מלחמת 7 באוקטובר נפתחה בהתקפה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה. גודל האסון התחוור תוך זמן קצר ובעולם המערבי הגיבו בזעזוע עמוק ובחיבוק מיידי לקורבנות ולאזרחי המדינה.

כמה שעות אחרי פתיחת המתקפה התקשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו ופרסם הודעה חד־משמעית: "ארה"ב מגנה בכל לשון את מתקפת חמאס המחרידה נגד ישראל. הבהרתי לראש הממשלה שאנחנו מוכנים להציע כל סוג של סיוע לישראל. ארה"ב מזהירה כל צד המגלה עוינות כלפי ישראל פן ינצל את המצב. תמיכת הממשל שלי בביטחון ישראל איתנה כסלע".

גם מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין, שר החוץ אנתוני בלינקן ובכירים אחרים פרסמו הודעות תמיכה וזעזוע מהמתקפה, בשעה שמחבלים רבים עדיין שהו באזור הקיבוצים והמסיבה ברעים – וישראל החלה לדווח על מאות החטופים, הנעדרים ועל כ־1,200 קורבנות הטבח.

בששת החודשים שחלפו, הפופוליזם הימני הלך והתנתק מהמציאות הגלובלית. במקום שמנהיגי המדינה – ובראשם נתניהו – יתווכו לישראלים את המציאות, הם הפכו את המדיניות הפופוליסטית לאסטרטגיה

אז איך קרה ששישה חודשים מפרוץ המלחמה הקשה – ועל אף מספר הנרצחים היהודים הגדול ביותר מאז השואה (ביום אחד) – ישראל איבדה לגמרי את תמיכת העולם המערבי? איך נוצר הפער העצום בין הפחד, החשש והצורך להגן על האוכלוסייה הישראלית לבין העולם, שכאילו שכח את הטבח בן רגע?

בששת החודשים שחלפו, הפופוליזם הימני הלך והתנתק מהמציאות הגלובלית. במקום שמנהיגי המדינה – ובראשם ראש הממשלה נתניהו – יתווכו לישראלים את המציאות, נתניהו, שנתפס בכלוב התודעתי של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, הפך את המדיניות הפשטנית והמתבדלת שלהם לאסטרטגיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר בצלאל סמוטריץ', 18 במאי 2023 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

כלומר, הפנים קרס לתוך החוץ. אין דרך לגשר יותר על התהום שנפערה – ורק אזרחי ישראל לא מבינים איך הגענו למצב הזה. ננסה עתה לתאר את קריסת יחסי החוץ של ישראל תוך כדי סקירת האירועים המרכזיים מאז 7 באוקטובר. למוחרת הטבח, ב־8 באוקטובר, הורה הנשיא ביידן על הגדלת הסיוע האמריקאי לישראל: ספינות וכלי טיס של הכוחות האמריקאים יצאו לאזור.

פוליטיקאים משתי המפלגות בארה"ב הביעו תמיכה בישראל וקראו להגדיל את הסיוע הצבאי. לכולם היה ברור שישראל עומדת בפני איומים חסרי תקדים מגבול הדרום והצפון.

בימים הבאים הואר הבית הלבן בוושינגטון בצבעי דגל ישראל, ובזמן שבישראל ספרו קורבנות – ומדי שעה יצאה הודעה על עשרות חללים נוספים – בוושינגטון נשא ביידן את הנאום הכי פרו־ישראלי אי פעם, והבטיח שארה"ב "תסייע בנשק ותדאג שלא ייגמרו אמצעי הלחימה לישראל".

בימים הבאים הואר הבית הלבן בוושינגטון בצבעי דגל ישראל, ובזמן שבישראל ספרו קורבנות – ומדי שעה יצאה הודעה על עשרות חללים נוספים – בוושינגטון נשא ביידן את הנאום הכי פרו־ישראלי אי פעם

בנאום ביידן הודיע על שיגור נושאת מטוסים אמריקאית לים התיכון והוסיף איום כלפי איראן: "אנו מוכנים להתערב ברגע שיהיה צורך. מי שחושב לנצל הזדמנויות כעת – Don't  ("אל"), אמר הנשיא בנאום שנחקק היטב באזור. דווקא הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ תקף את מדיניות ישראל, בין השאר משום שישראל (לטענתו) לא סייעה לו במבצע לחיסול קאסם סולימאני.

בימים הבאים הגיעה לישראל רכבת אווירית של מנהיגי עולם. קודם שרי החוץ, ובראשם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, ואחריהם מנהיגי כל מדינות המערב, כולל נשיא ארה"ב ביידן, שנחת לביקור הזדהות בישראל 10 ימים לאחר הטבח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את פניו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם נחיתתו בנתב"ג, 18 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

באחד מהביקורים הגיע שר הביטחון האמריקאי לויד אוסטין בליווי מטוסי סיוע אמריקאיים, עמוסים בציוד צבאי וחימושים. בחודשים הבאים יגיעו לישראל כ־300 מטוסי ציוד ושבע ספינות נושאות חימושים, ג'יפים, רובים, קסדות ועוד.

אולם, כבר בשבוע הראשון למלחמה, ב־12 באוקטובר, התריע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מהמצב ברצועת עזה. ישראל טרם נכנסה קרקעית, אך הפגיזה מהאוויר. גוטרש אמר כי יש "לספק מייד מזון, דלק ומים" לתושבי עזה. אגב, כבר בשבוע הראשון נקט הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין עמדה עוינת לישראל, כשהשווה את המצור על עזה למצור על לנינגרד.

האמריקאים חוששים שאין תוכנית ליום שאחרי המלחמה

ב־14 באוקטובר, שבוע אחרי פרוץ המלחמה והרבה לפני שישראל נכנסה קרקעית לעזה, אמר גורם מדיני אמריקאי לרשת בלומברג כי בממשל חוששים שלישראל אין תוכניות לימים שאחרי המלחמה בעזה. "הבית הלבן לוחץ על ישראל להכין תוכנית כזו, מעבר למטרה המיידית של מיגור חמאס".

כשהנשיא ביידן הגיע לישראל, הוא ביקש להעביר סיוע הומניטרי מציל חיים לעזה ולפקח שהסיוע יועבר לתושבים. מאותו הרגע, בכל  ההצהרות והמסרים של הבית הלבן, ביידן חוזר על אותה בקשה

מאז אותו פרסום ועד עתה ראש הממשלה נתניהו לא הקשיב לבקשות ולתחינות של האמריקאים והדף בתוקף את כל הרעיונות בנוגע לשילוב הרשות הפלסטינית בתהליך סיום המלחמה. תוכנית אחרת, כתובה על פני שני עמודים בעברית, נמסרה לכתבים מדיניים אי שם בפברואר 2024, אך לא הוצגה לבית הלבן.

ב־16 באוקטובר, בריאיון ראשון מפרוץ המלחמה, אמר הנשיא ביידן לתוכנית "60 דקות" שהוא חושב שזו תהיה טעות מצד ישראל לכבוש את עזה וכי חמאס והגורמים הקיצוניים שלו "לא מייצגים את כל העם הפלסטיני". הוא הוסיף שלדעתו ישראל חייבת להותיר פתח לכינון מדינה פלסטינית.

עוד באותו היום נכנסו בפעם הראשונה כמאה משאיות עם סיוע הומניטרי מגבול רפיח לתוך עזה. בישראל יצאו בבוטות נגד הסיוע ההומניטרי, כל עוד החמאס מחזיק בחטופים ישראלים.

משאיות סיוע בצד הפלסטיני של מעבר רפיח. 2 בנובמבר 2023 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

כשהנשיא ביידן הגיע לישראל, הוא ביקש להעביר סיוע הומניטרי מציל חיים לעזה – ולפקח שהסיוע יועבר לתושבים ולא לידי החמאס. מאותו הרגע, בכל ההצהרות והמסרים של הבית הלבן, ביידן חוזר על בקשת הכנסת הסיוע – אוכל, מים, תרופות וציוד מציל חיים – לרצועה.

נתניהו אומנם הודיע כי יאפשר הכנסת סיוע, אך בפועל כניסת הסיוע הייתה איטית, מסורבלת ולא סיפקה את צרכי 2.2 מיליון תושבי עזה. נוסף על כך, ישראל תיעדה לאורך כל החודשים השתלטות של גורמי חמאס על משאיות סיוע, אך מעבר להתרעה ישראל לא הציעה צעדים להתמודדות עם הבעיה.

ב־26 באוקטובר מצרים, איחוד האמירויות, ירדן, בחריין, ערב הסעודית, עומאן, קטאר, כווית ומרוקו פרסמו גינוי משותף לישראל בגין פגיעה באזרחים והפרת הדין ההומניטרי בעזה

במקביל, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע שהוא מתנגד נחרצות להכנסת כל סיוע לרצועה. בארה"ב ראו כיצד בן גביר משפיע על נתניהו ונחרדו. ב־26 באוקטובר מצרים, איחוד האמירויות, ירדן, בחריין, ערב הסעודית, עומאן, קטאר, כווית ומרוקו פרסמו גינוי משותף לישראל בגין פגיעה באזרחים והפרת הדין ההומניטרי בעזה.

הם גינו את "העברת האוכלוסייה בכוח" ואת "הענישה הקולקטיבית" – וקראו למועצת הביטחון של האו"ם ליישם הפסקת אש מיידית. עוד באותו היום משלחת של בכירי חמאס בראשות מוסא אבו מרזוק הוזמנה והגיעה לביקור במוסקבה.

פלסטינים עוזבים את העיר עזה וצועדים לדרום הרצועה, כשהם אוחזים בדגל לבן, 7 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Dahman)

מ־26 באוקטובר צה"ל החל בפשיטות קרקעיות ברצועת עזה. ב־28 באוקטובר כבר הייתה כניסת כוחות משמעותית. במקביל נערך משא ומתן בין ישראל לקטאר, בהשתתפות מצרים, בשביל להגיע לעסקה לשחרור חטופים.

ב־30 באוקטובר אמר דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ש"נתניהו התחייב בפני ביידן כי יפעל כדי להרחיב משמעותית את כניסת הסיוע לרצועה". 33 משאיות מזון ותרופות נכנסו באותו היום לרצועה. עוד דווח כי ישראל הסכימה לזרז את בדיקות המשאיות כדי לאפשר לסחורות לזרום פנימה.

באותו היום צה"ל הרחיב את כמות הכוחות שנכנסו לרצועה והשתלט על הצירים הראשיים – סלאח א־דין ונצרים – תוך כדי ביתור הרצועה לשני חלקים: צפון ודרום.

באותו היום צה"ל הרחיב את כמות הכוחות שנכנסו לרצועה והשתלט על הצירים הראשיים – סלאח א־דין ונצרים – תוך כדי ביתור הרצועה לשני חלקים: צפון ודרום

זעזוע על מות האזרחים בעזה

בזמן הזה – כשלושה שבועות מפרוץ המלחמה – תשומת הלב של העולם המערבי התחילה לנטות לכיוון עזה. אחרי תמונות ההפצצה (עם היווצרות מכתש ענק) במחנה ג'באליה, שר החוץ של האיחוד האירופי ז'וזפ בורל הביע זעזוע מכמות ההרוגים במחנה הפליטים. "הזכות להגנה עצמית ולביטחון ישראל לא יכולה לבוא על חשבון החובה להגן על האזרחים", ציין.

ב־3 בנובמבר פרסם "משרד הבריאות" של ארגון הטרור חמאס את מספר הנפגעים ברצועה: כ־9,000 איש נהרגו ו־24 אלף נפצעו. שחקנים מפורסמים, כמו אנג'לינה ג'ולי, פרסמו הצהרות נגד ישראל בשל מספר הקורבנות הגדול.

בר פלסטיני מחזיק ילד פצוע או הרוג אחרי תקיפה ישראלית בעזה, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Mahmud HAMS / AFP)

במקביל, מזכיר המדינה בלינקן הגיע לביקור שלישי בישראל מאז פרוץ המלחמה והשתתף בישיבת קבינט המלחמה המצומצם. בוושינגטון פורסם כי הנשיא ביידן הזהיר את ראש הממשלה נתניהו מאסון הומניטרי הולך וגובר בעזה וכי הצטברות הדיווחים על הנעשה שם תקשה על ישראל לנצח את חמאס.

ב־8 בנובמבר החלו לצוף תמונות של המונים עזתיים צועדים מצפון הרצועה לכיוון דרום דרך המסדרונות ההומניטריים שישראל פתחה לאורך ציר צלאח-א־דין.

ב־10 בנובמבר כתב הנשיא האמריקאי שהוא עובד על הגברת הסיוע ההומניטרי לעזה ופירט את מספר המשאיות, שהגיעו לכ־100 ביום. הוא ציין שארה"ב לוחצת להגיע להכנסת 150 משאיות ביום. זמן קצר לאחר מכן אמר שר החוץ בלינקן כי יותר מדי אזרחים פלסטינים נהרגו במלחמה וכי הוא לוחץ על ישראל לעשות "הרבה יותר מהלכים" שיגנו על חיי אזרחים.

ב־12 בנובמבר נתניהו אמר כי ישראל לא תסכים לוותר על השליטה הביטחונית ברצועת עזה "ביום שאחרי". בוושינגטון דרשו ממנו הבהרות וחזרו על מסרים קודמים, לפיהם ישראל צריכה להציג תוכנית לגבי כוונותיה

ב־12 בנובמבר נתניהו אמר כי ישראל לא תסכים לוותר על השליטה הביטחונית ברצועת עזה "ביום שאחרי". בוושינגטון דרשו הבהרות וחזרו על מסרים קודמים, לפיהם ישראל צריכה להציג תוכנית לגבי כוונותיה העתידיות.

ב־15 בנובמבר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר במסיבת עיתונאים: "הרג הנשים, הילדים והתינוקות" ברצועת עזה חייב להיפסק, וכי הוא קורא לישראל "לנהוג באיפוק מרבי". נתניהו, הגיב בטוויטר שישראל עושה הכול כדי לשמור על חיי אזרחים וכי חמאס מנסה לפגוע בהם.

חיילי צה"ל בבית החולים שיפא שבעיר עזה, 15 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

במקביל, באותו היום כינה נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן את ישראל "מדינת טרור". בישראל בינתיים החלו ההכנות לפעולה צבאית בבית החולים שיפא (בפעם הראשונה). בימים הבאים צה"ל ימשיך את הלחימה בצפון רצועת עזה ובמקביל ייערכו דיונים בקבינט המלחמה המצומצם, המורחב ובממשלה, על עסקת שחרור ילדים ונשים מהשבי.

ביום שישי, 24 בנובמבר, הפסקת לחימה של שבוע נכנסה לתוקף – ומדי ערב שוחררו כ־8–12 חטופים, מרביתם נשים וילדים. חלק מהילדים – כולל יתומים מאם – השאירו אחריהם אבות בשבי. 

ב־3 בדצמבר, אחרי שההפוגה הסתיימה, שר הביטחון האמריקאי אוסטין קרא לישראל להרחיב את הסיוע ההומניטרי בעזה. לדבריו, הפגיעה באזרחים עלולה לדחוף אותם לזרועות האויב ולהביא לתבוסה אסטרטגית.

בירושלים לא הקשיבו לבקשות הבית הלבן לספק הצעה ליום שאחרי המלחמה בעזה. יו"ר הרשות הפלסטינית אמר שהוא מוכן לקבל על עצמו את השליטה בעזה, אך נתניהו מיהר לצייץ: "זה לא יקרה"

ב־6 בדצמבר נאם הנשיא ביידן על המצב בעזה וחזר על הצורך בפתרון ליום שאחרי. לדבריו, הפתרון הוא שתי המדינות. אולם, בירושלים לא הקשיבו לבקשות הבית הלבן לספק הצעה ליום שאחרי המלחמה בעזה. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן השיב לכלי תקשורת זרים שהוא מוכן לקבל על עצמו את השליטה בעזה, אך נתניהו מיהר לצייץ: "כל עוד אני ראש ממשלת ישראל – זה לא יקרה".

ב־8 בדצמבר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לדיון בדרישה לכפות הפסקת אש בעזה. ארה"ב הטילה וטו על הצעת ההחלטה.

ביקורת פומבית ראשונה מביידן: ישראל מאבדת תמיכה

ב־14 בדצמבר השמיע לראשונה הנשיא ביידן ביקורת פומבית על ישראל. באירוע בחירות בוושינגטון ביידן הזהיר כי ישראל מאבדת את התמיכה הבינלאומית שלה בגלל ההפצצות הנרחבות בעזה, שפוגעות באוכלוסייה האזרחית. ביידן התייחס גם לשותפים הקיצוניים של נתניהו ואמר שהוא קיווה לראות את נתניהו "עובר שינוי", אך זה לא קרה.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, 18 באוקטובר2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בנקודת הזמן הזו – שיכולה להיחשב כנקודת מפנה – הביקורת האמריקאית עברה מביקורת שקטה בשיחות סגורות לנאומים גלויים המזהירים מהסתמכות על שותפים קיצונים כמו גם משימוש בפצצות לא מדויקות. הצהרות כאלה מצד נשיא אמריקאי מעבירות את המסר שהדרך פנויה להטיח ביקורת בישראל.

אולם, בממשלת ישראל ביטלו בזלזול את הביקורת הזו. השר אבי דיכטר, למשל,  אמר בראיון לגלי צה"ל שהנשיא ניזון מאנשים המעבירים לו מידע לא בדוק.

ביום שישי, 15 בדצמבר, ישראל הגדילה את מספר המשאיות הנכנסות לעזה ל־200 ופתחה לשם כך את מעבר כרם שלום. בהודעה רשמית של ראש הממשלה נאמר כי ההחלטה להגדיל את מספר המשאיות נעשתה כדי לאפשר לקיים משא ומתן להחזרת החטופים.

ב־21 בדצמבר הגיעו אזרחים – בהם הורים שכולים, הורים לחיילים ומשפחות של חטופים – להפגין באזור מעבר כרם שלם נגד הכנסת משאיות הסיוע לעזה. ההפגנות הללו התקיימו כתריסר פעמים

ב־18 בדצמבר הגיע שר הביטחון האמריקאי לויד אוסטין לביקור נוסף בישראל. בהצהרה לצד נתניהו חזר אוסטין על מחויבות ארה"ב לביטחונה של ישראל והוסיף שישראל חייבת לדאוג למצבם ההומניטרי של תושבי רצועת עזה.

באותו היום החל נתניהו להשתמש במונח "הניצחון המוחלט" על חמאס, אך לא הבהיר למה הוא מתכוון משום שלא הציג תוכניות ברורות להשתלטות על הרצועה. באותה עת חמאס מגלה סימני התאוששות ומשתלט על משאיות סיוע ואף מתפקד ככוח שיטור באזורים שפינה צה"ל.

מפגינים חוסמים את מעבר כרם שלום לכניסת משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, 6 בפברואר 2024 (צילום: Menahem Kahana / AFP)

ב־21 בדצמבר הגיעו אזרחים – בהם הורים שכולים, הורים לחיילים ומשפחות של חטופים – להפגין באזור מעבר כרם שלם נגד הכנסת משאיות הסיוע לעזה. ההפגנות הללו התקיימו כתריסר פעמים בשבועות הקרובים והצליחו – בחלק מהמקרים – לחסום לגמרי את מעבר המשאיות, דבר שהגביר את התסכול הבינלאומי נגד ישראל על העיכוב בכניסת הסיוע.

במקביל ראש המל"ל צחי הנגבי שיגר בלון ניסוי בעיתון סעודי. במאמר שפרסם באתר "אילאף", נכללה האפשרות שהרשות הפלסטינית תחזור לשלוט בעזה. המאמץ הזה יורט על ידי השר בצלאל סמוטריץ' ובוושינגטון הבינו שיש מי שמחזיק את נתניהו קצר.

נתניהו המשיך לפרסם סרטונים בעברית, בהם התחייב להמשיך בלחימה עד ל"חיסול מוחלט" של חמאס תוך שהוא מציע להם "להיכנע או למות" – והודיע שלא יסכים בשם מצב "לא להקמת חמאסטן ולא להקמת פת"חסטאן".

ב־29 בדצמבר 2023 פתחה דרום אפריקה בהליך בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל בטענה כי זו מפרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם

ישראל על ספסל הנאשמים בהאג

ב־29 בדצמבר 2023 פתחה דרום אפריקה בהליך בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל בטענה כי זו מפרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. חלק גדול מהטענות על הכוונה הישראלית לבצע רצח עם התבסס על ההצהרות של בכירי המדינה, לרבות ראש הממשלה, שרים, נשיא המדינה וקצינים בצה"ל.

ההתמודדות הישראלית עם הטענות הפכה לנושא מרכזי בכל עיתוני העולם, דבר שהציב את ישראל בעמדה מבודדת ומסוכנת. אולם, על אף שינוי השיח כלפי ישראל, בצמרת השלטון הישראלי סירבו להפנים את המתרחש בקרב הקהילה הבינלאומית והמשיכו בפרסום הצהרות לוחמניות בומבסטיות.

הפגנה למען ישראל מחוץ ל"ארמון השלום", מקום מושבו של בין הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 11 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Patrick Post)

ב־2 בינואר פרסם משרד החוץ האמריקאי הודעה חריגה יחסית נגד שני שרים בממשלת ישראל. ההודעה נגד איתמר בן גביר וסמוטריץ' יצאה אחרי שהשניים התבטאו בעד "יישוב מחדש" של עזה ועידוד הגירת פלסטינים מחוץ לרצועה. "הרטוריקה הזו פרובוקטיבית וחסרת אחריות", אמר דובר מחלקת המדינה מתיו מילר, בעודו נוקב בשמות השרים הישראלים.

ב־9 בינואר הגיע שר החוץ האמריקאי בלינקן לביקור נוסף. במהלך מסיבת העיתונאים שלו הוא התייחס לצורך בהגברת הסיוע ההומניטרי, לרצון שלו לראות כי ישראל מאפשרת לתושבי עזה לחזור לבתיהם בצפון הרצועה ולבקשתו להחזרת כספי המיסים שישראל גובה לרשות הפלסטינית. נתניהו אולי הנהן בראשו, אך לא התכוון למלא אחר הבקשות.

ב־11 בינואר, לקראת הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, נתניהו פרסם סרטון מסרים בשפה האנגלית ובו הסביר שאין בכוונת ישראל לחזור וליישב את עזה וכי פעולות צה"ל נעשות לפי הדין הבינלאומי. את הדברים הללו הוא לא טרח לפרסם במהלך חודשי הלחימה עד כה. למה? הוא פוחד מהבייס או מסמוטריץ' ובן גביר?

במהלך הדיונים בהאג הקריאו התובעים ציטוטים של שרים, חברי כנסת ואף שידרו תמונות של חיילים שרים על "מחיקת זרע עמלק", ועל כך שאין בעזה "בלתי מעורבים"

במהלך היומיים הבאים התקיים דיון בבית הדין בהאג. חלקים מהדיון שודרו בשידור חי בישראל, כאשר בפאנל השופטים נכח גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. במהלך הדיונים הקריאו התובעים ציטוטים של שרים, חברי כנסת ואף שידרו תמונות של חיילים שרים על "מחיקת זרע עמלק", ועל כך שאין בעזה "בלתי מעורבים".

עורכי הדין שייצגו את ישראל הצליחו להדוף את הטענה להוצאת צו ביניים לעצירת המלחמה, אך לא השיגו את מחיקת התביעה כולה – ומאז ינואר 2024 ישראל מוצאת את עצמה כפופה לחובת דיווח לבית הדין כמו גם להליכים ממושכים בפני בית הדין.

נציגי ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, הפרקליט הבריטי מלקום שו והיועץ המשפטי של משרד החוץ טל בקר, במהלך היום הראשון בדיון בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג, 11 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/Patrick Post)

ב־18 בינואר כינס נתניהו מסיבת עיתונאים בקריה וחזר על המסרים שניסח מראש: ניצחון מוחלט, חיסול חמאס, בחירות הן מהלך חסר אחריות – ובעיקר טען שהוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית (אם כי הוא הסכים למדינה פלסטינית ב־2009 וגם ב־2020 כאשר אשרר את "תוכנית המאה" של טראמפ).

ב־21 בינואר נתניהו חזר שוב על התכנים הללו, לרבות על ההתנגדות למדינה פלסטינית, זאת למרות הדרישות ההולכות וגוברות מצד וושינגטון להציג תוכנית כלשהי ל"יום שאחרי" בעזה.

למוחרת, 22 בינואר, דווח על לחצים מדיניים המופעלים על ישראל לאפשר העברת סחורה הומניטרית לעזה באמצעות נמל אשדוד. למעט העברה חד־פעמית, ישראל התנגדה לכך.

ערב הסעודית הציעה (שוב) לנרמל את יחסיה עם ישראל בתמורה להתקדמות בנושא פתרון שתי המדינות. במקביל המגעים בין ישראל, קטאר, מצרים וארה"ב לשחרור חטופים נמשכו

בה בעת בארה"ב דיווחו כלי התקשורת על עבודה דיפלומטית בין מדינות ערב לבית הלבן בנוגע ליום שאחרי, דיווח שחזר על עצמו כמה פעמים בחצי השנה האחרונה. ערב הסעודית הציעה (שוב) לנרמל את יחסיה עם ישראל בתמורה להתקדמות בנושא פתרון שתי המדינות. במקביל המגעים בין ישראל, קטאר, מצרים וארה"ב לשחרור חטופים נמשכו.

נתניהו מתעקש: ניצחון מוחלט ובלי תוכנית ל"יום שאחרי"

ב־24 בינואר נאם נתניהו בכנסת וציין שבניגוד לבית המחוקקים הישראלי החזק, "אנחנו רואים תמונת ניצחון" בכך שהפרלמנט החמאסי מוטט. במקביל מפגינים ישראלים הצליחו לחסום את מעבר משאיות הסיוע בכרם שלום.

מפגינים מוחים ליד מעבר כרם שלום נגד הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, 29 בינואר 2024 (צילום: Menahem Kahana / AFP)

ב־26 בינואר המשיכו המפגינים לחסום את מעבר כרם שלום זה היום השלישי ברציפות. העובדה שמשאיות הסיוע לא נכנסו לעזה עלתה על הרדאר של כלי התקשורת הבינלאומיים.

אחר כך – בשיחה בין נתניהו לביידן – הנשיא ביקש לצמצם את מספר הכוחות של צה"ל בעזה, ולוודא שהמלחמה לא נמשכת שנה שלמה. הוא ביקש להתקדם עם הכנסת הסיוע ההומניטרי ואמר לנתניהו (שוב) שהוא לא יודע מה התוכנית האסטרטגית של ישראל ליום שאחרי המלחמה.

עוד באותו היום פרסם שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון הודעה הקוראת לסיום הלחימה בתמורה לשחרור חטופים וציין כי ניסה לשכנע את ישראל להכניס סחורות לעזה דרך נמל אשדוד. "לישראל יש אחריות והיא צריכה להימנע מקטסטרופה הומניטרית", הוא אמר.

בית הדין בהאג החליט כי לישראל יש אחריות למנוע רצח עם, אך לא קבע שיש להטיל על ישראל צו ביניים. ההחלטה התקבלה בסוג של אנחת רווחה. בתגובה אמר בן גביר: "מדובר בבית דין אנטישמי"

בד בבד, בית הדין בהאג החליט כי לישראל יש אחריות למנוע רצח עם, אך לא קבע שיש להטיל על ישראל צו ביניים. ההחלטה התקבלה בישראל בסוג של אנחת רווחה. בתגובה אמר השר לביטחון לאומי בן גביר: "מדובר בבית דין אנטישמי".

במהלך הימים הבאים צה"ל חשף כי תריסר עובדי אונר"א היו טרוריסטים פעילים – ואף עסקו בחטיפת גופות או שמירה על חטופים בעזה. רוב המדינות והתורמות הגדולות לארגון הודיעו על השעיית התרומות, דבר שהיווה פתח להעברת הטיפול ההומניטרי בעזה מידי האו"ם לעמותות אזרחיות בינלאומיות אחרות.

עובדי אונר"א מטפלים בשקי סיוע הומניטרי שהוכנסו לרצועת עזה ממעבר רפיח, 28 בינואר 2024 (צילום: AFP)

אולם, במשך השבועות והחודשים הבאים ההתנהלות הישראלית – לרבות הרג התושבים שהתנפלו על משאיות המזון והרג עובדי הסיוע של ארגון "המטבח המרכזי העולמי" – הביאו לכך שעמותות פרטיות נסוגו מעזה וישראל שוב מצאה את עצמה כמי שלא מצליחה למנף הצלחה דיפלומטית נגד אונר"א ו/או שמירה על יחסים עם ארגוני סיוע אחרים.

כנס חזרת ההתיישבות לגוש קטיף

ב־28 בינואר השתתפו 12 שרים ו־15 ח"כים מהקואליציה (כולל מהליכוד) בכנס הקורא לחידוש גוש קטיף והחזרת ההתיישבות היהודית לעזה. בכנס נראו נבחרי הציבור רוקדים ושרים חרף המלחמה העקובה מדם והעובדה ש־134 חטופים עדיין נמצאים בעזה.

בקבינט המלחמה הזהירו השרים הבכירים את נתניהו מפני ההשלכות של הכנס, אך ראש הממשלה – משותק מפחד מפני שריו הקיצונים – העדיף לשתוק בנושא. בקהליה הבינלאומית כבר התרגלו לשמוע דברים כאלה משרים בכירים בקואליציה של נתניהו ורשמו לעצמם במחברת עוד שלב בהתדרדרות היחסים.

בקבינט המלחמה הזהירו השרים הבכירים את נתניהו מפני ההשלכות של הכנס, אך ראש הממשלה – משותק מפחד מפני שריו הקיצוניים – העדיף לשתוק בנושא

ב־1 בפברואר המחאות לחסימת מעבר כרם שלום נמשכו. ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית הצטרף למוחים. בהמשך הודיעו בוושינגטון על הטלת סנקציות על ארבעה מתנחלים בגין אלימות כלפי פלסטינים. למוחרת ההחלטה, הצטרפו מדינות מערביות נוספות להטלת הסנקציות. ההחלטה האמריקאית נבעה מחוסר הטיפול הישראלי באכיפת החוק כלפי יהודים בשטח הגדה המערבית.

ב־5 בפברואר פרסם שר הביטחון יואב גלנט הצהרה לתקשורת, לפיה "הנהגת חמאס, ויחיא סנוואר בראשה, נמצאת במנוסה מכוחות צה"ל. סנוואר עובר ממסתור למסתור, הוא לא מצליח לתקשר עם סביבתו ובימים האחרונים לוחמי צה"ל מצאו חומרים משמעותיים במקומות בהם שהה לאחרונה, ובזכותם אנו משפרים את פעולתנו ומעמיקים את אחיזתנו על תוכניות חמאס".

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עוד אמר גלנט שתמרון צבאי הוא הדרך להכריע את חמאס וכי צה"ל יגיע אל חמאס גם רפיח. עוד באותו היום פורסמה ידיעה לפיה נתניהו מתחייב להגדיל את הסיוע ההומניטרי המועבר לעזה, בין השאר משום שזה עוזר לישראל להגשים את מטרות המלחמה.

ב־7 בפברואר פרסם בית המלוכה הסעודי הצהרה השוללת נורמליזציה עם ישראל בלי הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967. באותו היום פורסם בוושינגטון שבבית הלבן חוששים כי שותפו הקיצוני של נתניהו, בן גביר, יתרום להצתת המהומות בחודש רמאדן.

באותו היום פורסמה ידיעה לפיה נתניהו מתחייב להגדיל את הסיוע ההומניטרי המועבר לעזה, בין השאר משום שזה עוזר לישראל להגשים את מטרות המלחמה

עוד באותו היום המשיך נתניהו עם קמפיין "הניצחון המוחלט". במסיבת עיתונאים הוא אמר: "אנחנו בדרך לניצחון מוחלט. הניצחון הוא בהישג יד. מלכתחילה אני קבעתי שהניצחון המוחלט זה היעד שלנו. זאת ההחלטה שהבאתי לממשלה בתחילת המלחמה. אנחנו לא נסתפק בפחות".

בתום ארבעה חודשי המלחמה (באותו היום), סקר נתניהו את ההישגים וציין שהוא הנחה את צה"ל לתקוף ברפיח – והמשיך לדבוק בטענה שרק לחץ צבאי ישיב את החטופים.

עוד באותו היום נאם שר החוץ האמריקאי בלינקן במהלך הביקור השישי שלו בישראל מפרוץ המלחמה ואמר כי ישראל חייבת לעשות יותר כדי שהסיוע ההומניטרי יגיע לתושבי עזה.

שר הביטחון יואב גלנט ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בלשכת שר הביטחון בקריה, 7 בפברואר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

מי כאן ה־Asshole?

ב־12 בפברואר דווח בארה"ב שביידן כינה את נתניהו "Asshole" בשיחות סגורות וכי הוא מלא ביקורת על התנהלותו. לפי הדיווח ברשת NBC, ביידן רואה בנתניהו את המכשול העיקר להשגת הפסקת אש ושחרור חטופים.

ב־14 בפברואר הביעה ארה"ב ביקורת על כך שישראל לא מאפשרת הכנסת מספיק קמח לעזה. בתוך ישראל גברה הביקורת על אופן ניהול המשא והמתן לשחרור החטופים, כשנתניהו מחליט על דעת עצמו לא לשגר צוותים לקהיר או לא להעניק להם מספיק סמכויות. באותו היום מפגינים חסמו את משאיות הסיוע.

ב־17 בפברואר קרא קנצלר גרמניה אולף שולץ לישראל להגביר את הסיוע ההומניטרי. כמו כן, שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל קרא לישראל להימנע ממבצע ברפיח, בשל העבודה שלמעלה ממיליון פלסטינים ברחו לשם.

שרי החוץ של פורום מדינות ה־G7 הביעו דאגה מעקירה כפויה של פלסטינים מעזה ומההשלכות של מבצע ישראלי ברפיח – וקראו לפעולה דחופה "כדי לטפל במשבר ההומניטרי"

עוד באותו היום שרי החוץ של פורום מדינות ה־G7 הביעו דאגה מעקירה כפויה של פלסטינים מעזה ומההשלכות של מבצע ישראלי ברפיח – וקראו לפעולה דחופה "כדי לטפל במשבר ההומניטרי בעזה, במיוחד בקרב האזרחים החוסים באזור רפיח". ב־21 בפברואר עדכן "משרד הבריאות" בעזה כי מספר ההרוגים מתחילת המלחמה עומד על 29 אלף ומספר הפצועים על 70 אלף.

בתחילת חודש מרץ הוזמן השר וחבר הקבינט בני גנץ לשורה של פגישות עם בכירים בוושינגטון מעל לראשו של ראש הממשלה. הבית הלבן העביר בכך מסר לנתניהו שהוא כמעט פרסונה נון גרטה בעיר הבירה. גנץ נועד עם סגנית הנשיא קמלה האריס ועם כל צמרת הממשל – ושמע מהם דברים קשים באשר להתנהלות הישראלית במהלך המלחמה.

ב־2 במרץ, אחרי שארה"ב לא קיבלה מישראל מענה מספק בנושא הכנסת המזון לרצועה, חיל האוויר האמריקאי החל במבצעי הצנחת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. לארה"ב הצטרפו צבאות ירדן, איחוד אמירויות, צרפת וסינגפור.

הצנחת סיוע הומניטרי לעזה, 15 במרץ 2024 (צילום: AFP)

ב־4 במרץ, לפני פגישת האריס–גנץ, קראה סגנית הנשיא להפסקת אש מיידית לשישה שבועות. ב־8 במרץ סגנית נשיא ארה"ב אמרה בראיון לרשת CBS כי יש להבחין בין הציבור הישראלי לבין ראש הממשלה נתניהו. האמירות הללו מזכירות את האופן שבו הממשל האמריקאי מדבר על מדינות דיקטטוריות ומבודדות.

למוחרת נשמע ביידן מספר לסנטורים בקונגרס שהוא עומד לעשות לנתניהו שיחת נזיפה על ההתנהלות שלו.

ביידן: נתניהו גורם יותר נזק מתועלת

כעבור כיומיים אמר ביידן את הדברים בקולו. בריאיון ברשת MSNBC ציין הנשיא כי יש קו אדום ביחס שלו לישראל, והבהיר: "אי אפשר שייהרגו עוד 30 אלף פלסטינים. ראש הממשלה בנימין נתניהו גורם לישראל יותר נזק מתועלת". נתניהו אמר בתגובה כי "רוב הציבור הישראלי" תומך בעמדותיו.

ב־14 במרץ יצא מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הסנאטור היהודי מניו יורק צ'אק שומר, בקריאה חסרת תקדים נגד נתניהו, ואמר שהוא כולל את נתניהו באחת מארבע הסיבות למבוי הסתום ולמצב הלחימה

בימים הבאים הגיעה לישראל ספינת הסיוע הראשונה של ארגון WCK ופרקה מאות טון של ארגזי מזון. כמו כן, הנשיא ביידן הודיע בנאום מצב האומה שארה"ב תשלח כוח צבאי של מספר ספינות להקמת מזח צף לצד חופי עזה כדי להוביל יותר סיוע לרצועה.

ב־14 במרץ יצא מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הסנאטור היהודי מניו יורק צ'אק שומר, בקריאה חסרת תקדים נגד נתניהו, ואמר שהוא כולל את נתניהו באחת מארבע הסיבות למבוי הסתום ולמצב הלחימה – וקרא להחלפתו.

לדבריו, נתניהו "איבד את הדרך" ומהווה "מכשול עיקרי לשלום, כי הוא משתחווה בתדירות גבוהה מדי לדרישות הקיצונים". שומר, שתמך בנתניהו נגד עמדת הנשיא ברק אובמה בהצבעה על הסכם הגרעין ב־2015, הדגיש שממשלת נתניהו "לא מתאימה לצרכי ישראל אחרי 7 באוקטובר". יום למוחרת הנשיא ביידן גיבה את דבריו של שומר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והסנאטור צ'אק שומר בקריה בתל אביב, 24 בפברואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

ב־20 במרץ דרש שר הביטחון האמריקאי אוסטין משר הביטחון גלנט לבחון תוכניות חלופיות למבצע ברפיח. בממשל חזרו על הדרישות הקודמות, לפיהן על ישראל להציג תוכנית פינוי מהימנה לרפיח, והדגישו שלא יתמכו במבצע צבאי שם, בהתחשב בכך שיותר ממיליון עזתים ברחו לאזור.

ב־25 במרץ, בזמן שגלנט נמצא בביקור בוושינגטון, התקיים דיון במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע להפסקת אש מיידית. ארה"ב הודיעה כי לא תטיל וטו על ההצעה משום שהיא כוללת גם קריאה לשחרור מיידי וללא תנאים של כל החטופים (אם כי לא כתנאי).

דקות לפני ההצבעה פרסם נתניהו אולטימטום לנשיא ארה"ב – "אם לא תטיל וטו, אבטל את המשלחת הישראלית לוושינגטון". בבית הלבן גיחכו ונמנעו בהחלטה. פחות משישה חודשים מתחילת המלחמה ויחסי ישראל–ארה"ב התדרדרו לאחד המקומות הנמוכים ביותר.

כעבור כמה ימים נערכה שיחה קשה בין ביידן לנתניהו בטלפון. נתניהו נסוג בו (חלקית) והמפגש בין רון דרמר וצחי הנגבי לאנשי הבית הלבן התקיים בשיחת וידאו

כעבור כמה ימים נערכה שיחה קשה בין ביידן לנתניהו בטלפון. נתניהו נסוג בו (חלקית) והמפגש בין רון דרמר וצחי הנגבי לאנשי הבית הלבן התקיים בשיחת וידאו שנמשכה כשעתיים וחצי. לפי הדיווחים, דרמר הגיב קשה לדרישות הבית הלבן, שהתנגד למבצע ברפיח.

ב־2 באפריל, כאמור, פגעו כטב"מים של צה"ל בשלושה רכבים של ארגון הסיוע "המטבח המרכזי העולמי" – והרגו שבעה מתנדבים זרים. בעקבות האירוע החמור הודיע ביידן לנתניהו שאם ישראל לא תשנה את מדיניותה בנוגע להכנסת סיוע הומניטרי ואם לא תחדול מפגיעה באזרחים חפים מפשע – ארה"ב תשנה את המדיניות שלה בנוגע לישראל.

הרכב של ארגון המטבח העולמי המרכזי לאחר שהותקף בעזה, 2 באפריל 2024 (צילום: AFP)

סקירת המדיניות הישראלית בחצי השנה האחרונה מצביעה על התעלמות – כמעט קבועה – מהבקשות האמריקאיות. בזמן שנתניהו התעקש לא להכניס את אנשי הרשות הפלסטינית לעזה, בוושינגטון קיוו לכל הפחות למראית עין של ניסיון כלשהו לגשר על פערים עם הרשות הפלסטינית.

הם ניסו להסביר שהתחלת התהליך היא הכיוון הנכון, גם אם הוא לא יסתיים בשלום מיידי. אבל נתניהו – מרוכז בריצוי גורמים פוליטיים – העדיף לטמון את הראש בחול.