אתמול (ראשון) נרשם שיא אטימות חדש: בימים שבהם הממשלה צריכה לאחד את הציבור ולמנוע כמה שיותר מריבות, ועדת השרים לענייני חקיקה הביאה לדיון מחודש את חוק הרבנים השנוי במחלוקת – והכל בתוך התסיסה הציבורית שיוצר חוק הגיוס, התגובה הזועמת של היועצת המשפטית לממשלה, והאמירה של הרמטכ"ל שגיוס חרדים "זה צורך מובהק".

חוק הרבנים נועד להעביר את הכוח בבחירת רבני יישובים מהרשויות המקומיות לרבנות הראשית ולשר הדתות. החוק מאפשר גם לשנות את נוסחאות הבחירה, וגם לאפשר תוספות תקנים ומינויים של יותר מאלף רבני יישובים ושכונות נוספים. את ההצעה דוחפים חברי כנסת מש"ס, והיא אמורה להגיע שוב לדיון בוועדת החוקה של הכנסת בראשותו של ח"כ שמחה רוטמן.

עד היום בלמו את החוק המפלגות שהצטרפו לממשלה אחרי המלחמה – המחנה הממלכתי של בני גנץ והימין הממלכתי של גדעון סער – בטענה שאסור לקדם חוקים שאינם קשורים במלחמה. הפרישה מהממשלה של סער וכעת של גנץ התירה את הרסן, וההצעה עולה עכשיו מחדש בוועדת החוקה.

אפשרות התגובה של האופוזיציה מוגבלת. אתמול שכנע ח"כ זאב אלקין את חבריו לנקוט החל מהיום בנאומי פיליבסטר, כדי לעכב הצעות חוק של הקואליציה

אפשרות התגובה של האופוזיציה מוגבלת. אתמול שכנע ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי) את חבריו לנקוט החל מהיום בנאומי פיליבסטר, כדי לעכב הצעות חוק של הקואליציה.

ח"כ גדעון סער משוחח עם ח"כ זאב אלקין לפני ההצבעה על התקציב, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתמול קיימה הממשלה דיון בהארכת שירות המילואים והארכת השירות הסדיר, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שקבעה כי "יש מניעה משפטית להכביד על המשרתים מבלי לצמצם את אי השוויון".

החוק אושר בסוף בוועדת השרים לחקיקה, אבל נקבע כי ההארכה תהיה לשלושה חודשים בלבד, ולא לחצי שנה. ההחלטה עוררה סערה מחודשת, ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שאל את חברי הכנסת של הליכוד "איך אתם נותנים יד לאפליה הכואבת הזו בין דם לדם?"

מחר (שלישי) יעבור תפוח האדמה הלוהט לידיו של יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון. הוועדה אמורה להכין את חוק הגיוס – או חוק ההשתמטות, ליתר דיוק – לקריאה שנייה ושלישית, אחרי שהכנסת אישרה בשבוע שעבר את החלת דין הרציפות.

ועדת החוץ והביטחון אמורה להכין את חוק הגיוס – או חוק ההשתמטות, ליתר דיוק – לקריאה שנייה ושלישית, אחרי שהכנסת אישרה בשבוע שעבר את החלת דין הרציפות

אדלשטיין הודיע לפני חודש כי יסרב להעביר חוק חסר משמעות, "אלא רק חוק גיוס שיביא מענה אמיתי לצרכי הצבא והמדינה". אתמול העריכו גורמים בסביבתו של אדלשטיין כי הוא ימסמס את התהליך בוועדה, כך שחוק הגיוס לא יגיע בזמן הקרוב לקריאה השנייה והשלישית.

שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין בדיון של הוועדה, 2 באפריל 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

"אדלשטיין יתקע את החוק. הוא הבין שאין לו ברירה", העריך אתמול גורם מקורב. "אין שום נקודת מפגש בין מה שאדלשטיין רוצה ובין החרדים. הוא לא יכול לקדם חוק כזה והם לא יכולים לקבל שום שינוי לרעתם. אנחנו נגיע לסוף מושב הקיץ בעוד חמישה שבועות, והחוק לא יעבור לקריאה שנייה ושלישית. נישאר בסטטוס קוו לפחות עד מושב החורף של הכנסת".

"אין שום נקודת מפגש בין מה שאדלשטיין רוצה ובין החרדים. הוא לא יכול לקדם חוק כזה והם לא יכולים לקבל שום שינוי לרעתם. אנחנו נגיע לסוף מושב הקיץ, והחוק לא יעבור לקריאה שנייה ושלישית"

החרדים יכולים לחיות עם הסטטוס קוו הזה והם לא יעזבו את הממשלה אם איש לא טורח לגייס אותם כרגע. אלא שבימים הקרובים יפרסם בג"ץ את ההחלטה שלו בנושא חוק הגיוס, ולפי כל הסימנים המוקדמים – כולל הערות השופטים במהלך הדיון האחרון – הפסיקה תחייב גיוס אקטיבי של חרדים.

בכירים ביהדות התורה העריכו אתמול כי גם החלטת בג"ץ לא תוציא את תלמידי הישיבות למלחמה בעזה. יחד עם זאת, החרדים מקווים כי החלטת השופטים לא תהיה גורפת.

"הכול תלוי במספרים. הצבא אמר שהוא מתכוון לשלוח עד סוף השנה 3,000 צווים. זה בערך 500 לחודש וזה נשמע בסדר, למרות שלא נבוא. אם בג"ץ יחליט לשלוח עשרת אלפים צווים במכה ל-60 אלף חייבי גיוס אנחנו בבעיה, זו תהיה טרגדיה שלא הכרנו".

עימותים בין המשטרה ומפגינים חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 2 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

שאלה שעלתה אתמול בממשלה היא מה יעשה שר הביטחון יואב גלנט, אם בג"ץ אכן יחייב גיוס המוני. האם הוא יורה לצה"ל לשלוח אלפי הצווים למלשב"ים ויסתכן בפירוק הקואליציה? או שיעכב הכול עד סוף מושב הקיץ?

שאלה שעלתה אתמול בממשלה היא מה יעשה גלנט, אם בג"ץ אכן יחייב גיוס המוני. האם הוא יורה לצה"ל לשלוח אלפי הצווים למלשב"ים ויסתכן בפירוק הקואליציה? או שיעכב הכול עד סוף מושב הקיץ?

גלנט יעמוד מול לחצים ציבוריים עצומים. ביום שלישי שעבר שר הביטחון הצביע נגד החלת דין הרציפות על פטור מגיוס לחרדים, והוא לא ירצה להצטייר כמי שחזר בו. המלחמה כפתה ימים דרמטיים ואולי גם היסטוריים בסוגיית גיוס החרדים, והפעם זו לא קלישאה.