כמעט מהרגע הראשון אחרי "ה-11 בספטמבר של ישראל" – אפילו כאשר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן טס לישראל לאחר האסון של 7 באוקטובר כדי להפגין את תמיכתו המלאה – ממשל ביידן החל להזהיר את ממשלתו של בנימין נתניהו שלא לעשות את אותן טעויות שעשתה ארצות הברית לאחר ה-11 בספטמבר שלה.
במילים אחרות, אל תשקעו בבוץ אינסופי בלי דרך יציאה. אל תיצרו עוד מחבלים על ידי שימוש בטקטיקות אכזריות. אל תעשו מה שאנחנו עשינו כשפלשנו לעיראק וכבשנו אותה. "צדק צריך להיעשות. אבל אני מזהיר – למרות שאתם חשים זעם, אל תניחו לו למלא אתכם", אמר ביידן במהלך ביקורו באוקטובר. "לאחר ה-11 בספטמבר כעסנו בארצות הברית. בזמן שחיפשנו צדק והשגנו צדק, גם עשינו טעויות".
כעבור שישה חודשים אפשר לומר בבטחה שהעצה לא התקבלה. ישראל – עדיין מלאת זעם במידה רבה – נגררת בבירור אל בוץ כמו-עיראקי בעזה. כמו מפלגת הבעת' בעיראק של סדאם חוסיין, הרבה מהנהגת חמאס מושמדת בהדרגה.
למעשה, גורמים אמריקאים אומרים כי הטקטיקות של ישראל יעילות יותר מכפי שחשבו, בייחוד בחדירה לרשת המנהרות ללא מספר רב של נפגעים ישראלים. אבל ישראל אפילו לא החלה לחשוב על דרך יציאה מעשית. וכמו בעיראק, כבר ישנם סימנים להתעוררותה של התקוממות ולדור חדש של חמושים, שעלולים להציק לישראל במשך שנים.
אכן, למרות הביקורת הפומבית מאוד שנשמעת בשבועות האחרונים על האדמה החרוכה שמותירה אחריה המערכה הצבאית של ישראל, גורמים אמריקאים אומרים כי מה שמרגיז אותם אף יותר מהאסון ההומניטרי המתמשך הוא כישלונה המוחלט של ישראל לשקול מה בכוונתה לעשות בעזה ביום שאחרי.
"אם יש גורם אחד לתסכול עצום מהצד הישראלי, זהו היעדרה של תוכנית מהימנה לשלב הרביעי", אומר בכיר בממשל ביידן בריאיון עימו, כשכוונתו לשלב שאחרי העימות, שבו תקום צורה כלשהי של ממשל ברצועת עזה (השלב הראשון היה ההפצצות מיד לאחר 7 באוקטובר; השלב השני – הפלישה הקרקעית; והשלב השלישי יהיה השלמת המשימה).
גורמים אמריקאים אומרים כי מה שמרגיז אותם אף יותר מהאסון ההומניטרי המתמשך הוא כישלונה המוחלט של ישראל לשקול מה בכוונתה לעשות בעזה ביום שאחרי
ממשלת ישראל לא התקדמה מעבר לרעיון של הטלת ניהול העניינים על חמולות מקומיות, ודוחה מכול וכול את הרעיון של רשות פלסטינית "מחודשת" שתתפוס את השליטה על עזה. אפילו בני גנץ אינו רוצה להכניס את הרשות הפלסטינית, מוסיף הבכיר, והתוכניות נותרו תקועות ברעיונות מעורפלים של מועצת מעבר שתורכב מחברים פוטנציאליים בלתי ידועים.
"הערבים מוכנים לעזור, אבל הם לא פשוט יקפצו על איזו יצירה חדשה של פלסטין אם היא לא מוגדרת", אומר הבכיר.
במשך חודשים, שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן טס הלוך ושוב ברחבי האזור על מנת לתזמר את מה שעשוי להיות מסגרת לשלום אזורי עתידי מבטיח עבור ישראל. זה כולל את האפשרות של הכרה מצד ערב הסעודית, ולמעשה מצד כל מדינה ערבית אחרת, דבר שהיה קשה להעלות על הדעת בעבר.
כל מה שישראל תצטרך ככל הנראה לעשות בתמורה, לאחר שתיפטר מההנהגה ומהמבנה הצבאי של חמאס (שאין להם הרבה ערך עבור המשטרים הערביים האחרים), הוא להראות נכונות לדון באפשרות כלשהי של מדינה או אוטונומיה פלסטינית. ואפילו במקרה של מדינה פלסטינית, כל הצדדים יודעים שלעולם לא יהיה מדובר בריבונות מוחלטת מבחינת יכולת צבאית. כל "פלסטין" חדשה תהיה מדינת שארית.
במשך חודשים בלינקן טס הלוך ושוב ברחבי האזור על מנת לתזמר את מה שעשוי להיות מסגרת לשלום אזורי עתידי מבטיח עבור ישראל. ובכל זאת הישראלים, עדיין מוכי טראומה מה-7 באוקטובר, אינם דנים בנושא
ובכל זאת הישראלים, עדיין מוכי טראומה מה-7 באוקטובר, אינם דנים בשום דבר מכל אלה – אפילו לא בצורה רעיונית, על פי גורמים בממשל ביידן ומשקיפים אחרים.
אחת הבעיות, כפי שמודים גורמים בממשל ביידן, היא שאחרי הזוועות של מתקפת חמאס, אפילו ישראלים מתונים מתקשים לעכל את הרעיון של מתן מדינה או אפילו ישות אוטונומית לפלסטינים, ונתניהו אינו יכול לשמור על שלמות קואליציית הימין השברירית שלו אלא אם ימשיך להתנגד לרעיון בתוקף.
גם האמריקאים לא עזרו הרבה עם האיתותים שלהם. למרות שבשבועות האחרונים ביידן תקף את נתניהו בפומבי בשל האסון ההומניטרי, נשיא ארצות הברית לא דחף לפתרון מדיני בצורה ברורה. לאחר ההאשמות הישראליות כי כמה מאנשי אונר"א היו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר, ביידן אף הסכים להפסיק את הסיוע לאונר"א עד מרץ 2025, למרות שזהו המנגנון המאורגן היחיד שפועל בעזה ואינו שייך לחמאס.
אונר"א, שמעסיק כ-13 אלף עובדים בעזה, רובם פלסטינים, מפעיל מרפאות, מיזמי תשתיות, בתי ספר ותוכניות סיוע, ויותר ממיליון פליטים פלסטינים עדיין מוצאים מחסה במתקנים שלו.
הנזק שנגרם לאונר"א החמיר בתורו את המשבר ההומניטרי, שכן משאיות הסיוע המעטות שנכנסות לרצועה גוררות לעיתים קרובות התנפלות, והאוכל והסיוע מחולקים בצורה לא שווה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי 2 מיליון פלסטינים בעזה, או 87% מהאוכלוסייה, תלויים באונר"א למחייתם.
הנזק שנגרם לאונר"א החמיר בתורו את המשבר ההומניטרי. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי 2 מיליון פלסטינים בעזה, או 87% מהאוכלוסייה, תלויים באונר"א למחייתם
"הכישלון בחלוקת הסיוע הוא למעשה צוואר הבקבוק הגדול ביותר כרגע", אומר מייקל קופלו מהפורום למדיניות ישראל בוושינגטון.
קופלו מצביע על הכאוס ועל האלימות שמייצרות כנופיות חמושות – ובמקרים מסוימים קרבות ירי בין פעילי חמאס שחזרו לאזור לבין חמושים מטעם הרשות הפלסטינית או פת"ח – שהופיעו בצפון הרצועה ובאזור חאן יונס עם נסיגת צה"ל, דבר שמחריף את המשבר שהחל עם הסגר הישראלי. "אין יותר מוסדות מתפקדים, ולא גובשה שום תוכנית להחלפת מי מהם", הוא אומר בריאיון טלפוני.
![מתוך תיעוד צה"ל של תקרית הדריסה ההמונית סמוך למשאיות הסיוע ברצועת עזה, 29 בפברואר 2024 (צילום: צילום מסך)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/02/%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-2024-02-29-154357.png "מתוך תיעוד צה"ל של תקרית הדריסה ההמונית סמוך למשאיות הסיוע ברצועת עזה, 29 בפברואר 2024 (צילום: צילום מסך)")
בשיחות פרטיות, רוב גורמי הביטחון בישראל מודים כי הממשלה אינה מציאותית הן ביחס למשבר ההומניטרי וליכולתה לרסן אותו והן ביחס לשלטון שאחרי המלחמה.
"גורמי הביטחון מודעים היטב לעובדה שלא ניתן לצפות מחמולות מקומיות ולא מגורמים מוניציפליים למלא בעצמם את המשימות הקשות של שליטה ברצועה ושיקומה", אומר נמרוד נוביק, יועץ בכיר לשעבר לראש הממשלה המנוח שמעון פרס, בתכתובת דוא"ל.
"המשימות האלה דורשות תמיכה אדירה מבחוץ. אבל גורמים חיצוניים – בראש ובראשונה שחקנים מרכזיים באזור, כמו ערב הסעודית ומדינות המפרץ – מסרבים להיות מעורבים מעבר לסיוע הומניטרי בטווח הקצר, אלא אם הכול ייעשה בתיאום עם הרשות הפלסטינית".
בשיחות פרטיות, רוב גורמי הביטחון הישראלים מודים כי ממשלתם אינה מציאותית הן ביחס למשבר ההומניטרי והן ביחס לשלטון שאחרי המלחמה
תומכיה של ישראל בקונגרס מהדהדים את החששות הללו, ואומרים כי כישלונותיה של ישראל נושאים עימם יותר מדי זיכרונות מהפלישה האמריקאית לעיראק ללא שום תוכנית מהימנה לשלטון לאחר ה"דה-בעת'יפיקציה" – המונח שמציין את התהליך של סילוק גורמים מרכזיים במשטרו של סדאם חוסיין מהשלטון בעיראק.
"אני מודאג עמוקות ממה שיקרה בעזה לאחר סיום המלחמה", אומר הסנאטור כריס מרפי בשיחה עימו. "הדאגה העיקרית שלי היא שהמערכה תסתיים כשהרגשות האנטי-ישראליים יהיו חזקים יותר, לא חלשים יותר… אנחנו צריכה לראות תוכנית מעשית לגוף שישלוט וינהל את עזה".
![טנק של צה"ל בקרבת הגבול בין ישראל לרצועת עזה, 9 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Leo Correa)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/04/AP24100328744032.jpg "טנק של צה"ל בקרבת הגבול בין ישראל לרצועת עזה, 9 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Leo Correa)")
בגבעת הקפיטול, הפיקוח של הקונגרס על הסיוע לישראל – פעם עניין שגרתי כמו שוטר תנועה שמנופף בעצלתיים לעבר שיירה בלתי נגמרת – נהיה פתאום עסק רציני. אבל כמעט כל המאמצים מתמקדים כעת בהתניית התמיכה והסיוע לישראל בפתיחת מסדרונות הומניטריים, ולא בתוכניות לאחרי המלחמה.
כמה דוגמאות עיקריות: מכירה של מטוסי F-15 לישראל בשווי 18 מיליארד דולר, לצד חבילות סיוע צבאי גדולות אחרות, לא תאושר פשוט בהודעה לקונגרס כמו בדרך כלל, אומר הסנאטור כריס ואן הולן, שהוביל בסנאט קמפיין לקביעת סטנדרטים נוקשים למתן סיוע צבאי. "נשתמש בכל הכלים שבארגז הכלים שלנו כדי להניא את ממשל ביידן מללכת בדרך הזאת", אומר ואן הולן בשיחה עימו.
בגבעת הקפיטול, הפיקוח של הקונגרס על הסיוע לישראל נהיה פתאום עסק רציני. אבל המאמצים מתמקדים בפתיחת מסדרונות הומניטריים, ולא בתוכניות לאחרי המלחמה
עוד אומר ואן הולן כי הממשל הבטיח לסנאטורים תדרוך מלא לפני המועד האחרון לחובת הדיווח ב-8 במאי, על פי תזכיר הביטחון הלאומי של הנשיא מפברואר. התזכיר הזה, שפורסם בעקבות תיקון שהציע ואן הולן לחוק ההוצאות, דורש התחייבות ישראלית לכך שכל סיוע אמריקאי עתידי ישמש בהתאם לחוק הבינלאומי ולסטנדרטים הומניטריים, ולאחר מכן תקופת הערכה של 45 ימים מצד משרד החוץ האמריקאי.
"כל המטרה היא להשאיר על זה את אור הזרקורים", אומר ואן הולן, ומוסיף: "אני מקווה שממשל ביידן ירצה להימנע מקרב גדול בסנאט סביב שליחת עוד נשק תקיפה לממשלת נתניהו".
אבל גם כאן, הנושא של עזה לאחר העימות נשאר מעין מחשבת לוואי, ובכל מקרה, אין בקונגרס תמיכה מספקת, או אפילו קרוב לכך, לעצירה מוחלטת של הסיוע הצבאי. ביידן גם לא צפוי לתמוך בצעד כזה, למרות הלחץ הפוליטי מצד גורמים פרוגרסיביים במפלגתו שבעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות.
נכון, ההגנה על ישראל – מרכיב קבוע בפוליטיקה האמריקאית – כפי הנראה לא הייתה מעולם קודם לכן עניין רעיל כל כך. אבל גם שום נשיא אמריקאי לא היה מחויב כל כך לישראל כמו ביידן.
"המערכה הזאת לא תלויה בסיוע האמריקאי. ישראל היא לא אוקראינה. יש לה משאבים להמשיך במערכה הזאת עם ארצות הברית או בלעדיה", אומר סנאטור אמריקאי
מרפי הזהיר כי כפועל יוצא מכך, מנוף הלחץ של ארצות הברית על ישראל יישאר מוגבל. "אני חושב שאנחנו צריכים להיות מפוכחים לגבי היכולת של מדיניות ארצות הברית להשפיע על קבלת ההחלטות של נתניהו", הוא אומר.
"המערכה הזאת לא תלויה בסיוע האמריקאי. ישראל היא לא אוקראינה. יש לה משאבים להמשיך במערכה הזאת עם ארצות הברית או בלעדיה".
בעבר, ישראל כמעט אף פעם לא התקדמה לקראת פתרון פוליטי בנושא הפלסטיני ללא לחץ כבד מצד וושינגטון. כיום, המתיחות בין ארצות הברית לישראל היא ככל הנראה החמורה ביותר מאז ממשלו של ג'ורג' בוש האב לפני יותר משלושה עשורים.
אז, שר החוץ ג'יימס בייקר איים למנוע את הערבויות להלוואות לישראל אם לא תפסיק את הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית כצעד מקדים לכניסה למשא ומתן רציני לשלום עם הפלסטינים.
הניסיון הרע מתהליך אוסלו, שנמשך כמעט שני עשורים, הותיר ישראלים רבים מלאי ספקות ביחס למאמצי השלום שמובילה ארצות הברית
הלחץ האמריקאי הזה הניח בסופו של דבר את התשתית לתהליך אוסלו, שהוביל לכישלונות חוזרים של צוותי המשא ומתן הישראלי והפלסטיני להסכים על התנאים להקמת מדינה.
דבר זה בתורו הוביל לאינתיפאדה נוספת, ובסופו של דבר להשתלטות חמאס על עזה. בסך הכול, הניסיון הרע מתהליך אוסלו, שנמשך כמעט שני עשורים, הותיר ישראלים רבים מלאי ספקות ביחס למאמצי השלום שמובילה ארצות הברית. וזה היה לפני 7 באוקטובר. זה כנראה נכון כפליים היום.
כל הסימנים מבשרים על שקיעה ארוכה ועקובה מדם בבוץ. ישראל אכן מתמודדת עם 11 בספטמבר משלה – ביותר ממובן אחד.
מייקל הירש הוא בעל טור ב"פוריין פוליסי". פרסם שני ספרים: Capital Offense: How Washington's Wise Men Turned America's Future Over to Wall Street; At War With Ourselves: Why America Is Squandering Its Chance to Build a Better World
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו