בערב ליל הסדר הלכנו לכיכר החטופים. זו הייתה חוויה מצמררת, כמעט דתית. הקהל הגדול שנאסף סביב המאהל הגדול בו התכנסו המשפחות היה חרישי מאוד וענן עצב עמד מעל רחבת המוזיאון. ידעת שכל מי שהיה שם שאל את עצמו איפה הם, מה הם עושים עכשיו, קר להם, על מה הם חושבים, איך הופקרו ככה.

מתוך המאהל הגדול בקעה שירה והקהל בחוץ הצטרף אליה כמו בתפילה, שיר אחר שיר, ולא יכולת שלא להפוך בשורה "שלח את עמי" ולשיר עם כולם "דומם שטה תיבה קטנה" בעצב עמוק ובלי אבק ציניות לשם שינוי.

מתוך המאהל הגדול בקעה שירה והקהל בחוץ הצטרף אליה כמו בתפילה, שיר אחר שיר, ולא יכולת שלא להפוך בשורה "שלח את עמי" ולשיר עם כולם "דומם שטה תיבה קטנה" בעצב עמוק ובלי אבק ציניות לשם שינוי

בינתיים במלון ולדורף אסטוריה עסקים כרגיל, ראש הממשלה ובעלה חוגגים ליל-סדר מנותק במחיצת כיסא ריק שסימל את החטופים, את הכנסת שנחטפה אף היא, את שתיקת העיתוזנות ואת ריקותו של מחריב המדינה. לעם היושב בציון שחררו צילום זוגי ובו פוטושופ עצבני של הגברת, מגמלאית למלכת נשף סיום תיכון, ולידה סבא חביב.

לא נותר אלא להתכונן ליום העצמאות בו יוכתר בנימין הראשון לקיסר ממלכת ישראל, עד חורבן הבית או עד שחברי הקואליציה יתעשתו וידיחו את הזוג המוטרף שמתנהג כאילו אין מלחמה.

ואם כבר הזכרנו מלחמה, מותר להגיד שהפסדנו?

אמנם אנחנו כפסע מניצחון, אבל מאז השבת השחורה העם רגיש וגם על זה יש לבשר בזהירות, בעיקר אחרי הלילה בו הבעיתו הטילים האיראניים מדינה שלמה שנאחזה במכנסיים של ג'ו ביידן והתחננה "אוולין, אל תלכי! אל תלכי, אווליןןןן". והנשיא ביידן היה רכב ישראל ופרשיו, ולמחרת בבוקר קמנו עם שיר חדש בלב כי עצרנו את הטילים כולם ועמישראל חי. עם טייסים כאלה מי יכול עלינו, למה מי זה איראן?

הטייסים חזרו כאילו נתניהו לא קבע לאחרונה בנחרצות "המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות", ומחו מפניהם את היריקות של אלה שאמרו שהם סרבנים בוגדים. אז אמרו, ככה זה משפחה, לא ככה? רבים ומשלימים.

נתניהו: המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אבל לא בלי ממשלה | מתוך הטור של @amit_segal ב"ידיעות אחרונות"https://t.co/S4I82yeGst pic.twitter.com/ghsYZxQOQL

— ynet עדכוני (@ynetalerts) July 14, 2023

ומי זה בכלל ביידן שיגיד לנו מה לעשות, אנחנו כבקע מניצחון…כלומר כפסע, פסע מניצחון. זה מילים נרדפות. בקע זה קשיש עם קילה וקוצב לב שמזכיר לו לשתות מים, ופסע זה נתניהו, צעיר מבטיח.

אם כבר הזכרנו מלחמה, מותר להגיד שהפסדנו? אמנם אנחנו כפסע מניצחון, אבל מאז השבת השחורה העם רגיש וגם על זה יש לבשר בזהירות, בעיקר אחרי הלילה בו הבעיתו הטילים האיראניים מדינה שלמה

וכאילו האמריקאים לא נחלצו לעזרתנו כמו אח גדול חזק ומגונן, רה"מ שוב איבד שליטה על סוגריו והגדיר את הסנקציות שהטיל הספונסר האמריקאי על גדוד נצח יהודה: "שפל ערכי". האיש שעבר ממחדל לפורענות בשתיקת כבשי הקואליציה ושופריו בעיתוזנות 14 נושך את היד שמאכילה את ארצו.
מדינת ישראל כ"פלאפל ביבי".

ואלוהים אתנו. אלוהים מככב באירועי המלחמה. משני הצדדים, כל צד ואלוהיו. הורגים ונהרגים ואלוהים באמצע. גם שלהם גם שלנו. והשפעתו חזקה מכל הגיון. לא סתם דתות מתנהלות כמו כת. חוקים וטקסים וכבלים כדי לרצות אל. אסירי דת. מעשה ידיו נלחמים זה בזה בשמו ואתה תוהה אייכה ושואל את עצמך באיזה צד הוא כי עושה רושם שאל נקמות מהאו"ם.

מה נראה לנו שיקרה אחרי הניצחון המוחלט? שעזה תטבע? שתושביה יתאדו? שחמאס ייעלם? שנכפה עליהם שלטון אחר? למה מחכים? בינתיים 133 אנשים הולכים וכלים במנהרות ומחילות עפר.

זה לא ייגמר אם לא נתעורר, אם לא נצא לרחובות ונצור על בתי חברי השלטון הרקוב הזה, יבוא הקץ על המדינה שנתניהו דרס וחבר מרעיו חתמו במו שתיקתם הממארת על תעודת הפטירה שלה.

ועכשיו חגים. חג ומועד ונופל, כמו שאמר מאיר אריאל. אנחנו חזקים בחגים, אולי נוסיף את חג החטופים, קלישאות החג הבלתי נמנעות כבר כאן, סיכות חטופים צהובות, סרטים צהובים על גדרות ועמודי רחוב, נאומים שנפתחים באזכור "החטופים", 133 חטופים, חטופים פה וחטופים שם.

מה נראה לנו שיקרה אחרי הניצחון המוחלט? שעזה תטבע? שתושביה יתאדו? שחמאס ייעלם? שנכפה עליהם שלטון אחר? למה מחכים? בינתיים 133 אנשים הולכים וכלים במנהרות ומחילות עפר

לכל איש יש שם והורים או ילדים ונכדים ובן או בת זוג. עולם ועוד עולם ועוד אחד מאחורי "החטופים". התרגלנו וזה נורא. הם משולבים ביומיום שלנו כמו טלפון להורים. מסמנים על זה וי וממשיכים.

פסח עובר והם עוד שם, תכף יגיע יום השואה שזה ממש הרמה להנחתה אם את השרה מירי רגב. קמה מדינה והנה שואה ישראלית ללא מעורבות גרמנית, שואה שלנו, את הטלאי הצהוב שגרירנו באו"ם כבר שפצר וענד כאילו ה-ו-א יצא מאושוויץ.

עוד מעט נחגוג ל"ג בעומר, לא שהארץ לא בוערת גם ככה, נדליק מדורות, נדבר על בר כוכבא ומצדה ונקווה שצאצאיו המטורללים בשטחים לא יזרקו עוד קיסם, פירומן-גביר זה כאן.

אחר כך נחגוג יום עצמאות, יש חומר חדש לטקסים שמירי רגב תפיק, עין לא תישאר יבשה, יהיה טקס מה זה מכובד והיא תשב צ'יק טו צ'יק עם שרה נתניהו, כמו פעם.

זה מה שהאומללים היו רוצים שם במנהרות, כך אמרה השרה האטומה לעינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן. זו הודיעה לה שתמנע בגופה את טקס יום העצמאות, אבל מירי רגב בשירות נתניהו לא רואה בעיניים ויום העצמאות ייצא לדרכו, ידלג בקלילות מעל אמא של מתן על מגרש מסדרים שמח ומלא דגלים זקופים ועם שפוף.

פסח עובר והם עוד שם, תכף יגיע יום השואה שזה ממש הרמה להנחתה אם את השרה רגב. קמה מדינה והנה שואה ישראלית ללא מעורבות גרמנית, שואה שלנו, את הטלאי הצהוב שגרירנו באו"ם כבר שפצר וענד

אה, וראש ממשלה חזק מול החמאס. אולי כבר נכתיר אותו למלך, אם כבר התכנסנו, ונעשה לנו עוד חג. חגא כבר כאן מאז השבעה באוקטובר.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת