ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס פרסמה ב־24 ביוני חמישה מכתבי אזהרה חמורים – לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש המוסד דאז יוסי כהן, לשר הביטחון בחלק מהתקופה משה יעלון, למפקד חיל הים דאז רם רוטברג ולבכיר המל"ל בתקופה הרלוונטית אבנר שמחוני.

לשון האזהרה הייתה מהחריפות שראינו בישראל בעשרות השנים האחרונות – ובעיקר כלפי נתניהו, ש"התנהלותו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח, ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך [נתניהו] סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".

גם נוסח האזהרה במכתב המיועד לראש המוסד לשעבר חמור ביותר, אם כי מבין כל המוזהרים נתניהו הוא היחיד שממשיך לכהן ולנהל את המדינה אחרי שצוין כי סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ שלה.

מבין כל המוזהרים נתניהו הוא היחיד שממשיך לכהן ולנהל את המדינה אחרי שצוין כי סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ שלה

לפני שנים אזהרות מהסוג הזה כלפי ראש ממשלה, ראש מוסד ושר ביטחון לשעבר, יכלו להרעיד עולמות. אבל ישראל של אחרי 7 באוקטובר מתבוססת ביגון עמוק ובשיטפון של חדשות שליליות – והציבור, לרבות צרכני האקטואליה הכבדים, לא מסוגל להישיר מבט לריבוי הטראומות.

חמשת המוזהרים היו אמורים להודיע לוועדה על הצטיידותם בעורכי דין, זהות עורכי הדין והאם בכוונתם לפעול לפי סעיף 15 לחוק ועדות החקירה, כלומר לבקש לעיין בחומרים חסויים ולהיערך לחקירת עדים.

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לזמן ישראל נודע שכל החמישה השתמשו בסעיף והגישו בקשות לעיון בחומרים. המשך ההליך צפוי להיות ארוך ומייגע. בשל הרגישות הביטחונית הרבה של התכנים הנידונים בוועדה, עורכי הדין שנשכרו צריכים לעבור תחקיר ביטחוני והכשרה לייצוג תוך טיפול בחומרים סודיים ביותר.

שיקול הדעת על ניהול תהליך הסיווג הביטחוני מצוי בידי הוועדה – ולצנזורה הצבאית אין מעורבות מפקחת, אם כי ייתכן שהם מייעצים לוועדה.

נתניהו שכר את שירותיו של עו"ד עמית חדד, שמייצג אותו גם בתיקי האלפים כסנגור המוביל אחרי שעו"ד בעז בן צור התפטר בינואר 2024

נתניהו שכר את שירותיו של עו"ד עמית חדד, שמייצג אותו גם בתיקי האלפים כסנגור המוביל אחרי שעו"ד בעז בן צור התפטר בינואר 2024. חדד גם אמור להכין את נתניהו לעדות בתיקי האלפים ב־2 בדצמבר.

חדד עסוק גם בייצוג של שלמה פילבר במסגרת בקשת הפרקליטות לשלול את מעמדו כעד מדינה בתיק 4000 (ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אישרה לחדד את ניגוד העניינים).

עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 9 במאי 2023 (צילום: יונן זינדל, פלאש 90)

משה יעלון שכר את עורכי הדין צביקה בר־נתן ומרב ברוך. יעלון הופתע מהודעת האזהרה משום שהיה אחד העותרים להקמת ועדת החקירה ושטח בפני הוועדה (וגם בפני הציבור הישראלי) טענות רבות שהיו לו על תהליך רכש הצוללת השישית, שנעשה לכאורה ללא ידיעתו.

הוועדה הזהירה אותו בנושא רכש ספינות השיט וכן שהצהיר בבג"ץ כי החזקת צוללת שישית מהווה פגיעה בביטחון המדינה, וכי ההחלטה לרכושה התקבלה ללא צורך. אולם, לפי נוסח האזהרה יעלון תמך בממשלה ברכש הצוללת הזו ובהמשך נמנע מלהכריע בשאלת גודל צי הצוללות אף שהנושא עלה בפניו.

בהליך מקביל דומה – ועדת החקירה לחקר האסון במירון – 18 אישים קיבלו מכתבי אזהרה מוועדת ברלינר ואחרי הופעת עורכי דינם, חקירת עדים וקבלת המסמכים – רק 17 נותרו מוזהרים בדוח הסופי

הוועדה אף הזהירה את יעלון בנושא ההסכמה למכר צוללות לצד ג' (לכאורה, מצרים) ועל כך שהוא פעל באופן "נמהר ולא זהיר אצל גורם זר באמצעות גורם ישראלי לבירור בדבר שינוי עמדתה של מדינת ישראל לגבי מכר צוללות לצד ג', באופן שגרם למבוכה מדינית".

בהליך מקביל דומה – ועדת החקירה לחקר האסון במירון – 18 אישים קיבלו מכתבי אזהרה מוועדת ברלינר ואחרי הופעת עורכי דינם, חקירת עדים וקבלת המסמכים – רק 17 נותרו מוזהרים בדוח הסופי.

משה (בוגי) יעלון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

הוועדה החליטה לא להטיל אחריות אישית על על רב הכותל שמואל רבינוביץ, שהיה בין המוזהרים המקוריים,  וציינה כי הוא נקט בפעולות לשיפור המצב. כלומר, הופעת עורכי הדין של המוזהרים בפני הוועדה עשויה לסייע לחלק מהמוזהרים להיחלץ מהדוח המסכם של הוועדה.

פומביות הדיון

כזכור, ועדת הצוללות הייתה אמורה לפעול בשקיפות בהתאם להחלטת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת במרץ 2022. "ועדת חוץ וביטחון החליטה לצמצם את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים, כך שההוראות הכלליות לגבי פומביות הדיונים ופרסום הדוחות יחולו על עבודת ועדת החקירה", נכתב אז.

לזמן ישראל נודע שכיום חברי הוועדה וקומץ עובדי הוועדה עוברים על הפרוטוקולים של העדויות ומסמנים את החומרים שניתן יהיה לפתוח לציבור לקריאה בדיעבד

כלל הפומביות אמור היה לחול, אלא אם "הוועדה תקבע כי נידונים דברים מסווגים הקשורים לביטחון המדינה וליחסי החוץ". בפועל הוועדה לא אפשרה לנציגי התקשורת להגיע לאף ישיבה – ומדי כמה חודשים משחררת לתקשורת את רשימת העדים ו/או היועצים שהופיעו בפניה.

לזמן ישראל נודע שכיום חברי הוועדה וקומץ עובדי הוועדה עוברים על הפרוטוקולים של העדויות ומסמנים את החומרים שניתן יהיה לפתוח לציבור לקריאה בדיעבד. הסיבה לפעולה הזו היא הרצון למלא אחר כלל פומביות הדיון, שהופר במהלך שמיעת העדויות.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס (צילום: יואב ארי דודקביץ/פלאש 90)

שיקול הדעת הסופי על חשיפת הפרוטוקולים והשחרת הטקסטים מסור בידי הוועדה עצמה ולא בידי הצנזורה הצבאית (אם כי הצנזורה עשויה לייעץ להם). מדובר בפעולה ממושכת בשל מאות השעות של העדויות ובשל סודיות התכנים. אולם לזמן ישראל נודע שייתכן שכבר בזמן הקרוב יועלו פרוטוקולים מושחרים לאתר הוועדה לעיון הציבור.

דוח מערכתי

אלמנט נוסף וחשוב בעבודת הוועדה קשור למסקנות המערכתיות הנוגעות לרכש ביטחוני המבטיחות אי הישנות של מקרים דומים בזמן הקצר והארוך.

העבודה על הדוח המערכתי מתקיימת ברקע ועשויה להגיע לידי השלמה במקביל לעבודת עורכי הדין על ייצוג המוזהרים וההגעה למסקנות הפרסונליות

העבודה על הדוח המערכתי מתקיימת ברקע ועשויה להגיע לידי השלמה במקביל לעבודת עורכי הדין על ייצוג המוזהרים וההגעה למסקנות הפרסונליות. מהות הדוח היא ירידה לעומק תהליכי ביצוע הרכש הביטחוני, מעמדם של מתווכים עסקיים (כמו מיקי גנור) וסדרי פיקוח על מערכת הביטחון.

הוועדה כאמור עשויה לנתק את הדוח מההיבטים הפרסונליים ובכך להתקדם בנתיב הזה ולא להמתין עוד חודשים ארוכים של סיווג ביטחוני לעורכי הדין, המעבר שלהם על החומרים והגשת התשובות לאזהרות האישיות.