חזבאללה".

"בדיוק פרסמנו מסמך שלפיו השיקום של הצומח מתבסס במידה רבה על התחדשות טבעית. אז באמת היער מתחדש, אבל זה יכול לקחת לא מעט זמן"

למרבה האירוניה, הוא מספר, ניתוחים שנעשו בשנים האחרונות העלו שהאזורים הרגישים ביותר לשרפות הם אלה הסמוכים לשטחי אש. בימי שגרה הטבע בסכנה בגלל אימונים של צה"ל, בימי מלחמה בגלל אש האויב.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים לפיהם אזורים טבעיים שנשרפו השתקמו וחזרו לעצמם. אולי זה בעצם לא אסון כל כך גדול שיהיו שרפות?
"בדיוק פרסמנו מסמך שלפיו השיקום של הצומח מתבסס במידה רבה על התחדשות טבעית. אז באמת היער מתחדש, אבל זה יכול לקחת לא מעט זמן ועד אז הוא כתם שרוף.

חיילי צה"ל מתאמנים ברמת הגולן, 27 במרץ 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"השרפות הגדולות בביריה ובהרי ירושלים ליוו אותנו שנים. זה נכון שבעולם שרפות נחשבות לחלק מהאקוסיסטמה, אבל עם כל הכבוד, אני לא רוצה שהיערות שלי יישרפו בקיץ הזה".