אפשר לומר שביום שלישי בערב ישראל התחפשה למדינה שפויה: מדינה שבה ראש הממשלה מקדיש יותר משעתיים לדיון על סוגיה סביבתית בוערת.

למרבה הצער, ספק אם אפילו הפעם ישראל של נתניהו ראויה למחמאה הזו. במדינה מתוקנת אין שום סיכוי שראש הממשלה היה מפנה שעתיים בזמן מלחמה לדון בדרישה של קצא"א לשנע כמויות נפט בלתי מוגבלות דרך מפרץ אילת.

הדיון הזה היה יכול להמתין בסבלנות עד סיום המלחמה וגם אחריה, אבל מנכ"ל משרד רוה"מ יוסי שלי, השר דודי אמסלם וראשי קצא"א לא הסכימו לחכות. היה להם מאוד דחוף לסלול את הדרך למימוש העסקה עליה חתמה קצא"א עם תאגיד נפט מהאמירויות, עסקה כלכלית שאין לה דבר וחצי דבר עם ביטחון המדינה או הביטחון האנרגטי שלה.

הם דרשו מנתניהו להסיר מדרכם את ההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה, עכשיו. למרבה ההפתעה זה לא קרה.

דליפת הנפט בערבה, 9 בדצמבר 2014. צינור אילת-אשקלון נסדק ודלף 18 ק"מ צפונית לאילת (צילום: Marc Israel Sellem/Jerusalem Post/POOL)

החדשות הטובות הן שלפחות ברמה המיידית קרב הבלימה צלח: החלטת הממשלה, שכבר נכללה כמה פעמים בסדר היום של ישיבת הממשלה והוסרה ברגע האחרון, נגנזה.

הדיון הזה היה יכול להמתין בסבלנות, אבל מנכ"ל משרד רה"מ, השר דודי אמסלם וראשי קצא"א לא הסכימו לחכות. היה להם מאוד דחוף לסלול את הדרך למימוש העסקה עליה חתמה קצא"א עם תאגיד נפט מהאמירויות

ההחלטה הזו כללה ביטול של מדיניות "אפס תופסת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה באשר למפרץ אילת ולמעשה דרסה את המשרד, את סמכויותיו ואת שיקול הדעת של הדרגים המקצועיים. ההפיכה המשטרית בגרסה ירוקה.

"הביטול של החלטת הממשלה הוא חדשות מדהימות לא רק למשרד להגנת הסביבה אלא לכל משרדי הממשלה, כי מחר משרד אחר היה מוצא את עצמו במצב דומה", אומר גורם ממשלתי שעוסק בנושא.

דליפת הנפט בערבה, 9 בדצמבר 2014. צינור אילת–אשקלון נסדק ודלף 18 ק"מ צפונית לאילת (צילום: Marc Israel Sellem/Jerusalem Post/POOL)

במפגש זום שקיימו אתמול השרה סילמן וצמרת משרדה עם השותפים למאבק – ראשי הרשויות המקומיות וארגוני הסביבה – נפתח בקבוק שמפניה מטאפורי. האווירה הייתה חגיגית. סילמן גרפה שבחים מכל עבר על העמידה האיתנה, רגע של חסד בקדנציה רצופת משברים עם התנועה הסביבתית ועם מי לא.

שביעות הרצון מובנת, אבל העובדה שהמשרד להגנת הסביבה ניצח בקרב הבלימה לא מבטיחה דבר לגבי תוצאות המערכה. נתניהו, כמו נתניהו, השאיר את כל האפשרויות פתוחות. ההודעה המסכמת שהוציאה לשכת רוה"מ הגיעה באיחור ונוסחה באופן יבש וטכני כמו כדי לוודא ששום צד לא יוכל לצטט אותה כהוכחה לניצחונו.

העובדה שהמשרד להגנת הסביבה ניצח בקרב הבלימה לא מבטיחה דבר לגבי תוצאות המערכה. נתניהו, כמו נתניהו, השאיר את כל האפשרויות פתוחות

מבחינת קצא"א, החדשות הטובות הן שהיא תוכל להגיש בקשה להגדלת כמויות הנפט במפרץ ולבצע סקר סיכונים שהמשרד יחויב לבדוק ולהשיב עליו בתוך 60 יום.

ההתדיינות עם קצא"א על סקר סיכונים עלולה להיות מוקש, שבסיבובים הקודמים – עוד בתקופת כהונתה של תמר זנדברג – במשרד להגנת הסביבה ניסו להימנע ממנו.

דליפת הנפט בערבה, 9 בדצמבר 2014. צינור אילת–אשקלון נסדק ודלף 18 ק"מ צפונית לאילת (צילום: Marc Israel Sellem/Jerusalem Post/POOL)

בזמנו המשרד דחה פעמיים את סקר הסיכונים שערכה קצא"א בטענה שהוא לקוי מבחינה מקצועית, ובשלב מסוים פשוט הודיע שהמדיניות היא "אפס תוספת סיכון" ולכן סקר סיכונים כלל אינו רלוונטי.

בישיבה המכרעת אצל נתניהו המדיניות אמנם לא בוטלה, אבל לעומת זאת המשרד חויב לבדוק את סקר הסיכונים הבא שקצא"א תגיש, וזה מתכון לצרות.

גורמים במשרד מודים שיש בהחלטה מרחב גדול של אי בהירות ובתקופה הקרובה יתקיימו דיונים לגבי היישום שלה. "אנחנו לא נשענים אחורה בשאננות", מסכם גורם במשרד את הלך הרוח בעקבות הדיון

"המשרד יצטרך להיות מאוד מעמיק ויצירתי כדי למצוא דרך לדחות את הסקר באופן שלא יאפשר לקצא"א ללכת לבית המשפט ולטעון שההחלטה בלתי סבירה", אומרת גלית כהן, מנכ"לית המשרד בממשלה הקודמת.

ואכן, גורמים במשרד מודים שיש בהחלטה מרחב גדול של אי בהירות ובתקופה הקרובה יתקיימו דיונים לגבי היישום שלה. "אנחנו לא נשענים אחורה בשאננות", מסכם גורם במשרד את הלך הרוח בעקבות הדיון.

מבט על העיר אילת, 17 באפריל 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

קצא"א לא מתכוונת להוציא לגמלאות את התוכנית להפוך את מפרץ אילת לתחנת מעבר עולמית לנפט, אבל בהתחשב בכך שרק לפני שבועיים זה נראה אבוד והמשרד להגנת הסביבה – שמתנהל בממשלה בבדידות מזהרת – לא נראה כמי שבכוחו לבלום את ההחלטה, מדובר בתפנית מפתיעה. והשאלה המסקרנת היא מה גרם לה להתרחש.

"עושה רושם שזו פעם ראשונה שראש הממשלה ממש דן בנושא הזה ומתעמק בו", אומר גורם שנכח בדיון, "משכו בדש מעילו. אנשי קצא"א כל הזמן דיברו על הסטטיסטיקה של אסונות נפט ואמרו שזה קורה 'פעם ב-', עד שהוא אמר להם 'אבל בסוף הפעם ב- הזאת מתגשמת'".

"עושה רושם שזו פעם ראשונה שראש הממשלה ממש דן בנושא הזה ומתעמק בו", אומר גורם שנכח בדיון, "משכו בדש מעילו". גם מעורבות ראשי הערים מהדרום הליכודי סייעה

גרסה קצת יותר פוליטית מעלה על נס את המעורבות הפעילה של ראשי הערים מהדרום הליכודי, בראשות תומר גלאם מאשקלון, כמו גם של אלי לנקרי ראש עיריית אילת, שכמה בעלי מלונות גדולים בעירו נחרדו מהמחשבה שדליפת נפט יכולה לחרב להם את הפרנסה.

"הייתה כאן עבודה רצינית מאוד של הרשויות המקומיות", אומרת גלית כהן, "כאשר יש חיבור בין ראשי הרשויות לארגונים הסביבתיים, שעשו כאן עבודה יפה, אין דבר שיכול לנצח את זה. כל המאבקים הסביבתיים הגדולים בארץ הצליחו כשנוצרה קואליציה כזו, מה עוד שכאן לא מדובר בשמאלנים של ניר עוז אלא באנשי ליכוד. אינטרסים סביבתיים הרבה פעמים מוצאים מענה אצל ראשי ערים כי הם אלה שממש רואים את זה בבית שלהם".