JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר אמיר מזור: "הוא קינא לפועל ולתואר ולשם" – על פזמוניו של ירון לונדון | זמן ישראל

"הוא קינא לפועל ולתואר ולשם" – על פזמוניו של ירון לונדון

ירון לונדון (צילום: משה שי, פלאש 90)
משה שי, פלאש 90
ירון לונדון

פזמוניו של ירון לונדון הם במידה רבה ראי לאישיותו. הם מתאפיינים בעושר לשוני רב ובידע רחב אופקים. יום הולדתו ה-84 של לונדון הוא הזדמנות טובה להיזכר בכמה משיריו הידועים ולעמוד על ייחודם.

ירון לונדון ידוע בקרב הציבור כאיש תקשורת וכאינטלקטואל אוטודידקט. לצד זאת, לונדון שלח ידו גם בכתיבת פזמונים. על אף מיעוטם היחסי של השירים שכתב (אתר "שירונט" מונה כ-30 שירים פרי עטו), חלק ניכר מהם היו למוכרים ואהובים. ביניהם "לו הייתי פיראט", "מרדף", "אליעזר בן יהודה", ו"בואי לאילת".

לונדון לא לקח ברצינות יתרה את משלח ידו כפזמונאי. "רוב פזמוניי נכתבו לשעשועיי, או בגלל חסרון כיס, ולא מפני שאוּטֶרפֶּה, המוזה של השירה הלירית, התדפקה על דלתי לעת לילה" – העיד על עצמו בספרו האוטוביוגרפי (ירון לונדון, "לו הייתי פיראט" הוצאת כתר, 2014, עמ' 191).

לונדון לא לקח ברצינות יתרה את משלח ידו כפזמונאי. "רוב פזמוניי נכתבו לשעשועיי, או בגלל חסרון כיס, ולא מפני שאוּטֶרפֶּה, המוזה של השירה הלירית, התדפקה על דלתי לעת לילה" – העיד על עצמו

עם זאת, ניתן למצוא איזה קו מאפיין בשיריו, המשקף פנים מוכרים באישיותו ומצביע על ייחוד אומנותי ביצירתו. פזמוניו מתאפיינים בווירטואוזיות לשונית המעידה על שליטה פנומנלית במכמניה של השפה העברית. יש בהם גם ביטוי למה שמכונה "ידע כללי נרחב". ואמנם ניסוח מהוקצע וקולח לצד יכולות אינטלקטואליות מרשימות הם מסימני ההיכר המובהקים של ירון לונדון האיש.

בניגוד לרושם שעשוי להיווצר, אופי זה של פזמוניו אינו ביטוי לשחצנות – דימוי ציבורי נוסף שדבק בו. לונדון ינק את אהבת העברית מחלב אמו, שלדבריו, "מסירותה לעברית כמעט לא נפלה ממסירותם של אב"י וזוגתו" (שם, עמ' 25).

ניכר, אפוא, כי זהו אופי להגו הטבעי. לונדון מספר:

"בביתנו, הדיבור והכתיבה בעברית לא נועדו להתקשרות, לא מנגנון שימושי היו, אלא טקס אינסופי, תפילה צבעונית ורועשת שנישלה את כל שאר הטקסים והפולחנים. תלונה הייתה קינה קדמונית, גערה הייתה נבואת זעם תנ"כית, מחמאה הייתה שיר הלל (…) אני מכיר בכך שנגיף התפארת הלשונית דבק בי, וכי שפתי מרוממת מדי, וכי יש לי נטייה לשלוף את המילה הנדירה ביותר שבאשפת המלים העומדות לרשותי" (שם, עמ' 26-25).

אלא שליצירתו הלירית של לונדון מאפיין ייחודי נוסף. רבים מפזמוניו כוללים תיאורים ציוריים של דמויות או חפצים, שכמו בתנועת מצלמה, הולכים ומתמקדים באובייקטים, על מנת לבחנם מקרוב ולעמוד על קווי אישיותם או סממניהם הפיזיים.

כך למשל, בידוע יותר מבין שיריו, משרטט לונדון את דיוקנו הרוחני והפיזי של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. על רקע חינוכו על ברכי השפה העברית, נקל להבין מדוע בחר לונדון להקדיש שיר דווקא לגיבור לשונאי זה, ולא למנהיג צבאי או מדיני. שנים לאחר מכן כתב על בחירתו זו:

"חשבתי, עודני חושב, שגיבוריה הגדולים של המהפכה הציונית אינם נושאי הנשק, אלא ראשוני הסופרים והמורים העבריים בירושלים ובמושבות, והחלטתי להקים לאחד מהם אנדרטה מחורזת" (שם, עמ' 198).

ניתן למצוא איזה קו מאפיין בשיריו, המשקף פנים מוכרים באישיותו ומצביע על ייחוד אומנותי ביצירתו. פזמוניו מתאפיינים בווירטואוזיות לשונית המעידה על שליטה פנומנלית במכמני השפה העברית

וכך, תיאר לונדון את אב"י כמי שקינא לשפה העברית "כמו הנביאים הקנאים לשם", כמי שישב מדי לילה, כל הלילה, לאור עששית וכתב תלי תילים במילונו. הנה אנו רואים את "קצה הנוצה" בה רשם את מילותיו ואת הכתב הרהוט, ומבלי משים מעלים בעיני רוחנו את קלסתרו הסגפני של בן-יהודה: הפנים הגרומות, המשקפיים העגולות, הסנטר המחודד, הזקן, המצח הגבוה, זה שמאחוריו "מוחו הקודח".

באופן אירוני, הביטוי "מוחו הקודח" שהפך עם השנים למטבע לשון, הוא פרי דמיונו של לונדון עצמו, והוא זה שבדהו מ"מוחו הקודח" שלו עצמו. ומדוע כינה את אב"י "יהודי מבדח"? הלא כינוי זה נבע רק מתוך "הדחף החולני להקציע חרוז מושלם", שהרי "קנאים כאב"י אינם אנשים מבדחים" (שם, 199).

 

אליעזר בן יהודה יהודי מבדח (לחן: מתי כספי).

הפזמון "גשר אלנבי" (בלחנה של נורית הירש), קשור גם הוא, בכללותו, לעניין גדול הכרוך באתוס הציוני, והוא המלחמה התמידית בין ישראל ושכנותיה והתקווה לשלום. השיר מתאר את העוברים והשבים על "גשר אלנבי", הגשר המפריד בין ישראל לירדן לאחר מלחמת ששת הימים.

פזמון זה הוא מעין משאלת לב ל"מזרח תיכון חדש", בתיאורו את "בני הדוד" החוצים את הגשר כמי שחוזרים מעליית הרגל למכה, או יוצאים בדרכם לעמון או מרחיקים לארם נהריים – מולדתו של אבי האומות הערבית והיהודית.

עם זאת, לצד הנוף הפסטורלי של "גדותיים ירוקות", עוד נשמעות היריות ונגלות "שוחות המקלעים העמוקות". השיר מורכב רובו ככולו מפסיפס של תמונות תקריב: הגשר הלוהט בצהרי היום, הזבובים המכסים את תא המטען, הנוסע עבדאללה בכותונת הפסים, המוכס הבודק את המכונית "מחרטום עד גלגל", הנהגים הממתינים בתורם ובינתיים מעשנים סיגריות, והחייל המתנועע לקצב הג'אז.

באופן אירוני, הביטוי "מוחו הקודח" שהפך למטבע לשון, הוא פרי דמיונו של לונדון עצמו, והוא זה שבדהו מ"מוחו הקודח" שלו. ומדוע כינה את אב"י "יהודי מבדח"? רק מתוך "הדחף החולני להקציע חרוז מושלם"

בדומה לבלדה על אב"י, אני מרשה לעצמי לנחש שגם כאן השתמש לונדון בחרוזים מאולצים, למשל המילה "ג'אז", הנזכרת רק על מנת שתתחרז עם "חיג'אז", חבל הארץ בערב הסעודית שבו נמצאות מכה ומדינה, הערים הקדושות לאסלאם.

"גשר אלנבי" (לחן: נורית הירש)

בשנים שמיד לאחר מלחמת ששת הימים התפרסמו שניים מפזמוניו שעסקו בתופעת הבורגנות הישראלית ושיממונה, ובמרכזם גבר ואישה: "החיים היפים" בביצוע להקת הנח"ל, ו"בשש או בשבע" בביצוע השלושרים (שניהם בלחניו של יאיר רוזנבלום).

בשני השירים מתמקד לונדון, בין היתר, בחלקים מגופה של האישה, עניין שלא היה מתקבל בעין יפה בימינו. בשיר הראשון מתואר גבר נשוי עם ילדים, "משכורת די טובה", "חשבון קטן בבנק", משכנתה וביטוח תאונות. בסוף השיר מתברר ש"החיים היפים לפעמים מעייפים", וכי הגבר בר המזל בעצם מכור לגלולות שינה ולעישון וסובל מבעיות בריאות. כאן מקרב לונדון את המצלמה הווירטואלית לגוף פילגשו של הגבר, שהיא "די מלאה אבל רגליה די יפות".

השיר השני מתאר לסירוגין ובמקביל את מהלכיהם של גבר ואישה בערב אחד. בזמן שהגבר עוזב את המשרד, נוסע לדירה, מתיר עניבה מצוואר וחולץ נעליים, האישה מתקשטת ומתייפה לקראת אהובה. בסופו של דבר, כשהמתח מגיע לשיאו, רובץ הגבר במיטתו, מותש מעוד יום משעמם בעבודה, והאישה גם היא נרדמת לבדה, "בקומה מעליו". כאן בוחר לונדון להתמקד בפוך בלחייה של האישה, בציפורן הלק, וב"בושם במסתור בית שחיה החלק".

בשש או בשבע (לחן: יאיר רוזנבלום)

הדיוקנאות וצילומי התקריב של לונדון מתבלטים במלוא הדרם בטוב שבפזמוניו – "הנערה מן הרכבת המהירה". עמוס עוז התוודה לא פעם כי הוא שואב השראה לכתיבתו מהתבוננות באנשים זרים ומציתות לדבריהם. לאחר מכן הוא "מכייס אותם", כלשונו, ומגייסם לטובת סיפוריו. לונדון עשה בדומה לזה בשירו על הנערה מן הרכבת המהירה.

בראותו "נערה יפה כמו שיר" ברכבת המהירה הטרנס-אירופית רקם על אודות חייה הסוערים סיפור כיד הדמיון הטובה עליו. כשהביט בכפות רגליה החליט:

"כפות רגליה השתזפו בים סובטרופי
על יאכטה בחברה של איש עשיר".

כשהביט בסבר פניה, כתב, אולי את הנפלאה בשורותיו:

"האדישות והחיוך היו עדיה המושבעים וספקי ההוכחות
על הגברים אשר נזלו בין שתי ידיה ועל טרגדיות נוראות
אבל נוחות.

אופן ההגשה השנסונרי של יוסי בנאי עשוי להעלות את הרושם שמדובר בתרגום של אחד משירי ז'ורז' ברסנס או שארל אזנבור, אך שיר זה מקורי גם בלחנו ובעיבודו המבריק של מתי כספי. המוסיקאי המחונן דאג לעטוף את הטקסט בפריים קצבי המדמה שקשוק רכבת.

אם כן, פזמוניו של לונדון, אף כי לא נכתבו מתוך דחף יצירתי עז, מבטאים באופן אותנטי ואסתטי את מאפייניי אישיותו הבולטים – סקרנות אינטלקטואלית, יכולת התבוננות מלומדת ואינטואיטיבית, ובעיקר את מקור ההשראה העיקרי שלו – השפה העברית.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,104 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

משחק סימולציה - מבט השוואתי בין סיום מלחמת העולם השנייה להיום

ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.

במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,048 מילים
אמיר בן-דוד

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

באינדונזיה בוחנים בביקורתיות את פעלתנות נשיאם בזירה הגלובלית

מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.

כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,243 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.