אל־ג'זירה נחסמה לצפייה בישראל. למה עכשיו?

במשך שני עשורים ראשי ממשלת ישראל איימו לחסום לצפייה את ערוץ אל־ג'זירה בארץ. השבוע האיום הזה מומש. מי שצפה בערוץ הקטארי בשפה הערבית יודע שמדובר בערוץ תעמולה מהסוג הגרוע ביותר, שזורה שנאה, הסתה ודיבה, מתסיס את ההמונים בעולם הערבי ומפיץ את תורת האחים המוסלמים.

האב הרוחני של הערוץ – השייח' יוסוף אל־קרדאווי – הגיש תוכנית על דת בשם "השריעה והחיים" – וראש הממשלה הקטארי לשעבר הודה בשיחה עם הדיקטטור הלובי מועמר קדאפי שהערוץ "נשלט על ידי האחים המוסלמים". הפרומואים הקצרים של אל־ג'זירה – קליפים ערוכים היטב המשודרים בין התוכניות השונות – הסיתו לאינתיפאדה נגד ישראל ולהתקוממות במדינות ערב.

לפני שנתיים, כשרוסיה פלשה לאוקראינה, מדינות אירופאיות החליטו לחסום בשטחן את הערוצים הרוסיים מבית RT בגלל הסתה והפצת פייק ניוז, כך שלסגירת אל־ג'זירה בישראל יש תקדים. עוד לפני כן, בתחילת שנות האלפיים, צרפת חסמה את "אל־מנאר" – ערוץ לבנוני השייך לחזבאללה – וגם מנעה את בלוויינים הצרפתיים בגלל תמיכת הערוץ בטרור והסתה בלתי פוסקת.

כלומר, בעולם המערבי יש מספר תקדימים לחסימה של כלי תקשורת שעלולים לפגוע בביטחון המדינה ומביעים תמיכה גלויה בטרור. הבעיה היא, כרגיל, התזמון. החסימה הזאת מתבצעת באמצע משא ומתן רגיש על עסקת החטופים ולקטאר – בין אם נרצה בזה ובין אם לאו – יש תפקיד משמעותי במשא והמתן.

הפסקת שידורי אל־ג'זירה בישראל, 5 במאי 2024 (צילום: RONALDO SCHEMIDT / AFP)

ממשלות ישראל, שמרביתן – מאז שנת 2009 – היו ממשלות נתניהו, לא חסמו את אל־ג'זירה במהלך המבצעים הקודמים, כשגם אז הערוץ הפיץ הסתה והביע תמיכה בטרור. אז למה דווקא עכשיו? אי אפשר שלא לחשוב על הקונטקסט: היעדר הישגים בשדה הקרב, היעדר הישגים דיפלומטיים, בידוד בינלאומי הולך וגובר ועליית מחירים חדה המשפיעה על כלל הציבור.

במצב הנוכחי ממשלת נתניהו זקוקה לניצחונות יותר מתמיד, כי "הניצחון המוחלט" שאותו הבטיחה ממשיך להתרחק ממנה. ייתכן מאוד שסגירת אל־ג'זירה קשורה יותר לשיקולים האלה מאשר להבנה שלא ניתן לסבול יותר את התמיכה הגלויה של הערוץ בחמאס כמו גם הפצת הסתה ופייק ניוז.

ממשלת נתניהו זקוקה לניצחונות יותר מתמיד. ייתכן מאוד שסגירת אל־ג'זירה קשורה יותר לשיקולים האלה מאשר להבנה שלא ניתן לסבול יותר את התמיכה הגלויה של הערוץ בחמאס

בדרום סוריה עדיין דורשים להפיל את משטר אסד

גם 13 שנה לאחר פרוץ המחאות נגד המשטר הסורי, בסוריה עדיין מרימים את דגל המרד. השבוע, במחוז א־סווידא הממוקם בדרום סוריה, שוב התקיימו הפגנות ומחאות נגד המשטר הסורי בהשתתפות תושבי הכפרים וערי המחוז.

המחאות האלה מתקיימות כבר תשעה חודשים ברציפות, בזמן שהמשטר הסורי צופה בהן בדאגה, לעיתים גם עורך מעצרים בקרב המפגינים, אך עדיין חושש מפיזור אלים ופגיעה בתושבי המחוז. תושבי דרום סוריה מרגישים ירידה חדה ברמת החיים בגלל הזנחה מצד השלטונות ומביעים זעם על התנהלות השלטון בדמשק, אותו הם מאשימים בקידום של אינטרסים זרים, בעיקר איראניים.

ארכיון: הפגנה במחוז א־סווידא בסוריה נגד השלטון, 9 ביוני 2020 (צילום: SUWAYDA24 / AFP)

לנוכח הטיפול האלים של כוחות הביטחון הסוריים בהפגנות ובמפגינים, המחאות הללו הן מראה נדיר ביותר בסוריה של בשאר אל־אסד. במחוז מאמינים בכוחה של מחאה לא אלימה ובינתיים מצליחים להתמיד בפעולה הזאת – פעולה כל כך שגרתית במערב, וכל כך מסוכנת עבור מי שחי במזרח התיכון.

חוקי המעמד האישי במצרים

האם הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי עומד להתנגש עם אל־אזהר – המוסד הדתי הוותיק שנהנה עד כה מסמכות כמעט בלעדית בכל מה שנוגע לחוקי המעמד האישי במצרים?

לפי פרסומים בתקשורת המצרית והערבית, נראה שא־סיסי נחוש לחוקק את חוקי המעמד האישי, שמסדירים את ענייני הנישואים והגירושים – ולנתק בינם לבין הממסד הדתי

לפי פרסומים בתקשורת המצרית והערבית, נראה שא־סיסי נחוש לחוקק את חוקי המעמד האישי, שמסדירים את ענייני הנישואים והגירושים – ולנתק בינם לבין הממסד הדתי. על פי החוקה שעברה עוד בתקופתו של הנשיא אנואר סאדאת, השריעה משמשת כיסוד החקיקה. אל־אזהר נשען על העובדה הזאת בהתנגדותו לתיקונים כאלה ואחרים הנוגדים את חוקי השריעה.

המשטר המצרי מנסה כבר כמה שנים לתקן את החוק שמסדיר את הגירושים כדי שההחלטה על גירושים תינתן בכתב ולא בעל־פה, כפי שנהוג עד היום. אל־אזהר – הגוף הדתי שעליו המשטר נשען על פי רוב כאשר הוא נלחם בקיצוניות דתית ובטרור – נעמד על רגליו האחוריות עד עתה ומנע את החקיקה החדשה.

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בקהיר, 11 בינואר 2024 (צילום: Evelyn Hockstein/Pool via AP)

הפעם נראה שא־סיסי, שביסס את מעמדו בתור מנהיג סמכותני חזק, נחוש ללכת על הראש של אל־אזהר. אין ספק שהפרלמנט המצרי – שלא נהנה מעצמאות רבה – יתמוך בו, אך השאלה הגדולה היא האם החברה המצרית השמרנית תתמוך ברפורמה הזאת ובמי שמוביל אותה אם הממסד הדתי יתנגד ויגנה אותה.

מומחים מצריים רבים מאמינים שהצעד הזה חיוני כדי למנוע את "תהליך הסלפיזציה" של החברה המצרית. התנועה הסלפית האולטרה־אורתודוקסית קוראת למאמינים המוסלמים לחזור למנהגי העבר, רצוי לתקופתו של הנביא מוחמד.

כל שינוי של חקיקה הנוגד את חוקי השריעה, במיוחד בתחום רגיש כל כך כמו המעמד האישי, עלול להביא לתסיסה ואף להחליש את מעמדו של המשטר

כל שינוי של חקיקה הנוגד את חוקי השריעה, במיוחד בתחום רגיש כל כך כמו המעמד האישי, עלול להביא לתסיסה ואף להחליש את מעמדו של המשטר.

איש עסקים אמירתי מקים ערוץ טלוויזיה בלבנון

המיליארדר האמירתי חלף אל הבטור הודיע בימים האחרונים כי הוא מתכוון להשיק ערוץ ערבי חדש בלבנון. ברשת X (לשעבר טוויטר) ציין אל הבטור:"בחרנו להקים ערוץ חדש בלבנון כדי ליצור מקומות עבודה עבור האזרחים – גברים ונשים צעירים – ולשפר את מצבם הכלכלי.

#AlHabtoorGroup announces major expansion into #Lebanon with the launch of a new TV channel in Beirut, providing over 300 jobs for Lebanese professionals. Exciting developments also include the establishment of a studio city for film and TV production.
Read more in the link… pic.twitter.com/wKJay2Jrdc

— Al Habtoor Group (@alhabtoorgroup) May 1, 2024

"בעזרת אללה הפרויקט ייצור יותר מ־300 מקומות עבודה ותמורות חיוביות בכלכלה, תקשורת ואומנות. אני מאמין בצעירים לבנונים יצירתיים שאוהבים את החיים, אני רוצה לחזק אותם ואת משפחתם ולחזק את התקשורת הלבנונית. בעזרת אללה הערוץ שלנו יהפוך לפלטפורמה להפצה של תקווה, אושר וחיוביות".

אין ספק שעיתונאים ויוצרי תוכן לבנונים ישמחו מאוד בהזדמנויות החדשות שיעמדו בפניהם. אולם, נראה שאיש העסקים האמירתי מכוון לא רק ליצירה של מקומות עבודה חדשים בלבנון, אלא גם להשפעה בתחום התקשורת הערבית.

ייתכן מאוד שהמיזם החדש של המיליארדר האמירתי יהפוך לשחקן שאפתני בזירה הצפופה של הערוצים הערביים וייקח חלק בתחרות שבלבה לא רק אחוזי הצפייה, אלא גם אמונות דתיות ודעות פוליטיות

מי שמתבונן במפת הערוצים בשפה הערבית היום יודע שהזירה הזאת יותר מרוויה, גם בתחום החדשות וגם בתחום הבידור. החל משנות ה־90 – כשבסעודיה התפתחו ערוצים לווייניים ששידרו סרטים וסדרות, ובקטאר קמה ענקית החדשות אל־ג'זירה – קמו מאות ערוצים אחרים, ערביים וזרים, שמשדרים בשפה הערבית ומתחרים על אהדת הצופים.

בשנת 2003 סעודיה, בשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות, הקימה את רשת אל־ערביה, שהייתה אמורה להתחרות באל־ג'זירה. לאחר 20 שנים ברור שאל־ג'זירה עדיין מובילה בעולם הערבי – ומעצבת את דעת הקהל במידה רבה.

אולפני החדשות של ערוץ אל־ג'זירה בבירת קטאר דוחה, 6 במאי 2024 (צילום: KARIM JAAFAR / AFP)

ייתכן מאוד שהמיזם החדש של המיליארדר האמירתי, שהבטיח לקדם "חיוביות", יהפוך לשחקן שאפתני בזירה הצפופה של הערוצים הערביים וייקח חלק בתחרות שבלבה לא רק אחוזי הצפייה, אלא גם אמונות דתיות ודעות פוליטיות.

השבוע במזה"ת: מבצע "שומר החומות" ברצועת עזה

ב־10 במאי 2021, בתגובה לירי רקטות של חמאס לעבר ירושלים ועוטף עזה, נפתח מבצע "שומר החומות" ונמשך 11 ימים. במהלך ההסלמה נהרגו בישראל 12 בני אדם, שלושה מהם אזרחים זרים, וכן הלוחם עומר טביב, שנהרג מירי נ"ט.

שלוש שנים לאחר מכן הסתבר שהפגיעה ב"מטרו" ובמטרות האחרות של חמאס הייתה מינורית. המדיניות ביחס לחמאס לא השתנתה לאחר המבצע וישראל המשיכה לעודד את קטאר להעביר כספים לראשי חמאס

צה"ל תקף יותר מ־1,500 מטרות טרור, בהן רבי קומות ששימשו כמטות של חמאס, עשרות בתים ומשרדים של פעילי טרור, כ־100 קילומטרים של מנהרות תת־קרקעיות, מחסני אמל"ח, משגרי רקטות ובורות שיגור תת־קרקעיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ נראו מרוצים מאוד כאשר הם הודיעו על פגיעה ב"מטרו של עזה" ועל חיסול אנשי חמאס בכירים רבים.

צה"ל הורס את בניין אל־ג'לאא בעזה במבצע "שומר החומות". 11 במאי 2021 (צילום: Mahmud Hams /Pool Photo via AP)

שלוש שנים לאחר המבצע הסתבר שהפגיעה ב"מטרו" ובמטרות האחרות של חמאס הייתה מינורית ביותר. המדיניות ביחס לחמאס לא השתנתה לאחר המבצע וישראל המשיכה לעודד את ממשלת קטאר להעביר כספים לראשי חמאס.

ב־7 באוקטובר, כשחמאס תקף את ישראל, רצח יותר מ־1,200 ישראלים וחטף 253 לעזה, התברר שהמדיניות הזאת הייתה מוטעית מהיסוד, וההישגי "שומר חומות" לא היו משמעותיים ביחס ליכולות האמיתיות של הארגון הרצחני.