"כל יום אנחנו מאוד מתגעגעים אליו, אלה ימים קריטיים לי ולמשפחתי", אמרה בעיניים דומעות ובקול חנוק אחותו של החטוף ביפין ג'ושי (Bipin Joshi), באירוע הזדהות שנערך בשגרירות ישראל בנפאל בערב החג האחרון. אחיה הגיע לישראל ב־13 בספטמבר כדי להשתלם בחקלאות במכללת חמדת הדרום בשדות נגב, בתוכנית בשם Learn and earn.
בסך הכול הגיעו להשתלמות הזו כ־49 סטודנטים מהאוניברסיטה של ג'ושי – והוא היה אחד מ־17 הסטודנטים שהוצבו בקיבוץ עלומים. ב־7 באוקטובר עשרה מהם נרצחו, שישה שרדו בדרגות פציעה שונות וטופלו בבתי חולים בארץ.
"אני לא אוהב את האוכל הישראלי אבל כשטיפלו בי בבית החולים הרגשתי כמו בן משפחה כאן", אמר אחד השורדים בסרטון שצולם לאחר מכן ובו תיארו הניצולים את בוקר המתקפה.
המחבלים זרקו רימון שהתפוצץ בתוך המיגונית וכן רימון נוסף, שאותו ביפין ג'ושי הצליח לתפוס ולזרוק החוצה ועל ידי כך להציל את חבריו. אבל הוא עצמו נחטף לעזה
הם סיפרו כי בהישמע האזעקות הם רצו להסתתר במיגונית והצטלמו שם, מחויכים, רגע לפני המפגש עם מחבלי חמאס. אחד מהם יצא החוצה, הזדהה כנפאלי, נורה על ידי המחבלים וכך גם אדם נוסף שהיה ליד הדלת. לאחר מכן המחבלים זרקו רימון שהתפוצץ בתוך המיגונית וכן רימון נוסף, שאותו ביפין ג'ושי הצליח לתפוס ולזרוק החוצה ועל ידי כך להציל את חבריו.
אחות החטוף ביפין ג'ושי באירוע הזדהות בשגרירות ישראל בנפאל
"זה לא ממש עזר לו כי הוא נחטף ונלקח לעזה", אומר השגריר בנפאל חנן גודר בשיחה מקטמנדו. הוא הכיר את ג'ושי באופן אישי, שוחח איתו ביום הראיונות שנערך לקראת ההשתלמות וגם פגש את שאר הסטודנטים הנפאלים לפני שעלו אל כבש המטוס לישראל, כפי שאפשר לראות בתמונה שהופצה לאחר המתקפה ולצדה גם שמות הנרצחים והפצועים.
"הוא בחור זהב, שופע כריזמה ונחמד שחלם להגשים את עצמו, ללמוד, להתפתח ולתמוך במשפחה. יש את הסרטון שלו נגרר לבית החולים שיפא וגם סרטון של חוטפיו שנעצרו ותוחקרו בישראל, אבל מעבר לזה לא ידוע דבר על מצבו.
"הוא בחור זהב, שופע כריזמה ונחמד שחלם להגשים את עצמו ולתמוך במשפחה. יש את הסרטון שלו נגרר לבית החולים שיפא אבל מעבר לזה לא ידוע דבר על מצבו"
"לאירוע ההזדהות שנערך אצלי בבית הזמנתי חברי פרלמנט, אנשי תקשורת ואת משפחתו. אמרתי להם שישראל לא תנוח ולא תרפה מהנושא. אחותו נשאה דברים באנגלית, ההורים שלו בנפאלית והאם פרצה בבכי. הם נעים מתקווה לייאוש. אבא שלו הפסיק לעבוד בבית הספר שבו הוא מועסק, לא מסוגל להתרכז ולעשות כלום. מה שהם עוברים נורא, זה הרי לא משנה מאיפה אתה.
"בגלל ההד התקשורתי הנושא עלה בשיחה בין ראשי נפאל לקטארים. אנחנו עושים את החלק הקטן שלנו בהעלאת המודעות לביפין ושאר החטופים". סיפורו של הראפר החובב שרק רצה ללמוד ולעבוד בארץ ומצא את עצמו חטוף בעזה פחות מחודש לאחר שהגיע לארץ, אכן עלה גם לסדר היום המדיני בארצו.
"מצבו לא ידוע, אני קורא לממשלת קטאר להבטיח את שחרורו", אמר ראש הממשלה הנפאלי פושפה דהאל, בפגישתו עם אמיר קטאר שייח' תמים אאל ת'אני. בנפאל עדיין מעכלים את האסון וכאמור מייחלים לחזרתו של ג'ושי. משפחות הקורבנות זכאיות לתנאי נפגעי פעולות איבה ופגשו את השגריר הישראלי. אחד הניצולים כבר הביע רצון לחזור לישראל.
סטודנטים מנפאל מספרים על מתקפת חמאס
שמונה תאילנדים חטופים
בדומה לחטוף מנפאל, יש עוד אזרחים זרים שעסקו בחקלאות בישראל ונחטפו לעזה וקרוביהם משתגעים מדאגה. למשל, ג'ושוע לואיטו, סטודנט בן 21 מטנזניה שהגיע לנחל עוז רק שבועיים לפני המתקפה יחד עם עוד 260 צעירים שבאו להתמחות האקדמית מארצו. הוא מוגדר נעדר ולפי הודעת הקיבוץ מדצמבר נרצח בשבי.
במקביל, יש עוד שמונה עובדי חקלאות מתאילנד שנחטפו והרשויות בממלכה בדרום־מזרח אסיה מנסות לפעול לשחרורם דרך גורמי השפעה בקטאר, איראן ומלזיה.
בפעימות הקודמות שוחררו 23 תאילנדים נוספים בלי שניתנה עבורם תמורה בשבויים מישראל. בתשובה לשאלה האם הם נלקחים בחשבון במשא ומתן, בדובר צה"ל השיבו שכן ולא הוסיפו מעבר לכך.
בתאילנד העלאת המודעות לחטופים היא נושא רגיש וכל אזכור של הנושא מפנה את תשומת הלב התקשורתית אל הממשלה שם יחד עם שאלות קשות על איך היא פועלת לשחרורם
לא ידוע הרבה על החטופים התאילנדים ומצבם, למעט שכולם צעירים ומגיעים ממקומות מרוחקים ועניים. בניגוד למקרה של נפאל, בתאילנד העלאת המודעות לחטופים היא נושא רגיש וכל אזכור של הנושא מפנה את תשומת הלב התקשורתית אל הממשלה שם, יחד עם שאלות קשות על האם ואיך היא פועלת לשחרורם.
החטוף הנפאלי ביפין ג'ושי נגרר לבית החולים שיפא
מצניעים את החטופים
הפעילות הדיפלומטית נעשית בחשאי, וכמו בישראל גם בתאילנד התקווה היא שלאחר הגעה לעסקה והפסקת האש – אם וכאשר – גם השמונה ישוחררו.
בשגרירות ישראל בתאילנד לוקחים בחשבון את החשש והכעס של השלטונות מעיסוק פומבי בנושא ומשתדלים להשאיר אותו בפרופיל נמוך. בעצרת ההזדהות עם החטופים הישראלים בבנגקוק וגם בקמפיין שנשא כרזות חטופים על גבי טוקטוקים שנסעו ברחבי העיר, לא היו תמונות של שמונת התאילנדים החטופים.
מצד שני, בשגרירות הישראלית כן מתמקדים בטיפול במשפחות של הקורבנות שנרצחו במתקפה – ובסך הכול יש 39 כאלה. ליום הזיכרון הקרוב שגרירות ישראל בתאילנד הזמינה אלמנה ושני ילדים של אחד הנרצחים. כאמור, הם זכאים לקצבאות של נפגעי פעולות איבה.
"אנחנו עושים הכול כדי לוודא שהמשפחות יקבלו את המגיע להם וביטוח לאומי בארץ משתף פעולה. הייתי בשדה התעופה כשהגיעו ארונות הגופות וביקרנו אצל 33 משפחות"
"אנחנו עושים הכול כדי לוודא שהמשפחות יקבלו את מה שמגיע להם וכמה שיותר מהר כשגם ביטוח לאומי בארץ משתף פעולה. הייתי בשדה התעופה כשהגיעו ארונות הגופות וביקרנו אצל 33 משפחות. אהיה אצל עוד שלוש באזורים הכי מרוחקים של תאילנד", אומרת השגרירה בבנגקוק, אורנה שגיב.
"הם ממקומות מאוד עניים ומקבלים אותנו יפה, מעריכים את זה שמגיעים אליהם. אני יושבת איתם על הרצפה והם מבקשים לבכות ולהתחבק. אלה אירועים מרגשים שעושים משהו לשני הצדדים.
"תאילנד היא המדינה עם מספר הנפגעים הזרים הגבוה ביותר, אלה לא אנשים עם אזרחות כפולה אלא באמת זרים והם הפכו לחלק ממשפחת השכול הישראלית. אנחנו בקשר עם משרד העבודה המקומי כדי שיקבלו את הגמלאות וזה מצריך תרגום של התנאים לתאילנדית ולאנגלית ולהנגיש אותם למשפחות", הוסיפה.
למרות הסיכון והמספר הרב של הקורבנות, התאילנדים אומנם הוטסו בחזרה לארצם אבל רבים מהם שבו לכאן והגיעו גם אחרים, בהם 800 מהודו ומספר דומה ממלאווי.
במרץ נהרג אחד מהם, פאטניבין מקסוול, שהגיע לכאן בדצמבר. הסיכון הפיזי מתנגש עם המחויבות הכספית שהעובדים נוטלים על עצמם בהגעה לארץ.
זה נובע מכך שהסכם הבאת העובדים בין ישראל לתאילנד בוטל בתחילת המלחמה. בהיעדרו, כל מי שהגיעו לכאן בחודשים האחרונים נאלצו לשלם דמי תיווך שיכולים להסתכם בכ־8,000 דולר. השעבוד לחוב הזה עלול לגרום להם לעבוד ככל שצריך ובלי קשר לסיכון שנשקף מהשהייה בעוטף עזה, ולא פחות מכך בקו העימות בצפון.
חקלאות הוכרה כענף חיוני כך שפיקוד העורף מאפשר אותה גם באזורים שפונו מהתושבים. ב"קו לעובד" ציינו שעובדים רבים שהגיעו לארץ בחודשים האחרונים כלל לא היו מודעים לעובדה שיש ירי לצפון, מה גם ששם אין מיגון בשדות ובמטעים.
יש חשש שהעובדים האלה יהיו בשר תותחים שתלויים בחסדי הטילים השורקים מעליהם כשאין להם אוטונומיה ממשית להגן על עצמם או לבחור במעסיק אחר במקום בטוח יותר
לפיכך, יש חשש שהעובדים האלה יהיו בשר תותחים שתלויים בחסדי הטילים השורקים מעליהם כשאין להם אוטונומיה ממשית להגן על עצמם או לבחור במעסיק אחר במקום בטוח יותר. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מתחילת המלחמה נכנסו 14,927 עובדים זרים לענף החקלאות. השגרירה הישראלית בתאילנד אומרת שיש מאמצים לחדש את ההסכם הבילטרלי להבאת עובדים:
"לפני המלחמה היו בערך 30 אלף תאילנדים בישראל ובערך 9,000 התפנו חזרה. ככל שידוע לנו יש כרגע שוב 28 אלף תאילנדים שהגיעו בכל מני דרכים, בהם גם כאלה שהתפנו וחזרו. ההסדר הבילטרלי בין שתי המדינות נעצר על ידי ממשלת תאילנד עם פרוץ המלחמה ואנחנו רוצים לחזור להסכם הזה ולוודא שהעובדים יגיעו במסגרתו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו