מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס שיגר לפני שבוע מכתב מטעמו לשרים החברים בקבינט הביטחוני ולגורמים נוספים המשתתפים בישיבות הקבינט, בהם ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה אלוף רונן גופמן. תוכן המכתב סודי ולא פורסם.

על פי הערכות, מכתבו של פוקס עוסק בסוגיית החובה לכנס את הקבינט אגב אישור פעולה צבאית מסוימת, במסגרת מהלכי המלחמה שישראל מנהלת בכמה חזיתות.

פוקס לא נעזר ביועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה עו"ד שלומית ברנע־פרגו או ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לשם מתן חוות דעת משפטית. הוא מחשיב את עצמו כמשפטן בעל הבנה חוקתית עמוקה. הוא יודע לבד. הבעיה היא שאיש לא מינה אותו ליועץ משפטי לרשויות שלטון במדינת ישראל.

אין זה מתפקידו של מזכיר הממשלה לתת חוות דעת משפטיות, אפילו אם מדובר בעורך דין שעסק בעבר בנושאים חוקתיים. הייעוץ המשפטי מסור בידי היועצת המשפטית והכפופים לה, ולא בכדי

אין זה מתפקידו של מזכיר הממשלה לתת חוות דעת משפטיות, אפילו אם מדובר בעורך דין שעסק בעבר בנושאים חוקתיים. הייעוץ המשפטי מסור בידי היועצת המשפטית והכפופים לה, ולא בכדי: אין סיכוי שהעמדה המשפטית שפוקס ינקוט תצמצם אי פעם את חופש הפעולה המוחלט שראש הממשלה בנימין נתניהו דורש לעצמו.

לשם כך קיימים שומרי סף עצמאיים, שתפקידם להציב גבולות לתאוות הכוח של פוליטיקאים. כשמדובר בענייני הקבינט הביטחוני, העוסק בעניינים הרגישים ביותר לביטחונה של האומה, הדברים מקבלים חומרה כפולה ומכופלת.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס וראש הממשלה בנימין נתניהו, 15 בינואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

חוות הדעת של פוקס היא אחד הנושאים שהניעו את בהרב־מיארה לשגר אתמול (שלישי) מכתב יוצא דופן בחומרתו לראש הממשלה נתניהו, שכותרתו: "שיבוש תהליכי העבודה בעבודת הממשלה". במכתבה היא מתריעה על כך שהחלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות ללא כל עבודת מטה, ובהסתמך על חוות דעת משפטיות של מי שאינו מוסמך לכך.

לדברי היועצת, פוקס פעל באופן חמור בכך ש"נתן חוות דעת משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני, תוך חריגה מסמכות".

מזכיר הממשלה לא נותר חייב, ופרסם כמעט מייד תגובה מטעמו. בצד החיובי, נראה שמזכיר הממשלה הפנים שאין לו דריסת רגל כלשהי במתן חוות דעת משפטיות, ולכן לטענתו עסק מכתבו בהיבטים "מינהליים מקצועיים" בלבד.

זו איננה הפעם הראשונה שפוקס, בעבר עורך דין פרטי המקורב לחוגי הימין שאף הגיש שורה של עתירות לבג"ץ בנושאים חוקתיים, מתפקד כמעין עורך דין של לשכת ראש הממשלה

"מזכיר הממשלה רואה בחומרה את העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה נותנת פומביות במכתבה למכתב סודי ביותר ששלח מזכיר הממשלה – שהינו גם מזכיר הקבינט המדיני־ביטחוני – לראש המל"ל עם העתק למזכיר הצבאי וליועצת.

"בניגוד מוחלט לטענת היועצת, מכתבו של מזכיר הממשלה נשלח במסגרת סמכותו כמזכיר הקבינט המדיני־ביטחוני, אינו מהווה חוות דעת משפטית ואין לתוכנו השלכות כלשהן בתחום הביטחוני. לא בכדי אף גורם ביטחוני לא העיר הערה כלשהי על תוכן המכתב.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, 5 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הניסיון לייחס 'השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני' במכתב פומבי שהפיצה היועצת לתקשורת – למכתב שעסק אך ורק בעניינים מנהליים מקצועיים – מעוות את העובדות, פוגע בעבודת הקבינט ובאמון הציבור".

זו איננה הפעם הראשונה שפוקס, בעבר עורך דין פרטי המקורב לחוגי הימין שאף הגיש שורה של עתירות לבג"ץ בנושאים חוקתיים, מתפקד כמעין עורך דין של לשכת ראש הממשלה.

יומיים אחרי פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין בהאג בעניין חוקיות הכיבוש, יזמה הממשלה דיון בהצעת החלטה שלפיה "עם ישראל אינו כובש בארצו", אליה צורפה חוות דעתה של פרופ' איינהורן המקורבת לנתניהו

בעתירה שהוגשה בעניין הייצוג הנפרד שאושר לממשלה בעתירות בנושא גיוס תלמידי הישיבות, הגיש פוקס בעצמו לבג"ץ תגובה מטעם הממשלה, באופן שעורר תדהמה במשרד המשפטים, שמעולם לא ויתר על ייצוג הממשלה בעתירה זו (גילוי נאות: הכותב ייצג את העותרים באותה עתירה).

הממשלה נעזרת לא רק בפוקס כמשפטן שאיננו מקרב אנשי השירות המשפטי הציבורי. לפני כשבועיים, יומיים בלבד אחרי פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, יזמה הממשלה דיון בהצעת החלטה שלפיה "עם ישראל אינו כובש בארצו ובבירתו הנצחית ירושלים", וכי הממשלה דוחה את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי.

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, 17 במאי 2024 (צילום: Nick Gammon / AFP)

להצעת ההחלטה הזו צורפה חוות דעתה של פרופסור טליה איינהורן, מקורבת לנתניהו שאף מכהנת כנציגת ציבור בוועדת גרוניס המייעצת למינויים בכירים. איינהורן, הרואה עצמה מומחית למשפט בינלאומי, כתבה בתוך פחות מ־48 שעות מסמך המתיימר להפריך את החלטת בית הדין הבינלאומי.

מחוות הדעת שכתבה עולה כי לישראל יש זכות להתיישב הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה, וזכות זו מעוגנת בהחלטת חבר הלאומים מ־1922 ולא בהחלטת האו"ם מ־כ"ט בנובמבר 1947. לכנות את העמדה הזו קיצונית, רדיקלית, שנויה במחלוקת – יהיה שיא האנדרסטייטמנט.

עצם היוזמה לקיים דיון בנושא כבד־משקל כמו חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בלי להתבסס על העבודה של משפטני המחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים, היא תקלה עצומה

אך זו הייתה "חוות הדעת המשפטית" שצורפה להצעת ההחלטה שהונחה לפני הממשלה. למיטב הידוע, השרים אכן קיימו דיון בהצעה לצאת ב"הצהרה בעניין הזכות ההיסטורית והמשפטית הבינלאומית להתיישבות", אך לא התקבלה החלטה פורמלית.

במרשם החלטות הממשלה לא מופיעה החלטה כזו והנושא כולו לא הופיע בהודעה שיצאה בתום הישיבה על ההחלטות שהתקבלו בה. יד נעלמה אפילו דאגה להסיר את הצעת ההחלטה והמסמך של איינהורן מאתר משרד ראש הממשלה.

פרופסור טליה איינהורן מחוץ לבית הנשיא בירושלים, 12 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אין צורך לומר שעצם היוזמה לקיים בממשלה דיון בנושא כבד־משקל כמו חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בלי להתבסס על העבודה של משפטני המחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים, היא תקלה עצומה. זו גם פעולה שאינה כדין, שכן הדין אינו מאפשר לממשלה להחליף את אנשי היועצת המשפטית לממשלה במשפטנים פרטיים.

ההתבססות על המסמך שכתבה איינהורן מהווה יישום של "חוק היועמ"שים" שהממשלה איימה לחוקק במהלך ההפיכה המשטרית, ושנבלם בסופו של דבר משהתבררו הנזקים העצומים שהוא עתיד לגרום.

נותר לתהות מה הניע את היועצת להוציא את מכתב הנזיפה הזה דווקא עכשיו. הרי הכשלים המכוונים בעבודת הממשלה, ההתעלמות מתקנון הממשלה, מכללי מינהל תקין ומהנחיות היועצת, נמשכים כבר חודשים

בהרב־מיארה מצאה עצמה אתמול כותבת לנתניהו דברים מובנים מאליהם. "כדי למנוע תקלות נוספות בטווח הזמן המיידי, אזכיר מושכלות יסוד: לא ניתן להסתמך על חוות דעת משפטית של גורם פרטי או של מזכיר הממשלה כבסיס לקבלת החלטות. הם אינם מוסמכים לקבוע את גדרות הדין לרשות המבצעת ואם היא פעלה כדין. יש להחזיר את הדברים למסלולם, ויפה שעה אחת קודם".

נותר לתהות מה הניע את היועצת להוציא את מכתב הנזיפה הזה בראש הממשלה דווקא עכשיו. שהרי, הכשלים המכוונים בעבודת הממשלה, ההתעלמות מתקנון הממשלה, מכללי מינהל תקין ומהנחיות היועצת, נמשכים כבר חודשים ארוכים וגוברים ככל שמתארכת כהונת הממשלה הנוכחית.

שלט תמיכה ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בהפגנה בחיפה נגד ההפיכה המשטרית, 20 ביולי 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

אפשר שהיועצת ביקשה לשרטט קו גבול כדי להסיר מעצמה אחריות לתקלות עתידיות שעלולות להתרחש – בפרט בתחום הביטחוני – אם הכאוס בתהליכי עבודת הקבינט יימשך.

הסיכון הוא שמבחינת נתניהו מכתבה של היועצת עשוי להוות טריגר לחידוש המהלך להדחתה. לא בכדי שורת ארגונים מהימין, ובהם "אם תרצו", "התנועה למשילות ודמוקרטיה" ו"החזית לשחרור דרום תל אביב", פנו בימים האחרונים לנתניהו בדרישה להביא להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה בשל "חילוקי דעות מהותיים" עם הממשלה, באופן שלדעת הפונים "מסכן ופוגע ביכולת העמידה של עם ישראל נגד אויביו".