בסוף חודש ינואר פנה ראש שב"כ רונן בר במכתב חריג וחמור ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון משום שחברת כנסת חשפה זהות של אנשי שב"כ בשירות ובפנסיה.

לדברי בר, מדובר בחשד לעבירה פלילית. בר ביקש מאמיר אוחנה ומיולי אדלשטיין, בין היתר, "לטפל בנושא באופן דחוף בהתאם לכל הסמכויות החוקיות הנתונות לכנסת, כך שימוצו הכלים הרלוונטיים שימנעו מעשי פגיעה נוספים בביטחון המדינה".

למרות הפנייה התקדימית, בכנסת משותקים מאימה מפני בוחרי הליכוד ו/או מפני ח"כים רעשניים במיוחד – וניכר שלא נעשה דבר. ראש שב"כ מגיש תלונה חסרת תקדים על חשיפת זהות סוכן שב"כ – והרשויות בישראל מנמנמות להן.

במקביל, עוד באותו היום פנתה ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה לוועדת האתיקה של הכנסת והגישה תלונה על גוטליב. לזימי הכינה את הפנייה שלה כאקט משלים, משום שראש שב"כ לא יכול להתלונן בפני ועדת האתיקה, הגוף היחיד המוסמך לדון בהתנהלות ח"כים והגוף היחיד המוסמך להעניש אותם, בעונשים קלים לרוב.

ח"כ טלי גוטליב בבית המשפט העליון, בדיון בערעור של ארגון "ראש יהודי" על החלטת המחוזי לשלול את ההיתרים של העמותה לקיום אירוע "הקפות שניות" בכיכר דיזינגוף, 6 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ח"כ סורר יכול לספוג הרחקה מדיונים או אף קנס כספי, אם כי אסור למנוע ממנו להשתתף בהצבעות. ועדת האתיקה בכנסת ה־25 מורכבת מארבעה ח"כים: ינון אזולאי מש"ס, רון כץ מיש עתיד, שרון ניר מישראל ביתנו ופנינה תמנו־שטה מהמחנה הממלכתי. שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה.

מאז השבעת הכנסת ה־25, ועדת האתיקה דנה פעמיים בעניינה של גוטליב. התלונה הראשונה נגד גוטליב הוגשה בפברואר 2023, אחרי שזו האשימה את נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות בפיגוע בירושלים, בו נרצחו שלושה בני אדם. גוטליב צייצה, בין היתר: "אני מאשימה את נשיאת העליון בפיגוע".

התלונה הראשונה נגד גוטליב הוגשה בפברואר 2023, אחרי שזו האשימה את נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות בפיגוע בירושלים, בו נרצחו שלושה בני אדם

אף שההתבטאות החריגה לא נאמרה בכנסת, ועדת העתיקה קבעה סנקציה של נזיפה חמורה ושללה מגוטליב את זכות הדיבור בשתי ישיבות מליאה ובשלושה ימי ישיבות ועדה.

במקרה השני, קבוצה של חברי כנסת מסיעת חד"ש התלוננו על התבטאויות קשות של גוטליב כלפיהם בדיוני הכנסת והביאו מספר דוגמאות. ב־29 בינואר 2024 קבעו חברי ועדת האתיקה כי יש לנזוף בגוטליב פעם נוספת ולשלול ממנה את זכות הדיבור בשתי ישיבות מליאת הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

אבל גוטליב, כאמור, לא נחה ולא מרפה. רק לאחרונה היא התייחסה באופן בוטה לאם של חטוף ישראלי, עינב צנגאוקר, והטיחה בה: "המחאה שלכם מחרבת את המדינה". לא ברור אם ההתבטאות הזאת תביא לנזיפה או לא על ידי ועדת האתיקה של הכנסת (ייתכן שזה חוסה במסגרת חופש הביטוי של חברי כנסת).

ועדת האתיקה פועלת בשיטה של מדרג. ככל שיש יותר תלונות מוצדקות, כך הולכים ומחמירים העונשים של חברי הכנסת. למשל, בעבר נשללה מחברי הכנסת אורן חזן מהליכוד וחנין זועבי מהרשימה המשותפת זכות השתתפות בדיוני המליאה למשך חצי שנה.

לזמן ישראל נודע שהסיבה שוועדת האתיקה מתמהמהת בעניינה של גוטליב, היא ככל הנראה הנושא המשפטי־פלילי. חברי הוועדה לא רוצים לפגוע בהחלטתם באפשרות לבצע חקירה פלילית נגדה

חזן גם היה הראשון שספג סנקציה כלכלית – שלילת שכר של שבוע עבודה – לא בגלל היעדרויות אלא בשל התנהגותו.

אחד הכללים הנהוגים בוועדת האתיקה הוא לא לדון בעניינו של ח"כ כאשר העניין מובא לפתחם של רשויות החקירה, לרבות שקילת הנושא על ידי היועצת המשפטית לממשלה. לזמן ישראל נודע שהסיבה שוועדת האתיקה מתמהמהת בעניינה של גוטליב, היא ככל הנראה הנושא המשפטי־פלילי. חברי הוועדה לא רוצים לפגוע בהחלטתם באפשרות לבצע חקירה פלילית נגדה.

באסל גטאס במהלך משפטו (צילום: יהודה פרץ/פלאש90)

אולם, ועדת האתיקה לא נוהגת כך תמיד. הכלל הזה גם לא קבוע בשום תקנון ואף ידוע על כמה מקרים בהם הוועדה לא המתינה לרשויות והתקדמה לנזיפה, שלילת זכויות ו/או הענשה בשכר.

אחד המקרים האלה היה של ח"כ באסל גטאס מבל"ד, שהואשם והורשע בהברחת ניידים לאסירים בבית כלא. ועדת האתיקה לא העלתה על דעתה להמתין והטילה על גטאס את כל הענישה העומדת לרשותה באותה העת.

המקרה של חשיפת סוכני שב"כ – וההחלטה של ראש שב"כ לצאת מלשכתו ולהגיש תלונה כתובה ליו"ר הכנסת ולוועדת חוץ וביטחון – הוא חריג ושונה. לא זכור מקרה דומה – והשתיקה בכנסת מחרישת אוזניים

זה לא המקרה היחיד, גם במקרה של ח"כ זועבי והמרמרה ועדת האתיקה המתינה זמן קצר (שבועות). כשראתה שרשויות החקירה והמשפט מתעכבות, החליטה על הרחקת זועבי מישיבות המליאה וישיבות ועדות הכנסת עד סוף אותו מושב.

במקרה יותר עדכני, כשח"כ עופר כסיף נחשד בתקיפת שוטר, ועדת האתיקה אכן הודיעה כי תמתין להחלטת רשויות החקירה.

ח"כ עופר כסיף בדיון בבקשה להדיחו בוועדת הכנסת, 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם, המקרה של חשיפת סוכני שב"כ – וההחלטה של ראש שב"כ לצאת מלשכתו ולהגיש תלונה כתובה ליו"ר הכנסת ולוועדת חוץ וביטחון – הוא חריג ושונה. לא זכור מקרה דומה – והשתיקה בכנסת מחרישת אוזניים.

לא ידוע אם יו"ר הכנסת עשה משהו או אם מישהו בוועדת חוץ וביטחון נרעש מכך; ובוועדת האתיקה, כאמור, מחכים ליועצת המשפטית לממשלה, שמחכה בתורה לכל מיני דברים אחרים, וכך גוטליב יכולה להמשיך בשלה: להמציא קונספירציות, להעליב משפחות של חטופים – ולהצליף בחדות לשונה לכל כיוון.