דובר צה"ל מצא את עצמו שלשום (ראשון) תחת מתקפה משולבת של הדרג המדיני – גם לשכת ראש הממשלה וגם לשכת שר הביטחון זעמו אחרי פרסום ההודעה באנגלית וערבית כי צה"ל ינצור אש במשך 12 שעות על מנת לאפשר מסדרון הומניטרי ארוך מכרם שלום ועד מרכז רפיח.

ההכרזה על מה שנשמע כמו הפוגה בלחימה הקפיצה את כולם. המושג הזה, "הפוגה", נפיץ מאוד בימים אלה בקואליציית הימין-ימין-ימין.

המתיחות מול משרד הביטחון נפתרה בשיחת טלפון שבה הובהר לצה"ל כי כל הודעה בעלת גוון מדיני חייבת לעבור את אישור השר, ומייד אחר כך פורסמה ההבהרה של דובר צה"ל בעברית כי בשום מקרה לא מדובר בהפסקת לחימה אלא בהרחבת שעות נצירת האש שגם כך היו נרחבות גם קודם. במילים אחרות, בדובר צה"ל הבינו את הטעות בניסוח.

המתיחות מול גלנט נפתרה בשיחת טלפון שבה הובהר לצה"ל כי כל הודעה בעלת גוון מדיני חייבת לעבור את אישור השר, ומייד אחר כך פורסמה ההבהרה של דובר צה"ל כי בשום מקרה לא מדובר בהפסקת לחימה

אלא שהדברים הללו לא הספיקו לראש הממשלה. בנימין נתניהו מיהר לרקוח עיסה פוליטית מהמיני-משברון הזה. ראשית הבהיר בהודעת לשכתו כי "זה לא היה על דעתי". מאוחר יותר, בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, הצהיר כי "אנחנו מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה". את האמירה הזו צריך יהיה להזכיר לנתניהו בשלב ועדת החקירה, כשיטען שלא ידע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בהערכת מצב בפיקוד הצפון, 7 בדצמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

המשברון הזה לא צץ בוואקום. הפרישה של המחנה הממלכתי מהממשלה לפני עשרה ימים השאירה את נתניהו ללא קבינט מלחמה, כזה שהוא יכול לסמוך על שיקול דעתו – אבל בעיקר גם לחלוק עימו אחריות לכשלונות.

נתניהו תמיד אהב להישען על חזית רחבה ככל הניתן בהחלטות ביטחוניות. לכן לרוב הקפיד למנות שר ביטחון עתיר ניסיון: אהוד ברק, משה בוגי יעלון, יואב גלנט. נפתלי בנט ואביגדור ליברמן היו כורח פוליטי שרידותי מבחינתו.

עכשיו נתניהו לבד עם גלנט. השניים לא מחליפים ביניהם מילה מלבד בדיונים משותפים, הקרע בינהם עמוק ומעמיק, ונתניהו יודע שעכשיו בקבינט הרחב הוא יצטרך את גלנט מול חזית הסירוב של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

עכשיו נתניהו לבד עם גלנט. השניים לא מחליפים ביניהם מילה מלבד בדיונים משותפים, הקרע בינהם עמוק ומעמיק, ונתניהו יודע שעכשיו הוא יצטרך את גלנט מול חזית הסירוב של בן גביר וסמוטריץ'

בנוסף, נתניהו צריך להתמודד עם סיום הפעולה ברפיח. ההערכה בצה"ל היא כי המהלך יסתיים בשבועות הקרובים – לכל היותר חודש. הכרזה על פירוק חטיבת רפיח של חמאס תגלגל את הכדור למגרש של ראש הממשלה. צה"ל יוכל להכריז כי סיים את משימת פירוק יכולותיו של חמאס כצבא והחזיר אותו להיות ארגון גרילה.

הכרזה כזו מבחינת נתניהו בעייתית, משום שהיא מעבירה את המשקל למישור המדיני ולמאמץ המשא ומתן לעסקה. לכן יהיה מעניין לראות האם תהיה הכרזה כזו, או שלחילופין היא תצא מלשכת שר הביטחון אשר יחשק בכך את ראש הממשלה לפנות לשני נתיבים הכרחיים: האצת המשא ומתן מול חמאס ובניית מודל של היום שאחרי.

שר הביטחון יואב גלנט בסיור בצפון השומרון, 17 ביוני 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

הנתיב מלא מהמורות פוליטיות מבחינת נתניהו, שכן כל עוד הלחימה בשטח נמשכת, לראש הממשלה קל להתמודד עם שותפיו בימין. ולכן תגובתו להודעת דובר צה"ל שלשום על ההפוגות היומיות.

במהלך השבועות האחרונים נערכו במערכת הביטחון מספר דיונים לאן ממשיכים אחרי רפיח. ההבנה שעלתה היא כי את ציר פילדלפי חייבים להחזיק באופן הדומה למסדרון נצרים, שמבתר את הרצועה.

במהלך השבועות האחרונים נערכו במערכת הביטחון מספר דיונים לאן ממשיכים אחרי רפיח. ההבנה שעלתה היא כי את ציר פילדלפי חייבים להחזיק באופן הדומה למסדרון נצרים, שמבתר את הרצועה

מעבר לעבודה הרבה שצה"ל צריך לעשות לאורכו של הציר בנטרול מנהרות ההברחה שחמאס בנה שם, החזקה בציר היא קלף מיקוח חשוב במשא ומתן. כל הסכם שיסיג לאחור את הכוחות משרת את האינטרס הישראלי, בלי קשר לחלקו העתידי במשא ומתן עם חמאס לשחרור חטופים.

כאן נשאלת השאלה מה יהיו מנופי הלחץ על חמאס. במערכת הביטחון מציינים מספר הישגים שלדעתם יכולים לשמש כאמצעי לחץ ביום שאחרי סיום שלב הלחימה העצימה ברפיח:

1. העיר עזה מכותרת מכל צדדיה וכל מה שנכנס אליה עובר בידוק ישראלי. "זה פירוז זוחל", אומרים במערכת הביטחון;
2. הישג נוסף הוא ביתור הרצועה והחזקה של מפונים מחוץ לבתיהם. הלחץ הפנימי ברצועה על חמאס גדל;
3. רוב המערך התת-קרקעי האסטרטגי של חמאס הושמד;
4. 60% מהכוח הלוחם של חמאס נוטרל – נהרג או נפצע.

פעילות כוחות צה"ל ברפיח. יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

השאלה היא האם ההישגים המבצעיים האלה יצליחו להוציא את חמאס מהבונקר שאליו נכנס בעניין המשא ומתן. ספק גדול. יחיא סנוואר, כפי שפורסם, מעריך שהלחץ הבינלאומי על ישראל רק ילך ויגדל, ולכן הוא ממשיך בקו הקשוח שלו.

השאלה היא האם ההישגים המבצעיים האלה יצליחו להוציא את חמאס מהבונקר שאליו נכנס בעניין המשא ומתן. ספק גדול. סנוואר מעריך שהלחץ הבינלאומי על ישראל רק ילך ויגדל, ולכן הוא ממשיך בקו הקשוח שלו

זה מחזיר את הכדור שוב לראש הממשלה ולצורך הישראלי לבצע מהלך אחר שישפיע על חמאס. עד עכשיו חשבו שהמהלך צריך להיות צבאי – וזה לא קרה. חמאס אמנם נפגע אנושות – צה"ל פירק את צבא הארגון – אבל זה לא הביא אותו להסכם. המנופים עכשיו הם מדיניים ומצריכים יצירתיות – ומנהיגות.