צה"ל החל באפריל בהיערכות מעשית לגיוס חרדים. כפי שפורסם בזמן ישראל, מאז פסיקת בג"ץ והוראת היועמ"ש בנושא, צה"ל אוסף פרטים על תלמידי כולל המיועדים לגיוס, מגבש להם תיקים אישיים ומתכנן את מועד והיקף גיוסם.

בצה"ל מבינים שכדאי להתאים את הגיוס למועמדים החרדים – ונערכים בהתאם. בצה"ל שוקלים לקיים טירונות וקורסי הכשרה נפרדים לחרדים בבסיסים כשרים למהדרין, ללא חיילות. ב־ynet פורסם כי צה"ל מתכנן למלש"בים החרדים תהליך מיון שבו יפגשו חיילים גברים בלבד ומבחנים ייחודיים שאינם דורשים לימודי ליבה.

בצה"ל ובמשרד הביטחון שוקלים הקמת מסגרות ייחודיות לשירות חרדים שישמרו על אורח חייהם. נשקלת הקמת בסיסים כשרים למהדרין סמוך לגבולות שבהם חרדים יתאמנו וישמרו – ובמקביל ימשיכו בלימוד תורה.

בנוסף, נשקלת הרחבת המסגרת הקיימת של יחידות "נצח יהודה" (גדוד 97 בחטיבת כפיר,  פלוגת תומר בגבעתי ופלוגת חץ בצנחנים), שבהן משרתים כיום כ-2,800 חיילים, שכמחציתם חרדים ומחציתם חרדים-לאומיים.

חיילי "נצח יהודה" במסע כומתה (צילום: מנהלת החרדים הצבאית)

בצה"ל ובמערכת הפוליטית רואים בשירות נפרד לחרדים פתרון שעשוי להפסיק, או לרכך, את התנגדות הרבנים החרדיים שמכשילה את הגיוס. ההערכה היא שחלק מהרבנים יתמכו בו – ובתנאי שיגייסו רק חרדים שעובדים, לומדים לימודי חול או נשרו מכל מסגרת, ולא את תלמידי הישיבות. הבעיה היא שהתנאי הזה אינו מקובל על מי שדורשים להתגייס וגם לא עומד בתנאי החוק והפסיקה.

בעיה נוספת בגיוס נפרד לחרדים צצה לאחרונה: בעבר אירעו מקרים רבים שבהם חיילים ב"נצח יהודה" התעללו בפלסטינים בשטחים, ובממשל האמריקאי שוקלים להטיל סנקציות על הגדוד. נשמעות קריאות לפירוק הגדוד, ועד שהמשבר לא ייפתר, ספק רב אם צה"ל ירחיב אותו או ייצור מסגרות נפרדות נוספות.

"האירועים סביב 'נצח יהודה' יעלו את המוטיבציה להתגייס"

לדברי הרב יוסף מלכה, ראש בית המדרש לחרדים בוגרי צה"ל של עמותת "נצח יהודה": "אנחנו עובדים חזק על הרחבת גיוס החרדים. הדרך הנכונה לכך היא במסגרות נפרדות שישמרו על אורח חייהם. הכיוון הוא לאחד ולהרחיב את יחידות 'נצח יהודה' לחטיבה אחת עם מח"ט חרדי, שידע לנהל אותה נכון.

"הדרך הנכונה לגיוס חרדים היא מסגרות נפרדות שישמרו על אורח חייהם. הכיוון הוא לאחד ולהרחיב את 'נצח יהודה' לחטיבה אחת עם מח"ט חרדי"

"יש אינסוף סיפורים על חיילים חרדים שנתקלו בחוסר התאמה של המסגרת הצבאית: לא קיבלו אוכל שמתאים להם, או חייל שהלך בבסיס ונתקל בחיילת בלבוש לא צנוע. לא במדים, בלי מדים, לא צנועה באופן קיצוני. מקרים כאלה עושים גלים ומגדילים את החשש וההתנגדות בחברה החרדית לגיוס, לצערי".

חיילי יחידת "נצח יהודה" והרב יוסף מלכה (צילום: צורי עקליאן)

יש כשרות למהדרין בצבא. ולגבי החיילת, בבסיס אסור להסתובב בלי מדים, כך שהיא לכאורה עברה על הפקודות, ומן הסתם נענשה, לא?
"כן, היא נענשה, אבל החייל כבר נתקל בה והנזק כבר נעשה. ברור לי שבכל מערכת גדולה ומסועפת יש כשלים נקודתיים. חטיבה נפרדת תפתור המון בעיות כאלה, תגן על החיילים החרדים ותעודד גיוס".

גם בחטיבה נפרדת, יהיו מצבים מבצעיים שבהם הם יצטרכו לתקשר ולעבוד עם חיילות, אחרת לא יוכלו לתפקד.
"צרכים מבצעיים הם פיקוח נפש. החיילים החרדים יודעים את זה. הם למדו שכאשר אישה טובעת, מי שלא מציל אותה כדי לא לגעת הוא חסיד שוטה. במצבי חירום הם יעשו מה שצריך, כפי שעשו חיילים ומתנדבים חרדים רבים בפעולות, בפיגועים ובטבח בשמחת תורה".

האם מקרי ההתעללות באזרחים פלסטינים, והאיום בסנקציות אמריקאיות, לא מהווים בעיה בהרחבת "נצח יהודה" והקמת מסגרות נפרדות נוספות?
"קודם כל, חשוב להבהיר שמוסר הלחימה הוא חלק מהמוסר היהודי. החיילים צריכים לפגוע אך ורק באויב שבא להורגנו, ולא בחפים מפשע, ולשמור על צלם אנוש, שהוא צלם אלוקים. וזה מסר שאני מעביר לכל תלמידיי.

"מבלי להתייחס למקרים ספציפיים, חיילי 'נצח יהודה' הם מקצועיים ומוסריים. מעשים פסולים מהסוג ששאלת עליו קרו ביחידות רבות. ייתכן שהאצבע הספציפית על נצח יהודה קשורה לעובדה שהם שירתו תקופה ארוכה יחסית ביו"ש, וייתכן שהיו גורמים שלחשו את שמם באוזני האמריקאים מסיבות פוליטיות, אולי בגלל שהרבה מהם ימנים".

"ייתכן שהאצבע הספציפית על נצח יהודה קשורה לעובדה שהם שירתו תקופה ארוכה יחסית ביו"ש, וייתכן שהיו גורמים שלחשו את שמם באוזני האמריקאים מסיבות פוליטיות, אולי בגלל שהרבה מהם ימנים"

הייתכן שעמדותיהם הימניות תרמו למעשים עצמם?
"חד-משמעית לא. בשום פנים ואופן".

שר הביטחון יואב גלנט על גבול עזה עם חיילי גדוד נצח יהודה, 22 באפריל 2024 (צילום: אלעד מלכה)

ואיך התסבוכת תשפיע על גיוס החרדים?
"אני משוכנע שהאירוע עם האמריקאים יגדיל את המוטיבציה של החרדים להראות שהם לא פחות טובים מאחרים – ולהתגייס".

רעיון נוסף שנשקל במשרד הביטחון הוא הקמת ישיבות הסדר חרדיות חדשות והרחבת הקיימות. כיום יש שלוש ישיבות הסדר חרדיות קטנות, עם כמה עשרות תלמידים בכל אחת. ב"נצח יהודה" שואפים להגדיל את "נצח דוד", ישיבת ההסדר של העמותה. במקביל, יש רבנים שמנסים להקים ישיבות הסדר חדשות, גדולות.

הרב החרדי־מודרני בצלאל כהן, ראש בית המדרש "אנשי חיל" ופעיל למען גיוס חרדים והשתלבותם בעבודה, מנהל מגעים עם משרד הביטחון ומחפש מורים במטרה להקים ישיבת הסדר לצעירים חרדים. לדבריו: "ישיבות ההסדר החרדיות הקיימות מעניקות הכשרה מקצועית, ולא רלוונטיות לגיוס לוחמים".

הרב החרדי־מודרני בצלאל כהן, ראש בית המדרש "אנשי חיל" ופעיל למען גיוס חרדים והשתלבותם בעבודה, מנהל מגעים עם משרד הביטחון ומחפש מורים במטרה להקים ישיבת הסדר לצעירים חרדים

גורמים בצה"ל שוקלים גם להקים מחדש גם את גדוד "הנח"ל החרדי" בחטיבת הנח"ל, שנסגר וחייליו עברו ל"נצח יהודה". רבנים ואנשי צבא מגלגלים גם את הרעיון להקים היאחזויות נח"ל חרדיות, שיהוו בסיס להקמת יישובים חרדיים בפריפריה, בדומה להיאחזויות הנח"ל בעבר.

חרדים מתגייסים לצה"ל בבקו"ם בתל השומר. 23 באוקטובר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"קודם שיתגייסו כמו כולם"

יש אנשי ציבור חילונים שלא רואים צורך בהשקעת משאבים למסגרות נפרדות לחרדים עוד לפני שהתגייסו בהמוניהם.

לדברי ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו, תא"ל במילואים ויועצת הרמטכ"ל למגדר לשעבר: "העיסוק במסגרות נפרדות לחרדים, עוד לפני שבכלל התגייסו, נשמע לי כניסיון לרתום את העגלה לפני הסוסים ולמסמס את גיוסם. קודם כל שיתגייסו כמו כולם. אחר כך, צה"ל ימצא להם מסגרות מתאימות".

"צה"ל יודע ליצור כל מסגרת שצריך בהתאם לצרכים. יש 11 סוגי כשרויות בצבא, זה מספיק. יש מלחמה. הם צריכים להשתתף בנטל. שיגיעו לבקו"ם, ואז נבחן הקמת יחידות נפרדות"

הם שומרים כשרות משלהם וחיים בקהילה עם הפרדה מגדרית מוחלטת, שרואה בלימוד תורה ערך מקודש. לא כדאי לבנות מראש מסגרות צה"ליות שיתאימו לכך, שתהיה להם מוטיבציה להתגייס?
"צה"ל יודע ליצור כל מסגרת שצריך בהתאם לצרכים המבצעיים ולצרכי הפרט. יש 11 סוגי כשרויות בצבא, זה מספיק. יש מלחמה. הם צריכים להשתתף בנטל. שיגיעו לבקו"ם, ימלאו את חלקם, ואז נבחן הקמת יחידות נפרדות".

חלק משותפיה של ניר במאבק הפוליטי למען גיוס לא מסכימים איתה ורואים בהקמת מסגרות נפרדות אמצעי לרכך את התנגדות החרדים לגיוס.

ח"כ שרון ניר בנאום הבכורה בכנסת, 22 בנובמבר 2022 (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)

לדברי ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, אלוף במיל' וראש אכ"א לשעבר: "גיוס חרדים למסגרות נפרדות שבהן ישמרו על אורח חייהם, כולל לימוד תורה, כמו הנח"ל החרדי, נצח יהודה, ישיבות הסדר וחטיבה נפרדת בגבול – הוא הדרך לשילובם בצה"ל ובחברה הישראלית כולה".

האם מסגרות ייעודיות לחרדים מועדות לפגיעה בחפים מפשע יותר ממסגרות רגילות? והאם זה מהווה בעיה בהרחבה שלהן?
"אכן, היו גם בגדוד 'נצח יהודה' בעבר תופעות פסולות שלא התאימו לרוח צה"ל ולא הוסיפו לו כבוד. אבל הן היו גם ביחידות נוספות, בעידודם של שרים גזענים וחסרי אחריות. כדאי לזכור שכל פעילות הבט"ש של 'נצח יהודה' הייתה ביו"ש, ולצערי השהות שם תרמה למקרים הללו.

"אכן, היו גם בגדוד 'נצח יהודה' בעבר תופעות פסולות שלא התאימו לרוח צה"ל ולא הוסיפו לו כבוד. אבל הן היו גם ביחידות נוספות, בעידודם של שרים גזענים וחסרי אחריות"

"כך שאין סיבה להעמיד דווקא את הגדוד על עמוד הקלון, ואני מקווה שהממשל לא יטיל עליו סנקציות. בשורה התחתונה, אפשר וצריך לגייס חרדים, ואם התנאי הוא יחידות נפרדות, אין מניעה להקים ולהרחיב יחידות כאלה".

עם זאת, שטרן פוסל הקמת היאחזויות חרדיות, בטענה שהמתגייסים צריכים לעסוק בלחימה ולא במשימות אחרות.

אלעזר שטרן במליאת הכנסת, יולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לדברי ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי, גם הוא קצין בכיר בעברו: "אי אפשר לגייס חרדים בלי התאמה דרמטית של הצבא שיעודד אותם לכך. זה יצריך ויתורים כואבים על דברים שחשובים לנו, הליברלים.

"לצערי, אי אפשר לדרוש בנשימה אחת שוויון מגדרי מלא, במובנו הפרוגרסיבי, וגיוס חרדים. צה"ל יצטרך להקים בסיסים נפרדים לגמרי, שנשים לא יוכלו להיכנס אליהם בכלל"

"לצערי, אי אפשר לדרוש בנשימה אחת שוויון מגדרי מלא, במובנו הפרוגרסיבי, וגיוס חרדים. צה"ל יצטרך להקים בסיסים נפרדים לגמרי, שנשים לא יוכלו להיכנס אליהם בכלל. גם בטירונות ובהכשרות וגם בשירות שלהם, למעט במקרים חריגים של צורך מבצעי. מסגרות השירות הנפרד הנשקלות עכשיו טובות ואף חיוניות".

למה צריך לעודד חרדים להתגייס אם יש חוק? לא מספיק לשלוח צווי גיוס, כמו ששלחו לך, לי ולכל מלש"ב?
"במציאות – לא. אין טעם לשלוח מאות אלפי צווים לאנשים שלא יסכימו להתגייס, למלא את בתי הכלא הצבאיים, ולהילחם ברחובות במי שיתנגד בכוח. כמובן שלצד פעולות העידוד, צריך לקיים את פסיקת בג"ץ ולהפסיק את המימון למסגרות 'תורתם אמונתם".

"משום ששר האוצר הוא סמוטריץ', צריך לעקוב ולוודא שהוא לא ימצא ישראבלוף שיעביר את הכספים בניגוד לפסיקה".

האם ההסתבכות החדשה של "נצח יהודה" תמנע, תשבש או תעכב, לדעתך את גיוס החרדים במסגרות נפרדות?
"לא חושב שתהיה לזה השפעה".

הרב בצלאל כהן, ראש בית המדרש "אנשי חיל" (צילום: שבי קדם)

"המטרה היא גיוס 40%"

נראה כי רוב החרדים עצמם מסכימים עם ההנחות של ח"כ שטרן וכהנא: התנאי לגיוס בפועל היא הסכמה כלשהי בחברה החרדית; והקמת מסגרות נפרדות לחרדים חיונית להסכמה כזאת.

אבל בתוך החברה החרדית שוררת הסכמה שגם אם יהיה גיוס המוני, הוא יכלול רק חלק מהצעירים. גם תומכים נלהבים של הגיוס, כמו הרב בצלאל כהן, אינם מאמינים שניתן לגייס את כולם.

לדברי כהן: "חרדים צריכים להתגייס. אבל זה שישלחו להם צווים לא יעזור לשום דבר. להערכתי, רוב התלמידים יעברו על החוק ולא יתייצבו. זאת התנגשות מיותרת,  Lose–lose. יהיו מעטים שיתגייסו, אבל נגדם יהיה ציפוף שורות, ואני חושש שתהיה סרבנות והשתמטות בקרב חלק מה-10% שהתגייסו עד עכשיו".

"חרדים צריכים להתגייס. אבל זה שישלחו להם צווים לא יעזור לשום דבר. להערכתי, רוב התלמידים יעברו על החוק ולא יתייצבו. זאת התנגשות מיותרת,  Lose–lose"

למה שזה יקרה?
"כי זאת דינמיקה של מאבק. אם המדינה תבוא בגישת 'ייקוב הדין את ההר', בחברה החרדית יראו בגיוס 'שמד'".

כהן, מייסד "חכמי לב" – ישיבה ירושלמית שמשלבת גמרא עם בגרויות ומעודדת גיוס – מכיר היטב את התגובה הקשה בחברה החרדית לניסיונות שינוי. כשניהל את "חכמי לב", רבנים ואנשי ציבור חרדים ארגנו הפגנות נגדו מול ביתו, הפיצו פשקווילים וגרפיטי שבהם הוא כונה "רפורמי" (אף כי הוא אורתודוקסי לגמרי), ונידו אותו מבית הכנסת שבו התפלל.

ילדים חרדים מחסידות סאטמר צועדים בירושלים עם עמודי תלייה במחאה נגד הגיוס לצה"ל, 20 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כהן סבור שאפשר לגייס חלק ניכר מהחרדים, תוך ויתור על השאיפה לגייס את כולם. לדבריו: "יש כמה סיבות שחרדים מתנגדים לגיוס. ה'עילה הרשמית' היא לימוד תורה".

"נוסף על כך, יש פחד גדול שגיוס יביא ליציאה בשאלה. זה 'סוד גלוי' שבין אלה שגדלו כחרדים, יש כאלה שכבר אינם דתיים. זה קורה גם לאלה שלא מתגייסים, אבל הגיוס עשוי להיות קטליזטור.

"יש פחד גדול שגיוס יביא ליציאה בשאלה. זה 'סוד גלוי' שבין אלה שגדלו כחרדים, יש כאלה שכבר אינם דתיים. זה קורה גם לאלה שלא מתגייסים, אבל הגיוס עשוי להיות קטליזטור"

"גיוס הוא אירוע קשה לכולם, ולמי שבא מחברה סגורה ולא מכיר בכלל חברות אחרות זה עוד יותר מטלטל ומערער. גם יציאה לאקדמיה ולעבודה כרוכות במפגש קשה עם החברה החילונית ומגדילות את היציאה בשאלה. לפעמים, יציאה בשאלה כרוכה במשברים נפשיים. יש הרבה אובדנות אצל דתל"שים. זה מדאיג הורים ואנשי חינוך חרדים.

"הסיבה השלישית, שכיום כמעט לא מדברים עליה, היא היחס לציונות. כ־10% מהחרדים מתנגדים לציונות בצורה ברורה: העדה החרדית, חסידי סאטמר, נטורי קרתא. אבל גם רוב השאר לא ציונים".

מה זה אומר? הם רוצים שבמקום ישראל תוקם מדינה פלסטינית, או דו־לאומית? הם לא רוצים בצבא שמגן עליהם? הם לא מעוניינים בפריווילגיות שהמדינה מעניקה להם כיהודים?
"שאלה טובה. אני בספק אם לרובם יש תשובה. הם מבולבלים. אבל אני חושב שזאת טעות להסתכל עלינו כמקשה אחת.

מפגין מטעם "אחים לנשק" מנסה לשוחח עם חרדי באזור לשכת הגיוס בירושלים, 17 ביולי 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

"מחקר של חוקרת החרדים ד"ר לי כהנר, במסגרת המכון לדמוקרטיה, על היחס של החרדים למודרניות, חילק את החרדים ל־10% שהוגדרו כ'מודרניים', 30% שהוגדרו כ'שמרנים עם נגיעות מודרניות', 30% 'שמרנים קלאסיים' ו־30% 'אולטרה שמרנים'".

"ה'מודרניים' הם נכס לחברה החרדית, כי הם מפרנסים ומקדמים אותה. הבעיה שלנו היא שכמעט כל הרבנים הנחשבים נמצאים בקבוצת ה־60% של ה'שמרנים' ו'אולטרה שמרנים'"

"ה'מודרניים' ו'נגיעות מודרניות' הם נכס לחברה החרדית, כי הם מפרנסים ומקדמים אותה. הבעיה שלנו היא שכמעט כל הרבנים הנחשבים נמצאים בקבוצת 60% ה'שמרנים' ו'אולטרה שמרנים'. אז ה־40% הם מעין 'עדר ללא רועה' וקשובים, באופן חלקי, לרבנים שב־60%.

"הרבנים לא יאשרו ל־60% להתגייס בשום קונסטלציה, אבל עשויים להסכים, בשקט, בתנאים מסוימים, לגיוס ה־40%. לכן, גיוס כללי, גלוי וכפוי לא יעבוד. הוא יהפוך כמעט את כולם למתנגדים. רוב התלמידים שלי לשעבר ב'חכמי לב' התגייסו, אבל אם יהיה גיוס כפוי אני לא בטוח שכולם יישארו בצבא".

יש מי שטוען שהרבנים והפוליטיקאים החרדים נגד גיוס ויציאה לעבודה של תלמידי הכוללים פשוט כדי לא לאבד את השליטה בחברה.
"אין ספק שיש גם עניין של שליטה. זאת עוד סיבה שהמדינה צריכה למצוא דרך לגייס את החרדים 'המודרניים', ה־40%, בלי להתעמת חזיתית עם ה'שמרנים'".

הפגנת חרדים במהפלג הירושלמי נגד גיוסם לצבא, 1 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

איך עושים את זה?
"קודם כל, שירות במסגרות נפרדות הוא פתרון טוב. ישיבות הסדר, בסיסים נפרדים שאפשר ללמוד בהם. הוא לא יגרום ל־60% להתגייס, אבל יהיה אטרקטיבי ויעודד גיוס של ה־40%. דבר שני – יותר בסיסי – לקיים את הוראות בג"ץ ולהפסיק לממן במיליארדים את הכוללים".

"שירות במסגרות נפרדות הוא פתרון טוב. הוא לא יגרום ל־60% להתגייס, אבל יעודד גיוס של ה־40%. דבר שני, לקיים את הוראות בג"ץ ולהפסיק לממן את הכוללים"

זה לא עימות חזיתי שלא יעבוד, מהסיבות שציינת? אם הרבנים יורו לאברכים להרעיב את ילדיהם כדי לא להתגייס ולצאת לעבודה, הם לא יצייתו להם?
"לא, הם לא. אם יהיה להם תמריץ, הם יצאו לעבוד ועם הזמן ישתלבו בחברה וגם יתגייסו".

כרב, איך אתה מסביר את ההיגיון האמוני וההלכתי בהשתמטות מגיוס ומעבודה? הרי היא סותרת את המסורת היהודית וההלכתית.
"המטרה המקורית של הסדר 'תורתם אמנותם' לא הייתה ליצור ציבור שלם שלא עובד ולא משרת. ההסדר נוצר בתקופה שבה היו מעט תלמידים, והיה חשש ממחסור ברבנים, ונועד לאפשר לקבוצה קטנה של עילויים ללמוד כדי להפוך לרבנים בעתיד. זה שזה התרחב כל כך זאת תאונה, שקיבלה הצדקות בדיעבד".

לאור המקרים שבהם חיילי "נצח יהודה" פגעו באזרחים פלסטינים, אין מקום לחשש שגיוס המוני למסגרות נפרדות ירבה ויחמיר את המקרים הללו?
"יש חשש, וזה לא פשוט. יש קבוצות לאומניות בתוך החברה החרדית, ואני מקווה שכאשר יגייסו את כולם הצבא ידע לרסן אותן. אבל כדאי לזכור שזה ממש לא רוב החברה החרדית.

חיילי יחידת נצח יהודה והרב יוסף מלכה (צילום: צורי עקליאן)

"מה גם שאני לא בטוח שהמקרים החמורים, ב'נצח יהודה', לכאורה ולפי מה שפורסם, נעשו בידי חיילים חרדים ולא בידי החרד"לים. וזאת סיבה טובה שאם פותחים יחידות נפרדות לחרדים, שהן יהיו באמת רק לחרדים עצמם".

"לומדי התורה לא יתגייסו. אבל יש המון חרדים שכן"

גם ב"נצח יהודה", שמטרת קיומה היא גיוס חרדים, לא מאמינים בגיוס גורף וכפוי לכולם, ומזהירים מפגיעה של גיוס כזה בהתגייסות הקיימת. רבני העמותה מקפידים להצהיר שהם מתנגדים לגיוס תלמידי הכוללים, ושהמטרה, מבחינתם, היא רק גיוסם של חרדים שאינם לומדים.

לדברי הרב מלכה: "יש בחברה החרדית הבנה של חשיבות השירות הצבאי ורצון הולך וגדל של צעירים להתגייס, בוודאי בזמן המלחמה, כשאלפים מתנדבים ואין די תקנים לכולם.

"אבל מדובר בגיוס של מי שלא לומדים תורה: אלה שעובדים, או לומדים דברים אחרים, או אמורים ללמוד תורה וסתם מתבטלים. אין לנו רצון לגייס את לומדי התורה".

"שורש הבעיה הוא שהחילונים בכלל, והקצונה הצה"לית בפרט, לא מבינים את החשיבות העצומה של לימוד התורה. לא רק כל חרדי באשר הוא, גם בציבור הדתי והמסורתי מבינים שחשוב שיהיו לומדי תורה שמגנים עלינו".

"הבעיה היא שהחילונים בכלל, והקצונה בפרט, לא מבינים את החשיבות העצומה של לימוד התורה. גם בציבור הדתי והמסורתי מבינים שחשוב שיהיו לומדי תורה שמגנים עלינו"

חיילים במסגרת "נצח יהודה" בפעילות מבצעית בגולן, יחד עם הרב יוסף מלכה (צילום: צורי עקליאן)

אתה מבין שהקביעה "לומדי התורה מגנים עלינו" היא אמונה בלבד, שלא מבוססת על המציאות, ואפילו לא על פרשנות קונצנזואלית של הדת, ושהמדינה לא יכולה לקחת אותה בחשבון בקביעת מדיניות?
"אני מבין שככה החילונים, או חלקכם, מאמינים. לא נוכל לשכנע אתכם ולא תוכלו לשכנע אותנו. אני נגד התנגחות ומאמין שצריך להגיע להסכמות. אבל זה עובד לשני הצדדים.

"אם המדינה תנסה לגייס את כולם בכפייה, או בלחץ, היא תיצור תגובה הפוכה ותעצור את תהליכי הגיוס. כשיאיר לפיד נכנס לממשלה ויצר לחץ, הגיוס נעצר".

כבר עשרות שנים יש מי שמבטיחים שאם יעודדו חרדים להתגייס "בלי לחץ וכפייה" הם יתגייסו. ובמשך רוב הזמן הזה אין כפייה, ורובם לא מתגייסים.
"זה נובע, לדעתי, מהכישלון של צה"ל ביצירת מסגרות מתאימות לחרדים. אם יהיו מסגרות כאלה, לומדי התורה לא יתגייסו, אבל יש המוני חרדים שכן".