ביום ראשון הקרוב, יום העבודה האחרון של הכנסת לפני יציאתה לפגרת הקיץ, מליאת הכנסת אמורה להצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק שתכליתה פוליטיזציה מלאה של תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים.

על פי ההצעה, שאותה יזם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, בחירת הנציב תופקע מידיה של הוועדה לבחירת שופטים ותעבור לידי הכנסת. זו תוכל לבחור נציב פוליטי שלא מכיר את עבודת השפיטה – ויוכל לרדוף שופטים שלא משרתים את רצונותיו של השלטון.

בדברי ההסבר להצעתו, רוטמן מפליג בשבח בחירת הנציב בידי "הרשות הנבחרת המייצגת את הציבור", כלומר הכנסת, ובכך שהעברת בחירת הנציב לידיה תשחרר את מערכת המשפט מ"ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב".

בבחירת נציב תלונות על רבנים יש צורך בגורם מקצועי, בזכות וטו לממסד הרבני בבחירת הנציב – ואין לדעת רוטמן שום ניגוד עניינים הכרוך בכך

מעניין, בהקשר זה, לגלות פעם נוספת את הדו־פרצופיות המסתתרת מאחורי גלגולי העיניים של רוטמן. ב־2 ביולי התכנסה ועדת החוקה בראשותו לדון בהצעת חוק מטעם חבריו לקואליציה ארז מלול מש"ס ומשה פסל מהליכוד שעניינה מינוי נציב תלונות הציבור על רבנים.

על פי הצעת החוק, נציב תלונות הציבור על רבנים לא ייבחר על ידי הכנסת, אלא דווקא על ידי השר לשירותי דת, וזאת בהסכמתם של שני הרבנים הראשיים לישראל וכן באישור מועצת הרבנות הראשית.

שר המשפטים יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במילים אחרות – לרבנים הראשיים ולרבנות הראשית ניתנת, בהתאם להצעת החוק, זכות וטו על זהותו של הנציב שידון בתלונות נגד רבנים. דברי ההסבר להצעת החוק אינם מנמקים כלל מדוע במקרה זה הבחירה היא של גורם בעל אופי מקצועי ולא נתונה לבחירה פוליטית נטו על ידי הכנסת.

בבחירת נציב תלונות על רבנים יש צורך אם כך בגורם מקצועי, בזכות וטו לממסד הרבני בבחירת הנציב, ואין לדעת רוטמן שום ניגוד עניינים הכרוך בכך. אבל כשמדובר בשופטים בבתי המשפט – שם צריכה הכנסת לבחור נציב לפי שיקולים פוליטיים, ואין צורך אפילו בתנאי סף כלשהם כדי לבחור נציב שבכוחו להמליץ על נקיטת סנקציות נגד שופטים, עד כדי הדחה מתפקידם.

ועדת החוקה בראשות רוטמן אישרה שלשום את ההצעה לקריאה ראשונה. זאת על אף חוות דעת קטלניות שהניחו על שולחן הוועדה הן הנהלת בתי המשפט והן מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים

הצעת החוק של רוטמן קודמה במהירות שיא, והיא מגיעה להצבעה שנייה במליאה בתוך פחות מחודש מאז אושרה על ידי ועדת השרים לחקיקה והונחה על שולחן הכנסת. ועדת החוקה בראשות רוטמן (בכך אין כמובן שום ניגוד עניינים, נכון?) אישרה שלשום (שני) את ההצעה לקריאה ראשונה. זאת על אף חוות דעת קטלניות שהניחו על שולחן הוועדה הן הנהלת בתי המשפט והן מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

לצידן חיבר גם היועץ המשפטי לוועדת החוקה ד"ר גור בליי חוות דעת משלו. בדרכו המתונה, בליי תוהה "האם יש הצדקה להוציא את הגורמים המקצועיים מהליך הבחירה של הנציב". עד עתה, הייתה הבחירה כאמור בידי הוועדה לבחירת שופטים, שדנה במועמד שהוצע במשותף על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. בליי תוהה "האם המודל המוצע תואם את אופיו של התפקיד?"

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ד"ר גור בליי, ויו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מתווכחים במהלך דיון בוועדה על המהפכה המשפטית, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועץ המשפטי לוועדת החוקה ממשיך ותוהה האם בהעברת הבחירה לידי חברי הכנסת לא טמון חשש "לפגיעה באי התלות של מערכת השפיטה". נוסף על כך בליי טוען כי הצעת החוק לא תפתור את הקשיים במצב הנוכחי, שהובילו ליוזמת התיקון מלכתחילה.

רוטמן טוען כי המבוי הסתום הנוכחי, שבו שר המשפטים יריב לוין וממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן, לא מצליחים להסכים על מועמד מלמד על כשליה של שיטת המינוי הנוכחית. אך בליי מצביע על כך שבהינתן כי הצעת החוק קובעת שהנציב ייבחר רק ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת, עלול להוביל בעצמו למבוי סתום, בלא מנגנון של "שובר שוויון".

נוסף על כך טוען בליי כי אין זה ראוי לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק – דהיינו, תוך כדי המחלוקת הנוכחית בין לוין לפוגלמן בדבר מינוי הנציב הבא.

בשבועות האחרונים, במקביל לדיונים שקיים רוטמן בהצעת החוק שלו בוועדת החוקה, התקיימה גם שורה של דיונים מאחורי הקלעים בשיתוף ח"כים מהאופוזיציה וגורמים נוספים, בניסיון למצוא נוסחת פשרה

בשבועות האחרונים, במקביל לדיונים שקיים רוטמן בהצעת החוק שלו בוועדת החוקה, התקיימה גם שורה של דיונים מאחורי הקלעים בשיתוף ח"כים מהאופוזיציה וגורמים נוספים, בניסיון למצוא נוסחת פשרה שתשנה את שיטת הבחירה הנוכחית של הנציב, אך לא תייצר פוליטיזציה מלאה.

נכון לעכשיו לא הושגה כל הסכמה, ולפיכך הנוסח שיובא להצבעה בקריאה ראשונה במליאה ביום ראשון משקף את ההצעה המקורית של רוטמן.

הפשרה שנבחנה עניינה בהעברת בחירת הנציב לוועדה מקצועית, שבה תהיה נציגות גם לשופטים אך לא רוב. נוסחה דומה נשקלה בעת חקיקת חוק הנציבות לפני למעלה מ־20 שנה, אך בסופו של דבר נבחר מנגנון בחירה אחר.

ח"כ ניסים ואטורי מצלם את שמחה רוטמן, יצחק קרויזר והשר יריב לוין במליאת הכנסת אחרי ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

כעת נראה שזו עשויה להיות הנוסחה שסביבה יתכנסו גם כוחות ההפיכה המשטרית בראשות רוטמן, שיסכימו להחלשה בכוחם של השופטים להשפיע על זהות הנציב שייבחר; גם על האופוזיציה; וככל הנראה גם על גורמים מהמערכת המשפטית – משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

נכון לעכשיו הסיכום הוא שההצעה תובא להצבעה – וככל הנראה תאושר – בנוסח של רוטמן, אך לא תקודם בנוסח המקורי מעבר לכך. ממילא לא יתקיימו דיונים בהצעת החוק הזו במהלך חודשי הפגרה – והנושא יוכנס להקפאה.