JavaScript is required for our website accessibility to work properly. גם הדמוקרטים אחראים על השסע החברתי האמריקאי | זמן ישראל

גם הדמוקרטים אחראים על השסע החברתי האמריקאי

המכונה הדמוקרטית המשומנת הצליחה לאחד במהירות שיא את המפלגה מאחורי קמלה האריס, שרק לפני חודש נתפסה כמועמדת אנמית ומשעממת ● אבל אם המפלגה תנצח היא תהיה חייבת לקחת אחריות על השסע החברתי שהיא מתקוממת נגדו לנוכח מקומה הממושך בשלטון ● וגם: ההופעה הכואבת של הורי החטוף הירש גולדברג־פולין ● פרשנות

קמלה האריס וטים וולז בעצרת בחירות במילווקי, 20 באוגוסט 2024 (צילום: KAMIL KRZACZYNSKI / AFP)
KAMIL KRZACZYNSKI / AFP
קמלה האריס וטים וולז בעצרת בחירות במילווקי, 20 באוגוסט 2024

המפלגה הדמוקרטית מעמידה בימים אלה ועידה מתוקתקת למופת – מצג של אחדות, סולידריות ויכולת העברת שרביט פוליטי לדור הצעיר במהירות שיא ובאופן חלק. בהכירנו ראשי מפלגות בארץ ובעולם ואת תאוות הכוח שלהם, אין זה עניין של מה בכך לראות העברת שרביט מסודרת. ייתכן שאנו חוזים באירוע חריג שבחריגים.

כל מי שמכיר ועוקב אחרי מפלגת הליכוד, למשל, יודע לצפות את הקרבות הקשים שיתחוללו שם ביום שאחרי בנימין נתניהו. בין אם זה יקרה השנה או בעוד עשור, אלה הנושאים את עיניהם לכתר יקרעו זה את זה לגזרים – וספק אם יתנו לאישה לזכות בגביע הקדוש.

להבדיל, גם במפלגה הרפובליקאית רואים בעשור האחרון קרב על הבכורה, ריבים פנימיים וחוסר הסכמה מוחלט. דונלד טראמפ ניצח את הפריימריז כמעט בלי להזיע אבל רעשי תת־הקרקע רוחשים שם ללא הפסקה. אם המפלגה הזו תפסיד את הבחירות ב־2024, יתחולל שם קרב קשה ומכוער.

הוועידה הדמוקרטית בשיקגו היא מפגן של אחדות פנימי, שביעות רצון ואפילו זחיחות. אולם הדברים יכלו בקלות להתדרדר לכיוון אחר. אם זה היה קורה, ההפסד של הדמוקרטים היה ודאי

הוועידה הדמוקרטית בשיקגו היא מפגן של אחדות פנימי, שביעות רצון ואפילו זחיחות. אולם הדברים יכלו בקלות להתדרדר לכיוון אחר. אם זה היה קורה, ההפסד של הדמוקרטים היה ודאי. האישרור המהיר של קמלה האריס הציל את המפלגה הדמוקרטית מהכאוס שהיה על השולחן רק לפני חודש.

הקרדיט להעברה המסודרת הולך בעיקר לנשיא ג'ו ביידן, שהוכיח שהאגו שלו לא עומד מעל ליעד הפוליטי – המשך השליטה בבית הלבן.

שלטי "אנחנו אוהבים אותך ג'ו" מונפים בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 19 באוגוסט 2024 (צילום: Robyn Beck / AFP)
שלטי "אנחנו אוהבים אותך ג'ו" מונפים בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 19 באוגוסט 2024 (צילום: Robyn Beck / AFP)

קשה להאמין שחלף רק חודש אחד מאז שביידן הודיע על פרישה, התייצב מאחורי האריס, אפשר לה להריץ הליך טלפוני מהיר של שכנוע צירים, קיום הצבעה מקדימה ברשת והעברת כספים מסודרת. האריס הצליחה גם להלהיב את המפלגה ולהכניס עוד 500 מיליון דולרים של תרומות תוך זמן קצר.

הדמוקרטים משפשפים את עיניהם. דבר כזה הם עדיין לא ראו. קשה לזכור אבל עד לפני חודש וקצת האריס נחשבה לסגנית נשיא משעממת, מיותרת, אלמונית, כמעט נושאת כלים נטולת אפיון. בבת אחת היא הפכה לתקווה השחורה הנשית הגדולה של העולם הליברלי המערבי. איך דבר כזה מתרחש תוך ארבעה שבועות? פתאום היא כריזמטית, מגניבה, מעמיקה, מחוברת, עממית?

הסיכויים שהאריס תפסיד או תנצח הם עדיין 50:50. בניגוד להייפ המטורף סביבה, הסקרים במדינות המפתח כמעט שוויוניים

כל מפלגה בעולם צריכה ללמוד את הלקח הזה. מאחורי המפלגה הדמוקרטית ניצב מנגנון פוליטי משומן ואפקטיבי – ערימות של יועצים ורישות חברתי יציב. ביחד הם התייצבו בשקט מאחורי ביידן כשהיה נראה שמצבו הפיזיולוגי הולך ומתרופף, וביחד – בקצב מהיר – הם התייצבו גם נגדו כשפישל בעימות ולא עמד בהבטחה שנתן למפלגה צמאת השלטון.

גם אם האריס תפסיד את הבחירות, המפלגה הדמוקרטית הוכיחה יכולת שליטה מרשימה. הסיכויים שהאריס תפסיד או תנצח הם עדיין 50:50. בניגוד להייפ המטורף סביבה, הסקרים במדינות המפתח כמעט שוויוניים.

סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס ומושל מינסוטה טים וולז, 10 באוגוסט 2024 (צילום: RONDA CHURCHILL / AFP)
סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס ומושל מינסוטה טים וולז, 10 באוגוסט 2024 (צילום: RONDA CHURCHILL / AFP)

בשל השיטה האמריקאית, המבנה הדמוגרפי וחלוקת האלקטורים בספירת הקולות, דווקא המפלגה הדמוקרטית היא זו שצריכה להביא לקלפיות כ־3.5 מיליון קולות יותר מהצד השני, במספרים מוחלטים.

כאמור, אין לי כוונה להמר על תוצאות הבחירות. המומנטום השבוע נמצא עם הדמוקרטים וזה גם טבעי בימי הוויעדה. לרפובליקאים הייתה ועידה מוצלחת משלהם וזינוק בסקרים בעקבות ניסיון ההתנקשות. ממילא מערכת הבחירות הזו מטלטלת יותר מדי בשביל להמר לאן צועד הציבור האמריקאי.

אבל אם המפלגה הדמוקרטית תנצח, הרי שהזירה הפוליטית האמריקאית תהפוך לדמוקרטית באופן כמעט מוחלט. כלומר משנת 2008 ועד לשנת 2028 הדמוקרטים יחזיקו בשלטון רצוף למעט ארבע שנות טראמפ

אבל אם המפלגה הדמוקרטית תנצח, הרי שהזירה הפוליטית האמריקאית תהפוך לדמוקרטית באופן כמעט מוחלט. כלומר משנת 2008 ועד לשנת 2028 – שני עשורים שלמים – הדמוקרטים יחזיקו בשלטון רצוף למעט ארבע שנות טראמפ באמצע. לא זכורה סיטואציה כזו בפוליטיקה האמריקאית בעת המודרנית.

אם האריס תיבחר ותעשה היסטוריה מגדרית, היא תוכל גם להתמודד שוב (לפי החוקה) ולכהן שמונה שנים רצופות, בעוד שטראמפ (שוב, לפי החוקה) יורשה לשבת בתפקיד ארבע שנים נוספות בלבד.

סגנית נשיא ארה"ב והמועמדת לנשיאות קמלה האריס מגיעה לשיקגו לקראת ועידת המפלגה הדמוקרטית בעיר, 18 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)
סגנית נשיא ארה"ב והמועמדת לנשיאות קמלה האריס מגיעה לשיקגו לקראת ועידת המפלגה הדמוקרטית בעיר, 18 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)

אם האריס והמפלגה הדמוקרטית אכן ישאירו את השליטה בבית הלבן בידיהם, הדמוקרטים יהיו מחויבים בבדק בית. בוועידה בשיקגו  ניתן היה לשמוע קינות ותלונות על השסע החברתי, הפירוד בין קבוצות האוכלוסייה, הפחד מאנטישמיות, שנאת הזרים ושנאת המיעוטים.

הדמוקרטים, שמייצגים את קשת המיעוטים (נשים, להטב"ק, שחורים, יהודים, וגם לפחות מחצית ההיספניים), הרבו להתלונן בעשור האחרון על היחס של כוחות המשטרה ברחבי ארה"ב לבני המיעוט השחור.

המפלגה שמחזיקה בשלטון את הזמן הרב ביותר אחראית על המצב החברתי הירוד. בכל הנוגע למשבר החברתי הפנימי, המפלגה הדמוקרטית צריכה לעשות חשבון נפש ולטפל בבעיות היסוד של החברה האמריקאית

אולם, הרג מייקל בראון ואריק גרדנר בקיץ 2014 על ידי שוטרים לבנים והמהומות בפרגוסון (מיזורי) מייד לאחר מכן כמו גם הרג אנטוניו מרטין בחורף 2014 (גם כן במיזורי) – כולם התרחשו במשמרת של ברק אובמה כנשיא.

המפלגה שמחזיקה בשלטון את הזמן הרב ביותר אחראית על המצב החברתי הירוד. אפשר להאשים את הרפובליקאים בבחירת מנהיג מוזר, קונספירטיבי, שמאיים לפרק את השיטה הדמוקרטית ומפלרטט עם מחשבות אוטוריטריות, אולם בכל הנוגע למשבר החברתי הפנימי, המפלגה הדמוקרטית צריכה לעשות חשבון נפש ולטפל בבעיות היסוד של החברה האמריקאית.

טים וולז בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 21 באוגוסט 2024 (צילום: SAUL LOEB / AFP)
טים וולז בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 21 באוגוסט 2024 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

הערב השלישי של הוועידה הסתיים הלילה עם נאומו של המועמד לתפקיד סגן הנשיא טים וולז, מושל מינסוטה עד לאחרונה ופוליטיקאי שכמעט אינו מוכר לציבור האמריקאי, אף שהוא מכהן כמושל מדינה גדולה מזה כחמש שנים וקודם לכן היה חבר בבית הנבחרים במשך 12 שנים.

וולז סיפר אתמול שזו הפעם הראשונה שלו על בימת הוועידה וזו גם הפעם הראשונה שהוא נושא נאום גדול עם טלפרומפטר (מומחיות בפני עצמה). וולז היה צריך להציג את עצמו ואת משפחתו לציבור האמריקאי ולשם כך הועלו על הבמה אנשים ששירתו עימו במשמר הלאומי של מינסוטה וגם תלמידים שלו מהתיכון, כולל קבוצה של גברים מבוגרים, שהיו תלמידיו במסגרת עבודתו כמאמן התיכון בעיר הקטנה שממנה הגיע.

בכירי המפלגה הופיעו אתמול בלילה, כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון בן ה־78, שאמר "זו אולי הפעם האחרונה שאני מגיע לוועידה כזו. הייתי בכל הוועידות מאז 1972"

כל המסר הדמוקרטי בערב הזה התמקד בפנייה למרכז הפוליטי האמריקאי. הינה וולז, המאמן מהתיכון, שעזר לילד של השכנים, שנתן לתלמידים שלו טרמפ ברכב בדרך לתיכון. וולז חובב מסעות הציד ותומך בחקיקה להגבלת השימוש בנשק. והינה המשפחה של וולז, שני ילדים חמודים שלא היו באים לעולם אם המדינה הייתה מתערבת ולא מאפשרת מחקר ומימון של תהליכי הפרייה. בנו צולם בקלוז אפ בכל המצלמות כשהוא בוכה בזמן שאביו חוזר שוב על סיפור ההפריות.

את פעילות המכונה הדמוקרטית המשומנת והפנייה למיינסטרים אפשר היה לראות גם בחלקים מוקדמים של הערב. למשל בנאום של כוכבת העל אופרה וינפרי בוועידה (היא לא הייתה בעניין של הילרי קלינטון ובקמפיין של אובמה היא השתתפה "רק" בעצרות בחירות ולא נאמה בוועידה).

וינפרי פנתה לקהל ואמרה, "אני רשומה כעצמאית אבל כל חיי יצאתי להצביע. לכל העצמאים ולכל מי שלא החליטו, אתם יודעים שהערכים והאופי חשובים יותר מכל, גם בחיים וגם בהנהגה. ההגינות והכבוד נמצאים על הפרק בבחירות 2024".

בכירי המפלגה הופיעו אתמול בלילה, כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון בן ה־78, שאמר "זו אולי הפעם האחרונה שאני מגיע לוועידה כזו. הייתי בכל הוועידות מאז 1972". קולו היה צרוד, הוא נשמע חלש לפרקים.

"יש יותר מדי ייסורים בכל אחד מהצדדים של הקונפליקט הטרגי במזרח התיכון. בתחרות על הכאב אין מנצחים. זו ועידה פוליטית, אבל לבקש לראות את בננו ואת כל החטופים בבית זה לא עניין פוליטי"

אחריו נאמו פוליטיקאים פופולריים מאוד במפלגה ואישים שעשויים להיות המתמודדים הבאים על ראשות המפלגה, בין אם האריס תפסיד ובין אם בעתיד, כמו מושל מרילנד וס מור, מושל פנסילבניה ג'וש שפיר ושר התחבורה פיט בוטיג'ג'.

האזכור הישראלי היחיד כמעט על הבמה היה בהופעה מרגשת וכואבת של הוריו של הרש גולדברג־פולין, צעיר ישראלי בן 24 שנחטף מהמיגונית שאליה ברח ממסיבת הנובה. הרש נצפה בווידאו קשה לפני כמה חודשים, פצוע עם יד קטועה.

ג'ון פולין ורייצ'ל גולדברג-פולין, הוריו של החטוף הירש, נואמים בוועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו, 22 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
ג'ון פולין ורייצ'ל גולדברג־פולין, הוריו של החטוף הירש, נואמים בוועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו, 21 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

"יש יותר מדי ייסורים בכל אחד מהצדדים של הקונפליקט הטרגי במזרח התיכון. בתחרות על הכאב אין מנצחים. זו ועידה פוליטית, אבל לבקש לראות את בננו ואת כל החטופים בבית זה לא עניין פוליטי. זה עניין הומניטרי", אמרו ג'ון ורייצ'ל גולדברג־פולין. בקהל צעקו: "החזירו אותם הביתה".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,199 מילים
כל הזמן // שבת, 27 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.