משרד הבריאות משאיר את רוב חסרי המעמד בישראל שאינם מבוטחים לפי חוק ללא גישה בפועל לביטוח בריאות. תקנות בריאות שנכנסו לתוקף בתחילת החודש מבטלות את ההסדר הקיים מזה שני עשורים באמצעותו קטינים חסרי מעמד יכלו לרכוש ביטוח בריאות בקופת חולים "מאוחדת". ההסדר החדש מדיר קבוצות שונות ויוצר עיוותים ובעיות גם כלפי מי שנכנסים לתחולת הזכאות.

בארגוני זכויות אדם העובדים עם הם קהילות של אריתראים, סודאנים אוקראינים – וחסרי מעמד אחרים – מדווחים על חרדה בקרב רבים מהם שלא יוכלו לממן טיפול רפואי לעצמם – ובעיקר לילדיהם – באמצעות הביטוחים הפרטיים שעלותם גבוהה במאות שקלים מהביטוח הציבורי.

בין הנפגעים, למשל, אישה אריתראית בת 31 עם שתי בנות, שסובלת מהתקפים ופרכוסים מזה שלוש שנים. תחום העבודה היחיד המוצע לה הוא בניקיון אבל היא פוטרה שוב ושוב בגלל ההתקפים שחוותה בזמן העבודה. היא עברה ניתוח מוח ומצבה הוטב אך עדיין זקוקה לתרופות שאותן לא תוכל לממן במצבה הנוכחי.

דוגמה נוספת: גבר אריתראי בן 45, שאובחן עם פרקינסון לפני שנתיים. עד אז הוא החזיק בעבודה קבועה שבאמצעותה רכש ביטוח רפואי פרטי ומאז שוב ושוב פוטר בגלל הרעידות בידו. בהיותו מחוסר עבודה הוא חי בגגון ומתבסס על תרומות של תרופות, אך מכיוון שאינו נוטל אותן באופן רציף, מצבו מתדרדר מהר.

הפגנה של סודנים בדרום תל אביב. 19 באפריל 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

מחמירים את המצב

התקנות החדשות פורסמו להערות הציבור רק לפני כשבועיים אך נכנסו לתוקף כבר ב־1 ביולי, באופן שלא מאפשר גם לזכאים להבין כיצד הם אמורים לפעול. התקנות קובעות שבני 60 ומעלה וקטינים מתחת ל־18 המוגנים מהרחקה או שהוריהם עם אשרת עבודה יהיו זכאים להירשם להסדר. לכאורה, המהלך הזה נועד להסדיר את שירותי הבריאות לאלה שמיושמת כלפיהם מדיניות של אי הרחקה מישראל.

ההסדר של אספקת שירותי בריאות לקטינים שאינם תושבי ישראל מופעל על ידי קופת חולים מאוחדת מאז 2001, בלי קשר לאופן הגעת הוריהם לישראל ואיזו אשרה יש להם, אם בכלל. בעקבות ניסיון המדינה לצמצום ההסדר ב־2018 הוגש בג"ץ והמדינה הבטיחה להסדיר ביטוח לכלל הקטינים חסרי המעמד.

התקנות משאירות מחוץ להסדר את בני ה־18 עד 60 שיצטרכו להיתלות בביטוחים פרטיים. זו בעיה גדולה במיוחד לאלה שאיבדו את כושר העבודה ולא יכולים להתבטח דרך מעסיק

אלא שבפועל, התקנות שפורסמו ב־20 ביוני לא נושאות את הבשורה ומציעות הסדר שמחמיר משמעותית את המצב של רבים.

ראשית, הן משאירות בחוץ את בני ה־18–60, שיצטרכו להיתלות בביטוחים פרטיים יקרים. הבעיה גדולה במיוחד לפגיעים מביניהם: אלה שאיבדו את כושר העבודה ולא יכולים להתבטח דרך מעסיק, חולים כרוניים, אנשים עם מוגבלויות, ניצולי עינויים וסחר, פליטים אוקראינים מתחת לגיל 60, שכולם איבדו את הנגישות לשירותי בריאות.

בקרב הקטינים המצב החדש משקף הרעה. עד היום כל הילדים של מי שאינם תושבים בוטחו בקופת חולים מאוחדת. בהסדר החדש תחת קופת החולים לאומית הזכאים הם רק ילדים המוגנים מפני הרחקה.

עד היום כל הילדים של מי שאינם תושבים בוטחו בקופת חולים מאוחדת. בהסדר החדש תחת קופת החולים לאומית הזכאים הם רק ילדים המוגנים מפני הרחקה

מעתה והלאה אי אפשר להירשם להסדר במאוחדת, שייסגר עד סוף השנה – וללאומית יוכלו להירשם רק הזכאים. נוצר מצב אבסורדי שבמשפחה אחת יוכלו להיות ילדים מבוטחים וכאלה שלא.

פליטים אוקראינים מגיעים לישראל בטיסת חילוץ, נמל התעופה בן־גוריון, 17 במרץ 2022 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

ההסדר מפספס את המטרה

גם לאוכלוסייה המצומצמת שההסדר כן רלוונטי, מוצע ביטוח רפואי בעלות גבוהה של 320 שקלים לחודש למבוגר מעל 60 ו־140 שקלים לקטין מתחת לגיל 18.

הבעיה היא שעד עכשיו הייתה תקרה משפחתית שכעת מבוטלת. אם בעבר משפחה עם שניים–ארבעה ילדים שילמה רק 240 שקלים, כעת היא תצטרך לשלם 560. עבור מי שממילא מצויים בעוני ובלי רשתות ביטחון ההסדר החדש מפספס את המטרה שלשמה הוא גובש.

"יש פאניקה גדולה, גם אם אני הייתי מקבל הודעה שעוד שבוע ילדיי יאבדו גישה לביטוח בריאות הייתי מרגיש ככה. הפליטים וגם הזכאים שבהם שואלים אותנו מה לעשות"

"מצד אחד ההסדר חשוב ומבורך ומתבקש אבל מצד שני הוא מחריג את רוב הפליטים וגם לזכאים הוא לא אקטואלי ולא פרקטי", אומר ד"ר ינאי קרנצלר, מנהל מרפאה לחסרי מעמד ביפו של רופאים לזכויות אדם.

"יש כאן פאניקה גדולה, וגם אם אני הייתי מקבל הודעה שבעוד שבוע ילדיי יאבדו נגישות לביטוח רפואי ודאי הייתי מרגיש אותו דבר. המדינה נתנה התראה של שבוע וחצי בלי לעדכן איך המעבר ממאוחדת ללאומית יעבוד. אז הפליטים באים אלינו ושואלים מה לעשות ואיך יעבוד המעבר כי גם הזכאים לא יודעים מה לעשות", הוסיף.

עובדים זרים ומבקשי מקלט שאין להם ביטוח בריאות מקבלים חיסונים נגד קורונה בדרום ת"א. 28 ביולי 2021 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"אין יותר מפחיד מזה"

לפי ההסדר החדש גם מי שיש לו חובות יוכל להסדיר אותם ולקבל זכאות אלא שלא ברור איך וכמה זמן יש להם לעשות זאת, כשבכל מקרה "מדובר במשפחות שחיות בעוני קיצוני ומתלבטים בין אוכל, שכר דירה וביטוח רפואי ואם הוא לא דחוף אז נצברים חובות ומאבדים אותו יחד עם הילדים שלא יהיו זכאים בלי להסדיר את החוב.

"אין דבר יותר מפחיד מזה, לדעת שלא יוכלו לקבל טיפול ויצטרכו לשלם הון עתק ברפואה הפרטית או שהמצב יתדרדר עד שיגיעו למיון. אם המדינה מעוניינת להסדיר תקנות היא צריכה לתת זכאות לכל האוכלוסייה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה וגם אם מסדירים לאוכלוסיות מסוימות צריך להכין את התשתית מראש כדי שיתאפשר להם לממש את הזכאות".

"אם המדינה מעוניינת להסדיר תקנות היא צריכה לתת זכאות לכל האוכלוסייה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, ואם מסדירים לאוכלוסיות מסוימות צריך להכין את התשתית מראש"

שורה של ארגוני פליטים (רופאים לזכויות אדם, היא"ס, א.ס.ף ועוד) הגישו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לעצירת התקנות שמבטלות את ההסדר הקיים מזה שני עשורים, שבין השאר העניק לילדים חסרי מעמד גישה לשירותי בריאות שכמעט זהים לזו של ילדים ישראלים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

העותרים, שעליהם נמנים גם רופאי בריאות הציבור חגי לוין ונדב דוידוביץ', דורשים להסדיר שירותי בריאות לכלל הקבוצות שמיושמת כלפיהן אי הרחקה, להמשיך את "הסדר מאוחדת" לילדים, להמשיך לתת שירותי בריאות לפליטים אוקראינים, לקבוע מחירים הוגנים שהולמים את הכנסת הזכאים עם הנחות ופטורים – ולחייב תקופת הנגשה כדי לאפשר לכולם להירשם.

שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב בוועדת הבריאות בכנסת. 8 בינואר 2024 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"התקנות שערורייתיות"

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מודע היטב לתהליך גיבוש התקנות החדשות וקשה להבין מדוע הוא משאיר בחוץ את רוב אוכלוסיית היעד.

ממשרד הבריאות מסרו בתגובה: "לאחר עבודת מטה מעמיקה להסדרת ביטוח בריאות לחסרי מעמד הזוכים להגנה מפני הרחקה מישראל, ובהתאם למשאבים שהקצתה הממשלה לנושא, נקבע רובד שירותים רפואיים נרחב לאוכלוסיות הזקוקות לכך ביותר – קטינים ובני 60 ומעלה, לרבות עבור פליטי המלחמה באוקראינה בגילאים אלו.

"כבר עכשיו אנחנו מקבלים פניות רבות של משפחות שלא יוכלו לעמוד בתשלומים. משרד הבריאות 'שכח' שאוכלוסיית היעד לא זכאית לקצבאות ולהערכתנו רובם לא יוכלו לשלם"

"על פי הדין הקיים, חלה חובה על המעסיקים לממן ביטוח רפואי לאוכלוסיית חסרי המעמד המועסקים בישראל, זאת ללא תלות בחוקיות מעמדם. יש לציין כי ההסדר הביטוחי שנקבע בתקנות מחליף את ההסדר עם קופת חולים מאוחדת בנושא, כך שמי שהיה זכאי לביטוח רפואי בהסדר הקודם, נכלל בתקנות החדשות.

"גובה ההשתתפות העצמית תואם להסדרים קיימים אחרים ונקבע כחלק מהאיזון שבין היקף השירותים שניתן לבין המשאבים הקיימים."

"התקנות החדשות שערורייתיות", אומרת אורלי לוינזון סלע, מנהלת המחלקה הציבורית ב"א.ס.ף" היא מציינת שב־2014 מבקר המדינה התריע על גישה מצומצמת לשירותי בריאות שניתנת לפליטים ומבקשי מקלט ובחלוף עשור, "כשהממשלה סוף סוף מסדירה את הנושא, רוב הפלטים נשארים מחוץ לו, כמו גבינה שיש בה יותר חורים מגבינה".

כאמור, התקנות שולחות את בני ה־18–60 לביטוח פרטי באמצעות מעסיק אלא שרבים מהם לא יכולים לעבוד בגלל מצב פיזי, נפשי או משפחתי (חד־הוריות) או מצב רפואי קודם שלא יאפשר להם לרכוש ביטוח פרטי. "כל אלה יישארו ללא שום ביטוח רפואי ועם אותם שירותי בריאות מינימליים במצבי חירום.

גם רבים מקבוצות הגיל שכן כלולות בתקנות לא יוכלו לעמוד בדמי הביטוח עקב ביטול התקרה של 240 שקלים לכל ילדי המשפחה שהייתה נהוגה בהסדר מאוחדת.

"בני 60 ומעלה מחויבים לשלם 320 שקלים אך משרד הבריאות 'שכח' שאוכלוסיית היעד לא זכאית לקצבאות זקנה והבטחת הכנסה ולהערכתנו רובם לא יוכלו לשלם"

"כבר עכשיו אנחנו מקבלים פניות רבות של משפחות שלא יוכלו לעמוד בתשלומים של מאות רבות של שקלים. בני 60 ומעלה מחויבים לשלם 320 שקלים אך משרד הבריאות 'שכח' שאוכלוסיית היעד לא זכאית לקצבאות זקנה והבטחת הכנסה ולהערכתנו רובם לא יוכלו לשלם.

עובדים זרים בתור לחיסון נגד קורונה בדרום תל אביב. 9 בפברואר 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"גם אמירת משרד הבריאות כי התקנות מחליפות את הסדר מאוחדת לא מדויקת כי לא כל הילדים שזכאים כיום יוכלו להירשם להסדר החדש, מי שייוולד מחר להורים שאינם תושבים יישאר בלי ביטוח ולכן הוגשה העתירה הדחופה. קשה להבין מה הניע את הממשלה לקבוע הסדר ביטוחי שיפגע בקהלי היעד שעליו הוא אמור לחול ומותיר רבים מהם – דווקא הפגיעים ביותר – בלי שירותי בריאות".