מקובל לחשוב כי חמאס מהווה תנועה עממית פופולרית המושרשת בחברה הפלסטינית בעזה ובגדה המערבית. אך לפי הסקרים האחרונים, הארגון מאבד מהפופולריות שלו. מדוע ניתן במבט היסטורי להחשיב את חמאס לאויב הגדול ביותר של העם הפלסטיני?

*  *  *

אין תנועה או ארגון פלסטיני שעשה יותר נזק לעם הפלסטיני, ושהרחיק את חלומו למדינה עצמאית יותר מחמאס. ההיסטוריה מוכיחה זאת שוב ושוב. מתפלאים? להלן הנתונים.

אין תנועה או ארגון פלסטיני שעשה יותר נזק לעם הפלסטיני, ושהרחיק את חלומו למדינה עצמאית יותר מחמאס. ההיסטוריה מוכיחה זאת שוב ושוב. מתפלאים? להלן הנתונים

חמאס ("התלהבות לחימה" וגם קיצור של חַרַכַּת אל-מֻקַאוַּמַה אל-אִסְלַאמִיַה – תנועת ההתנגדות האסלאמית) נוסד ב-1987 באינתיפאדה הראשונה, מתוך תנועה האחים המוסלמים בעזה.

הוא חרת על דגלו (ולא התמתן כהוא זה מאז) את דרך הג'יהאד – מלחמת קודש לחיסולה של ישראל ולהשתלטות על כל שטחי 1948, ללא כל אופציה לפשרה מדינית. בחזונו של חמאס תהיה פלסטין מדינת הלכה, מה שמוביל להתנגשות אידיאולוגית עם יריבתו החילונית – פת"ח/אש"ף.

רשימת נזקי חמאס:

1. חיסול התקווה למדינה פלסטינית

לחמאס חלק עיקרי בהכשלת תהליך אוסלו בשנות ה-90, ע"י גל בלתי פוסק של פיגועים. פיגועי המתאבדים האטו את התהליך והרסו את האמון בציבור הישראלי בסיכויי ההצלחה של הסכמי אוסלו.

גם יאסר ערפאת, האחראי הראשי לכישלון, טעה כאשר ניסה לשלוט על חמאס ע"י הכלה של פעילותו (לדוגמה בשחרור מחבלים ב"דלת המסתובבת"). הרשות הפלסטינית הייתה יכולה להפוך למדינה עצמאית ולפלסטינים יכולה הייתה להיות מדינה משלהם כבר מעל לעשרים שנה, בתמיכה כלכלית נדיבה של המערב והעולם הערבי.

חמאס חרת על דגלו את דרך הג'יהאד – לחיסולה של ישראל ולהשתלטות על שטחי 48', ללא אופציה לפשרה מדינית. בחזונו – פלסטין היא מדינת הלכה, מה שמוביל להתנגשות אידיאולוגית עם יריבתו החילונית פת"ח/אש"ף

2. פילוג קשה בעם הפלסטיני ומניעת אחדותו

בהפיכה הצבאית של חמאס בעזה ב-2007, שכללה פעולות רצח מזעזעות של בכירי פת"ח, יצר חמאס פילוג ("אִנְקִסַאם") קשה לאיחוי. פעילותו יצרה שתי ישויות פלסטיניות נפרדות מאז: חמאס בעזה ופתח בגדה (הרשות הפלסטינית). למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות לגשר בין הפלגים, עשה חמאס הכל כדי להכשיל את הפיוס בתירוצים שונים.

בעזה ניהל חמאס ישות טרור, בה חיו רוב הפלסטינים בתנאי עוני ודיכוי קשים. תנועות מחאה עממיות ברצועה שקמו מדי פעם, התארגנו ברשתות החברתיות וארגנו הפגנות (למשל "בִִּדְנַא נְעִיש" – אנו רוצים לחיות) דוכאו באכזריות. העובדה שארגון טרור שולט בעזה, גם מנעה סיוע מאסיבי בינלאומי לפלסטינים ברצועה (מלבד סיוע של כמה מיליוני דולרים מקטאר באישורו של ר"מ ישראל).

3. חיסול מחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר

לחמאס אחריות לאסון הנורא ביותר שפקד את ירמוכּ (דרום דמשק, כ-144 אלף פליטים) – מחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר בעולם הערבי. במלחמת האזרחים שפרצה בסוריה ב-2011 שמרו הפלסטינים על ניטרליות. אלא שבשלב מסוים במלחמה שינה חמאס את גישתו ועבר מנאמנות למשטר בשאר אסד לתמיכה באופוזיציה.

בעזה ניהל חמאס ישות טרור, בה חיו רוב הפלסטינים בתנאי עוני ודיכוי קשים. תנועות מחאה עממיות ברצועה שהתארגנו ברשתות החברתיות וארגנו הפגנות (כמו "בִִּדְנַא נְעִיש" – אנו רוצים לחיות) – דוכאו באכזריות

נאמניו של ח'אלד משעל (יו"ר הדסק המדיני דאז) במחנה ירמוכ הקימו ארגון מקומי תחת חסות חמאס בשם "אַכְּנַאף בַּית אל-מַקְדִס". ארגון זה אפשר ב-2013 לארגוני אופוזיציה אסלאמיים להיכנס למחנה, בתקווה שיסייעו לו להשתלט עליו ולגרש את יריביו מארגונים פלסטינים יריבים, בראשם פת"ח והחזית העממית – המפקדה הכללית.

התוצאה של צעד זה של חמאס היו קטסטרופליות. אחרי השתלטות האופוזיציה על ירמוכ, ערך הצבא הסורי מצור ממושך על המחנה והפגיז אותו ללא הפסקה. בשלב מסוים נכנס אליו דאעש, מה שהחמיר מאד את המצב. המחנה כמעט חוסל כליל, רוב הבתים הושמדו ותושביו ברחו (רובם למחנות פליטים בלבנון), אלפים נהרגו בקרבות ומתו מרעב.

למרבה האירוניה, כאשר ראה חמאס שהאופוזיציה נכשלה בסוריה והאחים המוסלמים סולקו מהשלטון במצרים, החלה הנהגתו לחזר אחרי המשטר הסורי ואיראן. בתיווכו של חזבאללה, הושגה פגישת פיוס בין הנשיא בשאר אל-אסד להנהגת חמאס ב-2022 (ח'אלד משעל נתבקש לא להגיע).

4. הרס רצועת עזה

במתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר 2023 הביא חמאס לאסון הגדול ביותר שידע העם הפלסטיני מאז ה"נכבה" של 1948. נכון לכתיבת מאמר זה, לפי משרד הבריאות הפלסטיני ישנם יותר מ-40 אלף הרוגים ו-94 אלף פצועים, ורוב המבנים, כולל אתרי מורשת היסטוריים, הרוסים לחלוטין.

במתקפת ה-7/10 הרצחנית הביא חמאס לאסון הגדול ביותר שידע העם הפלסטיני מאז ה"נכבה" של 1948. מעל 40 אלף הרוגים ו-94 אלף פצועים, ורוב המבנים, כולל אתרי מורשת היסטוריים, הרוסים לחלוטין

ברוב מדינות ערב מאשימים את ישראל ב"מלחמת השמדה" ברצועה, אך באותה הנשימה גם מאשימים את חמאס כי בפעולה חסרת האחריות שלו העניק לישראל תירוץ להתקיף ולהרוס את הרצועה.

ככל שנחלש חמאס בעזה, מעזים יותר ויותר פלסטינים להעביר ביקורת קשה על ארגון הטרור. ברשתות החברתיות מופצים סרטונים קשים של טרור פנימי שמנסה חמאס להטיל על האוכלוסייה בימים אלה, באמתלה של שיטור ושמירה על הסדר. למעשה מדובר במאמץ מתמשך של ארגון הטרור לגנוב את הסיוע הבינלאומי מהאזרחים ולמכור אותו בכסף כמקור להישרדותו של הארגון ומימונו.

חלון הזדמנויות לרשות?

לפני כעשרים שנה הייתה הפופולריות של חמאס בשיאה. מנהיגיה נראו בציבור הפלסטיני כהיפך הגמור של הנהגת הרשות הפלסטינית המושחתת והנהנתנית. הפלסטינים ראו ברשות משת"פית של ישראל, הנהנית מתשלום שוחד עבור עבודתה – תמיכה כספית של מדינות מערביות.

עד היום, התיאום הביטחוני עם ישראל מהווה סיבה עיקרית לפופולריות הנמוכה של הרש"פ בחברה הפלסטינית. אלא שבשני העשורים האחרונות הפלסטינים הבינו כי הנהגת חמאס אינה שונה בהרבה מהנהגת פת"ח. בעקבות החסות של נסיכות קטאר העשירה, שהביאה להתעשרותם של מנהיגי חמאס, הם ובני משפחותיהם פינקו את עצמם בחיי פאר בשכונות יוקרה בעזה (ההרוסים כעת) ובבתי מלון בדוחא.

ככל שנחלש חמאס בעזה, מעזים יותר ויותר פלסטינים להעביר ביקורת קשה על ארגון הטרור. מופצים סרטונים קשים של טרור פנימי שמנסה חמאס להטיל על האוכלוסייה כעת, באמתלה של שיטור ושמירה על הסדר

לנוכח הנזקים האדירים שעשה חמאס לעם הפלסטיני, ספק אם הוא עדיין שומר על הפופולריות הגבוהה שהייתה לו בעבר. לאחרונה התגלה כי נתונים רבים בסקרים של ח'ליל שקאקי (ראש המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות ברמאללה) מבוססים על זיופים המועברים מעזה.

הנתונים האמתיים מלמדים על ירידה חדה בפופולריות של חמאס ברצועה, בעיקר מאז המלחמה. לגבי הגדה, נראה כי התמיכה בחמאס מהווה ביטוי למחאה על הדיכוי והשחיתות של הרשות הפלסטינית.

כעת, כאשר נמצא חמאס בשפל היסטורי עם המכה שהוא ספג מצה"ל בעזה והפעילות למיגורו בצפון הגדה, ישנה הזדמנות להחייאתה של הנהגה פלסטינית חדשה, חילונית ושפויה, שתשתף פעולה עם הציר המתון בעולם הערבי.

הנהגה כזו תוכל לגייס כספים בארה"ב, באירופה ובמדינות הנפט העשירות לשיקום הרצועה. יציבותה של הרשות הפלסטינית אינה אך ורק אינטרס ישראלי, מצבה מדאיג מאוד את ירדן השכנה ובמיוחד בימים אלה.

לפי התקשורת הערבית, כעת מקדמת הממלכה הירדנית, בתמיכתן של מצרים והאמירויות, תכנית לחידוש הרשות הפלסטינית. זאת על מנת להצילה מהתמוטטות, לנוכח חולשתה והתגברות הטרור בשומרון. תכנית זו כוללת שלושה סעיפים מרכזיים:

1. איחוד השורות: לפייס ולהשיב לחיק התנועה את כל פעילי פתח שהסתכסכו עם ההנהגה (רמז לתופיק טיראוי ומחמד דחלאן).
2. הקמת ממשלת טכנוקרטים כפי שדורשות אירופה וארה"ב למתן סיוע לרשות לאור מצבה הכלכלי הקשה.
3. מינוי יורש לנשיאות אבו מאזן כדי למנוע ספקות וסכסוכים בסוגיה זו.

לפי התקשורת הערבית, כעת מקדמת הממלכה הירדנית, בתמיכת מצרים והאמירויות, תכנית לחידוש הרשות הפלסטינית. זאת כדי להצילה מהתמוטטות, לנוכח חולשתה והתגברות הטרור בשומרון

אבו מאזן הביע לאחרונה את מוכנותו לקבל את השליטה על עזה. בראיון המופץ ברשתות החברתיות, מתאמץ יו"ר הרשות הפלסטינית להדגיש כי הוא ההיפך מחמאס:

"מאז שנבחרתי הדגשתי שאני מתנגד לאינתיפאדה החמושה ולטילים. חמאס נכנס למלחמה והתוצאה היא חורבן עזה. אני לא מוכן להרוס את ארצי במלחמה אבודה ולמען סיסמאות ריקות כמו 'מֻקַאוַּמַה' (התנגדות). אני מאמין בשלום ולא במלחמה ולשם כך נבחרתי ברוב של 62%. גם נמנעתי ממלחמה עם חמאס".

האם מלחמת החורמה של צה"ל בחמאס אכן תועיל לעלייתם של כוחות מתונים בחברה הפלסטינית? ואם כן, האם יהיה להם בעתיד (ודאי שלא תחת הממשלה הנוכחית) פרטנר בצד הישראלי, שישאף להחיות את תהליך השלום באזור? ימים יגידו.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q