1

שנה וחצי אחרי כינונה של הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ניצב בפני צומת דרכים. עזיבתו בזמן הקרוב של מנכ"ל המשרד גיא סמט נתפסת כרגע שבו השרה עידית סילמן צריכה להכריע לאן פניה ופניו של המשרד מועדות.

"היא יכולה לנסות להעביר את המשרד תהליך מואץ של רגביזציה", אומר גורם במשרד, "או לשמור עליו כמובלעת של ענייניות ומקצועיות בממשלה שברבים ממשרדיה, הקווים האדומים נחצו מזמן".

תחקיר "המקור" הפך את שרת התחבורה מירי רגב ואת מעלליה למותג, ואת המתרחש במשרד התחבורה לקנה מידה שאליו משווים את עצמם במשרדי ממשלה אחרים.

סילמן היא לא רגב, והמשרד להגנת הסביבה הוא לא משרד התחבורה. במשרד להגנת הסביבה אין שורה של חברות ממשלתיות עתירות מיליארדים וג'ובים (נמלי ישראל, רכבת ישראל, נתיבי ישראל ועוד), רוב חלוקת הכספים לרשויות המקומיות מתבצע באמצעות קולות קוראים.

סילמן היא לא רגב, והמשרד להגנת הסביבה הוא לא משרד התחבורה. אין שורה של חברות ממשלתיות עתירות מיליארדים וג'ובים, ורוב חלוקת הכספים לרשויות המקומיות מתבצע באמצעות קולות קוראים

העזיבה של סמט היא רגע משמעותי משום שהמינוי שלו סימן את ההבדל בין סילמן לרגב ודומיה.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט בדיון ציבורי בנושא טיוטת תנאי היתר הפליטה של תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, 15 בינואר 2024 (צילום: שלומי גבאי, עיריית חדרה)

בעוד רגב הפכה עולמות כדי למנות למנכ"ל את מארגן הליכודיאדה משה בן זקן, ואחר כך מינתה לראש רשות התחבורה הציבורית אדם חסר רקע בתחבורה, עידן מועלם, סילמן מינתה למנכ"ל את סמט – שאמנם ידוע כאיש ימין, אבל לא הגיע מעסקנות פוליטית וכיהן במשרד להגנת הסביבה בשורה של תפקידים ניהוליים – מנהל מחוז דרום, סמנכ"ל וגם שנה וחצי כמנכ"ל בעת כהונת השר זאב אלקין.

בממשלה שבה השר לביטחון לאומי משתלט על המשטרה (ובניגוד לאיומים בתחילת הקדנציה לא הצליח לקבל לידיו את המשטרה הירוקה שנשארה במשרד להגנת הסביבה) ושר האוצר מתכתש עם פקידיו, המינוי של סמט נתפס כשכפ"צ מקצועי שמעניק לסילמן לגיטימציה.

ההתנהלות של סילמן עצמה, בדומה למה שקרה בקדנציה הקודמת שבה התחילה כיו"ר נלהבת של קואליציית השינוי וסיימה כמפרקת הרשמית שלה, לא עקבית ולא קלה לפענוח.

ההתנהלות של סילמן עצמה, בדומה למה שקרה בקדנציה הקודמת שבה התחילה כיו"ר נלהבת של קואליציית השינוי וסיימה כמפרקת הרשמית שלה, לא עקבית ולא קלה לפענוח

בניגוד לרגב, שלא מפגינה שמץ עניין בשיפור התחבורה, סילמן הקדישה עם כניסתה למשרד להגנת הסביבה זמן ללימוד החומר ולנוכחות בדיונים מקצועיים שבהם פשוט ישבה והקשיבה.

בהמשך הרבתה לצאת לשטח, ואחרי ה-7 באוקטובר הרשויות בעוטף ציינו לא פעם שהמשרד להגנת הסביבה היה אחד היחידים שאנשיו, כולל השרה, הגיעו לשטח והגישו סיוע בזמן אמת בעוד רוב משרדי הממשלה שברו שיאים של ניתוק וניכור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה לרשות הטבע והגנים לפעילות צלילה להצלת האלמוגים במפרץ אילת, 6 בפברואר 2023 (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

כשסילמן מדברת בכנסים או באירועי זום, מתקבל הרושם שאכפת לה ושהיא באמת רוצה לשנות. בתרגום מהדיבור למעשה, אומר יותר מגורם אחד במשרד להגנת הסביבה, חלק ניכר מהרצון הטוב הולך לאיבוד בגלל ניהול מבולבל ותזזיתי.

בתקופה האחרונה אמנם הצטברה רשימה של בכירים בדרג המקצועי שעוזבים את המשרד להגנת הסביבה, אבל בדיקה פרטנית מעלה שמדובר בצירוף מקרים יותר מאשר בבריחה מאורגנת בנוסח שיירת הנמלטים ממשרד התחבורה.

לאחרונה נודע שגם המדענית הראשית, פרופ' נגה קרונפלד-שור, מחפשת את דרכה החוצה, וזה כבר יותר מטריד וכנראה גם יותר קשור למצב במשרד.

אלא שלצד נקודות הזכות, סילמן דאגה במו ידיה לקעקע את הלגיטימציה של עצמה בשורה ארוכה של מהלכים תמוהים. חלקם קשורים להשקפת עולם לגיטימית, אבל בעייתית כשמדובר בשרה להגנת הסביבה – כמו התמיכה המוצהרת שלה בהקמת יישובים חדשים (בעיקר בנגב), בסתירה מוחלטת לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד.

את חילוקי הדעות עם ארגוני הסביבה סילמן הפכה להתנכלות של ממש, שהתבטאה בסירוב לאשר את מינוי נציגיהם במוסדות התכנון, סירוב שערורייתי להעביר את התקציב המובטח לרשות הטבע והגנים, ועוד

את חילוקי הדעות עם ארגוני הסביבה סילמן הפכה להתנכלות של ממש, שהתבטאה בסירוב לאשר את מינוי נציגיהם במוסדות התכנון, סירוב שערורייתי להעביר את התקציב המובטח לרשות הטבע והגנים לטובת צמצום הרעלת הנשרים, עיכוב העברת תקציבי תמיכות לארגונים הקטנים ועוד מהלכים מקוממים שפוגעים לא רק בארגונים – אלא בליבת העשייה הסביבתית עצמה.

שר החינוך יואב קיש והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בדרכת לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 20 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הדברים הגיעו לשיא כשניסתה למנות ליו"ר רשות הטבע והגנים את אהרוני נויבואר, מקורב פוליטי ומשפחתי, חסר כל רקע בתחומי שמירת הטבע והסביבה. במקרה הזה ההתנהלות כבר הייתה נגועה בריח כבד של רגביזם, רק שסילמן לא מתוחכמת ואפקטיבית כמו רגב: המינוי נפסל על ידי הוועדה למינוי דירקטורים ברשות החברות.

העזיבה של סמט אחרי פחות מחצי קדנציה, אם כך, היא הרבה יותר ממכה קלה בכנף של המשרד ובעיקר של סילמן: מנכ"ל הוא משרת אמון, אבל כשהוא עוזב באמצע המשימה זה גם אומר משהו על האמון שלו בשרה שמינתה אותו ובהערכה שלו באשר לסיכוי לבצע מהלכים משמעותיים ולהטביע חותם.

מנכ"ל הוא משרת אמון, אבל כשהוא עוזב באמצע המשימה זה גם אומר משהו על האמון שלו בשרה שמינתה אותו ובהערכה שלו באשר לסיכוי לבצע מהלכים ולהטביע חותם

מעכשיו סילמן תסתובב בלי שכפ"צ, ותצטרך להחליט אם במה שנותר מהקדנציה היא תשתמש במשרד להגנת הסביבה כמטה הכנות לפריימריז או תנסה להציל את הסביבה בישראל. ביחד זה לא הולך.

2

יש מקומות שבהם שינוי האקלים מורגש אפילו יותר מאשר בישראל, שחווה בימים אלה עוד גל חום קיצוני וארוך וכמובן מכת שרפות.

הראשונים מבין 1,200 תושבי האי קארטי סוגטופו (Cartí Sugtupu) שבפנמה קיבלו בשבוע שעבר מהממשלה מפתח לדירתם החדשה (והצנועה מאוד – 41 מ"ר) על היבשה.

סיפורו של האי קרטי סוגטופו ופינוי תושביו, יוני 2024 (וידיאו: IVAN PISARENKO / AUDIO NETWORK / AFP)

האי הקטן, שגודלו כגודל חמישה מגרשי כדורגל, יינטש בימים הקרובים לחלוטין, ואחריו כנראה יבואו כ-50 איים נוספים שגובהם עומד על בין חצי מטר למטר מעל פני הים. עליית המפלס הפכה את החיים באיים הללו – שממילא מאתגרים – לבלתי אפשריים.

תושבי קארטי סוגטופו נמנים עם קבוצה ילידית בשם גונה. הם התגוררו באי בבתי עץ קטנים עם תשתיות עלובות ומיושנות. בעלות של 12.2 מיליון דולר, הממשלה מפנה אותם למתחם חדש על החוף הקאריבי שממוקם במרחק 15 דקות הפלגה בסירה. את האי שבו חיו עד היום הם ינציחו במתחם החדש, ששמו בפנמה ייקרא 'קארטי החדשה'.

תושבי קארטי סוגטופו התגוררו בבתי עץ קטנים עם תשתיות עלובות ומיושנות. בעלות של 12.2 מיליון דולר, ממשלת פנמה מפנה אותם למתחם חדש על החוף הקאריבי שממוקם במרחק 15 דקות הפלגה בסירה

מדינה עשירה יותר אולי הייתה יכולה להעביר את האי תהליך של פינוי-בינוי (עם הגבהה משמעותית); בפנמה יסתפקו בפינוי-פינוי. "משבר האקלים שהעולם חווה חייב אותנו לשנע את האוכלוסייה מהאי ליבשה", סיכם נשיא פנמה לאורנטינו קורטיסו.

הדרמה המקומית הזו, המתחוללת בפינה נידחת למדי של העולם, היא התגשמות התחזיות האקלימיות-חברתיות: הראשונים שמושפעים הם העניים והשקופים. הם חשופים לפגעי האקלים ולא יכולים להגן על עצמם באמצעות תשתיות אימתניות בעלות של מיליארדים.

תושבי האי קארטי סוגטופו בפנמה מפונים ליבשה, 3 ביוני 2024 (צילום: MARTIN BERNETTI / AFP)

אבל למערב השבע אין סיבה להשלות את עצמו שהמשבר יפסח עליו. כשהטבע משתולל הוא גדול מכולנו, כמו שיכולים לספר גם בדרום גרמניה – שם נהרגו לאחרונה לפחות חמישה בני אדם ואלפים פונו מבתיהם בגלל שיטפונות עזים.

3

לפני מספר שבועות פרסמתי כאן תמונה של ספסל בודד בלב מרחב ירוק משגע על מורדות גבעת פטרין בפראג. בחורה צ'כית אחת התיישבה עליו עם לפטופ והפכה אותו למשרד עם נוף שאין לו תחרות.

אחרי הפרסום שלח לי שמעון בן אלי את הגרסה הישראלית: ספסל משקיף על הערוץ של נחל שיח שיורד מהכרמל ומתפתל בדרך אל הים. מבין כל הוואדיות שמבתרות את חיפה, שיח הוא האהוב עליי. בפעם הבאה שאטייל בו אחפש את הספסל.

ספסל משקיף על הערוץ של נחל שיח שיורד מהכרמל ומתפתל בדרך אל הים. מבין כל הוואדיות שמבתרות את חיפה, שיח הוא האהוב עליי. בפעם הבאה שאטייל בו אחפש את הספסל

שמעון בן אלי בנה את הספסל הזה בעצמו. זו דרכו להנציח את בתו, זוהר, שגופתה נמצאה בסבך הנחל בלילה גשום של חורף 2022. זוהר בן אלי, בת 33 במותה, הייתה אומנית, אקטיביסטית, לוחמת צדק. היא הותירה בחיפה הרבה חברים עצובים ופינה קטנה של שלווה ויופי במורד הנחל.

הספסל בוואדי שיח, לזכרה של זוהר בן אלי ז"ל (צילום: שמעון בן אלי)

4

כשמסתכלים על הניסים הקטנים והקסומים ששלומי ישראל מחולל במרחב העירוני בגני תקווה וקריית אונו, אי אפשר שלא לתהות למה נקודות חן כאלה לא נפוצות הרבה יותר ומפוזרות בכל הארץ.

תשתיות כעורות ומדכדכות הן לא גזירת גורל, וכל ראש עיר שרואה את התמונות האלה צריך להרים טלפון לאיש המוכשר הזה ולבקש גם.