אין הרבה נקודות כאלה בישראל. במבט לכיוון דרום־מזרח זוהי ממלכת ירדן. במרחק נראה כפר ירדני השוכן על מדרון הר. מעט צפונה יותר – ברוכים הבאים לסוריה. לא לחינם קוראים לאזור הזה שבדרום רמת הגולן משולש הגבולות.
באופן מפתיע, בזמן שמדינת ישראל מעבירה עוד יום בהמתנה דרוכה, דווקא כאן רגוע למדי, וכך גם היה – בדרך כלל – בחודשים האחרונים. במושב מיצר הסמוך למשולש הגבולות חוו רק קומץ אזעקות. בביקור ביום לוהט של תחילת אוגוסט הנוף הדרמטי של שיפולי הרמה עושה עבודה מצוינת בדחיקת המלחמה לירכתי התודעה.
מסביב ייהום הסער, אבל בשנתיים האחרונות התחוללה במיצר מהפכה קטנה ומסקרנת – המהפכה האורגנית. אחרי שנים של דשדוש, שבהן היקף הפעילות ושטח החלקות של שיטת הגידול נטולת הריסוסים והכימיקלים הלך והצטמצם בישראל, מסתמנת פניית פרסה.
לאורך הכביש הסמוך למושב שוכנת שורה ארוכה של חלקות – 17 חלקות שחולקו בין 11 משקי בית. המכנה המשותף: כולם עושים חקלאות אורגנית
מיצר, שהוקם כקיבוץ בשנות ה־80' ופורק ב־2010 בעקבות תת־אכלוס, הושק לפני עשור כמושב והפך יעד נחשק לחקלאים צעירים שביקשו לעבד חלקת קרקע משלהם. ורבים מהם, מתברר, רצו לעבד אותה באופן אורגני.
לאורך הכביש הסמוך למושב שוכנת שורה ארוכה של חלקות – 17 חלקות שחולקו בין 11 משקי בית. המכנה המשותף: כולם עושים חקלאות אורגנית. יש כאלה שמנצלים את החלקה לפעילות עם גוון יותר תיירותי או קהילתי, למשל יער מאכל. אחרים במושב, כמו גסטון פוקרסה, חקלאי מנוסה ודמות מוכרת בעולם האורגני, מגדלים ירקות ועלים.
דני לביא (אין קשר לכותב) מגדל כאן פירות יחד עם שותפו, נועם אופנהיים, שהוא גם מרכז המשק. לביא בן ה־39, חיפאי במקור, הגיע למיצר לפני שמונה שנים אחרי תקופה של מגורים בעמק החולה. הוא אגרונום בהשכלתו, שאחרי שנים כשכיר החליט להיות חקלאי עצמאי. הוא מגדל גם שקדים וכרם יינות "קונבנציונליים", אבל בשנים האחרונות נוטה יותר ויותר לכיוון האורגני.
החלקה האורגנית, 12 דונם גודלה, כוללת קוקטייל של נשירים – אפרסקים, נקטרינות, שזיף, תפוחים. "פירות נחל מיצר", הוא מכנה אותם על שם האפיק שעובר בפאתי החלקה. בעונה הזו של השנה קשה להבחין בנחל, אבל "בחורף ממש מטורף פה", הוא מבטיח.
"נטענו את החלקה הזו מתוך אתגר להעמיד פרי אורגני איכותי. פרי שאתה מסתכל עליו ואומר 'וואו, אני רוצה לתת ביס', ואחרי שאתה נותן ביס אתה אומר, 'וואו, אני רוצה עוד ביס'"
מה גורם לחקלאי לקחת על עצמו את המשימה הסיזיפית של מאבק במזיקים בלי כלי הנשק הקטלניים שחברות הכימיקלים מפתחות? "החלקה הזו היא איך שאני רוצה שהעולם והסביבה שלי ייראו", אומר לביא, "זו חלקה שהתחלנו מאפס, 30 שנה היא הייתה בר. הדגשים פה אחרים לגמרי.
"זה הבריאות של האדמה, הבריאות של הסביבה, הרבה יותר תשומת לב להגנת הצומח ולמגוון הביולוגי. הגישה היא יותר סבלנית ויותר מקבלת מתוך הנחה שאתה רוצה לשמר דברים באופי מסוים. נטענו את החלקה הזו מתוך אתגר להעמיד פרי אורגני איכותי. פרי שאתה מסתכל עליו ואומר 'וואו, אני רוצה לתת ביס', ואחרי שאתה נותן ביס אתה אומר, 'וואו, אני רוצה עוד ביס'".
והגעת לזה?
"כן, הטעם של הפירות כאן משמעותית טוב יותר. ואני לא אחד שאם תבוא אליו הביתה תראה רק אורגני. אין מה להשוות. הפרי סופג פחות חומרים, הגידול פחות אינטנסיבי, אין את הפמפום הזה שנועד לנפח, אין דישון בכימיקלים".
אפשר להתפרנס מזה?
"אני לא רחפן. אם לא הייתי חושב שאפשר להתפרנס לא הייתי עושה את זה. זו השנה השנייה שאנחנו מוכרים, אני מוכר בעיקר לחקלאים שמשווקים ישירות ארגזים למשקי בית כמו משק חביביאן או המשק של איריס בן צבי בכפר יהושע, ובקטנה לאנשים במיצר בשביל הכיף. השרשרת קצרה, מדובר באנשים ולא בתאגידים, התקשורת נעימה".
"הגיעו הרבה משפחות צעירות וחבר'ה צעירים עם ראש סביבתי שרוצים לעשות חקלאות אחרת. כשגם השכנים אורגניים זה יותר קל, אין סכנה של רחף של חומרי הדברה, לא צריך לשים מחיצות בין החלקות"
מה הקטע של מיצר עם האורגני?
"זה עניין של חתך גיל. משום שמדובר במושב חדש שיצא לקליטה הגיעו הרבה משפחות צעירות וחבר'ה צעירים עם ראש סביבתי שרוצים לעשות חקלאות אחרת. אני המבוגר בחבורה. כשגם השכנים אורגניים זה יותר קל, אין סכנה של רחף של חומרי הדברה, לא צריך לשים מחיצות בין החלקות".
התנופה האורגנית של צעירי מיצר מתיישבת היטב עם ממצאי סקר שערך לאחרונה "טוב השדה", הארגון לחקלאות אורגנית בישראל. מטרת הסקר הייתה לאפיין את החקלאים האורגניים בארץ בעיקר מבחינת גיל ומגדר ביחס לכלל החקלאים.
הממצאים מובהקים: בין החקלאים האורגניים בישראל יש יותר צעירים ויותר נשים. הגיל הממוצע של החקלאי האורגני הישראלי הוא 50.5, לעומת 59 בקרב החקלאים הקונבנציונליים, כאשר הגיל השכיח של החקלאים האורגניים נע בין 41 ל־45. נשים מהוות 20% מהחקלאים האורגניים לעומת 10%–15% בקרב כלל חקלאי ישראל.
במסגרת הסקר נערכה סידרה של ראיונות עם חקלאים אורגניים בני 25–40 שנשאלו מה מביא אותם לתחום. התשובות הנפוצות: מודעות מפותחת לנושאי בריאות, סביבה ורווחת בעלי חיים; רצון לעסוק בחקלאות עם ערך מוסף, שמתחברת למודעות ולתפיסת העולם שלהם; ועניין בקשר ישיר עם הצרכנים, מהסוג שמקובל במשקים אורגניים קטנים שמבצעים מכירה ישירה.
כשאנחנו מגיעים לחלקה של עמית ורד וירמי בן נתן, סמוך לשער המושב, נדמה לרגע שנחתנו באזור כפרי בדרום מזרח אסיה. עלי האורז הירוקים מתנועעים ברוח החמה. אורז בישראל? מה ששמעתם
בראיונות עם חקלאיות הפעילות בתחום עלה שהן מרגישות משמעותיות יותר בעבודה בקנה מידה קטן, משפחתי וקהילתי, מהסוג שמאפיין חלק מהמשקים האורגניים; שהן בעלות מודעות גבוהה לבריאות ותזונה בריאה עם דגש על ילדים; ושהן חשות שהחקלאות האורגנית מאפשרת יותר איכויות "נשיות" כמו ראייה הוליסטית, תהליכיות ועבודה מניעתית.
כשאנחנו מגיעים לחלקה של עמית ורד וירמי בן נתן, סמוך לשער המושב, נדמה לרגע שנחתנו באזור כפרי בדרום מזרח אסיה. עלי האורז הירוקים מתנועעים ברוח החמה. אורז בישראל? מה ששמעתם.
לצמד החקלאים, בני זוג בשנות ה־30 לחייהם, יש חלום. מאז שנות ה־60' של המאה הקודמת, אז ניסו לגדל אורז בביצת החולה, כל האורז שאנחנו אוכלים מיובא. רובו מהמזרח הרחוק, אבל בשנים האחרונות גידול האורז בעולם נמצא בעיצומה של מהפכה.
הגידול המסורתי בהצפה דורש כמויות של מים שהאנושות וכדור הארץ לא יכולים לעמוד בהן יותר. כשליש מהמים המתוקים שהאנושות צורכת משמשים לגידול אורז. חברות כמו "נטפים" ומתחרות פיתחו שיטות לגידול אורז בטפטוף, עם כ־20% מכמות המים הנדרשת להצפה.
"רוב האורז שגדל בעולם גדל בשדות שקנה המידה שלהם דומה לשדה שלנו – שמונה דונם", אומר ירמי, "החלטנו שלא ניקח איזה חצי דונם ונעשה ניסוי, אלא נלך על חלקה מלאה וננסה להפוך אותה למסחרית"
הבנק העולמי והאו"ם דוחפים את הגידול בטפטוף בכל הכוח כדי להציל את העולם מהתייבשות. אחד ממפתחי השיטה ב"נטפים" היה האגרונום אלי ורד, שהוא במקרה אביה של עמית. מכאן הייתה קצרה הדרך לניסוח החזון של הזוג הצעיר – גידול אורז ישראלי בטפטוף.
"אורז נחשב לגידול הכי מזהם בעולם", אומר ירמי, "מעבר לבזבוז המטורף של המים, שדות האורז המוצפים אחראיים על 20%–30% מפליטות המתאן, שהוא גז חממה עוצמתי שנוצר כתוצאה מהתפרקות של חומר אורגני בתוך הביצה הנוצרת מההצפה".
ביום שבו הגענו עמית נדדה בארץ במסגרת תפקידה כמדריכה במשרד החקלאות. "רוב האורז שגדל בעולם גדל בשדות שקנה המידה שלהם דומה לשדה שלנו – שמונה דונם", אומר ירמי, "החלטנו שלא ניקח איזה חצי דונם ונעשה ניסוי, אלא נלך על חלקה מלאה וננסה להפוך אותה למסחרית.
"אני מתנהג כמו חקלאי הודי, לא עושה שום דבר באפליקציה, נמצא כאן שבעה ימים בשבוע, לפעמים עם הילד. האורגני בכלל מסבך את הסיפור, בגלל שאין הצפה אז יש המון עשבים".
אלא שכשהאורז מוכן רק מתחילים האתגרים. "בסוף תהליך של קציר וניקוי צריך לשייף את הקליפה. התקשינו להביא מכונה טובה ובדיוק פרצה המלחמה. קצת אכלנו אותה עם מכונה סינית זולה שלא מוציאה מוצר מספיק טוב"
בנובמבר האחרון, שבועות אחדים אחרי פתיחת המלחמה, הגיעה עת קציר האורז הראשון. כעת זה הקיץ השני. "אורז הוא גידול קיץ שאוהב חום", אומר ירמי, "זרענו בתחילת יוני ועוד בערך חודשיים הוא יהיה מוכן".
אלא שכשהאורז מוכן רק מתחילים האתגרים. "בסוף תהליך של קציר וניקוי צריך לשייף את הקליפה. התקשינו להביא מכונה טובה ובדיוק פרצה המלחמה. קצת אכלנו אותה עם מכונה סינית זולה מדי שלא מוציאה מוצר מספיק טוב ואיכותי. זה היה חתיכת בית ספר. בשנה שעברה הייתה לנו תוצרת של בערך 500 קילו לדונם".
שדה אורז ברוח (צילום: אביב לביא)
היעד הסופי הוא אורז בוטיק אורגני, מקומי, אקולוגי, שנמכר בישראל. למותג כבר יש שם – "אורז רוח" – שמסמל את הסבלנות שהגידול הזה מצריך ואת הרוחות הערות של דרום הרמה. יש בחלקה של עמית וירמי אורז בסמטי, אורז עגול, ועוד שבעה זנים חדשים שבוחנים עכשיו את גידולם.
"שמנו פה השקעות וחסכונות שלנו מתוך אמונה שזה הדבר הנכון לעשות", אומר ירמי, "בסוף יש לנו תוכנית כלכלית שאומרת שלגדל אורז אורגני ברמת הגולן זה משהו שאפשר להרוויח ממנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו